מספר העריכות של המשתמש (user_editcount) | 4394 |
שם חשבון המשתמש (user_name) | 'Joalbertine' |
הזמן שכתובת הדוא"ל אומתה בו (user_emailconfirm) | null |
הזמן שעבר מאז הרשמת המשתמש (user_age) | 194054616 |
קבוצות (כולל קבוצות משתמעות) שהמשתמש נמצא בהן (user_groups) | [
0 => 'autopatrolled',
1 => 'ipblock-exempt',
2 => '*',
3 => 'user',
4 => 'autoconfirmed'
] |
הרשאות שיש למשתמש (user_rights) | [
0 => 'globalblock-exempt',
1 => 'sfsblock-bypass',
2 => 'torunblocked',
3 => 'autopatrol',
4 => 'unwatchedpages',
5 => 'editautopatrolprotected',
6 => 'ipblock-exempt',
7 => 'createaccount',
8 => 'read',
9 => 'edit',
10 => 'createpage',
11 => 'createtalk',
12 => 'writeapi',
13 => 'viewmyprivateinfo',
14 => 'editmyprivateinfo',
15 => 'editmyoptions',
16 => 'abusefilter-log-detail',
17 => 'urlshortener-create-url',
18 => 'centralauth-merge',
19 => 'abusefilter-view',
20 => 'abusefilter-log',
21 => 'vipsscaler-test',
22 => 'flow-hide',
23 => 'flow-edit-title',
24 => 'upload',
25 => 'reupload-own',
26 => 'move-categorypages',
27 => 'minoredit',
28 => 'editmyusercss',
29 => 'editmyuserjson',
30 => 'editmyuserjs',
31 => 'sendemail',
32 => 'applychangetags',
33 => 'changetags',
34 => 'viewmywatchlist',
35 => 'editmywatchlist',
36 => 'spamblacklistlog',
37 => 'flow-lock',
38 => 'mwoauthmanagemygrants',
39 => 'reupload',
40 => 'move',
41 => 'collectionsaveasuserpage',
42 => 'collectionsaveascommunitypage',
43 => 'autoconfirmed',
44 => 'editsemiprotected',
45 => 'skipcaptcha',
46 => 'flow-edit-post',
47 => 'ipinfo',
48 => 'ipinfo-view-basic',
49 => 'transcode-reset',
50 => 'transcode-status',
51 => 'enrollasmentor'
] |
האם משתמש עורך דרך הממשק למכשירים ניידים או לא (user_mobile) | false |
מספר העריכות הגלובלי של המשתמש (global_user_editcount) | 25138 |
האם המשתמש עורך מיישום נייד (user_app) | false |
מזהה הדף (page_id) | 2269442 |
מרחב השם של הדף (page_namespace) | 0 |
שם הדף ללא מרחב השם (page_title) | 'העורף הישראלי במלחמת חרבות ברזל' |
שם הדף המלא (page_prefixedtitle) | 'העורף הישראלי במלחמת חרבות ברזל' |
רמת ההגנה על עריכת הדף (page_restrictions_edit) | [] |
גיל הדף בשניות (page_age) | 25157726 |
פעולה (action) | 'edit' |
תקציר עריכה/סיבה (summary) | 'גיבוש פסקאות ופרקים מהסלט הנוראי שהיה פה' |
זמן מאז עריכת הדף האחרונה בשניות (page_last_edit_age) | 7542 |
מודל התוכן הישן (old_content_model) | 'wikitext' |
מודל התוכן החדש (new_content_model) | 'wikitext' |
קוד הוויקי של הדף הישן, לפני העריכה (old_wikitext) | '{{להשלים|השפעות נוספות בעורף - משמעות פינוי תושבי הצפון ועטף עזה, שימוש בדגלי ישראל, ביטול לימודים בכל רחבי הארץ והחזרה הדרגתית, סגירת מרכזי בילוי, הפחתת תדירות תחב"צ, יוזמות נוספות ועוד.|נושא=ישראל|כל הערך=כן}}[[קובץ:Policeperson Square with flags and support signs, Raanana, October 2023 (19).jpg|ממוזער|250px|[[דגל ישראל|דגלי ישראל]] להבעת תמיכה בכוחות הביטחון, בכיכר השוטר ב[[רעננה]]. אוקטובר 2023.]]
[[קובץ:Iron Swords 141023 Dizengoff vigil 01.jpg|ממוזער|250px|[[ישראלים]] מדליקים ב[[כיכר דיזנגוף]] [[נר נשמה|נרות]] לזכר הנרצחים והחטופים מ[[מתקפת הפתע על ישראל (2023)|מתקפת הטרור הפלסטינית]] באוקטובר 2023.]]
'''ה[[עורף (מלחמה)|עורף]] ה[[ישראל]]י''' מתמודד עם השלכותיה של [[מתקפת הפתע על ישראל (2023)|מתקפת פתע]] שבוצעה על ידי [[טרור פלסטיני|מחבלים]] מ[[רצועת עזה]] ב-7 באוקטובר 2023 נגד מדינת ישראל, והובילה לפרוץ '''[[מלחמת חרבות ברזל]]'''.
עם פתיחת המלחמה, יותר מ-3,000 [[טרור פלסטיני|מחבלים פלסטינים]] חדרו ל[[עוטף עזה]] במקביל, [[חמאס]] ו[[הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני]] פתחו ב[[התקפות רקטות פלסטיניות על ישראל|ירי כבד של אלפי רקטות מרצועת עזה]] וביצעו מעשי [[טבח]], [[אונס]] וביזה,{{הערה|{{ערוץ7|חזקי ברוך|גלנט הציג לבכירי נאט"ו תיעוד לא מצונזר מהטבח של חמאס|616483|12 באוקטובר 2023}}}} רצחו יותר מ-800 אזרחים והרגו יותר מ-350 חיילים ושוטרים. בנוסף, {{אב-מחב|חטופים במתקפת הפתע}} אזרחים, חיילים וחיילות [[החטיפה לעזה (מלחמת חרבות ברזל)|נחטפו לרצועת עזה]], ומוחזקים בשבי החמאס והג'יהאד האיסלמי (חלקם שוחררו במהלך המלחמה או נהרגו במהלכה). בתגובה, ממשלת ישראל הכריזה על [[מלחמה]] בשם מלחמת חרבות ברזל וגייסה כ-360,000 [[שירות המילואים בישראל|חיילי מילואים]] ב[[צו 8]].{{הערה|{{ערוץ7||הממשלה מאשרת גיוס של עד 360 אלף חיילי מילואים|953125|10 באוקטובר 2023}}}} במהלך המלחמה נמשך הירי על מדינת ישראל.
== גופי ההצלה והחירום הלאומיים ==
במהלך מלחמת חרבות ברזל הייתה פעילות רבה של גופי ההצלה והחירום הלאומיים.
=== פיקוד העורף ===
[[קובץ:People hiding from rockets under a bridge during an alarm in Rishon LeZion.jpg|ממוזער|ישראלים מסתתרים בשעת אזעקה מתחת לגשר ב[[ראשון לציון]]]]
{{להשלים|פסקה=כן|נושא=ישראל|נושא2=צבא וביטחון}}
במהלך המלחמה פרסם [[פיקוד העורף]] הנחיות התגוננות בפני ירי הרקטות הכבד על [[עוטף עזה]], [[השפלה]], [[מחוז המרכז]], [[גוש דן]] ו[[השרון]]. הוא הפעיל [[אזעקת מלחמה בישראל|צופרי אזעקה]], התרעות בכלי התקשורת, התרעות באתר האינטרנט של פיקוד העורף וב[[אפליקציית מובייל|יישומון]] ל[[סמארטפון]].
=== זיהוי גופות הנרצחים ===
המספר העצום של הנרצחים במתקפת הפתע, בהם רבים שגופתם הושחתה, הצריך מאמץ יוצא דופן של [[זיהוי גופות]] החללים טרם הבאתם לקבורה. מאות גופות של מחבלים שהושארו בשטח הועברו אף הן לזיהוי והמשך טיפול. הגופות הובאו ל[[מחנה שורה]] שליד [[רמלה]], ושם נערך הזיהוי, בין השאר לפי [[טביעת אצבע|טביעות אצבע]], מבנה ה[[שיניים]] ו[[בדיקת סמני DNA]] והשוואתם למידע שבמאגרים ביומטריים. בזיהוי עוסקת [[הרבנות הצבאית]] בצירוף עובדים ממשטרת ישראל, מערכת הבריאות ומתנדבי [[זק"א]].{{הערה|{{mako|אור רביד|טביעות אצבע ומאגרים לא מסונכרנים: ההליך הקשה של זיהוי גופות הנרצחים וההרוגים במלחמה|cc16b794a3f1b81026|news-israel/2023_q4|12 באוקטובר 2023}};{{ש}}{{ישראל היום|חנן גרינווד|זוועות שאין לתאר: כך מתנהל הליך זיהוי מאות החללים מהטבח|news/defense/article/14695333|10 באוקטובר 2023}};{{ש}}{{הארץ|עידו אפרתי|"אף אחד לא חלם שנידרש למתחם גדול כל כך": המרכז לזיהוי גופות כורע תחת העומס|0000018b-2067-d680-af9b-22ef6cf80000|12 באוקטובר 2023}};{{ש}}{{וואלה|שלומי הלר, מירב כהן ויותם רונן|מאות גופות זוהו ונותרו מאות אחרות: "מנסים לא להרגיש כלום ולפעול לזיהוי"|3615942|13 באוקטובר 2023}};{{ש}}{{ynet|אריאלה איילון|"מגוש חרוך זיהינו אב שמחבק את בנו הקטן" {{!}} עדות הפתולוג של ישראל|health/article/byoku00aw6|23 באוקטובר 2023}};{{ש}}{{הארץ|נריה גוטל|זה היום ה-12 למלחמה. זיהינו 304 חללי צה"ל. המלחמה נמשכת|0000018b-5724-d8e2-a1eb-f736ad610000|24 באוקטובר 2023}};{{ש}}{{ynet|אריאלה איילון|רופאי השיניים שהוזעקו לזהות: "גופה ועוד גופה, הייתי על אוטומט"|health/article/rju8yc6fa|31 באוקטובר 2023}}}} [[הרב הראשי לישראל]], [[דוד לאו]], הנחה להמשיך בזיהוי הגופות גם ב[[שבת]].{{הערה|{{כיפה||הנחיה שוברת לב: הליך זיהוי הגופות ימשך גם בשבת|חדשות/1167846-0/|11 באוקטובר 2023}}}}
במאמץ לאיתור שרידי קורבנות מתקפת הפתע נעזר צה"ל ב[[עוף דורס|עופות דורסים]]{{הערה|{{ynet|ירון דרוקמן, יואב זיתון|בזכות עופות דורסים: התגלו גופות ליד יער בארי וסמוך לכיסופים|environment-science/article/rjprajz7p|3 בנובמבר 2023}}}} ובכלבים של [[רשות הטבע והגנים]], המשמים בשגרה לאיתור הרעלות של בעלי חיים.{{הערה|{{ynet|אילנה קוריאל|"זה לא נגמר": כלבי ההרעלות של רט"ג ממשיכים לאתר שרידי אדם בעוטף|environment-science/article/r110mui6a|7 במרץ 2024}}}}
=== מערכת הבריאות ===
כבר ביום הראשון למלחמה התנדבו אלפי אזרחים לתרום דם לפצועים ומחוץ למרכזים הרפואיים השתרכו תורים ארוכים.{{הערה|{{ynet|יעל צ'כנובר, סיון חילאי|מבצע תרומות הדם נמשך: "ערבות הדדית ישראלית" {{!}} כך תוכלו לסייע|health/article/hjpz6iyzp|8 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{TheMarker|רוני לינדר|החזית השנייה של המלחמה: "היה כאוס מוחלט. האלונקות נערמו בכניסה למיון"|0000018b-238a-dd34-afdf-f78f81940000|13 באוקטובר 2023}}}} מערכת הבריאות נאלצה להתמודד עם הצורך לטפל באלפי פצועים בימים הראשונים של מתקפת הפתע של חמאס.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.israelhayom.co.il/health/article/14718139|הכותב=רן רזניק|כותרת=לזכור גם אחר כך: מערכת הבריאות מתגלה בתפארתה|אתר=ישראל היום|תאריך=16.10.23}}</ref> מאות מתוכם היו במצב קשה או אנוש.{{הערה|{{הארץ|עידו אפרתי|יותר מ-1,400 פצועים פונו לבתי החולים: "קצב שלא ראינו כבר עשורים"|0000018b-0b69-dae3-a1cb-bf693f120000|7 באוקטובר 2023}}}} באשר למערכת בריאות הנפש בישראל היות שלא הוספו תקנים שהובטחו מאז [[משבר הקורונה]], היא התמודדה עם קשיים רבים ונעזרה במתנדבים בחודש הראשון.{{הערה|{{כלכליסט|שחר אילן|מדינה בטראומה פוגשת מערכת בריאות נפש חולה|local_news/article/hk4s0slmp|26 באוקטובר 2023}}}}
=== התמודדות נפשית ===
[[קובץ:Emotional support in Hostages Square during the Iron Swords War - Israel, January 2024 05.jpg|ממוזער|תמיכה נפשית ראשונית ב[[מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים|כיכר החטופים]] ב[[תל אביב-יפו|תל אביב]]]]
בעקבות ה[[טראומה נפשית|אירועים הטראומתיים]] של תחילת המלחמה, נפתחו מוקדים טלפוניים ברחבי הארץ.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.gov.il/he/departments/guides/containing-anxiety|כותרת=התמודדות עם חרדה: תמיכה טלפונית, כלים להורים וסרטוני הסברה|אתר=האגף לבריאות הנפש, משרד הבריאות|שפה=he|תאריך_וידוא=2023-10-11}}}} [[פיקוד העורף]] הדגיש שתגובות רגשיות כמו [[פחד]] ו[[חרדה]] הן תגובות נורמליות למצב לא נורמלי.{{הערה|שם=ה3|{{קישור כללי|כתובת=https://www.oref.org.il/12550-17885-he/Pakar.aspx|כותרת=דגשים להתמודדות עם המצב כדי להתמודד עם המצב הנוכחי|אתר=פיקוד העורף}}}} מכיוון שלאנשים יש דרכים שונות להתמודד עם [[דחק|לחץ]], המליצו בפיקוד העורף לזהות את דרכי ההתמודדות שסייעו בעבר ([[פעילות גופנית]], שיחות עם חברים, איסוף מידע, אמונה) ולהשתמש בהן.{{הערה|שם=ה3}} במקרה של [[נפגע חרדה|נפגעי חרדה]], הומלץ לעודד אותם לפעולה ועשייה, לבצע [[אימוני נשימה|תרגילי נשימה]] ו[[טכניקת הרפיה|טכניקות הרפיה]], להדגיש את יכולת ההתמודדות ו[[אסקפיזם|להסיח את הדעת]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.oref.org.il/12550-17988-he/Pakar.aspx|כותרת=סיוע לאנשים בהתקף חרדה|אתר=פיקוד העורף}}}} מעמותת [[נט"ל]] הזהירו את הציבור שלא להיחשף לתכנים מעוררי טראומה כמו תמונות ו[[סרט סנאף|סרטוני סנאף]].{{הערה|שם=ה4|{{העין השביעית|שירי|לשמור על האינטרס של הציבור|499031|10 באוקטובר 2023}}}} חשיפה כזו נקשרה בעבר ל[[דיכאון קליני|דיכאון]], [[חרדה]], ו[[הפרעת דחק פוסט-טראומטית|פוסט־טראומה]].{{הערה|{{הארץ|נטע הלפרין|סרטוני הזוועות של חמאס הם טראומה לכל דבר. במקום לצפות, דברו על התופת|0000018b-12f8-d2fc-a59f-d3f907660000|9 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|שם=ה4}}
מחקר שנערך על ידי פרופ' [[יוסי לוי בלז]] וחוקרים נוספים ב[[המרכז האקדמי רופין|מרכז האקדמי רופין]] בשיתוף [[אוניברסיטת קולומביה]] בדק את השפעת מתקפת הטרור על בריאותם הנפשית של ישראלים, יהודים וערבים כאחד. המחקר, שפורסם בכתב העת [[לאנסט]], מצא ששכיחות מקרים של [[הפרעת דחק פוסט-טראומטית]], [[דיכאון קליני]] ו[[הפרעת חרדה מוכללת]] בחודשיים שלאחר המתקפה הייתה גבוהה בערך פי 2 מאשר בחודשיים לפני כן.{{הערה|{{ynet|הדר גיל-עד|מדיכאון ועד פוסט טראומה: שיעור הקשיים הנפשיים הוכפל במלחמה|health/article/yokra13707281|7 בדצמבר 2023}}}}
=== רשות חירום לאומית ===
[[רשות חירום לאומית]], שסמכויותיה קוצצו עם השנים,{{הערה|{{גלובס|עידן ארץ|כך הפכה רשות החירום הלאומית לשחקן משנה לא ממש רלוונטי|1001460323|16 באוקטובר 2023}}}} הייתה הגוף שאמור לתאם ולתכלל את תוכניות פינוי התושבים. תושבים פינו עצמם עצמאית או כחלק מתוכניות ממשלתיות, מיישובי [[הנגב המערבי]] (שחלקם נפגעו מאוד בנפש וברכוש) מאזור [[גבול הצפון]].
מתחילת הלחימה פונו והתפנו כ-250 אלף אנשים מבתיהם.{{הערה|{{וואלה|אמיר בוחבוט|הנתונים הקשים מהמלחמה: קרוב ל-200 אלף התפנו מבתיהם, 291 ילדים התייתמו|3620097|2 בנובמבר 2023}}}} לפי נתונים של [[מרכז המחקר והמידע של הכנסת]], נכון ל-31 באוקטובר 2023 כ-88 אלף פונו מהקיבוצים, משדרות ומאופקים לבתי מלון מכוח פקודת פינוי, ו[[משרד התיירות]] היה אמון על פינויים ושיבוצם עם התאחדות המלונות, כ-87 אלף נקלטו בקהילה – בקיבוצים או ביישובים קולטים וכ-73 אלף התפנו עצמאית ונקלטו על ידי בני משפחה או חברים, או במגורים זמניים.{{הערה|{{TheMarker|יפעת ראובן|הכאוס בבית המלון: הבעיות נערמות, ולעקורים אין כתובת מסודרת לפנות אליה|0000018b-8668-df47-a3df-fe6970180000|31 באוקטובר 2023}}}}
==ההרס ביישובים==
במתקפת הפתע נגרם הרס ניכר ברבים מיישובי עוטף עזה, ומחשש לפגיעות נוספות פונו מרבית תושבי עוטף עזה לבתי מלון בישראל, תוך הפסקת עיקר הפעילות הכלכלית ביישובים אלה. מפעל [[נירלט]] שבקיבוץ [[ניר עוז]] נשרף כליל, [[דפוס בארי]] שבקיבוץ [[בארי (קיבוץ)|בארי]] לא ניזוק אך הושבת לשבוע. מפעלים נוספים ניזוקו, [[רפת]]ות נהרסו וגם הפעילות בשדות החקלאיים נפגעה.
