קרקס
קרקס (בלעז: Circus) הוא מופע בידור, הנערך בזירה עגולה בתוך אוהל, ובדוכנים הסובבים אוהל זה, על ידי חבורת בדרנים נודדת. מופעי קרקס כוללים לעיתים סדרה של מופעים קצרים כגון לוליינות, מופעי בעלי חיים, להטוטנות וקטעי ליצנות.
התוכנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]התוכנית עשויה לכלול פעילויות רבות:
- הומור
- לוליינות
- קסמים
- מופעי בועות סבון
- מופעי חיות
- מופע חיות מאולפות באוהל
- דוכני חיות בלתי מאולפות
- פריק שואו (באנגלית: Freak Show) - אנשים עם לקויות נדירות ובולטות לעין (היה מקובל לפני המאה העשרים)
- דוכני מזון אקזוטי
- דוכן מגדת עתידות
- דוכן בלונים
את הקרקס מלווה בדרך כלל תזמורת. המופעים המשניים בקרקס מכונים מופעי שוליים.
מקור השם
[עריכת קוד מקור | עריכה]העדות הראשונה במאה 14 לשימוש במילה קרקס באנגלית מתקשר למינוח הלטיני שהוא התעתוק לאותיות הלטינית של κίρκος היווני (kirkos), שבעצמו שיכול אותיות של κρίκος היווני ההומרי (krikos), שמשמעותה "מעגל" או "טבעת" .
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקורות של הקרקס
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברומא העתיקה, הקרקס היה מבנה לתצוגה של מרוצי סוסים ומרכבות, מופעי רכיבה, קרבות מבוימים, קרבות גלדיאטורים ותצוגה של התגוששות עם חיות מאולפות. בנייני הקרקס הרומיים היו מלבניים עם קצוות מעוגלים למחצה. המושבים נמוכים יותר היו שמורים לאנשים בדרגים בכירים. הקרקס היה המפגן הציבורי היחידי שבו גברים ונשים לא ישבו בנפרד. הקרקס הראשון בעיר רומא היה קירקוס מקסימוס ששימש לצורכי בידור ציבור המונים. לאחריו נבנו עוד שלוש זירות נוספות בסביבות העיר רומא.
הקרקס המודרני
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקרקס המודרני כפי שאנו מכירים אותו היום החל מהמאה ה-18 מקובל לקשר לפילי אסטלי (1742–1814) פרש מחיל הפרשים הבריטי את פיתוח התפיסה והמבנה של הקרקס כמופע בידור. לאחר שפרש מהצבא הקים אקדמיה לרכיבה והחל לארגן מופעי רכיבה במבנה ארעי שבמקור אורכו היה 19 מטר ועם הזמן הצטמצם ל-13 מטר. המבנה כלל זירה ומושבים מסביבה. מופעי הרכיבה כללו רכיבה שכללו אקרובטיקה, שיווי משקל ושילוב הופעות עם ליצנים במופע.[1]
הקרקסים בתקופה בה אמצעי הבידור - התיאטראות, אולמות הקונצרטים ותחרויות הספורט המקצועיות - היו רק בערים הגדולות. עבור תושבי מרבית הכפרים והעיירות, הביקור השנתי של הקרקס הנודד היה אחד מאמצעי הבידור היחידים, אם לא היחיד. הגעת הקרקס הייתה מעין פסטיבל.
עם התפתחות התחבורה, אמצעי התקשורת והבידור, הקהל מאבד עניין בחלק גדל והולך מהצע הקרקס, וקטעים שבעבר נחשבו למרכזיים ולמרשימים, היום נוגדים ערכים שהונחלו לציבור במהלך השנים. הדוגמה הבולטת ביותר למופע שהיה מקובל בעבר בקרקסים ובימינו אינו קיים בהם כלל, הוא תצוגה של אנשים עם נכויות נדירות ובולטות לעין - דבר שהיום לא תקין פוליטית.
במדינות קומוניסטיות נבנו מבני קבע עבור מופעי קרקס. כך נעשה ניסיון למסד אותם כמו מיסוד של התיאטראות.
חיות בקרקס
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקרקסים התקיימו לפני שנוסדו גני חיות בעולם ובעבר הוצגו בהם חיות בשני אופנים: חיות לא מאולפות הוצגו בכלובים מחוץ לאוהל הקרקס ובאוהל עצמו היו מופעי קרקס שהרבו לכלול בעלי חיים מאולפים. אך החל מסוף המאה התשע עשרה הצגת החיות הלא מאולפות מחוץ לאוהל הקרקס הפכה למיותרת והחל מסוף המאה העשרים צומצמו, ולעיתים נאסרו, מופעים כאלה, משיקולים של זכויות בעלי חיים. בעיה נוספת עם שיתוף חיות בקרקסים נודדים היא העברה של מחלות מהן יכולות לסבול חיות חקלאיות.
