אברהם רייזן

אברהם רייזן
Абрам Рэйзен

תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	10 באפריל 1876 דזיארז'ינסק, בלארוס
פטירה	31 במרץ 1953 (בגיל 76) ניו יורק, ארצות הברית
מדינה	האימפריה הרוסית, ארצות הברית

אברהם (אברום) רייזן (בכתיב יידי: אַבֿרהם רייזען; בבלרוסית וברוסית: Абрам Рэйзен; לעיתים גם: רייזין (Рейзин), ריזין או ריזן; 1 באפריל 1876, קוידנוב, פלך מינסק, האימפריה הרוסית – 31 במרץ 1953, ניו יורק) היה משורר יידיש, מספר, סופר ילדים ומחזאי, עורך ועיתונאי יהודי-אמריקאי ממוצא מזרח אירופי.

תולדות חייו ויצירתו

אברהם רייזן נולד בעיירה קוידנוב (קוידענאָוו; כיום דזרז'ינסק, Дзяржынск) שבפלך מינסק (רוסיה הלבנה), בתחום המושב של האימפריה הרוסית (כיום בבלארוס) לסופר העברי והיידישאי קלמן רייזן, מחבר ספר השירים העברי "יונה הומיה" (ברדיצ'ב, 1894). אחיו היו זלמן ושרה רייזן. אברהם למד עברית מגיל צעיר, אצל אביו ואחר כך אצל סופר עברי אחר, ישעיה-ניסן גולדברג (יכנה"ז). ראשית כתיבתו הייתה בשתי הלשונות. שירו הראשון ביידיש נדפס כשהיה רק בן 15, אצל העורך י"ל פרץ.

רייזן סיים את לימודיו במינסק, וגויס לצבא הרוסי. בתום שירותו יצא לוורשה, ושם הצטרף לחבורת סופרי היידיש הצעירים שחברו לפרץ. רייזן נמנה עם מנהיגי הקבוצה, והיה מקורב מאוד לפרץ. בוורשה החל את עבודתו העיתונאית, וכן ערך ספרי לימוד ביידיש, אנתולוגיות של שירה ומקראות לילדים. שיתף פעולה עם אחיו הצעיר, זלמן רייזן, אשר נתפרסם לימים כמי שחיבר את הלקסיקון הגדול והשלם של סופרי היידיש.

בשנת 1908 השתתף רייזן באירוע המכונן של תרבות היידיש, ועידת צ'רנוביץ, שבה הוכרזה היידיש כלשון לאומית יהודית. רייזן, ששהה עד אז תקופות קצרות בארצות הברית, היגר אליה סופית בשנת 1911, והשתקע בניו יורק עד סוף ימיו. בניו יורק פרחה עבודתו העיתונאית, והוא הפך לאחד מראשי המדברים בספרות היידיש החדשה. הוא הקים עיתון שבועי Dos Naye Land בו התפרסם בין היתר גם שאול רסקין. רייזן כתב גם עבור עיתון "פֿאָרװערטס". שיריו הולחנו והפכו לשירי עם מוכרים, שהושרו על ידי ציבורים גדולים של דוברי היידיש.

בשנת 1928 יצא רייזן לסיור גדול באירופה, וביקר בין השאר גם בברית המועצות, שבה הוצא להורג אחיו זלמן עשר שנים אחר כך (כנראה בשנת 1938) בעת משטרו של סטלין. אברהם רייזן היה קומוניסט ובעל השקפה פוליטית קיצונית, אך הדבר לא סייע להצלת חיי אחיו ושאר הסופרים היהודים.

בין שירי העם שלו בולטים שירי המחאה והמהפכה, שהתחבבו על הקהל, וכן שורה של סיפורים קצרצרים שהיו מאוד פופולריים בין שתי המלחמות.

אחד משיריו הוא השיר היידי "א סוכה א קליינע" המתאר סוכה רעועה העומדת ליפול, אך עומדת בכל זאת.