הלחימה בגבול ישראל-לבנון הובילה לפינוי היישובים הישראלים שם מתושביהם, וגם בחלק מיישובים אלה נגרם הרס רב מירי רקטות וטילי נ"ט.{{הערה|{{כלכליסט|יובל אזולאי|"מי שיבוא לחניתה ימצא מקום מפורק, מפורר. במנרה יש הרס מוחלט"|local_news/article/ryttpqndp|24 בדצמבר 2023}};{{ש}}{{TheMarker|אפרת נוימן ועדי חשמונאי|מאות מיליוני שקלים: הנזק לרכוש בצפון עלול לעלות על הנזקים בדרום|0000018c-a141-d97c-a9ec-bfcff5a80000|26 בדצמבר 2023}}}}
== הממשלה והכנסת ==
=== משרדי הממשלה ===
ב-26 באוקטובר הממשלה הכריזה על העברת כ-100 מיליון שקלים כסיוע ראשוני לרשויות המקומיות.{{הערה|{{ישראל היום|חנן גרינווד|"חיזוק העורף והחוסן הלאומי": 105 מיליון שקלים אושרו לסיוע מיידי לרשויות המקומיות|news/local/article/14753152|26 באוקטובר 2023}}}} עם פרוץ המלחמה מערכת החינוך הושבתה או הוגבלה ל[[למידה מרחוק]] באזורים רבים, וחזרה לפעול בהדרגה ובכפוף להנחיות פיקוד העורף.{{הערה|{{מקור ראשון|ישי אלמקייס|משרד החינוך: רוב מוחלט של מוסדות החינוך חזרו לפעול בבתי הספר|news/688841|29 באוקטובר 2023}}}} בשבועות הראשונים, משרד החינוך התמודד עם קשיים בהחזרת הלימודים לשגרה ובמתן מענה חינוכי לתלמידים רבים שפונו מישוביהם.{{הערה|{{TheMarker|ליאור דטל|משרד החינוך במצב חירום – אך באוצר התמהמהו בהעברת תקציבים הולמים|0000018b-62b3-ddfd-a59f-e3f702700000|25 באוקטובר 2023}}}} בסוף אוקטובר 2023 פורסם שרשות החירום הלאומית{{הערה|שם=כלכליסטhga|{{כלכליסט|תומר גנון|לימודים בקרוואנים, מרפאות בספא וצוותי רווחה במלון: תוכנית שגרת המלחמה למפוני העוטף|local_news/article/h1bj8shga|24 באוקטובר 2023}}}} תפעיל תוכנית שגרת מלחמה עבור חלק מהמפונים מהדרום בשיתוף משרדי הממשלה.{{הערה|שם=כלכליסטhga}}
במקור, הפינוי היה אמור להיות בעיקר למוסדות ציבור, מתנ"סים ובתי ספר ומשרד הפנים היה אמור להיות אחראי על פינוי התושבים בשעת חירום, תוך שימוש במאגרי המידע שלו על כל תושבי המדינה. בפועל, הוחלט לפנותם לבתי המלון ומשרד התיירות לקח את האחריות.{{הערה|{{ynet|גד ליאור|"יש 125 אלף מפונים, ולאף משרד ממשלתי אין באמת מושג מי נמצא איפה"|economy/article/sjzl17b4t|14 בנובמבר 2023}}}}
בשבוע הרביעי למלחמה, מבקר המדינה [[מתניהו אנגלמן]] אמר כי תמונת המצב היא שהממשלה נכשלת בטיפול בעורף. היעדר תוכנית כלכלית והיעדר פרויקטור בשבוע הרביעי למלחמה, כאשר אי הוודאות פגעה בתושבי הדרום והצפון. הוא קרא לראש הממשלה והשרים להתכנס ולפתור את כל הבעיות.{{הערה|{{זמן ישראל||מבקר המדינה: "הממשלה נכשלת בטיפול בעורף"|433385|29 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{ישראל היום|נטעאל בנדל|מבקר המדינה בהתבטאות חריפה: "תקלה משמעותית - הממשלה נכשלת בטיפול בעורף"|news/local/article/14764802|29 באוקטובר 2023}}}}
לאחר יומיים, מונה פרויקטור.{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר, ניר שוקו כהן, שרון כידון|סאגת הפרויקטור האזרחי: מנכ"ל החברה למתנ"סים מונה לתפקיד|economy/article/q1xqrkq34|31 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{TheMarker|אבי בר-אלי|גם בניסיון השלישי, שר האוצר התעקש לבחור פרויקטור עם סימני שאלה גדולים|0000018b-84e0-df47-a3df-fee90f890000|31 באוקטובר 2023}}}} בתום חמישה שבועות מתחילת המלחמה, אושר מתווה הפיצויים למשק.{{הערה|{{TheMarker|ירדן בן גל הירשהורן|בתום חמישה שבועות: הכנסת אישרה את מתווה הפיצויים למשק|0000018b-b266-df42-a78f-bf67a8b90000|9 בנובמבר 2023}}}} הפרויקטור פרש בינואר 2024.{{הערה|{{כאן|יערה שפירא|הפרויקטור האזרחי לשיקום העורף התפטר: "אין בידי את הסמכויות והכלים"|688866|21 בינואר 2024}}}}{{הערה|{{וואלה|ינון שלום יתח, ליאת רון|פרויקטור שיקום העורף התפטר: "לא הבנו מה עשה בתקופה שעבד"|3637720|21 בינואר 2024}}}} הגוף שבראשו עמד פוזר במרץ 2024.{{הערה|{{ynet|גד ליאור|חמישה חודשים בלבד לאחר שהוקם: פוזר מרכז השליטה האזרחי למלחמה|economy/article/hk2lvqrr6|18 במרץ 2024}}}} ביוני 2024, נתניהו מינה את [[אבי כהן סקלי]] לפרויקטור אשר יתמקד בצפון ישראל, אך בהמשך הקפיא את המינוי.{{הערה|{{כאן|מיכאל שמש|פרשת מינוי הפרויקטור: טענו שנתניהו לא ידע - אבל הוא כן|763864|21 ביוני 2024}}}} לבסוף ראש הממשלה בחר ב[[אליעזר (צ'ייני) מרום]] לעמוד בראש המנהלה. בנוסף, האלוף במילואים [[יפתח רון-טל]] נכנס לתפקיד פרויקטור בדרום.{{הערה|שם=:0|{{כאן|מיכאל שמש|פארסת פרויקטור הצפון: נתניהו מינה את מפקד חיל הים לשעבר לתפקיד|764559|23 ביוני 2024}}}}<ref name=":0" />
לפי מבקר המדינה, ממיפוי הליקויים והפערים השונים עלה כי המכנה המשותף הנוגע לרובם המוחלט הוא היעדר ההיערכות לשעת חירום וכן פערים ביישום בפועל.{{הערה|{{כלכליסט|שחר אילן|המבקר לנתניהו: "נהפוך כל אבן בשאלת האחריות לכשלי ה-7 באוקטובר"|local_news/article/hyrklpynp|13 בנובמבר 2023}}}} בדוח<ref>[https://www.mevaker.gov.il/sites/DigitalLibrary/Documents/2023/NTZ-Swords-of-Iron/2023-NTZ-Swords-of-Iron.pdf דוח מיוחד - תלונות הציבור בשבועות הראשונים של מלחמת "חרבות ברזל"], [[נציב תלונות הציבור]], דצמבר 2023</ref> שפרסם מבקר המדינה בדצמבר 2023, ממשלת ישראל נכשלה בטיפול בעורף במלחמה. בדוח נכתב: "היעדר יישום של תוכנית סיוע כלכלי לציבור כבר בתחילת המבצע, לצד פינוי התושבים מביתם, יצר מצב שבו מאות אלפי אזרחים הפכו לאוכלוסייה נזקקת".{{הערה|{{כלכליסט|שחר אילן|מבקר המדינה: ממשלת ישראל נכשלה בטיפול בעורף במלחמה|local_news/article/b18n8jypt|19 בדצמבר 2023}}}}
ב-10 בפברואר 2024 התבצעה הורדת [[דירוג אשראי|דירוג האשראי]] של ישראל על ידי [[מודי'ס]] - הראשונה מאז שישראל נמדדה בדירוגי האשראי.
=== בנק ישראל ===
בתחילת המלחמה הודיע [[בנק ישראל]] על תוכניתו למכור עד 30 מיליארד [[דולר אמריקאי|דולר]], כדי למנוע ירידה חדה בשער ה[[שקל חדש|שקל]].{{הערה|{{ynet||כדי למנוע את קריסת השקל: בנק ישראל הודיע שימכור עד 30 מיליארד דולר|news/article/byswrwwza|9 באוקטובר 2023}}}} ב-6 באוקטובר, טרם המלחמה, היה [[שער חליפין|שער החליפין]] 3.86 ש"ח לדולר. בתחילת המלחמה השקל נחלש, וב-27 באוקטובר הגיע שער החליפין לשיא של 4.08 ש"ח לדולר. עד לסוף אוקטובר מכר הבנק 8.2 מיליארד דולר,{{הערה|{{ynet|גד ליאור|בנק ישראל מכר 8.2 מיליארד דולר באוקטובר: השקל ממשיך להתחזק|economy/article/cpp9bwbas|7 בנובמבר 2023}}}}
בתחילת נובמבר 2023 הודיע הבנק על הקצאת עשרה מיליארד ש"ח לשם מתן [[הלוואה|הלוואות]] מוזלות לעסקים קטנים שנפגעו כתוצאה מהמלחמה.{{הערה|{{אייס||בנק ישראל בבשורה אדירה: זו ההטבה שתוכל להציל אתכם|987064|6 בנובמבר 2023}}}}
למשקי בית ועסקים שנפגעו ישירות מהמלחמה יזם הבנק זכות לדחות בשלושה חודשים תשלומי הלוואות, ללא חיוב בריבית ובעמלות.{{הערה|[https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/b15-10-23/ מתווה מקיף של בנק ישראל שאומץ על ידי הבנקים לסיוע ללקוחות בהתמודדות עם השלכות מלחמת "חרבות הברזל"], באתר [[בנק ישראל]], 15 באוקטובר 2023;{{ש}}[https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/23-10-23/ בנק ישראל מודיע על מתווה סיוע נוסף, ללקוחות חברות כרטיסי האשראי, בהתמודדות עם השלכות מלחמת "חרבות הברזל"], באתר [[בנק ישראל]], 23 באוקטובר 2023}}
=== חקיקה ורגולציה ===
בעקבות המלחמה חוקקה הכנסת חוקים אחדים הנובעים ממצב החירום:
* תיקון ל[[פקודת בתי הסוהר]] כ[[הוראת שעה]] לשלושה חודשים, המסמיך את [[השר לביטחון לאומי]] להכריז על מצב חירום כליאתי, שבו תתאפשר הגדלת הצפיפות במתקני כליאה.{{הערה|{{הצעת חוק|2210585|חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 64 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (מצב חירום כליאתי), התשפ"ד–2023}}}}
* תיקון ל[[חוק סדר הדין הפלילי]] כהוראת שעה עד 8 בינואר 2024, המאפשר קיום דיונים באמצעות היוועדות חזותית, מחמת הקושי לשנע [[אסיר]]ים ו[[עציר]]ים ממתקני הכליאה אל בתי המשפט.{{הערה|{{הצעת חוק|2210633|חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 93 - הוראת שעה – חרבות ברזל) (היוועדות חזותית), התשפ"ד-2023}}}}
* תיקון ל[[חוק דחיית מועדים]], כהוראת שעה, לדחיית מועדים לביצוע פעולות, שנקבעו ב[[חוזה]] או בהחלטות שיפוטיות, ולדחיית מועדי תשלום לרשות ציבורית, למי שמחמת מצב החירום יתקשה לעמוד במועד שנקבע ([[חייל]], [[שוטר]], [[סוהר]], [[כבאי]], [[החטיפה לעזה (מלחמת חרבות ברזל)|חטוף]], תושב יישוב שפונה, ב[[עוטף עזה]] וב[[גבול ישראל–לבנון]], ועוד).{{הערה|{{הצעת חוק|2210664|חוק דחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (חוזה, פסק דין או תשלום לרשות), התשפ"ד-2023}}}}
* [[חוק לדחיית הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות]], התשפ"ד-2023, דחה את [[הבחירות לרשויות המקומיות בישראל (2024)|הבחירות לרשויות המקומיות]], שנועדו להיערך ב-[[31 באוקטובר]] [[2023]], ל-[[30 בינואר]] [[2024]].{{הערה|{{הצעת חוק|2210584|חוק לדחיית הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות, התשפ"ד-2023}}}}
* חוק הגנה על מענקים מיוחדים (חרבות ברזל), התשפ"ד-2023 קובע שזכות למענק כמפורט בתוספת לחוק, אינה ניתנת להעברה, ל[[שעבוד (בטוחה)|שעבוד]] או ל[[עיקול]] אלא לשם תשלום [[מזונות]]. ההגנה ניתנת למענק המשולם ליחיד שהתפנה או שפונה ממקום מגוריו לפי החלטת הממשלה, ולמענק המשולם ליחיד שהוא בן משפחה של [[החטיפה לעזה (מלחמת חרבות ברזל)|חטוף או נעדר]] כתוצאה מהמלחמה.{{הערה|{{הצעת חוק|2210818|חוק הגנה על מענקים מיוחדים (חרבות ברזל), התשפ"ד-2023}}}}
* חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (אישורים רגולטוריים, עיצומים כספיים ובדיקות מיתקני גז), התשפ"ד-2023 האריך בשלושה או בארבעה חודשים את תוקפם של אישורים רגולטוריים שמועד פקיעת תוקפם חל בתקופה של שלושה חודשים מתחילת המלחמה, דחה בשלושה חודשים את המועדים בהליכים להטלת [[עיצום כספי]], ודחה בשלושה חודשים את המועד לביצוע בדיקה תקופתית של מתקן גז.{{הערה|{{הצעת חוק|2210752|חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (אישורים רגולטוריים, עיצומים כספיים ובדיקות מיתקני גז), התשפ"ד-2023}}}}
* [[חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה]], התשפ"ד–2023, מסדיר מתן תגמולים וזכויות לבני משפחה של חטופים ונעדרים בעקבות המלחמה.
* פורסמו תקנות למסירת מידע מ[[המאגר הביומטרי]] לשם [[זיהוי חללים]] ונעדרים.{{הערה|{{קובץ התקנות|שם=תקנות שעת חירום (מסירת מידע לגופי ביטחון לצורך זיהוי, אימות זהות או איתור של גופה, נעדר או שבוי), התשפ"ד-2023|קישור=L62ZX29baK6crZhHkUCopedaEBEQDvibxT6mxOqlrvA|פורסם ב=11 באוקטובר 2023|מספר=10812}}}}
* פורסמו [[חקיקת משנה|תקנות]] שונות להגמשתם של כללים, לשם התאמה לבעיות שיוצר מצב החירום.
* [[רשות המסים בישראל]] הודיעה על פטור ממס על שווי שימוש ב[[רכב צמוד]] למשרתי [[מילואים]] ולמי שהוצאו ל[[חל"ת]] שהשביתו את הרכב הצמוד.{{הערה|[https://www.gov.il/BlobFolder/dynamiccollectorresultitem/employers-info-021123/he/IncomeTax_employers-info-021123.pdf זקיפת שווי שימוש ברכב כהכנסה - הנחיות מיוחדות בתקופת מלחמת "חרבות ברזל"], באתר רשות המסים בישראל, 2 בנובמבר 2023}}
* מינימום [[תגמולי מילואים|תגמולי המילואים]] יועלה לתקופת המלחמה מ-215.17 ש"ח ליום ל-300 ש"ח ליום.{{הערה|{{ynet|גד ליאור|סוכם: מענקים של אלפי שקלים והגדלת תשלומים למילואימניקים|economy/article/b1plcqwqt|2 בנובמבר 2023}}}}
* בחסות המלחמה הוקפאה אכיפתם של [[חוק הפיקדון]]{{הערה|{{כלכליסט|שני אשכנזי|המשרד להגנת הסביבה לא יאכוף את חוק הפיקדון בזמן המלחמה |local_news/article/rjlvgrtzp|15 באוקטובר 2023}}}} וחוק סימון מחירים.{{הערה|{{ynet|מירב קריסטל|הרשתות קיבלו אישור לא לסמן מחירים על מוצרים|economy/article/byg6uqc11p|16 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{וואלה|ליאת רון|לראשונה מהמלחמה: חובת סימון המחירים בסופרמרקט חוזרת|3622469|14 בנובמבר 2023}}}} כמו-כן אושרו תקנות המונעות מעבר מבוטחים בין קופות החולים.{{הערה|{{בחדרי חרדים|קובי ברקת|בעקבות המלחמה: לא ניתן לעבור בין קופות החולים|1608489|23 באוקטובר 2023}}}}
==== פיצוי על נזק כספי כתוצאה מהמלחמה ====
[[חוק מס רכוש וקרן פיצויים]] עוסק במתן פיצוי לישראלים שניזוקו כספית מפעילות צבאית. הטיפול במתן הפיצוי מוטל על [[רשות המיסים בישראל|רשות המיסים]]. החוק קובע את הכללים לפיצוי על נזק ישיר, כגון נזק לבתים ומכוניות שנפגעו או נזק ליבולים חקלאיים. הטיפול בנזק ישיר נעשה תוך כדי המלחמה, על ידי צוותים שהעריכו את גובה הנזק. בנוסף ניתן פיצוי על נזק עקיף, כגון אובדן הכנסות ותשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם עקב המלחמה (כתוצאה מסגירת מקום עבודתם בהוראת פיקוד העורף או סגירת מוסדות לימוד של ילדיהם). פיצוי על נזק עקיף ניתן, בהתאם לתקנות מס רכוש וקרן הפיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף)(חרבות ברזל)(הוראת שעה), התשפ"ד-2023. רשות המיסים פרסמה הנחיות על אופן הגשת תביעות לפיצוי.{{הערה|[https://www.gov.il/he/service/business-compensation-claim הגשת תביעת פיצויים לעסקים בשל נזק עקיף ממלחמת חרבות ברזל], באתר רשות המיסים}}{{הערה|{{מעריב אונליין||פיצויים, תביעות וביטוחים: הזכויות שמגיעות לכם בזמן מלחמה|news/israel/Article-1046036|19 באוקטובר 2023}}}}<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.din.co.il/articles/12991/B-25974/|כותרת=פגיעות רכוש עקב מלחמת חרבות ברזל: איך מקבלים פיצויים על נזקים בעקבות פעולות איבה?|אתר=[[דין - עורכי דין ומידע משפטי בישראל]]|תאריך=26 באוקטובר 2023}}</ref>{{כל זכות|שאלות ותשובות למי שרכושם נפגע במהלך מלחמת חרבות ברזל}}
טרם נחתם [[הסכם קיבוצי (ישראל)|הסכם קיבוצי]] הקובע את הכללים לתשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם עקב המלחמה.
== חמ"ל אזרחי וכיתות כוננות ==
ב[[אקספו תל אביב]] הוקם [[מרכז לוגיסטי]] של חברי ארגון [[אחים לנשק (תנועת מחאה)|אחים לנשק]] בשם 'החמ"ל האזרחי' שעשו הסבה למשאבים שעמדו ברשותם בעקבות הפעילות שלהם במסגרת [[המחאה נגד הרפורמה המשפטית]], בו הם סיפקו עזרה לאזורים ואנשים שנפגעו כתוצאה מהמלחמה, וכן סייע בתחומים רבים.{{הערה|{{Time Out ישראל|יעל שטוקמן|המקום הכי מעורר תקווה כרגע הוא החמ"ל האזרחי של "אחים לנשק"|חמל-אזרחי|12 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{מעריב אונליין||לאחר שהקפיאו את המחאה: כך נראה מערך ההתנדבות של "אחים לנשק"|news/israel/Article-1045441|17 באוקטובר 2023}}}} בנוסף, מספר ארגונים אזרחיים גייסו מתנדבים לסיוע לחקלאים שסבלו ממחסור בעובדים בשל המלחמה.
ב[[רמלה]] הוקם חמ"ל של ארגון [[ערי ישראל (ארגון)|ערי ישראל]] ביחד עם [[ישראל שלי]] שסייע לכמאה מקומות.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/MeirLayosh/status/1714011201930145919?s=20|הכותב=מאיר ליוש|כותרת=פוסט|אתר=X (formerly Twitter)|שפה=he|תאריך_וידוא=2023-10-20}}}}
ב[[סטודיו למשחק ניסן נתיב]] שב[[ירושלים]] הוקם חמ"ל אזרחי גדול בשיתוף פעולה של [[לב אחד - סיוע אזרחי בחירום|עמותת לב אחד]] (שהפעילה עוד מספר חמ"לים נוספים ברחבי הארץ), [[התעוררות בירושלים|תנועת התעוררות]] וסיעת האיחוד.
