אצטדיון הקופסה
.jpg) | |
| כינוי | אצטדיון הקופסה |
|---|---|
| כתובת | רחוב זנגביל 44 |
| מיקום |
 נתניה, ישראל |
| קואורדינטות | 32°20′02″N 34°51′44″E / 32.333939°N 34.862197°E |
| תקופת הפעילות | אוגוסט 1943 (משחק ראווה מול נאשה קארילה מיוגוסלביה) – 2012 |
| נהרס | 2014 |
| בעלים | עיריית נתניה |
| מפעיל |
נתניה  |
| משטח | דשא |
| קבוצות | מכבי נתניה (2012-1943) |
| מושבים | 7,500 |
  | |
אצטדיון הקופסה, או בשמו הרשמי אצטדיון שר-טוב, היה אצטדיון כדורגל בנתניה אשר הכיל כ-7,500 מקומות ישיבה. האצטדיון שימש כמגרשה הביתי של קבוצת הכדורגל מכבי נתניה. ב-4 בנובמבר 2012 עברה הקבוצה לאצטדיון נתניה החדש שבעיר[1].
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]האצטדיון נחנך באוגוסט 1943 במשחק מול קבוצת נאשה קארילה, קבוצת הצבא היוגוסלבי. המשחק, שנערך לעיני יציעים מלאים, והסתיים בתוצאת תיקו 1-1, כשלטובת נתניה הבקיע יצחק כספי, שהפך למבקיע הראשון בתולדות האצטדיון. כספי היה לימים הראשון מבין שחקני נתניה שכבש שער בליגה הבכירה בישראל, כאשר עשה זאת בשנת 1948.
בשנות ה-70 וה-80 זכתה מכבי נתניה בחמש אליפויות, עת ששימש האצטדיון כמגרשה הביתי. הייתה תקופת הזוהר של הקבוצה, הזכורה בשל אמירתו של מוטל'ה שפיגלר שהליגה מחולקת ל"נתניה ועוד 15".
ב-12 במאי 2012 התקיים המשחק האחרון באצטדיון בו גברה מכבי נתניה על בני סכנין בתוצאה 3-2 משער של עומרי בן הרוש בתוספת הזמן של המשחק.
כשנתיים לאחר שהושלמה בנייתו של אצטדיון נתניה החדש, 71 שנה מאז שנפתח באוגוסט 1943, נהרס אצטדיון הקופסה ב-6 באוגוסט 2014. על פי התוכנית, בשטח האצטדיון יוקמו 4 בנייני מגורים שיכילו 350 דירות ומתחם חנויות קטן במפלס הרחוב.
שם האצטדיון
[עריכת קוד מקור | עריכה]
שמו הרשמי של האצטדיון הוא "אצטדיון שר טוב" והוא מכונה כך על שמו של יוסף שר טוב, שהיה ממקימי אגודת מכבי נתניה ואף כיהן כיו"ר הראשון שלה. כמו כן, היה שרטוב מפקד פלוגת הסדרן, פלוגה שהכילה מתנדבים שעזרו בארגון המשחקים ודאגו לאבטחת המשחקים ושמירת הסדר הציבורי בהם.
האצטדיון זכה לאורך השנים גם לכינויו "הקופסה", בשל גודלו הקטן יחסית, וכן בשל העובדה, שבמשך שנים הוקף ביציעים אשר יצרו יחדיו צורה של קופסה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ זאב גולדשמיט, בנין: "סימנו את הטריטוריה שלנו, ניצחון חשוב", באתר ynet, 4 בנובמבר 2012