בראשית דרכו הספרותית כתב רייזן מספר סיפורים ומערכונים בעברית. כתב למעלה מ-100 כרכים של סיפורת, שירה, מערכונים ומאמרים. שירים בודדים שלו, מתקופתו האמריקאית, תורגמו לעברית והובאו בכמה אנתולוגיות.

מספרי אברהם רייזן בעברית

• האחים: סיפור, ורשה: הוצאת תושיה, תרס"ז-1906.
• איוב: קובץ סיפורים, דפוס אות, 1947.
• בת השדכן, ורשה: תרנ"ה-1895.
• מערכונים (תרגם: בן ציון ידידיה), המרכז לתרבות, 1947.
• ציורים ורשימות (תרגם: חיים נחמן ביאליק), הוצאת מוריה, 1922.
• על נהרות: תשעה מחזורי שירה מספרות יידיש (תרגם וערך: שמשון מלצר), מוסד ביאליק, 1957 –בתוכם גם שירי אברהם רייזן.

לקריאה נוספת

• שלמה סלוצקי, אברהם ריזן - ביבליאגראפיע, ניו יורק: ביבליאטעק און ארכיוו ביים יידישן לערער סעמינאר און פאלקסאוניווערזיטעט, 1956. (328 ע')

קישורים חיצוניים

• כתבי אברהם רייזן בפרויקט בן-יהודה
• קטלוג של יצירותיו, באתר אוניברסיטת פנסילבניה
• אַבֿרהם רייזען, באתר הפורוורד (ביידיש)
• האזנה לשירי אברהם רייזן, באתר זמרשת
• אברהם רייזן, במהדורת האינטרנט של האנציקלופדיה היהודית בשפה הרוסית (ברוסית)
• יואל מסטבוים, על אברהם ריזין (עם יובל הששים), דבר, 8 בינואר 1937
• אברהם רייזין, דבר, 13 במרץ 1942 (ליום הולדתו הששים וחמשה)
• יואל מסטבוים, אברהם רייזין (ליובל השבעים), דבר, 15 באפריל 1942
• יעקב פיכמן, אברהם רייזין (זכרונות וקוי־דמות), דבר, 15 בנובמבר 1946
• י. מ. ניימן, אברהם רייזין (ליובל השבעים וחמש), דבר, 4 במאי 1951
• ג. שופמן, שתים שלוש שורות: אל אברהם רייזין, ליובלו השבעים וחמש, דבר, 19 בספטמבר 1952
• אברהם רייזין (ליום הולדתו ה־75), דבר, 14 בנובמבר 1952
• המממ, דבר, 21 בנובמבר 1952
• אברהם רייזין, דבר, 3 באפריל 1953 (עם פטירתו)
• ל., שתי אבידות: פרופ' ניסן טורוב ואברהם רייזין, מעריב, 3 באפריל 1953
• ד. זכאי, אברהם רייזין (פגישות), דבר, 10 באפריל 1953
• דניאל לייבל, משורר הדלות והרחמים (שלושים לאברהם רייזין), דבר, 8 במאי 1953
• יעקב פיכמן, לזכר אברהם רייזין, דבר, 19 במאי 1953
• אברהם רייזן, באנציקלופדיית ייִוואָ ליהודי מזרח אירופה (באנגלית)
• מיכאל זלוטין, ברכת שירים של אברהם רייזען לידיד, חוליות 2, קיץ 1994
• דוד אסף‏, שכר הסופרים הראשון שלי, בבלוג "עונג שבת", 23 ביוני 2023

מיצירתו

• "שׂכר לימוד"(הקישור אינו פעיל), באתר מענדעלע (ביידיש)
• "דער פּרוש"(הקישור אינו פעיל), באתר מענדעלע (ביידיש)
• אברהם רייזן, באתר זמרשת
• אברהם רייזן, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• אברהם רייזן, דף שער בספרייה הלאומית