במקביל, עם תחילת המלחמה בישראל קונן חשש אצל רבים מאזרחי ישראל כי [[ערביי ישראל]] יצטרפו למלחמה לאחר מה שקרה במהלך מבצע [[המהומות בישראל (2021)|שומר החומות]]", אף על פי שבפועל כלל לא התרחשו אירועים מסוג זה. הוקמו [[כיתת כוננות|כיתות כוננות]] ברשויות מקומיות רבות ותוגברו קיימות.{{הערה|{{כלכליסט|גיא נרדי|במקום המדינה: כיתות כוננות של אזרחים מציפות את השכונות בישראל|local_news/article/b1o8zqaza|19 באוקטובר 2023}}}} [[השר לביטחון לאומי]] [[איתמר בן גביר]] עודד את המהלך ומינה עבורו את ניצב בדימוס [[שמעון לוי (ניצב)|שמעון לוי]] כפרויקטור מיוחד.{{הערה|{{מעריב אונליין|אלון חכמון|בגלל המלחמה: מאות כיתות כוננות חדשות, גם במרכז {{!}} הנתונים נחשפים|news/military/Article-1046146|19 באוקטובר 2023}}}}
בנוסף לחימוש של כיתות הכוננות באלפי כלי נשק וציוד חדש, השר לביטחון פנים [[איתמר בן גביר]] הודיע על הקלות בהוצאת [[רישיון נשק]] לאזרחים.{{הערה|{{mako|משה נוסבאום|כיתות הכוננות יחומשו; הקלה לאזרחים בקבלת רישיון נשק|20982e677381b81027|news-israel/2023_q4|10 באוקטובר 2023}}}}
בעקבות המלחמה נפתחו לראשונה כיתות כוננות גם בערים.{{הערה|{{סרוגים||ישראל במלחמה: כיתות כוננות יוקמו גם בערים|852443-ישראל-במלחמה-כיתות-כוננות-יוקמו-גם-בער|16 באוקטובר 2023}}}} ב[[ירושלים]] הודיעו על פתיחה של כיתת כוננות בכל שכונה.{{הערה|{{סרוגים||בשל המצב הביטחוני: כיתות כוננות יוקמו בירושלים|700662-בשל-המצב-הביטחוני-כיתות-כוננות-יוקמו-ב|11 באוגוסט 2022}}}}
[[קובץ:PXL_20231017_104812383.jpg|ממוזער|חמ"ל הנעדרים של אחים לנשק בתל אביב]]
== הירתמות של ארגונים אזרחיים ==
[[קובץ:אחת מעמדות ריענון מזון ושתייה לחיילים יוזמה של אנשים פרטיים.jpg|250px|ממוזער|שמאל|אחת מעמדות ריענון, מזון ושתייה שהוקמו עבור חיילים יוזמה של אנשים פרטיים ועסקים]]
[[קובץ:Support for Israeli products in Yehud during Iron Swords War, January 2024 09.jpg|ממוזער|תמיכה בתוצרת ישראלית במהלך מלחמת חרבות ברזל]]
לצד התגייסות ללחימה, קמו יוזמות רבות מצד ארגונים וקבוצות תמיכה בנושאים שונים כולל - תמיכה במשפחות הנפגעים והנופלים, תמיכה במשפחות המפונות מעוטף עזה, סיוע למשפחות הנעדרים, תרומות לחיילי צה"ל, מבצעי הסברה ברשתות החברתיות בעולם, ועוד. הדבר כולל בתי מלון, קיבוצים ובתי הארחה לאירוח המשפחות שנעקרו מבתיהם, תרומות מוצרי מזון, ביגוד, צעצועים ועוד למשפחות, תרומות כספיות או עבודה ישירה, סיוע נפשי ל[[נפגעי חרדה]] ולאנשים שאיבדו קרובי משפחה, תרומות דם, משלוחי מזון וציוד חסר לחיילים ולצוותים רפואיים.{{הערה|{{וואלה|מירב כהן|למען תושבי הדרום והחיילים: כל יוזמות ההתנדבות לסיוע לקו חזית המלחמה|3614569|8 באוקטובר 2023}}}} סיוע לחקלאים{{הערה|{{מוסף כלכליסט|ארי ליבסקר|שדות של תקווה|26-10-23/m02}}}} ועוד חברות עסקיות רבות נרתמו לעזרה, ביוזמות רבות ומגוונות.{{הערה|{{מעריב אונליין|ליאת שניידר|כל הארץ מתגייסת: היוזמות העסקיות והאזרחיות למען החיילים ותושבי הדרום|business/Article-1044133|16 באוקטובר 2023}}}} כך למשל [[פורום העסקים]], ששותפות בו 200 מהחברות הגדולות במשק, החל לחלק כרטיסים דיגיטליים לכל משפחה ב[[עוטף עזה]], על סך 1,000 ש"ח לכל נפש במשפחה.{{הערה|{{גלובס|שירה ספיר|פורום העסקים יעניק תלוש של 1,000 שקל לכל אדם מעוטף עזה|1001460167|14 באוקטובר 2023}}}} ה[[בנקאות בישראל|בנקים הגדולים בישראל]] העמידו עשרות מיליוני שקלים לטובת נפגעי המתקפה, וכך גם [[קבוצת עזריאלי]] שהודיעה על תרומה של 40 מיליון שקלים לטובת עמותות וארגונים המסייעים לחיילים ולמשפחות.{{הערה|{{גלובס|רועי ויינברגר|המגזר העסקי תורם בענק, במסלולים עוקפי מדינה|1001460210|16 באוקטובר 2023}}}}
מספר ארגונים אזרחיים המשיכו לפעול במשך כמה חודשים. אסף ויותם דוקטור מ[[מסעדת האחים]] הקימו חמ"ל אוכל עם פרוץ המלחמה, אך לאחר זמן עברו לסייע לחקלאים וליצרנים קטנים שנפגעו בעקבות המלחמה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://timeout.co.il/האחים-ריאיון/|הכותב=שרון בן-דוד|כותרת=תנו להם פרס ישראל: "האחים" לא מפסיקים לעזור, עם או בלי חמ"ל|אתר=טיים אאוט|תאריך=2023-12-05|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2023-12-08}}</ref> ארגון [[אחים לנשק (תנועת מחאה)|אחים לנשק]], בשיתוף ה[[מועצה מקומית|מועצות המקומיות]], הקים כ־100 מרכזים לחינוך משלים באתרי המפונים וביישובי קו העימות.{{הערה|{{ynet||האחים לנשק לוקחים גם את החינוך לידיים: יפעילו 100 מרכזי פעילות לנוער|activism/article/rkkix0grp|28 בנובמבר 2023}}}}
בני נוער רבים יצאו לעבודה ב[[חקלאות]], ביוזמת בתי ספר, רשויות מקומית וארגונים, לשם סיוע לחקלאים שעובדיהם עזבו.{{הערה|[https://www.facebook.com/p/חיבורים-בחקלאות-100057267325551/ דף פייסבוק "חיבורים בחקלאות"];{{ש}}{{mako|יפית פרץ|"פתאום חבר'ה מוסלמים באים לעזור ליהודים"|66ff60b37551c81026|home-family-kids|28 בנובמבר 2023}};{{ש}}{{קישור כללי|הכותב=|כותרת=עמק יזרעאל: תלמידי המועצה נרתמים למען חקלאי ישראל {{!}} עמקניוז - חדשות העמק|אתר=עמקניוז - חדשות העמק|תאריך=10 בנובמבר 2023|כתובת=https://emeknews.co.il/עמק-יזרעאל-תלמידי-המועצה-נרתמים-למען-ח/}};{{ש}}{{קישור כללי|הכותב=מערכת ניוזים|כותרת=מחלקת הנוער של בת-ים בשיתוף עם כלל בתי הספר התיכוניים בעיר למען ענף החקלאות בישראל|אתר=ניוזים - מרכז|תאריך=25 בדצמבר 2023|כתובת=https://newzim.co.il/merkaz/?p=40759}};{{ש}}{{קישור כללי|הכותב=חן מור אטיאס|כותרת="חוויה מעצימה ומלמדת": תלמידי אשדוד יצאו להתנדב בחקלאות|אתר=SchokenGroup|תאריך=9 בינואר 2024|כתובת=https://www.kan-ashdod.co.il/news/132643}}}}<ref>{{מעריב אונליין|סתיו נמר|"שמחים לעזור": תלמידי תיכון יסייעו בהתנדבות לחקלאים ברחבי הארץ|news/Education/Article-1049858|5 בנובמבר 2023}}</ref>
בעקבות חשיפה לצורכי פצועי צה"ל, אלה דוברוב ואלה תמרין יסדו את מיזם התפירה "שוויק" שתופר בגדים בהתאמה אישית לחיילים פצועים. במיזם משתתפים כ-50 תופרות ותופר אחד.{{הערה|{{ynet|גל גנות|המתנדבות שתופרות לפצועי המלחמה: "כשהחייל מצליח ללבוש מכנסיים לבד - זה נותן לו כוח"|activism/article/b1nbl1sap|10 במרץ 2024}}}}
עם היוודע דבר [[מתקפת הפתע על ישראל (2023)|מתקפת הפתע על ישראל]] בבוקר [[7 באוקטובר]] [[2023]] ועל רקע הידיעות על הטבח בדרום ו[[מלחמת חרבות ברזל|המלחמה]] שפרצה בעקבותיו, נערך [[אוום – מרכז רוחני בינלאומי לשלום|מרכז רוחני ערבה]] לקליטת 100 תושבים וילדים שפונו מיישובי העוטף.{{הערה|שם=חדשות-13|{{חדשות 13||ערבה אין קץ: תושבי ואתרי התיירות של הערבה נרתמים לעזרת המפונים|item/mood/vacation-in-israel/nmmig-903787067/|5 בנובמבר 2023}}}}
=== הירתמות העורף למאמצי ההסברה ===
{{הפניה לערך מורחב|ההסברה הישראלית במלחמת חרבות ברזל#הסברה מטעם אזרחים וגורמים פרטיים}}
מכיוון שממשלת ישראל ו[[משרד ההסברה]] שהוקם מחדש בתחילת 2023 לא תפקדו בכלל אחרי פרוץ המלחמה, אזרחים רבים, בהם משפיעני רשת, פעלו ל[[הסברה ישראלית|הסברת ישראל]] ב[[רשת חברתית מקוונת|רשתות החברתיות]] וה[[אינטרנט]].{{הערה|{{יוטיוב|S8-A8dWKo-8|שם=הקרב בזירת ההסברה: השחקנים ומשפיעני הרשת מתגייסים|אורך=04:59|ערוץ=כאן {{!}} חדשות - תאגיד השידור הישראלי}}}}
הוקמו פרויקטים לתיעוד ושימור עדויות מהמתקפה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.youtube.com/watch?v=SwCyDafzKIA|הכותב=שאול אמסטרדמסקי|כותרת="היד ושם של 2023" - האנשים שהחליטו לתעד את סיפורי הזוועות|אתר=כאן 11|תאריך=9 בנובמבר 2023}}</ref>
[[ראש ממשלת ישראל]] לשעבר [[נפתלי בנט]] התראיין לרשתות התקשורת הזרות, [[הסברה ישראלית|הגן על ישראל]], הצדיק את התגובה הצבאית והציג את [[אכזריות]] [[חמאס]] אותה הוא השווה ל[[נאצים]].{{הערה|{{יוטיוב|nb51udzHM9M|שם='We're fighting Nazis': Former Israeli prime minister defends cutting off energy to Gaza Strip|אורך=00:49|ערוץ=Sky News}},{{ש}}{{יוטיוב|ejpJhwFF0w8|שם=Bennett to Erin Burnett: “Hamas burned babies. All Israelis are united to destroy Hamas".|אורך=11:16|ערוץ=נפתלי בנט {{!}} Naftali Bennett}},{{ש}}{{יוטיוב|5t8-K-IdNAg|שם=״Proportionality״|אורך=00:46|ערוץ=נפתלי בנט {{!}} Naftali Bennett}},{{ש}}{{יוטיוב|wV62K66q44M|שם=No, CNN, there aren’t two “narratives” to the Gaza hospital blast. Go do your goddamn job.|אורך=03:17|ערוץ=נפתלי בנט {{!}} Naftali Bennett}}}}{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר|בנט בבליץ ראיונות לתקשורת הזרה {{!}} צפו בעימות עם המראיין: "תתבייש, שמעתי מספיק"|news/article/bjvdwcb11a|13 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{ישראל היום|מערכת ישראל היום|בנט למגישת BBC: "תתביישו לכם!"|news/geopolitics/article/14739415|22 באוקטובר 2023}}}} בנוסף פעל בנט לעודד את עם ישראל ולהעלות את המורל בקרב החיילים והאזרחים, בהקשר זה טבע את [[אמרת כנף|אמרת הכנף]] "יש לנו עם של אריות".{{הערה|{{ערוץ7||בנט: "יש לנו עם של אריות"|615999|8 באוקטובר 2023}}}}
[[יוסף חדאד]], פעיל הסברה [[ערביי ישראל|ערבי-ישראלי]], קיים אף הוא ראיונות רבים לכלי התקשורת הזרים והעלה סרטונים רבים לרשתות החברתיות התומכים בישראל ובמלחמתה בחמאס.
ידוענים רבים שיתפו תוכני הסברה ברשתות החברתיות, בהם [[אבישג סמברג]] (המדליסטית האולימפית).{{הערה|{{ישראל היום|אורן אהרוני|ספורטאים מצטיינים: כך הפכה החבורה האולימפית למשרד ההסברה של המדינה|sport/other-sports/article/14720108|17 באוקטובר 2023}}}}
=== מטה ההסברה האזרחי ===
{{הפניה לערך מורחב|מטה ההסברה האזרחי}}
מטה ההסברה האזרחי הוא ארגון [[ההסברה הישראלית במלחמת חרבות ברזל|הסברה פרו-ישראלי]] ללא מטרות רווח שקם באופן ספונטני למחרת מתקפת הפתע על ישראל, ב-[[9 באוקטובר]], על ידי מספר אזרחים שזיהו את כשל ה[[התעמולה הישראלית|הסברה הישראלי]] בעולם, והפיצו באמצעות ה[[רשת חברתית מקוונת|רשתות החברתיות]] תוכני הסברה פרו-ישראליים שיצרו.
בתוך שעות ספורות מתחילת ההתארגנות הספונטנית, הצטרפו אל מאגר ההפצה קרוב ל-30,000 חברים. בעקבות כך עלה הצורך בתכנים במגוון שפות אשר יותאמו למגוון פלטפורמות. כשלושת אלפים [[התנדבות|מתנדבים]] הצטרפו לתפעל את המערך בתפקידים שונים: [[מתורגמן|מתורגמנים]], אנשי [[רעיונאי|קריאייטיב]] ותוכן, [[עריכת וידאו|עורכי וידאו]] ו[[מעצב גרפי|גרפיקאים]], אנשי [[תחקיר עיתונאי|תחקיר]] והפקה, [[פסיכולוג]]ים ו[[עובד סוציאלי|עובדים סוציאליים]]. בנוסף, התגייסו לארגון כ-30 שיתופי פעולה [[טכנולוגיה|טכנולוגיים]] עם חברות [[חברת הזנק|סטארט-אפ]] ו[[היי-טק]] שנרתמו התנדבות.
לאחר שלושה שבועות של פעילות, נרשם הארגון כ[[עמותה]] בשם "מטה ההסברה האזרחי".
=== הירתמות עולם הבידור למען החיילים והניצולים ===
אמנים וידוענים רבים פרסמו הודעות תמיכה בישראל ב[[רשת חברתית מקוונת|רשתות החברתיות]], וחלקם אף התגייסו וסייעו בתרומות. חלק מהאמנים, בהם [[עידן עמדי]] (שהיה [[לוחם]] ב[[חיל ההנדסה הקרבית]] ונפצע במהלך המלחמה), [[עקיבא (זמר)|עקיבא]], ו[[רביב כנר]] התגייסו ל[[שירות מילואים בצה"ל|מילואים]] והעלו משם סרטוני חיזוק לרשתות.{{הערה|{{יוטיוב|SAKtDK_bM3s|שם="זה לא סצינה מפאודה - אלה החיים האמיתיים": המסר המרגש של עידן עמדי ועקיבא מהמילואים|אורך=02:47|ערוץ=[[עכשיו 14]]}}}}
אמנים רבים הופיעו בהתנדבות מול חיילים ומול מפונים מהעוטף בבתי מלון באילת וברחבי הארץ. ביניהם: [[ברי סחרוף]],{{הערה|{{ynet|רן בוקר|מעלה את המורל: ברי סחרוף שר לחיילים בצפון|blogs/warday11/article/r10uevjza|16 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{כיכר השבת|יאיר טוקר|"הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן" {{!}} ברי סחרוף שר עם הלוחמים.|security-news/s2ppvb|18 באוקטובר 2023}}}} [[אחינועם ניני]],{{הערה|{{ynet|רן בוקר|אחינועם ניני הופיעה בפני חיילים בצפון: "עשיתי את זה באהבה. תודה לחיילים"|entertainment/article/h111llsy116|15 באוקטובר 2023}}}}[[ליאור נרקיס]], [[התקווה 6]], [[אריאל זילבר]], [[ירמי קפלן]],{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://103fm.maariv.co.il/programs/media.aspx?ZrqvnVq=JGHHKL&c41t4nzVQ=EF|כותרת=ירמי קפלן: שמעתי סיפורי גבורה מעוררי השראה|אתר=103FM|תאריך=16 באוקטובר 2023|שפה=he|תאריך_וידוא=2023-10-23}}}} [[חנן בן ארי]],{{הערה|{{ynet|רן בוקר|החתן הוקפץ למילואים - והתחתן בבסיס "להרמת המורל" עם הופעה של חנן בן ארי|entertainment/article/hkpevunwp|11 באוקטובר 2023}}}} [[אמיר דדון]]{{הערה|{{ישראל היום|מאיה כהן|מרגש: צפו באמיר דדון מעניק הופעה אינטימית למפוני העוטף|culture/music/article/14719052|17 באוקטובר 2023}}}} [[נטע ברזילי]], [[איל גולן|אייל גולן]], [[טל מוסרי]], [[הראל סקעת]], [[עומר אדם]], [[איתי לוי]], [[שלמה ארצי]], [[עדן חסון]], [[נינט טייב]], כוכבי [[ארץ נהדרת]], [[עדי אשכנזי]], [[גיא הוכמן]] ועוד.{{הערה|{{ynet|בר זגה|הסלבס מתגייסים|news/article/lwkwf4lsb|16 באוקטובר 2023}}}}
בעת המלחמה, [[חנן בן ארי]] כתב והלחין את השיר "[[מולדת (שיר של חנן בן ארי)|מולדת]]" העוסק בתגובה למתקפת הטרור וההתגייסות של עם ישראל לסייע ולנצח במלחמה.{{הערה|{{החדשות 13|מערכת תרבות ובידור|חנן בן ארי בשיר חדש ומטלטל: "מולדת, הנביאים חזו לך אחרת, מישהו נרדם במשמרת"|item/entertainment/music/ulvbm-903754249|16 באוקטובר 2023}}}}
===מחאות ===
מספר [[מחאה|מחאות]] פרצו בעקבות הטבח והמלחמה.
המחאה לשחרור החטופים הישראלים ברצועת עזה מאורגנת על ידי [[מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים]]. מטרת המחאה היא לפעול להחזרת [[החטופים הישראלים ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל|החטופים והשבויים הישראלים ברצועת עזה]], הן על ידי העלאת מודעות, בעולם לנושא, והן על ידי יצירת לחץ על הממשלה הישראלית להסכים לעסקת חטופים עם חמאס.