בישראל התקבלו תקנות המונעות את השימוש בחיות בר בקרקסים ב-2001, בעקבות מאבק שהובילה עמותת אנימלס. בנוסף, בערים תל אביב,[2] באר שבע[3] והרצליה[4] התקבל איסור גם על השימוש בבעלי חיים מבויתים בקרקסים.
מדינות נוספות בהם התקבלו איסורים או הגבלות על השימוש בחיות בר בקרקסים הן אוסטריה, איטליה, איראן, אירלנד, אל סלוודור, אנגליה, אסטוניה, אקוודור, בולגריה, בוליביה, בוסניה-הרצגובינה, בלגיה, גואטמלה, דנמרק, הודו, הולנד, הונגריה, הונדורס, טאיוואן, יוון, לבנון, לטביה, מלטה, מקדוניה, מקסיקו, נורווגיה, סינגפור, סלובניה, סקוטלנד, סרביה, פולין, פורטוגל, פינלנד, פנמה, פראגוואי, פרו, צ'כיה, קולומביה, קוסטה ריקה, קפריסין, רומניה, שוודיה, ומספר מדינות בארצות הברית.[5]
תפעול
[עריכת קוד מקור | עריכה]
חבורת בדרני הקרקס, בהרבה מקרים, מורכבת מבני מיעוטים (למשל צוענים) או ממהגרים נודדים שאינם שולטים היטב בשפה המקומית. לכן עיקר המיצגים בקרקס הם תנועתיים ולא מילוליים.
קרקס פועל, בדרך כלל, כגוף עסקי, ובכל מופע צופה קהל רב. לרוב הקרקס, על הסגל שלו ומתקניו, נודד ממקום למקום במטרה להגיע ליותר קהל. לעיתים סגל הקרקס מורכב ממשפחות בהן רוב המשפחה או אף המשפחה כולה עובדים בקרקס בתפקידים שונים.
הקרקסים שוכרים לרוב עובד מקומי אחד - קריין השולט היטב בשפת המקום.
קרקסים בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קרקס בומבה
- קרקס +A
- קרקס בראבו
- קרקס דורטו - שייך לאיגוד הקרקסים הארופאי (European Circus Association - ECA)
- קרקס פלורנטין
- קרקס ריאקשן
- קרקס קווקזי
- קרקס Y
- קרקס קסם
- קרקס קשת
- הקרקס המעופף
- בסקולה
- קרקס האף-האדום
- קרקס קלאס
קרקסים בישראל לפי שנים של חברת טבת הפקות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1994 - הקרקס הרוסי
- 1995 - קרקס בולגריה
- 1995 - קרקס מדראנו(אנ')
- 2008 - קרקס דורולה (באוויר)
- 2009 - קרקס דורולה 2 (על גלגלים)
- 2010 - קרקס אירופה
- 2011 - קרקס מדראנו
- 2012 - קרקס אמריקנו
- 2013 - קרקס מדגסקר
- 2014 - קרקס שודדי הקאריביים
- 2015 - קרקס מדראנו (חגיגות 150 שנה)
- 2016 - קרקס שנגחאי
- 2017 - קרקס מוסקבה
- 2018 - קרקס רומא
- 2019 - קרקס אקווה
- 2020 - קרקס מדראנו (חגיגות 200 שנה)
- 2021 - קרקס קולומביה
- 2022 - קרקס קולומביה + קרקס מוסקבה הקרקס על הקרח
- 2023- קרקס אלמונדו
- 2024 - קרקס circo circo (קרקס מעולם אחר)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קרקס בזירהטרון ברמת גן. יומני כרמל ינואר 1951 (התחלה 5:04)
יובל מלחי, פרק 274: ההיסטוריה של הקרקס (היסטוריה לילדים – עונה 2), באתר "קטעים בהיסטוריה", 15 בספטמבר 2018- קרקס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Rodney A. Huey, An Abbreviated History of The Circus in America, http://www.circusfederation.org/uploads/circus_culture/about/america-huey.pdf
- ^ יובל קרני, חולדאי קבע: בלי קרקסים בת"א, באתר ynet, 1 במרץ 2005
- ^ https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART1/041/284.html באר שבע אמרה לא לקרקס עם חיות], nrg מעריב 30 בינואר 2006
- ^ הדר פרבר, גם הרצליה לא תאפשר לקרקס חיות להופיע בעיר, News1, 3.7.2005
- ^ Bans on Circuses, Four Paws in US