בתחילת 2024, התגברו מחאות הקוראות לקיים בחירות ולהחליף את ההנהגה בעקבות מתקפת 7 באוקטובר.{{הערה|{{ynet|קורין אלבז-אלוש|יותר מ-170 בכירי מערכת הביטחון בעבר: "כדי לנצח במלחמה - צריך ללכת לבחירות"|news/article/r11fioc00t|12 בינואר 2024}}}}{{הערה|{{וואלה|אורי סלע|אלפים מפגינים ברחבי הארץ בקריאה לקיים בחירות: "להחליף את אנשי הכישלון"|3642862|10 בפברואר 2024}}}}{{הערה|{{ynet|רועי רובינשטיין|"רק מאבק יביא בחירות": המחאה נגד הממשלה תתחדש היום|news/article/r1dgfu5oa|14 בפברואר 2024}}}}
מחאות נוספות שפרצו בעקבות המלחמה כוללות את [[חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה|המחאה נגד העברת סיוע הומניטרי לעזה]], המחאה למען סיום המלחמה, מחאה נגד עסקת חטופים עם חמאס ועוד.
ב־24 בינואר 2024 החלו [[חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה|מחאות וחסימות]] ב[[מעבר כרם שלום]], [[מעבר ניצנה]] ו[[נמל אשדוד]], בניסיון לשבש את העברת הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה משטח ישראל, במטרה להפעיל לחץ על חמאס.
ב-14 במאי, כשבעה חודשים לאחר תחילת המלחמה, תושבים מיישובי [[קו העימות]] בצפון, שעשרות אלפים מתושביהם היו עקורים זה חודשים מחוץ לבתיהם, פתחו במחאה שהתפרסה בצמתים מרכזיים ברחבי הגליל. הם דרשו מהממשלה להציג תוכנית פעולה ומועד חזרה לבתיהם.{{הערה|{{ynet|יאיר קראוס|"המדינה מאבדת את הצפון": המחאה של התושבים וראשי הרשויות, ביום העצמאות|news/article/bkgtkseqa|14 במאי 2024}}}}
===פטריוטיות===
ביישובי ישראל הונף [[דגל ישראל]] ברחובות, בכיכרות, במבני ציבור ובבתים פרטיים.
סיסמאות כגון "ביחד ננצח" ו"אנחנו ננצח" הופיעו ב[[שלט חוצות|שלטי חוצות]], על גבי מכוניות ועל אריזות של מוצרי צריכה.
בזמן הלוויותיהם של חללי המלחמה, התפשט המנהג של משמרות דגלים לאורך הרחובות שבהם עוברת ההלוויה.
<gallery>
Together we will win slogan in Holon - Iron Swords War, January 2024 06.jpg|דגל ישראל ב[[חולון]] עם הכיתוב "ביחד ננצח"
Azrieli 041123 We Shall Win 02.jpg|[[מרכז עזריאלי]] מואר בדגל ישראל בזמן המלחמה
שלט בצומת בראשון לציון.jpg|שלט חוצות ב[[ראשון לציון]]
Together we will win 4.jpg|שלט חוצות ב[[רמת השרון]]
Together we will win 2.jpg|אריזה של מגבות נייר
</gallery>
== החברה הערבית בישראל ==
=== הירתמות לסיוע ===
==== במהלך המתקפה ====
בהתקפת הטרור מעזה נרצחו ונחטפו לעזה גם אזרחים ערבים לא מעטים. פורסמו סיפורים על פעולות הצלה שבוצעו על ידי אזרחים ערבים בזמן הטבח.{{הערה|{{ynet|אילנה קוריאל|עאמר ניסה להציל את אודיה ובנותיה - ונרצח: "במקום לברוח בחר לעזור"|news/article/h1egjc4mt|24 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{בחדרי חרדים||נהג בדואי הציל 30 אנשים מהטבח תוך סיכון חייו|1607637|20 ביולי 2016}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/Horizon_lately/status/1720432536273187006|כותרת=https://twitter.com/Horizon_lately/status/1720432536273187006|אתר=X (formerly Twitter)|שפה=he|תאריך_וידוא=2023-11-04}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/BenCaspit/status/1717430761588957375|כותרת=https://twitter.com/BenCaspit/status/1717430761588957375|אתר=X (formerly Twitter)|שפה=he|תאריך_וידוא=2023-10-26}}}}<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/yollancohen/status/1725947879024476651|כותרת=https://twitter.com/yollancohen/status/1725947879024476651|אתר=X (formerly Twitter)|שפה=he|תאריך_וידוא=2023-11-19}}</ref>{{הערה|{{ynet|שרון כידון, ניר (שוקו) כהן|יוסף מרהט חילץ 30 איש מהמסיבה: "הייתי חייב להציל אותם, כולנו מדינה אחת"|news/article/byo11d55116|16 באוקטובר 2023}}}} בזמן המתקפה היו מספר יוזמות של ערבים ישראלים לאיתור נעדרים, חילוץ וטיפול רפואי בישראלים מתוך שטחי האש, תוך סיכון חייהם של המחלצים, שחלקם נהרגו במסגרת פעילותם.{{הערה|שם=אחיטוב|{{הארץ|נטע אחיטוב|משמרות של יהודים וערבים, זה לצד זה: הפעם, יש מי שיעשו הכל כדי ששומר חומות לא יחזור|0000018b-1e53-d47b-a7fb-bfd3a10f0000|12 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|שם=בורק|{{ציוץ|lirishavit|לירי בורק שביט|1712690223199482059|13 באוקטובר 2023}}}}
==== לאחר המתקפה ====
אזרחים מהפזורה הבדואית כתבו כי הם רוצים להתנדב ללחימה של צה"ל ושל המשטרה ולסייע בכל דרך אפשרית.{{הערה|{{מעריב אונליין|ארנולד נטייב|"תגייסו אותנו": תושבי הדרום הבדואים שמבקשים להצטרף ללחימה|news/military/Article-1043489|8 באוקטובר 2023}}}} כמו כן התנדבו אותם אזרחים לסייע בחיפוש אחר נעדרים בשטחי העוטף בימים שלאחר המלחמה.{{הערה|[https://www.facebook.com/photo/?fbid=636341692004804&set=a.258978759741 פעילות בדואים במהלך מתקפת הפתע על מדינת ישראל], באתר פייסבוק, 14 באוקטובר 2023}}
חבר הכנסת [[אחמד טיבי]] הקים מוקד סיוע לאזרחים יהודים וערבים שמופעל על ידי מתנדבים יהודים וערבים, בין היתר לשם סיוע למשפחות נעדרים.
עמותת "נשים בדואיות למען עצמן" פתחה חמ"ל למען תושבי הדרום בדואים ויהודים שנפגעו ומעניק סיוע במוצרים ובתמיכה נפשית.{{הערה|שם=אחיטוב}} בעיר [[רהט]] הוקם ופעל פורום יהודי-ערבי שמטרתו לתת מענה למשפחות שנפגעו בדרום{{הערה|{{ynet|עינב חלבי|המדינה לא טרחה לדבר עם הבדואים שנפגעו, ברהט הקימו חמ"ל עבורם|news/article/syy7hhkgt|28 באוקטובר 2023}}}} וחמ"ל יהודי-ערבי לחלוקת חבילות מזון לנזקקים.{{הערה|{{ישראל היום|איליה יגורוב|יוזמה מרגשת ברהט: חמ"ל יהודי־ערבי לחלוקת חבילות מזון לנזקקים עקב המצב|news/local/article/14765985|30 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{מעריב אונליין|ארנולד נטייב|לראשונה בישראל: חמ"ל יהודי־ערבי ברהט שיסייע למשפחות יהודיות וערביות|news/israel/Article-1047577|25 באוקטובר 2023}}}}
עשרות מתושבי הכפר [[דיר אל-אסד]] בישלו במשך יומיים עבור תושבי הדרום שנעקרו מבתיהם ומשלחת של חברי מועצה העבירה את המזון שהוכן אל התושבים.{{הערה|{{וואלה|יואב איתיאל|אנשי דיר אל אסד התגייסו לעזור למתפני העוטף: "לרצח אין שפה, דת או תרבות"|3617842|22 באוקטובר 2023}}}}
תלמידים מהיישוב [[א-סייד]] סייעו בהתנדבות בחקלאות.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/Mahamed45049766/status/1721966758758686801|כותרת=https://twitter.com/Mahamed45049766/status/1721966758758686801|אתר=X (formerly Twitter)|שפה=he|תאריך_וידוא=2023-11-08}}}}
במוצאי שבת הוקם "משמר לשותפות ערבית-יהודית בתל אביב-יפו" שמונה כ-500 אנשים, יהודים וערבים. מטרת המשמר להגיע לנקודות חיכוך אפשריות כדי לנסות להרגיע מתחים. אמיר בדראן, פוליטיקאי מקומי הקשור ליוזמה, שוחח עם ארגוני ערבים כמו [[האגודה למען ערביי יפו]], המועצה האיסלמית הנבחרת ביפו, ועדי שכונות ערביות, [[שייח']]ים ו[[אימאם|אימאמים]] וטען כי כולם מזועזעים מהמתרחש ופועלים כדי למנוע אלימות והסתה.{{הערה|שם=אחיטוב}} יוזמה דומה הייתה קיימת כבר שנתיים בין יישובים בכרמל ותושבי פורדיס. קבוצה של כ-600 תושבים בחיפה, ערבים ויהודים, נרתמה למען ניקוי מקלטים ציבוריים בעיר.{{הערה|שם=אחיטוב}}{{הערה|[https://twitter.com/kann/status/1713933400648626669?s=48&t=FqF5yF6Wy-s-iaEuYlcRNQ ארגון יהודי ערבי התדייס לפרויקט משותף], באתר "טוויטר", 16 באוקטובר 2023}}
מועצת [[כפר קאסם]] הזמינה משפחות מהדרום להתארח בעיר.{{הערה|[https://rotter.net/forum/scoops1/815196.shtml עיריית כפר קאסם פרסמה: עיריית כפר קאסם ומוסדותיה ערוכים לקלוט משפחות מהדרום שיתקבלו ע''י תושבי העיר והעירייה], באתר רוטר}}
קבוצות הכדורגל של הפועל אום אל פאחם וכפר קאסם עמדו דקת דומייה במהלך אימון לזכר נרצחי ההתקפה.{{הערה|{{ישראל היום||"ערבים ויהודים כאחד": מחווה מרגשת של הפועל אום אל פאחם וכפר קאסם לנרצחים בטבח החמאס|sport/israeli-soccer/article/14805769|9 בנובמבר 2023}}}}
במועצה המקומית [[זרזיר (יישוב)|זרזיר]] הדליקו נרות לזכר הנרצחים בהתקפה ומתוך הזדהות עם כאב המשפחות.{{הערה|[https://www.facebook.com/100066363595199/posts/pfbid0LiLeRSv4mtiRVAnd3TnSZxTK1jYYFX5HQTsuZrmrpGnZ9cN3RujyMDGEptBCNKR8l/?d=w&mibextid=Na33Lf 1300 נרות לזכר 1300 הנרצחים], באתר "פייסבוק", 14 בנובמבר 2023}}
חבר הכנסת [[איימן עודה]] ממפלגת [[חד"ש]] גינה מעל דוכן הכנסת את האירועים.{{הערה|{{סרוגים||עודה נגד טבח אוקטובר: "לא יכול לקבל את זה"|864866-עודה-נגד-טבח-אוקטובר-לא-יכול-לקבל-את-זה|15 בנובמבר 2023}}}} ושיבח את היהודים והערבים שיצאו להתנדב. הוא גם גינה את הקריאה של הנהגת חמאס לציבור הערבי בישראל להצטרף למאבק נגד ישראל כפי שקרה [[המהומות בישראל (2021)|במהומות בישראל (2021)]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://rotter.net/forum/scoops1/815348.shtml|כותרת=איימן עודה: אסור בתכלית האיסור לקבל כל פגיעה באזרחים חפים מפשע, מגנה בכל תוקף את הקריאה של חמאס לציבור הערבי להצטרף למאבק נגד ישראל|אתר=רוטר}}</ref>
[[מנסור עבאס]] פנה לאזרחי המדינה הערבים בבקשה שלא לעודד גורמים קיצוניים ושוליים בחברה הערבית לאור המתיחות שיצרה המלחמה.{{הערה|{{כאן|דקלה אהרן שפרן|מנסור עבאס במסר לאזרחים הערבים: "עלינו לחסום גורמים קיצוניים ולהוות גשר לשלום בין העמים"|588974|30 באוקטובר 2023}}}} לפני כן, גינה את מתקפת החמאס.{{הערה|{{כאן|סולימאן מסוודה|מנסור עבאס: "לשחרר את האסירים הישראלים"|561075|9 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/mmagadli/status/1710617331930468796|כותרת=https://twitter.com/mmagadli/status/1710617331930468796|אתר=X (formerly Twitter)|שפה=he|תאריך_וידוא=2023-11-02}}}}
=== תמיכה בחמאס ===
מנגד, מספר מצומצם של עובדים ערבים ובהם אנשי [[רפואה|צוות רפואי]], [[סטודנט]]ים, נשות חינוך וה[[שחקן|שחקנית]] [[מאיסה עבד אלהאדי]], נעצרו לאחר שהביעו תמיכה בחמאס ובמעשי הטבח שביצע. חלקם הודחו מעבודתם או ממקום מוסדות הלימוד שבהם למדו, וחלקם נחקרו במשטרה בחשד ל[[תמיכה בארגון טרור|תמיכה בטרור]].{{הערה|{{מקור ראשון|שילה פריד|מנהל מחלקת טיפול נמרץ לב בבי"ח השרון הודח בשל תמיכתו בחמאס|news/683615|19 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{מעריב אונליין|אלון חכמון|אחרי ששיבחה והיללה את חמאס: השחקנית הישראלית נעצרה|news/law/Article-1047116|24 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{מעריב אונליין|שקד שדה|"אפס סובלנות": סטודנטים הביעו תמיכה בחמאס וכך הגיבו באוניברסיטה|news/israel/Article-1044214|11 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://krayot.com/archives/57248|הכותב=מיכאל גיל|כותרת=נעצרה אחות מהמרכז הרפואי בני ציון שהעלתה פוסט תמיכה בחמאס|אתר=חדשות חיפה והקריות|תאריך=17 באוקטובר 2023|שפה=he|תאריך_וידוא=2023-10-24}}}}{{הערה|{{כלכליסט|תומר גנון|שמונה ימים למלחמה: כ-100 ערבים ישראלים נחקרו בחשד לתמיכה ודברי שבח לטרור החמאס|local_news/article/hkj00jstba|15 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{מקור ראשון|שילה פריד|הפרקליטות בתגובה לדרישת הפסקת המעצרים: "עבירות הסתה – אפשרות ממשית לסכנה ביטחונית"|news/694595|9 בנובמבר 2023}}}}
שני נערים בני 14 מ[[אום אל-פחם]] נתפסו ליד [[תחנת הרכבת סבידור]] ב[[תל אביב]] כשעל גופם [[סכין|סכינים]], לאחר שעוררו את חשדם של ה[[שוטר]]ים.{{הערה|{{ישראל היום|אבי כהן|צפו בתיעוד: סוכל פיגוע דקירה בתל אביב|news/defense/article/14818756|13 בנובמבר 2023}}.}} נגד השניים הוגש [[כתב אישום]] באשמה שקשרו קשר [[רצח|לרצוח]] חייל צה"ל.{{הערה|{{ערוץ7||כתב אישום נגד שני קטינים מאום אל-פאחם שתכננו לרצוח חייל צה"ל|961148|17 בנובמבר 2023}}.}}
נגד 13 ערבים ישראלים, רובם תושבי [[סכנין]], הוגש [[כתב אישום]], באשמה שהיו שותפים ב[[ארגון טרור|חוליית טרור]] שתכננה לבצע פיגועים, תוך שיתוף פעולה עם ה[[חמאס]].{{הערה|{{ישראל היום|עידן אבני, מישל מכול|פרשה ביטחונית חמורה: תושבי סכנין הקימו תא חמאס בגליל ותכננו להוציא פיגועים|news/defense/article/15395174|10 במרץ 2024}}.}}
=== אבטלת פלסטינים ===
פלסטינים תושב הגדה המערבית שעבדו בישראל לא הורשו לעבור במחסומים ואיבדו את פרנסתם, ובישראל נוצר מחסור בידיים עובדות, בין היתר בתחום הבנייה.{{הערה|{{כלכליסט|דרור ניר קסטל, מרכז הנדל"ן|100 אלף פועלים פלסטינים אינם עובדים: "הכסף נגמר אפילו לעדשים"|real-estate/article/b1s2abodt|27 בדצמבר 2023}}}}{{הערה|{{וואלה|לי סיביליה|מחסור בעובדים: רמי לוי פרסם מודעת דרושים לסיוע בסניפים|3614495|8 באוקטובר 2023|finance}}}}
המחסור בנהגי אוטובוס ערבים, המהווים מחצית מכח העבודה בענף, הביא את [[משרד התחבורה]] להודיע על דילול משמעותי בפעילות התחבורה הציבורית.{{הערה|{{וואלה|אודי עציון|נהגי האוטובוס הערביים לא מגיעים לעבודה, היהודים יעבדו עייפים|3615362|11 באוקטובר 2023|cars}}}} במספר מקרים הותקפו נהגי אוטובוס ערבים.{{הערה|{{ישראל היום|אסף גולן|גל תקיפות נהגי אוטובוס ערבים בירושלים: "הכתובת על הקיר - רצח נהג הוא עניין של זמן"|news/local/article/14774457|1 בנובמבר 2023}}}} עובדים ערבים במערכת הבריאות טענו שמתרחש נגדם "ציד מכשפות".{{הערה|{{ynet|אדיר ינקו|גילויי גזענות בבתי החולים: "ביקשו שאף ערבי לא יטפל בהם"|health/article/yokra13655898|31 באוקטובר 2023}}}}
=== תקיפת הסטודנטים הערבים בנתניה ===
במוצאי שבת 28 באוקטובר קרא ראש הגרעין התורני ב[[נתניה]], רועי אמגר, לגרש את הסטודנטים הערבים מהמעונות של [[מכללת נתניה]] מטעמי ביטחון.{{הערה|[https://twitter.com/roi_amgar/status/1718344556935094448 ציוץ בטוויטר]}} במקביל ניסו מאות תושבי נתניה לפרוץ לתוך מעונות הסטודנטים תוך קריאות "[[מוות לערבים]]". המשטרה חילצה סטודנטים ערבים מהמקום.{{הערה|{{הארץ|שירה קדרי־עובדיה ודיאא חאג' יחיא|מאות קראו לגרש ערבים מהמעונות במכללת נתניה, הסטודנטים פונו בחסות המשטרה|0000018b-7aa8-d0f6-afeb-7abdd0930000|29 באוקטובר 2023}}}}
== גלריה ==
<gallery widths=250 heights=150 caption="[[גרפיטי]], [[ציור קיר|ציורי קיר]] [[אמנות רחוב]] ומיצגים">
קובץ:October 7 Memorial in Ashdod.jpg|ציור קיר ב[[אשדוד]] לזכר [[מתקפת הפתע על ישראל (2023)]] עם הכיתוב "[[לא נשכח ולא נסלח]]"
קובץ:Graffiti Inbal Liberman of Nir Am.jpg|ציור קיר לכבוד [[ענבל ליברמן]] מ[[קיבוץ]] [[ניר עם]] שארגנה את [[כיתת כוננות|כיתת הכוננות]] והצילה את הקיבוץ ב-7 באוקטובר
קובץ:Israel Ziv Graffiti.jpg|ציור קיר לכבוד האלוף [[ישראל זיו]] שהתנדב להילחם במחבלים והציל אזרחים ב-7 באוקטובר
קובץ:ציור של רחל אדרי על קיר מקלט ברחוב נתן קומוי 4 נווה שאנן חיפה.jpg|ציור של [[רחל אדרי]] על [[מקלט (מיגון)|מקלט ציבורי]] ב[[חיפה]]
קובץ:We Stand with Israel the Flower People Project 1.jpg|200px|מיצב פרחים במחווה להצהרתו של הנשיא [[ג'ו ביידן]], "We Stand with Israel". כיכר הבימה (כיכר התרבות), תל אביב
קובץ:Blindfolded teddy bears covered with red blood stains 3.jpg|200px|בובות דובי פרווה מכוסי עיניים ומוכתמים בכתמי צבע אדום-דם, המייצגים את 30 הילדים שנחטפו על ידי מחבלי חמאס לעזה. כיכר דיזנגוף, תל אביב
</gallery>
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה|Category:The Israeli home front in the 2023 Israel–Hamas war}}
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{מלחמת חרבות ברזל}}
[[קטגוריה:מלחמת חרבות ברזל]]
[[קטגוריה:ישראל: חברה]]
[[קטגוריה:דעת הקהל במלחמת חרבות ברזל]]' |
קוד הוויקי של הדף החדש, אחרי העריכה (new_wikitext) | '{{להשלים|השפעות נוספות בעורף - משמעות פינוי תושבי הצפון ועטף עזה, שימוש בדגלי ישראל, ביטול לימודים בכל רחבי הארץ והחזרה הדרגתית, סגירת מרכזי בילוי, הפחתת תדירות תחב"צ, יוזמות נוספות ועוד.|נושא=ישראל|כל הערך=כן}}[[קובץ:Policeperson Square with flags and support signs, Raanana, October 2023 (19).jpg|ממוזער|250px|[[דגל ישראל|דגלי ישראל]] להבעת תמיכה בכוחות הביטחון, בכיכר השוטר ב[[רעננה]]. אוקטובר 2023.]]
[[קובץ:Iron Swords 141023 Dizengoff vigil 01.jpg|ממוזער|250px|[[ישראלים]] מדליקים ב[[כיכר דיזנגוף]] [[נר נשמה|נרות]] לזכר הנרצחים והחטופים מ[[מתקפת הפתע על ישראל (2023)|מתקפת הטרור הפלסטינית]] באוקטובר 2023.]]
'''ה[[עורף (מלחמה)|עורף]] ה[[ישראל]]י''' מתמודד עם השלכותיה של [[מתקפת הפתע על ישראל (2023)|מתקפת פתע]] שבוצעה על ידי [[טרור פלסטיני|מחבלים]] מ[[רצועת עזה]] ב-7 באוקטובר 2023 נגד מדינת ישראל, והובילה לפרוץ '''[[מלחמת חרבות ברזל]]'''.
עם פתיחת המלחמה, יותר מ-3,000 [[טרור פלסטיני|מחבלים פלסטינים]] חדרו ל[[עוטף עזה]] במקביל, [[חמאס]] ו[[הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני]] פתחו ב[[התקפות רקטות פלסטיניות על ישראל|ירי כבד של אלפי רקטות מרצועת עזה]] וביצעו מעשי [[טבח]], [[אונס]] וביזה,{{הערה|{{ערוץ7|חזקי ברוך|גלנט הציג לבכירי נאט"ו תיעוד לא מצונזר מהטבח של חמאס|616483|12 באוקטובר 2023}}}} רצחו יותר מ-800 אזרחים והרגו יותר מ-350 חיילים ושוטרים. בנוסף, {{אב-מחב|חטופים במתקפת הפתע}} אזרחים, חיילים וחיילות [[החטיפה לעזה (מלחמת חרבות ברזל)|נחטפו לרצועת עזה]], ומוחזקים בשבי החמאס והג'יהאד האיסלמי (חלקם שוחררו במהלך המלחמה או נהרגו במהלכה). בתגובה, ממשלת ישראל הכריזה על [[מלחמה]] בשם מלחמת חרבות ברזל וגייסה כ-360,000 [[שירות המילואים בישראל|חיילי מילואים]] ב[[צו 8]].{{הערה|{{ערוץ7||הממשלה מאשרת גיוס של עד 360 אלף חיילי מילואים|953125|10 באוקטובר 2023}}}} במהלך המלחמה נמשך הירי על מדינת ישראל.
== תמיכת גופי הצלה וחירום ==
{{להשלים|פסקה=כן|נושא=ישראל|נושא2=צבא וביטחון}}
במהלך מלחמת חרבות ברזל הייתה פעילות רבה של גופי ההצלה והחירום הלאומיים.
המספר העצום של הנרצחים במתקפת הפתע, בהם רבים שגופתם הושחתה, הצריך מאמץ יוצא דופן של [[זיהוי גופות]] החללים טרם הבאתם לקבורה. מאות גופות של מחבלים שהושארו בשטח הועברו אף הן לזיהוי והמשך טיפול. הגופות הובאו ל[[מחנה שורה]] שליד [[רמלה]], ושם נערך הזיהוי, בין השאר לפי [[טביעת אצבע|טביעות אצבע]], מבנה ה[[שיניים]] ו[[בדיקת סמני DNA]] והשוואתם למידע שבמאגרים ביומטריים. בזיהוי עוסקת [[הרבנות הצבאית]] בצירוף עובדים ממשטרת ישראל, מערכת הבריאות ומתנדבי [[זק"א]].{{הערה|{{mako|אור רביד|טביעות אצבע ומאגרים לא מסונכרנים: ההליך הקשה של זיהוי גופות הנרצחים וההרוגים במלחמה|cc16b794a3f1b81026|news-israel/2023_q4|12 באוקטובר 2023}};{{ש}}{{ישראל היום|חנן גרינווד|זוועות שאין לתאר: כך מתנהל הליך זיהוי מאות החללים מהטבח|news/defense/article/14695333|10 באוקטובר 2023}};{{ש}}{{הארץ|עידו אפרתי|"אף אחד לא חלם שנידרש למתחם גדול כל כך": המרכז לזיהוי גופות כורע תחת העומס|0000018b-2067-d680-af9b-22ef6cf80000|12 באוקטובר 2023}};{{ש}}{{וואלה|שלומי הלר, מירב כהן ויותם רונן|מאות גופות זוהו ונותרו מאות אחרות: "מנסים לא להרגיש כלום ולפעול לזיהוי"|3615942|13 באוקטובר 2023}};{{ש}}{{ynet|אריאלה איילון|"מגוש חרוך זיהינו אב שמחבק את בנו הקטן" {{!}} עדות הפתולוג של ישראל|health/article/byoku00aw6|23 באוקטובר 2023}};{{ש}}{{הארץ|נריה גוטל|זה היום ה-12 למלחמה. זיהינו 304 חללי צה"ל. המלחמה נמשכת|0000018b-5724-d8e2-a1eb-f736ad610000|24 באוקטובר 2023}};{{ש}}{{ynet|אריאלה איילון|רופאי השיניים שהוזעקו לזהות: "גופה ועוד גופה, הייתי על אוטומט"|health/article/rju8yc6fa|31 באוקטובר 2023}}}} [[הרב הראשי לישראל]], [[דוד לאו]], הנחה להמשיך בזיהוי הגופות גם ב[[שבת]].{{הערה|{{כיפה||הנחיה שוברת לב: הליך זיהוי הגופות ימשך גם בשבת|חדשות/1167846-0/|11 באוקטובר 2023}}}} במאמץ לאיתור שרידי קורבנות מתקפת הפתע נעזר צה"ל ב[[עוף דורס|עופות דורסים]]{{הערה|{{ynet|ירון דרוקמן, יואב זיתון|בזכות עופות דורסים: התגלו גופות ליד יער בארי וסמוך לכיסופים|environment-science/article/rjprajz7p|3 בנובמבר 2023}}}} ובכלבים של [[רשות הטבע והגנים]], המשמים בשגרה לאיתור הרעלות של בעלי חיים.{{הערה|{{ynet|אילנה קוריאל|"זה לא נגמר": כלבי ההרעלות של רט"ג ממשיכים לאתר שרידי אדם בעוטף|environment-science/article/r110mui6a|7 במרץ 2024}}}}
[[קובץ:People hiding from rockets under a bridge during an alarm in Rishon LeZion.jpg|ממוזער|250px|ישראלים מסתתרים בשעת אזעקה מתחת לגשר ב[[ראשון לציון]]]]
במהלך המלחמה פרסם [[פיקוד העורף]] הנחיות התגוננות בפני ירי הרקטות הכבד על [[עוטף עזה]], [[השפלה]], [[מחוז המרכז]], [[גוש דן]] ו[[השרון]]. הוא הפעיל [[אזעקת מלחמה בישראל|צופרי אזעקה]], התרעות בכלי התקשורת, התרעות באתר האינטרנט של פיקוד העורף וב[[אפליקציית מובייל|יישומון]] ל[[סמארטפון]].
כבר ביום הראשון למלחמה התנדבו אלפי אזרחים לתרום דם לפצועים ומחוץ למרכזים הרפואיים השתרכו תורים ארוכים.{{הערה|{{ynet|יעל צ'כנובר, סיון חילאי|מבצע תרומות הדם נמשך: "ערבות הדדית ישראלית" {{!}} כך תוכלו לסייע|health/article/hjpz6iyzp|8 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{TheMarker|רוני לינדר|החזית השנייה של המלחמה: "היה כאוס מוחלט. האלונקות נערמו בכניסה למיון"|0000018b-238a-dd34-afdf-f78f81940000|13 באוקטובר 2023}}}} מערכת הבריאות נאלצה להתמודד עם הצורך לטפל באלפי פצועים בימים הראשונים של מתקפת הפתע של חמאס.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.israelhayom.co.il/health/article/14718139|הכותב=רן רזניק|כותרת=לזכור גם אחר כך: מערכת הבריאות מתגלה בתפארתה|אתר=ישראל היום|תאריך=16.10.23}}</ref> מאות מתוכם היו במצב קשה או אנוש.{{הערה|{{הארץ|עידו אפרתי|יותר מ-1,400 פצועים פונו לבתי החולים: "קצב שלא ראינו כבר עשורים"|0000018b-0b69-dae3-a1cb-bf693f120000|7 באוקטובר 2023}}}} באשר למערכת בריאות הנפש בישראל היות שלא הוספו תקנים שהובטחו מאז [[משבר הקורונה]], היא התמודדה עם קשיים רבים ונעזרה במתנדבים בחודש הראשון.{{הערה|{{כלכליסט|שחר אילן|מדינה בטראומה פוגשת מערכת בריאות נפש חולה|local_news/article/hk4s0slmp|26 באוקטובר 2023}}}}
[[קובץ:Emotional support in Hostages Square during the Iron Swords War - Israel, January 2024 05.jpg|ממוזער|200px|תמיכה נפשית ראשונית ב[[מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים|כיכר החטופים]] ב[[תל אביב-יפו|תל אביב]]]]
בעקבות ה[[טראומה נפשית|אירועים הטראומתיים]] של תחילת המלחמה, נפתחו מוקדים טלפוניים ברחבי הארץ.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.gov.il/he/departments/guides/containing-anxiety|כותרת=התמודדות עם חרדה: תמיכה טלפונית, כלים להורים וסרטוני הסברה|אתר=האגף לבריאות הנפש, משרד הבריאות|שפה=he|תאריך_וידוא=2023-10-11}}}} [[פיקוד העורף]] הדגיש שתגובות רגשיות כמו [[פחד]] ו[[חרדה]] הן תגובות נורמליות למצב לא נורמלי.{{הערה|שם=ה3|{{קישור כללי|כתובת=https://www.oref.org.il/12550-17885-he/Pakar.aspx|כותרת=דגשים להתמודדות עם המצב כדי להתמודד עם המצב הנוכחי|אתר=פיקוד העורף}}}} מכיוון שלאנשים יש דרכים שונות להתמודד עם [[דחק|לחץ]], המליצו בפיקוד העורף לזהות את דרכי ההתמודדות שסייעו בעבר ([[פעילות גופנית]], שיחות עם חברים, איסוף מידע, אמונה) ולהשתמש בהן.{{הערה|שם=ה3}} במקרה של [[נפגע חרדה|נפגעי חרדה]], הומלץ לעודד אותם לפעולה ועשייה, לבצע [[אימוני נשימה|תרגילי נשימה]] ו[[טכניקת הרפיה|טכניקות הרפיה]], להדגיש את יכולת ההתמודדות ו[[אסקפיזם|להסיח את הדעת]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.oref.org.il/12550-17988-he/Pakar.aspx|כותרת=סיוע לאנשים בהתקף חרדה|אתר=פיקוד העורף}}}} מעמותת [[נט"ל]] הזהירו את הציבור שלא להיחשף לתכנים מעוררי טראומה כמו תמונות ו[[סרט סנאף|סרטוני סנאף]].{{הערה|שם=ה4|{{העין השביעית|שירי|לשמור על האינטרס של הציבור|499031|10 באוקטובר 2023}}}} חשיפה כזו נקשרה בעבר ל[[דיכאון קליני|דיכאון]], [[חרדה]], ו[[הפרעת דחק פוסט-טראומטית|פוסט־טראומה]].{{הערה|{{הארץ|נטע הלפרין|סרטוני הזוועות של חמאס הם טראומה לכל דבר. במקום לצפות, דברו על התופת|0000018b-12f8-d2fc-a59f-d3f907660000|9 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|שם=ה4}}
== פינוי אזרחים ==
הלחימה בגבול ישראל-לבנון הובילה לפינוי היישובים הישראלים שם מתושביהם, וגם בחלק מיישובים אלה נגרם הרס רב מירי רקטות וטילי נ"ט.{{הערה|{{כלכליסט|יובל אזולאי|"מי שיבוא לחניתה ימצא מקום מפורק, מפורר. במנרה יש הרס מוחלט"|local_news/article/ryttpqndp|24 בדצמבר 2023}};{{ש}}{{TheMarker|אפרת נוימן ועדי חשמונאי|מאות מיליוני שקלים: הנזק לרכוש בצפון עלול לעלות על הנזקים בדרום|0000018c-a141-d97c-a9ec-bfcff5a80000|26 בדצמבר 2023}}}}
[[רשות חירום לאומית]], שסמכויותיה קוצצו עם השנים,{{הערה|{{גלובס|עידן ארץ|כך הפכה רשות החירום הלאומית לשחקן משנה לא ממש רלוונטי|1001460323|16 באוקטובר 2023}}}} הייתה הגוף שאמור לתאם ולתכלל את תוכניות פינוי התושבים. תושבים פינו עצמם עצמאית או כחלק מתוכניות ממשלתיות, מיישובי [[הנגב המערבי]] (שחלקם נפגעו מאוד בנפש וברכוש) מאזור [[גבול הצפון]].
מתחילת הלחימה פונו והתפנו כ-250 אלף אנשים מבתיהם.{{הערה|{{וואלה|אמיר בוחבוט|הנתונים הקשים מהמלחמה: קרוב ל-200 אלף התפנו מבתיהם, 291 ילדים התייתמו|3620097|2 בנובמבר 2023}}}} לפי נתונים של [[מרכז המחקר והמידע של הכנסת]], נכון ל-31 באוקטובר 2023 כ-88 אלף פונו מהקיבוצים, משדרות ומאופקים לבתי מלון מכוח פקודת פינוי, ו[[משרד התיירות]] היה אמון על פינויים ושיבוצם עם התאחדות המלונות, כ-87 אלף נקלטו בקהילה – בקיבוצים או ביישובים קולטים וכ-73 אלף התפנו עצמאית ונקלטו על ידי בני משפחה או חברים, או במגורים זמניים.{{הערה|{{TheMarker|יפעת ראובן|הכאוס בבית המלון: הבעיות נערמות, ולעקורים אין כתובת מסודרת לפנות אליה|0000018b-8668-df47-a3df-fe6970180000|31 באוקטובר 2023}}}}
== הירתמות אזרחית ==
[[קובץ:אחת מעמדות ריענון מזון ושתייה לחיילים יוזמה של אנשים פרטיים.jpg|250px|ממוזער|שמאל|אחת מעמדות ריענון, מזון ושתייה שהוקמו עבור חיילים יוזמה של אנשים פרטיים ועסקים]]
=== כיתות כוננות ===
במקביל, עם תחילת המלחמה בישראל קונן חשש אצל רבים מאזרחי ישראל כי [[ערביי ישראל]] יצטרפו למלחמה לאחר מה שקרה במהלך מבצע [[המהומות בישראל (2021)|שומר החומות]]", אף על פי שבפועל כלל לא התרחשו אירועים מסוג זה. הוקמו [[כיתת כוננות|כיתות כוננות]] ברשויות מקומיות רבות ותוגברו קיימות.{{הערה|{{כלכליסט|גיא נרדי|במקום המדינה: כיתות כוננות של אזרחים מציפות את השכונות בישראל|local_news/article/b1o8zqaza|19 באוקטובר 2023}}}} [[השר לביטחון לאומי]] [[איתמר בן גביר]] עודד את המהלך ומינה עבורו את ניצב בדימוס [[שמעון לוי (ניצב)|שמעון לוי]] כפרויקטור מיוחד.{{הערה|{{מעריב אונליין|אלון חכמון|בגלל המלחמה: מאות כיתות כוננות חדשות, גם במרכז {{!}} הנתונים נחשפים|news/military/Article-1046146|19 באוקטובר 2023}}}}
בנוסף לחימוש של כיתות הכוננות באלפי כלי נשק וציוד חדש, השר לביטחון פנים [[איתמר בן גביר]] הודיע על הקלות בהוצאת [[רישיון נשק]] לאזרחים.{{הערה|{{mako|משה נוסבאום|כיתות הכוננות יחומשו; הקלה לאזרחים בקבלת רישיון נשק|20982e677381b81027|news-israel/2023_q4|10 באוקטובר 2023}}}}
בעקבות המלחמה נפתחו לראשונה כיתות כוננות גם בערים.{{הערה|{{סרוגים||ישראל במלחמה: כיתות כוננות יוקמו גם בערים|852443-ישראל-במלחמה-כיתות-כוננות-יוקמו-גם-בער|16 באוקטובר 2023}}}} ב[[ירושלים]] הודיעו על פתיחה של כיתת כוננות בכל שכונה.{{הערה|{{סרוגים||בשל המצב הביטחוני: כיתות כוננות יוקמו בירושלים|700662-בשל-המצב-הביטחוני-כיתות-כוננות-יוקמו-ב|11 באוגוסט 2022}}}}
[[קובץ:PXL_20231017_104812383.jpg|ממוזער|חמ"ל הנעדרים של אחים לנשק בתל אביב]]
=== חמ"לים לסיוע אזרחי ===
לצד התגייסות ללחימה, קמו יוזמות רבות מצד ארגונים וקבוצות תמיכה בנושאים שונים כולל - תמיכה במשפחות הנפגעים והנופלים, תמיכה במשפחות המפונות מעוטף עזה, סיוע למשפחות הנעדרים, תרומות לחיילי צה"ל, מבצעי הסברה ברשתות החברתיות בעולם, ועוד. הדבר כולל בתי מלון, קיבוצים ובתי הארחה לאירוח המשפחות שנעקרו מבתיהם, תרומות מוצרי מזון, ביגוד, צעצועים ועוד למשפחות, תרומות כספיות או עבודה ישירה, סיוע נפשי ל[[נפגעי חרדה]] ולאנשים שאיבדו קרובי משפחה, תרומות דם, משלוחי מזון וציוד חסר לחיילים ולצוותים רפואיים.{{הערה|{{וואלה|מירב כהן|למען תושבי הדרום והחיילים: כל יוזמות ההתנדבות לסיוע לקו חזית המלחמה|3614569|8 באוקטובר 2023}}}} סיוע לחקלאים{{הערה|{{מוסף כלכליסט|ארי ליבסקר|שדות של תקווה|26-10-23/m02}}}} ועוד חברות עסקיות רבות נרתמו לעזרה, ביוזמות רבות ומגוונות.{{הערה|{{מעריב אונליין|ליאת שניידר|כל הארץ מתגייסת: היוזמות העסקיות והאזרחיות למען החיילים ותושבי הדרום|business/Article-1044133|16 באוקטובר 2023}}}} כך למשל [[פורום העסקים]], ששותפות בו 200 מהחברות הגדולות במשק, החל לחלק כרטיסים דיגיטליים לכל משפחה ב[[עוטף עזה]], על סך 1,000 ש"ח לכל נפש במשפחה.{{הערה|{{גלובס|שירה ספיר|פורום העסקים יעניק תלוש של 1,000 שקל לכל אדם מעוטף עזה|1001460167|14 באוקטובר 2023}}}} ה[[בנקאות בישראל|בנקים הגדולים בישראל]] העמידו עשרות מיליוני שקלים לטובת נפגעי המתקפה, וכך גם [[קבוצת עזריאלי]] שהודיעה על תרומה של 40 מיליון שקלים לטובת עמותות וארגונים המסייעים לחיילים ולמשפחות.{{הערה|{{גלובס|רועי ויינברגר|המגזר העסקי תורם בענק, במסלולים עוקפי מדינה|1001460210|16 באוקטובר 2023}}}}
ב[[אקספו תל אביב]] הוקם [[מרכז לוגיסטי]] של חברי ארגון [[אחים לנשק (תנועת מחאה)|אחים לנשק]] בשם 'החמ"ל האזרחי' שעשו הסבה למשאבים שעמדו ברשותם בעקבות הפעילות שלהם במסגרת [[המחאה נגד הרפורמה המשפטית]], בו הם סיפקו עזרה לאזורים ואנשים שנפגעו כתוצאה מהמלחמה, וכן סייע בתחומים רבים.{{הערה|{{Time Out ישראל|יעל שטוקמן|המקום הכי מעורר תקווה כרגע הוא החמ"ל האזרחי של "אחים לנשק"|חמל-אזרחי|12 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{מעריב אונליין||לאחר שהקפיאו את המחאה: כך נראה מערך ההתנדבות של "אחים לנשק"|news/israel/Article-1045441|17 באוקטובר 2023}}}} בנוסף, מספר ארגונים אזרחיים גייסו מתנדבים לסיוע לחקלאים שסבלו ממחסור בעובדים בשל המלחמה.
ב[[רמלה]] הוקם חמ"ל של ארגון [[ערי ישראל (ארגון)|ערי ישראל]] ביחד עם [[ישראל שלי]] שסייע לכמאה מקומות.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/MeirLayosh/status/1714011201930145919?s=20|הכותב=מאיר ליוש|כותרת=פוסט|אתר=X (formerly Twitter)|שפה=he|תאריך_וידוא=2023-10-20}}}}
ב[[סטודיו למשחק ניסן נתיב]] שב[[ירושלים]] הוקם חמ"ל אזרחי גדול בשיתוף פעולה של [[לב אחד - סיוע אזרחי בחירום|עמותת לב אחד]] (שהפעילה עוד מספר חמ"לים נוספים ברחבי הארץ), [[התעוררות בירושלים|תנועת התעוררות]] וסיעת האיחוד.
מספר ארגונים אזרחיים המשיכו לפעול במשך כמה חודשים. אסף ויותם דוקטור מ[[מסעדת האחים]] הקימו חמ"ל אוכל עם פרוץ המלחמה, אך לאחר זמן עברו לסייע לחקלאים וליצרנים קטנים שנפגעו בעקבות המלחמה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://timeout.co.il/האחים-ריאיון/|הכותב=שרון בן-דוד|כותרת=תנו להם פרס ישראל: "האחים" לא מפסיקים לעזור, עם או בלי חמ"ל|אתר=טיים אאוט|תאריך=2023-12-05|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2023-12-08}}</ref> ארגון [[אחים לנשק (תנועת מחאה)|אחים לנשק]], בשיתוף ה[[מועצה מקומית|מועצות המקומיות]], הקים כ־100 מרכזים לחינוך משלים באתרי המפונים וביישובי קו העימות.{{הערה|{{ynet||האחים לנשק לוקחים גם את החינוך לידיים: יפעילו 100 מרכזי פעילות לנוער|activism/article/rkkix0grp|28 בנובמבר 2023}}}}
בני נוער רבים יצאו לעבודה ב[[חקלאות]], ביוזמת בתי ספר, רשויות מקומית וארגונים, לשם סיוע לחקלאים שעובדיהם עזבו.{{הערה|[https://www.facebook.com/p/חיבורים-בחקלאות-100057267325551/ דף פייסבוק "חיבורים בחקלאות"];{{ש}}{{mako|יפית פרץ|"פתאום חבר'ה מוסלמים באים לעזור ליהודים"|66ff60b37551c81026|home-family-kids|28 בנובמבר 2023}};{{ש}}{{קישור כללי|הכותב=|כותרת=עמק יזרעאל: תלמידי המועצה נרתמים למען חקלאי ישראל {{!}} עמקניוז - חדשות העמק|אתר=עמקניוז - חדשות העמק|תאריך=10 בנובמבר 2023|כתובת=https://emeknews.co.il/עמק-יזרעאל-תלמידי-המועצה-נרתמים-למען-ח/}};{{ש}}{{קישור כללי|הכותב=מערכת ניוזים|כותרת=מחלקת הנוער של בת-ים בשיתוף עם כלל בתי הספר התיכוניים בעיר למען ענף החקלאות בישראל|אתר=ניוזים - מרכז|תאריך=25 בדצמבר 2023|כתובת=https://newzim.co.il/merkaz/?p=40759}};{{ש}}{{קישור כללי|הכותב=חן מור אטיאס|כותרת="חוויה מעצימה ומלמדת": תלמידי אשדוד יצאו להתנדב בחקלאות|אתר=SchokenGroup|תאריך=9 בינואר 2024|כתובת=https://www.kan-ashdod.co.il/news/132643}}}}<ref>{{מעריב אונליין|סתיו נמר|"שמחים לעזור": תלמידי תיכון יסייעו בהתנדבות לחקלאים ברחבי הארץ|news/Education/Article-1049858|5 בנובמבר 2023}}</ref>
בעקבות חשיפה לצורכי פצועי צה"ל, אלה דוברוב ואלה תמרין יסדו את מיזם התפירה "שוויק" שתופר בגדים בהתאמה אישית לחיילים פצועים. במיזם משתתפים כ-50 תופרות ותופר אחד.{{הערה|{{ynet|גל גנות|המתנדבות שתופרות לפצועי המלחמה: "כשהחייל מצליח ללבוש מכנסיים לבד - זה נותן לו כוח"|activism/article/b1nbl1sap|10 במרץ 2024}}}}
עם היוודע דבר [[מתקפת הפתע על ישראל (2023)|מתקפת הפתע על ישראל]] בבוקר [[7 באוקטובר]] [[2023]] ועל רקע הידיעות על הטבח בדרום ו[[מלחמת חרבות ברזל|המלחמה]] שפרצה בעקבותיו, נערך [[אוום – מרכז רוחני בינלאומי לשלום|מרכז רוחני ערבה]] לקליטת 100 תושבים וילדים שפונו מיישובי העוטף.{{הערה|שם=חדשות-13|{{חדשות 13||ערבה אין קץ: תושבי ואתרי התיירות של הערבה נרתמים לעזרת המפונים|item/mood/vacation-in-israel/nmmig-903787067/|5 בנובמבר 2023}}}}
=== הירתמות העורף למאמצי ההסברה ===
{{הפניה לערך מורחב|ההסברה הישראלית במלחמת חרבות ברזל}}
מכיוון שממשלת ישראל ו[[משרד ההסברה]] שהוקם מחדש בתחילת 2023 לא תפקדו בכלל אחרי פרוץ המלחמה, אזרחים רבים, בהם משפיעני רשת, פעלו ל[[הסברה ישראלית|הסברת ישראל]] ב[[רשת חברתית מקוונת|רשתות החברתיות]] וה[[אינטרנט]].{{הערה|{{יוטיוב|S8-A8dWKo-8|שם=הקרב בזירת ההסברה: השחקנים ומשפיעני הרשת מתגייסים|אורך=04:59|ערוץ=כאן {{!}} חדשות - תאגיד השידור הישראלי}}}}
הוקמו פרויקטים לתיעוד ושימור עדויות מהמתקפה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.youtube.com/watch?v=SwCyDafzKIA|הכותב=שאול אמסטרדמסקי|כותרת="היד ושם של 2023" - האנשים שהחליטו לתעד את סיפורי הזוועות|אתר=כאן 11|תאריך=9 בנובמבר 2023}}</ref>
[[ראש ממשלת ישראל]] לשעבר [[נפתלי בנט]] התראיין לרשתות התקשורת הזרות, [[הסברה ישראלית|הגן על ישראל]], הצדיק את התגובה הצבאית והציג את [[אכזריות]] [[חמאס]] אותה הוא השווה ל[[נאצים]].{{הערה|{{יוטיוב|nb51udzHM9M|שם='We're fighting Nazis': Former Israeli prime minister defends cutting off energy to Gaza Strip|אורך=00:49|ערוץ=Sky News}},{{ש}}{{יוטיוב|ejpJhwFF0w8|שם=Bennett to Erin Burnett: “Hamas burned babies. All Israelis are united to destroy Hamas".|אורך=11:16|ערוץ=נפתלי בנט {{!}} Naftali Bennett}},{{ש}}{{יוטיוב|5t8-K-IdNAg|שם=״Proportionality״|אורך=00:46|ערוץ=נפתלי בנט {{!}} Naftali Bennett}},{{ש}}{{יוטיוב|wV62K66q44M|שם=No, CNN, there aren’t two “narratives” to the Gaza hospital blast. Go do your goddamn job.|אורך=03:17|ערוץ=נפתלי בנט {{!}} Naftali Bennett}}}}{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר|בנט בבליץ ראיונות לתקשורת הזרה {{!}} צפו בעימות עם המראיין: "תתבייש, שמעתי מספיק"|news/article/bjvdwcb11a|13 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{ישראל היום|מערכת ישראל היום|בנט למגישת BBC: "תתביישו לכם!"|news/geopolitics/article/14739415|22 באוקטובר 2023}}}} בנוסף פעל בנט לעודד את עם ישראל ולהעלות את המורל בקרב החיילים והאזרחים, בהקשר זה טבע את [[אמרת כנף|אמרת הכנף]] "יש לנו עם של אריות".{{הערה|{{ערוץ7||בנט: "יש לנו עם של אריות"|615999|8 באוקטובר 2023}}}} [[יוסף חדאד]], פעיל הסברה [[ערביי ישראל|ערבי-ישראלי]], קיים אף הוא ראיונות רבים לכלי התקשורת הזרים והעלה סרטונים רבים לרשתות החברתיות התומכים בישראל ובמלחמתה בחמאס. ידוענים רבים שיתפו תוכני הסברה ברשתות החברתיות, בהם [[אבישג סמברג]] (המדליסטית האולימפית).{{הערה|{{ישראל היום|אורן אהרוני|ספורטאים מצטיינים: כך הפכה החבורה האולימפית למשרד ההסברה של המדינה|sport/other-sports/article/14720108|17 באוקטובר 2023}}}}
[[מטה ההסברה האזרחי]] הוא ארגון [[ההסברה הישראלית במלחמת חרבות ברזל|הסברה פרו-ישראלי]] ללא מטרות רווח שקם באופן ספונטני למחרת מתקפת הפתע על ישראל, ב-[[9 באוקטובר]], על ידי מספר אזרחים שזיהו את כשל ה[[התעמולה הישראלית|הסברה הישראלי]] בעולם, והפיצו באמצעות ה[[רשת חברתית מקוונת|רשתות החברתיות]] תוכני הסברה פרו-ישראליים שיצרו. בתוך שעות ספורות מתחילת ההתארגנות הספונטנית, הצטרפו אל מאגר ההפצה קרוב ל-30,000 חברים. בעקבות כך עלה הצורך בתכנים במגוון שפות אשר יותאמו למגוון פלטפורמות. כשלושת אלפים [[התנדבות|מתנדבים]] הצטרפו לתפעל את המערך בתפקידים שונים: [[מתורגמן|מתורגמנים]], אנשי [[רעיונאי|קריאייטיב]] ותוכן, [[עריכת וידאו|עורכי וידאו]] ו[[מעצב גרפי|גרפיקאים]], אנשי [[תחקיר עיתונאי|תחקיר]] והפקה, [[פסיכולוג]]ים ו[[עובד סוציאלי|עובדים סוציאליים]]. בנוסף, התגייסו לארגון כ-30 שיתופי פעולה [[טכנולוגיה|טכנולוגיים]] עם חברות [[חברת הזנק|סטארט-אפ]] ו[[היי-טק]] שנרתמו התנדבות. לאחר שלושה שבועות של פעילות, נרשם הארגון כ[[עמותה]] בשם "מטה ההסברה האזרחי".
=== הירתמות עולם הבידור למען החיילים והניצולים ===
אמנים וידוענים רבים פרסמו הודעות תמיכה בישראל ב[[רשת חברתית מקוונת|רשתות החברתיות]], וחלקם אף התגייסו וסייעו בתרומות. חלק מהאמנים, בהם [[עידן עמדי]] (שהיה [[לוחם]] ב[[חיל ההנדסה הקרבית]] ונפצע במהלך המלחמה), [[עקיבא (זמר)|עקיבא]], ו[[רביב כנר]] התגייסו ל[[שירות מילואים בצה"ל|מילואים]] והעלו משם סרטוני חיזוק לרשתות.{{הערה|{{יוטיוב|SAKtDK_bM3s|שם="זה לא סצינה מפאודה - אלה החיים האמיתיים": המסר המרגש של עידן עמדי ועקיבא מהמילואים|אורך=02:47|ערוץ=[[עכשיו 14]]}}}}
אמנים רבים הופיעו בהתנדבות מול חיילים ומול מפונים מהעוטף בבתי מלון באילת וברחבי הארץ. ביניהם: [[ברי סחרוף]],{{הערה|{{ynet|רן בוקר|מעלה את המורל: ברי סחרוף שר לחיילים בצפון|blogs/warday11/article/r10uevjza|16 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{כיכר השבת|יאיר טוקר|"הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן" {{!}} ברי סחרוף שר עם הלוחמים.|security-news/s2ppvb|18 באוקטובר 2023}}}} [[אחינועם ניני]],{{הערה|{{ynet|רן בוקר|אחינועם ניני הופיעה בפני חיילים בצפון: "עשיתי את זה באהבה. תודה לחיילים"|entertainment/article/h111llsy116|15 באוקטובר 2023}}}}[[ליאור נרקיס]], [[התקווה 6]], [[אריאל זילבר]], [[ירמי קפלן]],{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://103fm.maariv.co.il/programs/media.aspx?ZrqvnVq=JGHHKL&c41t4nzVQ=EF|כותרת=ירמי קפלן: שמעתי סיפורי גבורה מעוררי השראה|אתר=103FM|תאריך=16 באוקטובר 2023|שפה=he|תאריך_וידוא=2023-10-23}}}} [[חנן בן ארי]],{{הערה|{{ynet|רן בוקר|החתן הוקפץ למילואים - והתחתן בבסיס "להרמת המורל" עם הופעה של חנן בן ארי|entertainment/article/hkpevunwp|11 באוקטובר 2023}}}} [[אמיר דדון]]{{הערה|{{ישראל היום|מאיה כהן|מרגש: צפו באמיר דדון מעניק הופעה אינטימית למפוני העוטף|culture/music/article/14719052|17 באוקטובר 2023}}}} [[נטע ברזילי]], [[איל גולן|אייל גולן]], [[טל מוסרי]], [[הראל סקעת]], [[עומר אדם]], [[איתי לוי]], [[שלמה ארצי]], [[עדן חסון]], [[נינט טייב]], כוכבי [[ארץ נהדרת]], [[עדי אשכנזי]], [[גיא הוכמן]] ועוד.{{הערה|{{ynet|בר זגה|הסלבס מתגייסים|news/article/lwkwf4lsb|16 באוקטובר 2023}}}}
בעת המלחמה, [[חנן בן ארי]] כתב והלחין את השיר "[[מולדת (שיר של חנן בן ארי)|מולדת]]" העוסק בתגובה למתקפת הטרור וההתגייסות של עם ישראל לסייע ולנצח במלחמה.{{הערה|{{החדשות 13|מערכת תרבות ובידור|חנן בן ארי בשיר חדש ומטלטל: "מולדת, הנביאים חזו לך אחרת, מישהו נרדם במשמרת"|item/entertainment/music/ulvbm-903754249|16 באוקטובר 2023}}}}
== השפעה על כלכלת ישראל ==
[[קובץ:Support for Israeli products in Yehud during Iron Swords War, January 2024 09.jpg|ממוזער|תמיכה בתוצרת ישראלית במהלך מלחמת חרבות ברזל]]
במתקפת הפתע נגרם הרס ניכר ברבים מיישובי עוטף עזה, ומחשש לפגיעות נוספות פונו מרבית תושבי עוטף עזה לבתי מלון בישראל, תוך הפסקת עיקר הפעילות הכלכלית ביישובים אלה. מפעל [[נירלט]] שבקיבוץ [[ניר עוז]] נשרף כליל, [[דפוס בארי]] שבקיבוץ [[בארי (קיבוץ)|בארי]] לא ניזוק אך הושבת לשבוע. מפעלים נוספים ניזוקו, [[רפת]]ות נהרסו וגם הפעילות בשדות החקלאיים נפגעה.
ב-26 באוקטובר הממשלה הכריזה על העברת כ-100 מיליון שקלים כסיוע ראשוני לרשויות המקומיות.{{הערה|{{ישראל היום|חנן גרינווד|"חיזוק העורף והחוסן הלאומי": 105 מיליון שקלים אושרו לסיוע מיידי לרשויות המקומיות|news/local/article/14753152|26 באוקטובר 2023}}}} עם פרוץ המלחמה מערכת החינוך הושבתה או הוגבלה ל[[למידה מרחוק]] באזורים רבים, וחזרה לפעול בהדרגה ובכפוף להנחיות פיקוד העורף.{{הערה|{{מקור ראשון|ישי אלמקייס|משרד החינוך: רוב מוחלט של מוסדות החינוך חזרו לפעול בבתי הספר|news/688841|29 באוקטובר 2023}}}} בשבועות הראשונים, משרד החינוך התמודד עם קשיים בהחזרת הלימודים לשגרה ובמתן מענה חינוכי לתלמידים רבים שפונו מישוביהם.{{הערה|{{TheMarker|ליאור דטל|משרד החינוך במצב חירום – אך באוצר התמהמהו בהעברת תקציבים הולמים|0000018b-62b3-ddfd-a59f-e3f702700000|25 באוקטובר 2023}}}} בסוף אוקטובר 2023 פורסם שרשות החירום הלאומית{{הערה|שם=כלכליסטhga|{{כלכליסט|תומר גנון|לימודים בקרוואנים, מרפאות בספא וצוותי רווחה במלון: תוכנית שגרת המלחמה למפוני העוטף|local_news/article/h1bj8shga|24 באוקטובר 2023}}}} תפעיל תוכנית שגרת מלחמה עבור חלק מהמפונים מהדרום בשיתוף משרדי הממשלה.{{הערה|שם=כלכליסטhga}}
במקור, הפינוי היה אמור להיות בעיקר למוסדות ציבור, מתנ"סים ובתי ספר ומשרד הפנים היה אמור להיות אחראי על פינוי התושבים בשעת חירום, תוך שימוש במאגרי המידע שלו על כל תושבי המדינה. בפועל, הוחלט לפנותם לבתי המלון ומשרד התיירות לקח את האחריות.{{הערה|{{ynet|גד ליאור|"יש 125 אלף מפונים, ולאף משרד ממשלתי אין באמת מושג מי נמצא איפה"|economy/article/sjzl17b4t|14 בנובמבר 2023}}}}
בשבוע הרביעי למלחמה, מבקר המדינה [[מתניהו אנגלמן]] אמר כי תמונת המצב היא שהממשלה נכשלת בטיפול בעורף. היעדר תוכנית כלכלית והיעדר פרויקטור בשבוע הרביעי למלחמה, כאשר אי הוודאות פגעה בתושבי הדרום והצפון. הוא קרא לראש הממשלה והשרים להתכנס ולפתור את כל הבעיות.{{הערה|{{זמן ישראל||מבקר המדינה: "הממשלה נכשלת בטיפול בעורף"|433385|29 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{ישראל היום|נטעאל בנדל|מבקר המדינה בהתבטאות חריפה: "תקלה משמעותית - הממשלה נכשלת בטיפול בעורף"|news/local/article/14764802|29 באוקטובר 2023}}}}
לאחר יומיים, מונה פרויקטור.{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר, ניר שוקו כהן, שרון כידון|סאגת הפרויקטור האזרחי: מנכ"ל החברה למתנ"סים מונה לתפקיד|economy/article/q1xqrkq34|31 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{TheMarker|אבי בר-אלי|גם בניסיון השלישי, שר האוצר התעקש לבחור פרויקטור עם סימני שאלה גדולים|0000018b-84e0-df47-a3df-fee90f890000|31 באוקטובר 2023}}}} בתום חמישה שבועות מתחילת המלחמה, אושר מתווה הפיצויים למשק.{{הערה|{{TheMarker|ירדן בן גל הירשהורן|בתום חמישה שבועות: הכנסת אישרה את מתווה הפיצויים למשק|0000018b-b266-df42-a78f-bf67a8b90000|9 בנובמבר 2023}}}} הפרויקטור פרש בינואר 2024.{{הערה|{{כאן|יערה שפירא|הפרויקטור האזרחי לשיקום העורף התפטר: "אין בידי את הסמכויות והכלים"|688866|21 בינואר 2024}}}}{{הערה|{{וואלה|ינון שלום יתח, ליאת רון|פרויקטור שיקום העורף התפטר: "לא הבנו מה עשה בתקופה שעבד"|3637720|21 בינואר 2024}}}} הגוף שבראשו עמד פוזר במרץ 2024.{{הערה|{{ynet|גד ליאור|חמישה חודשים בלבד לאחר שהוקם: פוזר מרכז השליטה האזרחי למלחמה|economy/article/hk2lvqrr6|18 במרץ 2024}}}} ביוני 2024, נתניהו מינה את [[אבי כהן סקלי]] לפרויקטור אשר יתמקד בצפון ישראל, אך בהמשך הקפיא את המינוי.{{הערה|{{כאן|מיכאל שמש|פרשת מינוי הפרויקטור: טענו שנתניהו לא ידע - אבל הוא כן|763864|21 ביוני 2024}}}} לבסוף ראש הממשלה בחר ב[[אליעזר (צ'ייני) מרום]] לעמוד בראש המנהלה. בנוסף, האלוף במילואים [[יפתח רון-טל]] נכנס לתפקיד פרויקטור בדרום.{{הערה|שם=:0|{{כאן|מיכאל שמש|פארסת פרויקטור הצפון: נתניהו מינה את מפקד חיל הים לשעבר לתפקיד|764559|23 ביוני 2024}}}}<ref name=":0" />
לפי מבקר המדינה, ממיפוי הליקויים והפערים השונים עלה כי המכנה המשותף הנוגע לרובם המוחלט הוא היעדר ההיערכות לשעת חירום וכן פערים ביישום בפועל.{{הערה|{{כלכליסט|שחר אילן|המבקר לנתניהו: "נהפוך כל אבן בשאלת האחריות לכשלי ה-7 באוקטובר"|local_news/article/hyrklpynp|13 בנובמבר 2023}}}} בדוח<ref>[https://www.mevaker.gov.il/sites/DigitalLibrary/Documents/2023/NTZ-Swords-of-Iron/2023-NTZ-Swords-of-Iron.pdf דוח מיוחד - תלונות הציבור בשבועות הראשונים של מלחמת "חרבות ברזל"], [[נציב תלונות הציבור]], דצמבר 2023</ref> שפרסם מבקר המדינה בדצמבר 2023, ממשלת ישראל נכשלה בטיפול בעורף במלחמה. בדוח נכתב: "היעדר יישום של תוכנית סיוע כלכלי לציבור כבר בתחילת המבצע, לצד פינוי התושבים מביתם, יצר מצב שבו מאות אלפי אזרחים הפכו לאוכלוסייה נזקקת".{{הערה|{{כלכליסט|שחר אילן|מבקר המדינה: ממשלת ישראל נכשלה בטיפול בעורף במלחמה|local_news/article/b18n8jypt|19 בדצמבר 2023}}}}
ב-10 בפברואר 2024 התבצעה הורדת [[דירוג אשראי|דירוג האשראי]] של ישראל על ידי [[מודי'ס]] - הראשונה מאז שישראל נמדדה בדירוגי האשראי.
בתחילת המלחמה הודיע [[בנק ישראל]] על תוכניתו למכור עד 30 מיליארד [[דולר אמריקאי|דולר]], כדי למנוע ירידה חדה בשער ה[[שקל חדש|שקל]].{{הערה|{{ynet||כדי למנוע את קריסת השקל: בנק ישראל הודיע שימכור עד 30 מיליארד דולר|news/article/byswrwwza|9 באוקטובר 2023}}}} ב-6 באוקטובר, טרם המלחמה, היה [[שער חליפין|שער החליפין]] 3.86 ש"ח לדולר. בתחילת המלחמה השקל נחלש, וב-27 באוקטובר הגיע שער החליפין לשיא של 4.08 ש"ח לדולר. עד לסוף אוקטובר מכר הבנק 8.2 מיליארד דולר,{{הערה|{{ynet|גד ליאור|בנק ישראל מכר 8.2 מיליארד דולר באוקטובר: השקל ממשיך להתחזק|economy/article/cpp9bwbas|7 בנובמבר 2023}}}}
בתחילת נובמבר 2023 הודיע הבנק על הקצאת עשרה מיליארד ש"ח לשם מתן [[הלוואה|הלוואות]] מוזלות לעסקים קטנים שנפגעו כתוצאה מהמלחמה.{{הערה|{{אייס||בנק ישראל בבשורה אדירה: זו ההטבה שתוכל להציל אתכם|987064|6 בנובמבר 2023}}}}
למשקי בית ועסקים שנפגעו ישירות מהמלחמה יזם הבנק זכות לדחות בשלושה חודשים תשלומי הלוואות, ללא חיוב בריבית ובעמלות.{{הערה|[https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/b15-10-23/ מתווה מקיף של בנק ישראל שאומץ על ידי הבנקים לסיוע ללקוחות בהתמודדות עם השלכות מלחמת "חרבות הברזל"], באתר [[בנק ישראל]], 15 באוקטובר 2023;{{ש}}[https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/23-10-23/ בנק ישראל מודיע על מתווה סיוע נוסף, ללקוחות חברות כרטיסי האשראי, בהתמודדות עם השלכות מלחמת "חרבות הברזל"], באתר [[בנק ישראל]], 23 באוקטובר 2023}}
[[חוק מס רכוש וקרן פיצויים]] עוסק במתן פיצוי לישראלים שניזוקו כספית מפעילות צבאית. הטיפול במתן הפיצוי מוטל על [[רשות המיסים בישראל|רשות המיסים]]. החוק קובע את הכללים לפיצוי על נזק ישיר, כגון נזק לבתים ומכוניות שנפגעו או נזק ליבולים חקלאיים. הטיפול בנזק ישיר נעשה תוך כדי המלחמה, על ידי צוותים שהעריכו את גובה הנזק. בנוסף ניתן פיצוי על נזק עקיף, כגון אובדן הכנסות ותשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם עקב המלחמה (כתוצאה מסגירת מקום עבודתם בהוראת פיקוד העורף או סגירת מוסדות לימוד של ילדיהם). פיצוי על נזק עקיף ניתן, בהתאם לתקנות מס רכוש וקרן הפיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף)(חרבות ברזל)(הוראת שעה), התשפ"ד-2023. רשות המיסים פרסמה הנחיות על אופן הגשת תביעות לפיצוי.{{הערה|[https://www.gov.il/he/service/business-compensation-claim הגשת תביעת פיצויים לעסקים בשל נזק עקיף ממלחמת חרבות ברזל], באתר רשות המיסים}}{{הערה|{{מעריב אונליין||פיצויים, תביעות וביטוחים: הזכויות שמגיעות לכם בזמן מלחמה|news/israel/Article-1046036|19 באוקטובר 2023}}}}<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.din.co.il/articles/12991/B-25974/|כותרת=פגיעות רכוש עקב מלחמת חרבות ברזל: איך מקבלים פיצויים על נזקים בעקבות פעולות איבה?|אתר=[[דין - עורכי דין ומידע משפטי בישראל]]|תאריך=26 באוקטובר 2023}}</ref>{{כל זכות|שאלות ותשובות למי שרכושם נפגע במהלך מלחמת חרבות ברזל}}
טרם נחתם [[הסכם קיבוצי (ישראל)|הסכם קיבוצי]] הקובע את הכללים לתשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם עקב המלחמה.
== השפעות פוליטיות בישראל ==
=== חקיקה ורגולציה ===
בעקבות המלחמה חוקקה הכנסת חוקים אחדים הנובעים ממצב החירום:
* תיקון ל[[פקודת בתי הסוהר]] כ[[הוראת שעה]] לשלושה חודשים, המסמיך את [[השר לביטחון לאומי]] להכריז על מצב חירום כליאתי, שבו תתאפשר הגדלת הצפיפות במתקני כליאה.{{הערה|{{הצעת חוק|2210585|חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 64 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (מצב חירום כליאתי), התשפ"ד–2023}}}}
* תיקון ל[[חוק סדר הדין הפלילי]] כהוראת שעה עד 8 בינואר 2024, המאפשר קיום דיונים באמצעות היוועדות חזותית, מחמת הקושי לשנע [[אסיר]]ים ו[[עציר]]ים ממתקני הכליאה אל בתי המשפט.{{הערה|{{הצעת חוק|2210633|חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 93 - הוראת שעה – חרבות ברזל) (היוועדות חזותית), התשפ"ד-2023}}}}
* תיקון ל[[חוק דחיית מועדים]], כהוראת שעה, לדחיית מועדים לביצוע פעולות, שנקבעו ב[[חוזה]] או בהחלטות שיפוטיות, ולדחיית מועדי תשלום לרשות ציבורית, למי שמחמת מצב החירום יתקשה לעמוד במועד שנקבע ([[חייל]], [[שוטר]], [[סוהר]], [[כבאי]], [[החטיפה לעזה (מלחמת חרבות ברזל)|חטוף]], תושב יישוב שפונה, ב[[עוטף עזה]] וב[[גבול ישראל–לבנון]], ועוד).{{הערה|{{הצעת חוק|2210664|חוק דחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (חוזה, פסק דין או תשלום לרשות), התשפ"ד-2023}}}}
* [[חוק לדחיית הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות]], התשפ"ד-2023, דחה את [[הבחירות לרשויות המקומיות בישראל (2024)|הבחירות לרשויות המקומיות]], שנועדו להיערך ב-[[31 באוקטובר]] [[2023]], ל-[[30 בינואר]] [[2024]].{{הערה|{{הצעת חוק|2210584|חוק לדחיית הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות, התשפ"ד-2023}}}}
* חוק הגנה על מענקים מיוחדים (חרבות ברזל), התשפ"ד-2023 קובע שזכות למענק כמפורט בתוספת לחוק, אינה ניתנת להעברה, ל[[שעבוד (בטוחה)|שעבוד]] או ל[[עיקול]] אלא לשם תשלום [[מזונות]]. ההגנה ניתנת למענק המשולם ליחיד שהתפנה או שפונה ממקום מגוריו לפי החלטת הממשלה, ולמענק המשולם ליחיד שהוא בן משפחה של [[החטיפה לעזה (מלחמת חרבות ברזל)|חטוף או נעדר]] כתוצאה מהמלחמה.{{הערה|{{הצעת חוק|2210818|חוק הגנה על מענקים מיוחדים (חרבות ברזל), התשפ"ד-2023}}}}
* חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (אישורים רגולטוריים, עיצומים כספיים ובדיקות מיתקני גז), התשפ"ד-2023 האריך בשלושה או בארבעה חודשים את תוקפם של אישורים רגולטוריים שמועד פקיעת תוקפם חל בתקופה של שלושה חודשים מתחילת המלחמה, דחה בשלושה חודשים את המועדים בהליכים להטלת [[עיצום כספי]], ודחה בשלושה חודשים את המועד לביצוע בדיקה תקופתית של מתקן גז.{{הערה|{{הצעת חוק|2210752|חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (אישורים רגולטוריים, עיצומים כספיים ובדיקות מיתקני גז), התשפ"ד-2023}}}}
* [[חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה]], התשפ"ד–2023, מסדיר מתן תגמולים וזכויות לבני משפחה של חטופים ונעדרים בעקבות המלחמה.
* פורסמו תקנות למסירת מידע מ[[המאגר הביומטרי]] לשם [[זיהוי חללים]] ונעדרים.{{הערה|{{קובץ התקנות|שם=תקנות שעת חירום (מסירת מידע לגופי ביטחון לצורך זיהוי, אימות זהות או איתור של גופה, נעדר או שבוי), התשפ"ד-2023|קישור=L62ZX29baK6crZhHkUCopedaEBEQDvibxT6mxOqlrvA|פורסם ב=11 באוקטובר 2023|מספר=10812}}}}
* פורסמו [[חקיקת משנה|תקנות]] שונות להגמשתם של כללים, לשם התאמה לבעיות שיוצר מצב החירום.
* [[רשות המסים בישראל]] הודיעה על פטור ממס על שווי שימוש ב[[רכב צמוד]] למשרתי [[מילואים]] ולמי שהוצאו ל[[חל"ת]] שהשביתו את הרכב הצמוד.{{הערה|[https://www.gov.il/BlobFolder/dynamiccollectorresultitem/employers-info-021123/he/IncomeTax_employers-info-021123.pdf זקיפת שווי שימוש ברכב כהכנסה - הנחיות מיוחדות בתקופת מלחמת "חרבות ברזל"], באתר רשות המסים בישראל, 2 בנובמבר 2023}}
* מינימום [[תגמולי מילואים|תגמולי המילואים]] יועלה לתקופת המלחמה מ-215.17 ש"ח ליום ל-300 ש"ח ליום.{{הערה|{{ynet|גד ליאור|סוכם: מענקים של אלפי שקלים והגדלת תשלומים למילואימניקים|economy/article/b1plcqwqt|2 בנובמבר 2023}}}}
* בחסות המלחמה הוקפאה אכיפתם של [[חוק הפיקדון]]{{הערה|{{כלכליסט|שני אשכנזי|המשרד להגנת הסביבה לא יאכוף את חוק הפיקדון בזמן המלחמה |local_news/article/rjlvgrtzp|15 באוקטובר 2023}}}} וחוק סימון מחירים.{{הערה|{{ynet|מירב קריסטל|הרשתות קיבלו אישור לא לסמן מחירים על מוצרים|economy/article/byg6uqc11p|16 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{וואלה|ליאת רון|לראשונה מהמלחמה: חובת סימון המחירים בסופרמרקט חוזרת|3622469|14 בנובמבר 2023}}}} כמו-כן אושרו תקנות המונעות מעבר מבוטחים בין קופות החולים.{{הערה|{{בחדרי חרדים|קובי ברקת|בעקבות המלחמה: לא ניתן לעבור בין קופות החולים|1608489|23 באוקטובר 2023}}}}
=== דעת הקהל בישראל ===
[[קובץ:שלט בצומת בראשון לציון.jpg|ממוזער|150px|שלט חוצות ב[[ראשון לציון]]]]
ביישובי ישראל הונף [[דגל ישראל]] ברחובות, בכיכרות, במבני ציבור ובבתים פרטיים. סיסמאות כגון "ביחד ננצח" ו"אנחנו ננצח" הופיעו ב[[שלט חוצות|שלטי חוצות]], על גבי מכוניות ועל אריזות של מוצרי צריכה. בזמן הלוויותיהם של חללי המלחמה, התפשט המנהג של משמרות דגלים לאורך הרחובות שבהם עוברת ההלוויה.
מספר [[מחאה|מחאות]] פרצו בעקבות הטבח והמלחמה.
המחאה לשחרור החטופים הישראלים ברצועת עזה מאורגנת על ידי [[מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים]]. מטרת המחאה היא לפעול להחזרת [[החטופים הישראלים ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל|החטופים והשבויים הישראלים ברצועת עזה]], הן על ידי העלאת מודעות, בעולם לנושא, והן על ידי יצירת לחץ על הממשלה הישראלית להסכים לעסקת חטופים עם חמאס.
בתחילת 2024, התגברו מחאות הקוראות לקיים בחירות ולהחליף את ההנהגה בעקבות מתקפת 7 באוקטובר.{{הערה|{{ynet|קורין אלבז-אלוש|יותר מ-170 בכירי מערכת הביטחון בעבר: "כדי לנצח במלחמה - צריך ללכת לבחירות"|news/article/r11fioc00t|12 בינואר 2024}}}}{{הערה|{{וואלה|אורי סלע|אלפים מפגינים ברחבי הארץ בקריאה לקיים בחירות: "להחליף את אנשי הכישלון"|3642862|10 בפברואר 2024}}}}{{הערה|{{ynet|רועי רובינשטיין|"רק מאבק יביא בחירות": המחאה נגד הממשלה תתחדש היום|news/article/r1dgfu5oa|14 בפברואר 2024}}}}
מחאות נוספות שפרצו בעקבות המלחמה כוללות את [[חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה|המחאה נגד העברת סיוע הומניטרי לעזה]], המחאה למען סיום המלחמה, מחאה נגד עסקת חטופים עם חמאס ועוד.
ב־24 בינואר 2024 החלו [[חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה|מחאות וחסימות]] ב[[מעבר כרם שלום]], [[מעבר ניצנה]] ו[[נמל אשדוד]], בניסיון לשבש את העברת הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה משטח ישראל, במטרה להפעיל לחץ על חמאס.
ב-14 במאי, כשבעה חודשים לאחר תחילת המלחמה, תושבים מיישובי [[קו העימות]] בצפון, שעשרות אלפים מתושביהם היו עקורים זה חודשים מחוץ לבתיהם, פתחו במחאה שהתפרסה בצמתים מרכזיים ברחבי הגליל. הם דרשו מהממשלה להציג תוכנית פעולה ומועד חזרה לבתיהם.{{הערה|{{ynet|יאיר קראוס|"המדינה מאבדת את הצפון": המחאה של התושבים וראשי הרשויות, ביום העצמאות|news/article/bkgtkseqa|14 במאי 2024}}}}
== השפעות בריאותיות ==
מחקר שנערך על ידי פרופ' [[יוסי לוי בלז]] וחוקרים נוספים ב[[המרכז האקדמי רופין|מרכז האקדמי רופין]] בשיתוף [[אוניברסיטת קולומביה]] בדק את השפעת מתקפת הטרור על בריאותם הנפשית של ישראלים, יהודים וערבים כאחד. המחקר, שפורסם בכתב העת [[לאנסט]], מצא ששכיחות מקרים של [[הפרעת דחק פוסט-טראומטית]], [[דיכאון קליני]] ו[[הפרעת חרדה מוכללת]] בחודשיים שלאחר המתקפה הייתה גבוהה בערך פי 2 מאשר בחודשיים לפני כן.{{הערה|{{ynet|הדר גיל-עד|מדיכאון ועד פוסט טראומה: שיעור הקשיים הנפשיים הוכפל במלחמה|health/article/yokra13707281|7 בדצמבר 2023}}}}
== החברה הערבית בישראל ==
=== סיוע אזרחי וגינוי הטרור ===
בהתקפת הטרור מעזה נרצחו ונחטפו לעזה גם אזרחים ערבים לא מעטים. פורסמו סיפורים על פעולות הצלה שבוצעו על ידי אזרחים ערבים בזמן הטבח.{{הערה|{{ynet|אילנה קוריאל|עאמר ניסה להציל את אודיה ובנותיה - ונרצח: "במקום לברוח בחר לעזור"|news/article/h1egjc4mt|24 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{בחדרי חרדים||נהג בדואי הציל 30 אנשים מהטבח תוך סיכון חייו|1607637|20 ביולי 2016}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/Horizon_lately/status/1720432536273187006|כותרת=https://twitter.com/Horizon_lately/status/1720432536273187006|אתר=X (formerly Twitter)|שפה=he|תאריך_וידוא=2023-11-04}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/BenCaspit/status/1717430761588957375|כותרת=https://twitter.com/BenCaspit/status/1717430761588957375|אתר=X (formerly Twitter)|שפה=he|תאריך_וידוא=2023-10-26}}}}<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/yollancohen/status/1725947879024476651|כותרת=https://twitter.com/yollancohen/status/1725947879024476651|אתר=X (formerly Twitter)|שפה=he|תאריך_וידוא=2023-11-19}}</ref>{{הערה|{{ynet|שרון כידון, ניר (שוקו) כהן|יוסף מרהט חילץ 30 איש מהמסיבה: "הייתי חייב להציל אותם, כולנו מדינה אחת"|news/article/byo11d55116|16 באוקטובר 2023}}}} בזמן המתקפה היו מספר יוזמות של ערבים ישראלים לאיתור נעדרים, חילוץ וטיפול רפואי בישראלים מתוך שטחי האש, תוך סיכון חייהם של המחלצים, שחלקם נהרגו במסגרת פעילותם.{{הערה|שם=אחיטוב|{{הארץ|נטע אחיטוב|משמרות של יהודים וערבים, זה לצד זה: הפעם, יש מי שיעשו הכל כדי ששומר חומות לא יחזור|0000018b-1e53-d47b-a7fb-bfd3a10f0000|12 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|שם=בורק|{{ציוץ|lirishavit|לירי בורק שביט|1712690223199482059|13 באוקטובר 2023}}}}
אזרחים מהפזורה הבדואית כתבו כי הם רוצים להתנדב ללחימה של צה"ל ושל המשטרה ולסייע בכל דרך אפשרית.{{הערה|{{מעריב אונליין|ארנולד נטייב|"תגייסו אותנו": תושבי הדרום הבדואים שמבקשים להצטרף ללחימה|news/military/Article-1043489|8 באוקטובר 2023}}}} כמו כן התנדבו אותם אזרחים לסייע בחיפוש אחר נעדרים בשטחי העוטף בימים שלאחר המלחמה.{{הערה|[https://www.facebook.com/photo/?fbid=636341692004804&set=a.258978759741 פעילות בדואים במהלך מתקפת הפתע על מדינת ישראל], באתר פייסבוק, 14 באוקטובר 2023}} חבר הכנסת [[אחמד טיבי]] הקים מוקד סיוע לאזרחים יהודים וערבים שמופעל על ידי מתנדבים יהודים וערבים, בין היתר לשם סיוע למשפחות נעדרים.
עמותת "נשים בדואיות למען עצמן" פתחה חמ"ל למען תושבי הדרום בדואים ויהודים שנפגעו ומעניק סיוע במוצרים ובתמיכה נפשית.{{הערה|שם=אחיטוב}} בעיר [[רהט]] הוקם ופעל פורום יהודי-ערבי שמטרתו לתת מענה למשפחות שנפגעו בדרום{{הערה|{{ynet|עינב חלבי|המדינה לא טרחה לדבר עם הבדואים שנפגעו, ברהט הקימו חמ"ל עבורם|news/article/syy7hhkgt|28 באוקטובר 2023}}}} וחמ"ל יהודי-ערבי לחלוקת חבילות מזון לנזקקים.{{הערה|{{ישראל היום|איליה יגורוב|יוזמה מרגשת ברהט: חמ"ל יהודי־ערבי לחלוקת חבילות מזון לנזקקים עקב המצב|news/local/article/14765985|30 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{מעריב אונליין|ארנולד נטייב|לראשונה בישראל: חמ"ל יהודי־ערבי ברהט שיסייע למשפחות יהודיות וערביות|news/israel/Article-1047577|25 באוקטובר 2023}}}} עשרות מתושבי הכפר [[דיר אל-אסד]] בישלו במשך יומיים עבור תושבי הדרום שנעקרו מבתיהם ומשלחת של חברי מועצה העבירה את המזון שהוכן אל התושבים.{{הערה|{{וואלה|יואב איתיאל|אנשי דיר אל אסד התגייסו לעזור למתפני העוטף: "לרצח אין שפה, דת או תרבות"|3617842|22 באוקטובר 2023}}}} תלמידים מהיישוב [[א-סייד]] סייעו בהתנדבות בחקלאות.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/Mahamed45049766/status/1721966758758686801|כותרת=https://twitter.com/Mahamed45049766/status/1721966758758686801|אתר=X (formerly Twitter)|שפה=he|תאריך_וידוא=2023-11-08}}}} מועצת [[כפר קאסם]] הזמינה משפחות מהדרום להתארח בעיר.{{הערה|[https://rotter.net/forum/scoops1/815196.shtml עיריית כפר קאסם פרסמה: עיריית כפר קאסם ומוסדותיה ערוכים לקלוט משפחות מהדרום שיתקבלו ע''י תושבי העיר והעירייה], באתר רוטר}}
קבוצות הכדורגל של הפועל אום אל פאחם וכפר קאסם עמדו דקת דומייה במהלך אימון לזכר נרצחי ההתקפה.{{הערה|{{ישראל היום||"ערבים ויהודים כאחד": מחווה מרגשת של הפועל אום אל פאחם וכפר קאסם לנרצחים בטבח החמאס|sport/israeli-soccer/article/14805769|9 בנובמבר 2023}}}} במועצה המקומית [[זרזיר (יישוב)|זרזיר]] הדליקו נרות לזכר הנרצחים בהתקפה ומתוך הזדהות עם כאב המשפחות.{{הערה|[https://www.facebook.com/100066363595199/posts/pfbid0LiLeRSv4mtiRVAnd3TnSZxTK1jYYFX5HQTsuZrmrpGnZ9cN3RujyMDGEptBCNKR8l/?d=w&mibextid=Na33Lf 1300 נרות לזכר 1300 הנרצחים], באתר "פייסבוק", 14 בנובמבר 2023}} במוצאי שבת הוקם "משמר לשותפות ערבית-יהודית בתל אביב-יפו" שמונה כ-500 אנשים, יהודים וערבים. מטרת המשמר להגיע לנקודות חיכוך אפשריות כדי לנסות להרגיע מתחים. אמיר בדראן, פוליטיקאי מקומי הקשור ליוזמה, שוחח עם ארגוני ערבים כמו [[האגודה למען ערביי יפו]], המועצה האיסלמית הנבחרת ביפו, ועדי שכונות ערביות, [[שייח']]ים ו[[אימאם|אימאמים]] וטען כי כולם מזועזעים מהמתרחש ופועלים כדי למנוע אלימות והסתה.{{הערה|שם=אחיטוב}} יוזמה דומה הייתה קיימת כבר שנתיים בין יישובים בכרמל ותושבי פורדיס. קבוצה של כ-600 תושבים בחיפה, ערבים ויהודים, נרתמה למען ניקוי מקלטים ציבוריים בעיר.{{הערה|שם=אחיטוב}}{{הערה|[https://twitter.com/kann/status/1713933400648626669?s=48&t=FqF5yF6Wy-s-iaEuYlcRNQ ארגון יהודי ערבי התדייס לפרויקט משותף], באתר "טוויטר", 16 באוקטובר 2023}}
חבר הכנסת [[איימן עודה]] ממפלגת [[חד"ש]] גינה מעל דוכן הכנסת את האירועים.{{הערה|{{סרוגים||עודה נגד טבח אוקטובר: "לא יכול לקבל את זה"|864866-עודה-נגד-טבח-אוקטובר-לא-יכול-לקבל-את-זה|15 בנובמבר 2023}}}} ושיבח את היהודים והערבים שיצאו להתנדב. הוא גם גינה את הקריאה של הנהגת חמאס לציבור הערבי בישראל להצטרף למאבק נגד ישראל כפי שקרה [[המהומות בישראל (2021)|במהומות בישראל (2021)]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://rotter.net/forum/scoops1/815348.shtml|כותרת=איימן עודה: אסור בתכלית האיסור לקבל כל פגיעה באזרחים חפים מפשע, מגנה בכל תוקף את הקריאה של חמאס לציבור הערבי להצטרף למאבק נגד ישראל|אתר=רוטר}}</ref> [[מנסור עבאס]] פנה לאזרחי המדינה הערבים בבקשה שלא לעודד גורמים קיצוניים ושוליים בחברה הערבית לאור המתיחות שיצרה המלחמה.{{הערה|{{כאן|דקלה אהרן שפרן|מנסור עבאס במסר לאזרחים הערבים: "עלינו לחסום גורמים קיצוניים ולהוות גשר לשלום בין העמים"|588974|30 באוקטובר 2023}}}} לפני כן, גינה את מתקפת החמאס.{{הערה|{{כאן|סולימאן מסוודה|מנסור עבאס: "לשחרר את האסירים הישראלים"|561075|9 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/mmagadli/status/1710617331930468796|כותרת=https://twitter.com/mmagadli/status/1710617331930468796|אתר=X (formerly Twitter)|שפה=he|תאריך_וידוא=2023-11-02}}}}
=== תמיכה בחמאס ===
מנגד, מספר מצומצם של עובדים ערבים ובהם אנשי [[רפואה|צוות רפואי]], [[סטודנט]]ים, נשות חינוך וה[[שחקן|שחקנית]] [[מאיסה עבד אלהאדי]], נעצרו לאחר שהביעו תמיכה בחמאס ובמעשי הטבח שביצע. חלקם הודחו מעבודתם או ממקום מוסדות הלימוד שבהם למדו, וחלקם נחקרו במשטרה בחשד ל[[תמיכה בארגון טרור|תמיכה בטרור]].{{הערה|{{מקור ראשון|שילה פריד|מנהל מחלקת טיפול נמרץ לב בבי"ח השרון הודח בשל תמיכתו בחמאס|news/683615|19 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{מעריב אונליין|אלון חכמון|אחרי ששיבחה והיללה את חמאס: השחקנית הישראלית נעצרה|news/law/Article-1047116|24 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{מעריב אונליין|שקד שדה|"אפס סובלנות": סטודנטים הביעו תמיכה בחמאס וכך הגיבו באוניברסיטה|news/israel/Article-1044214|11 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://krayot.com/archives/57248|הכותב=מיכאל גיל|כותרת=נעצרה אחות מהמרכז הרפואי בני ציון שהעלתה פוסט תמיכה בחמאס|אתר=חדשות חיפה והקריות|תאריך=17 באוקטובר 2023|שפה=he|תאריך_וידוא=2023-10-24}}}}{{הערה|{{כלכליסט|תומר גנון|שמונה ימים למלחמה: כ-100 ערבים ישראלים נחקרו בחשד לתמיכה ודברי שבח לטרור החמאס|local_news/article/hkj00jstba|15 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{מקור ראשון|שילה פריד|הפרקליטות בתגובה לדרישת הפסקת המעצרים: "עבירות הסתה – אפשרות ממשית לסכנה ביטחונית"|news/694595|9 בנובמבר 2023}}}}
שני נערים בני 14 מ[[אום אל-פחם]] נתפסו ליד [[תחנת הרכבת סבידור]] ב[[תל אביב]] כשעל גופם [[סכין|סכינים]], לאחר שעוררו את חשדם של ה[[שוטר]]ים.{{הערה|{{ישראל היום|אבי כהן|צפו בתיעוד: סוכל פיגוע דקירה בתל אביב|news/defense/article/14818756|13 בנובמבר 2023}}.}} נגד השניים הוגש [[כתב אישום]] באשמה שקשרו קשר [[רצח|לרצוח]] חייל צה"ל.{{הערה|{{ערוץ7||כתב אישום נגד שני קטינים מאום אל-פאחם שתכננו לרצוח חייל צה"ל|961148|17 בנובמבר 2023}}.}} נגד 13 ערבים ישראלים, רובם תושבי [[סכנין]], הוגש [[כתב אישום]], באשמה שהיו שותפים ב[[ארגון טרור|חוליית טרור]] שתכננה לבצע פיגועים, תוך שיתוף פעולה עם ה[[חמאס]].{{הערה|{{ישראל היום|עידן אבני, מישל מכול|פרשה ביטחונית חמורה: תושבי סכנין הקימו תא חמאס בגליל ותכננו להוציא פיגועים|news/defense/article/15395174|10 במרץ 2024}}.}}
=== קשיי החברה הערבית במלחמה ===
פלסטינים תושב הגדה המערבית שעבדו בישראל לא הורשו לעבור במחסומים ואיבדו את פרנסתם, ובישראל נוצר מחסור בידיים עובדות, בין היתר בתחום הבנייה.{{הערה|{{כלכליסט|דרור ניר קסטל, מרכז הנדל"ן|100 אלף פועלים פלסטינים אינם עובדים: "הכסף נגמר אפילו לעדשים"|real-estate/article/b1s2abodt|27 בדצמבר 2023}}}}{{הערה|{{וואלה|לי סיביליה|מחסור בעובדים: רמי לוי פרסם מודעת דרושים לסיוע בסניפים|3614495|8 באוקטובר 2023|finance}}}} המחסור בנהגי אוטובוס ערבים, המהווים מחצית מכח העבודה בענף, הביא את [[משרד התחבורה]] להודיע על דילול משמעותי בפעילות התחבורה הציבורית.{{הערה|{{וואלה|אודי עציון|נהגי האוטובוס הערביים לא מגיעים לעבודה, היהודים יעבדו עייפים|3615362|11 באוקטובר 2023|cars}}}} במספר מקרים הותקפו נהגי אוטובוס ערבים.{{הערה|{{ישראל היום|אסף גולן|גל תקיפות נהגי אוטובוס ערבים בירושלים: "הכתובת על הקיר - רצח נהג הוא עניין של זמן"|news/local/article/14774457|1 בנובמבר 2023}}}} עובדים ערבים במערכת הבריאות טענו שמתרחש נגדם "ציד מכשפות".{{הערה|{{ynet|אדיר ינקו|גילויי גזענות בבתי החולים: "ביקשו שאף ערבי לא יטפל בהם"|health/article/yokra13655898|31 באוקטובר 2023}}}}
במוצאי שבת 28 באוקטובר קרא ראש הגרעין התורני ב[[נתניה]], רועי אמגר, לגרש את הסטודנטים הערבים מהמעונות של [[מכללת נתניה]] מטעמי ביטחון.{{הערה|[https://twitter.com/roi_amgar/status/1718344556935094448 ציוץ בטוויטר]}} במקביל ניסו מאות תושבי נתניה לפרוץ לתוך מעונות הסטודנטים תוך קריאות "[[מוות לערבים]]". המשטרה חילצה סטודנטים ערבים מהמקום.{{הערה|{{הארץ|שירה קדרי־עובדיה ודיאא חאג' יחיא|מאות קראו לגרש ערבים מהמעונות במכללת נתניה, הסטודנטים פונו בחסות המשטרה|0000018b-7aa8-d0f6-afeb-7abdd0930000|29 באוקטובר 2023}}}}
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה|Category:The Israeli home front in the 2023 Israel–Hamas war}}
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{מלחמת חרבות ברזל}}
[[קטגוריה:מלחמת חרבות ברזל]]
[[קטגוריה:ישראל: חברה]]
[[קטגוריה:דעת הקהל במלחמת חרבות ברזל]]' |
פלט unified diff של השינויים שבוצעו בעריכה (edit_diff) | '@@ -6,135 +6,121 @@
עם פתיחת המלחמה, יותר מ-3,000 [[טרור פלסטיני|מחבלים פלסטינים]] חדרו ל[[עוטף עזה]] במקביל, [[חמאס]] ו[[הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני]] פתחו ב[[התקפות רקטות פלסטיניות על ישראל|ירי כבד של אלפי רקטות מרצועת עזה]] וביצעו מעשי [[טבח]], [[אונס]] וביזה,{{הערה|{{ערוץ7|חזקי ברוך|גלנט הציג לבכירי נאט"ו תיעוד לא מצונזר מהטבח של חמאס|616483|12 באוקטובר 2023}}}} רצחו יותר מ-800 אזרחים והרגו יותר מ-350 חיילים ושוטרים. בנוסף, {{אב-מחב|חטופים במתקפת הפתע}} אזרחים, חיילים וחיילות [[החטיפה לעזה (מלחמת חרבות ברזל)|נחטפו לרצועת עזה]], ומוחזקים בשבי החמאס והג'יהאד האיסלמי (חלקם שוחררו במהלך המלחמה או נהרגו במהלכה). בתגובה, ממשלת ישראל הכריזה על [[מלחמה]] בשם מלחמת חרבות ברזל וגייסה כ-360,000 [[שירות המילואים בישראל|חיילי מילואים]] ב[[צו 8]].{{הערה|{{ערוץ7||הממשלה מאשרת גיוס של עד 360 אלף חיילי מילואים|953125|10 באוקטובר 2023}}}} במהלך המלחמה נמשך הירי על מדינת ישראל.
-== גופי ההצלה והחירום הלאומיים ==
+== תמיכת גופי הצלה וחירום ==
+{{להשלים|פסקה=כן|נושא=ישראל|נושא2=צבא וביטחון}}
+
במהלך מלחמת חרבות ברזל הייתה פעילות רבה של גופי ההצלה והחירום הלאומיים.
-=== פיקוד העורף ===
-[[קובץ:People hiding from rockets under a bridge during an alarm in Rishon LeZion.jpg|ממוזער|ישראלים מסתתרים בשעת אזעקה מתחת לגשר ב[[ראשון לציון]]]]
-{{להשלים|פסקה=כן|נושא=ישראל|נושא2=צבא וביטחון}}
+המספר העצום של הנרצחים במתקפת הפתע, בהם רבים שגופתם הושחתה, הצריך מאמץ יוצא דופן של [[זיהוי גופות]] החללים טרם הבאתם לקבורה. מאות גופות של מחבלים שהושארו בשטח הועברו אף הן לזיהוי והמשך טיפול. הגופות הובאו ל[[מחנה שורה]] שליד [[רמלה]], ושם נערך הזיהוי, בין השאר לפי [[טביעת אצבע|טביעות אצבע]], מבנה ה[[שיניים]] ו[[בדיקת סמני DNA]] והשוואתם למידע שבמאגרים ביומטריים. בזיהוי עוסקת [[הרבנות הצבאית]] בצירוף עובדים ממשטרת ישראל, מערכת הבריאות ומתנדבי [[זק"א]].{{הערה|{{mako|אור רביד|טביעות אצבע ומאגרים לא מסונכרנים: ההליך הקשה של זיהוי גופות הנרצחים וההרוגים במלחמה|cc16b794a3f1b81026|news-israel/2023_q4|12 באוקטובר 2023}};{{ש}}{{ישראל היום|חנן גרינווד|זוועות שאין לתאר: כך מתנהל הליך זיהוי מאות החללים מהטבח|news/defense/article/14695333|10 באוקטובר 2023}};{{ש}}{{הארץ|עידו אפרתי|"אף אחד לא חלם שנידרש למתחם גדול כל כך": המרכז לזיהוי גופות כורע תחת העומס|0000018b-2067-d680-af9b-22ef6cf80000|12 באוקטובר 2023}};{{ש}}{{וואלה|שלומי הלר, מירב כהן ויותם רונן|מאות גופות זוהו ונותרו מאות אחרות: "מנסים לא להרגיש כלום ולפעול לזיהוי"|3615942|13 באוקטובר 2023}};{{ש}}{{ynet|אריאלה איילון|"מגוש חרוך זיהינו אב שמחבק את בנו הקטן" {{!}} עדות הפתולוג של ישראל|health/article/byoku00aw6|23 באוקטובר 2023}};{{ש}}{{הארץ|נריה גוטל|זה היום ה-12 למלחמה. זיהינו 304 חללי צה"ל. המלחמה נמשכת|0000018b-5724-d8e2-a1eb-f736ad610000|24 באוקטובר 2023}};{{ש}}{{ynet|אריאלה איילון|רופאי השיניים שהוזעקו לזהות: "גופה ועוד גופה, הייתי על אוטומט"|health/article/rju8yc6fa|31 באוקטובר 2023}}}} [[הרב הראשי לישראל]], [[דוד לאו]], הנחה להמשיך בזיהוי הגופות גם ב[[שבת]].{{הערה|{{כיפה||הנחיה שוברת לב: הליך זיהוי הגופות ימשך גם בשבת|חדשות/1167846-0/|11 באוקטובר 2023}}}} במאמץ לאיתור שרידי קורבנות מתקפת הפתע נעזר צה"ל ב[[עוף דורס|עופות דורסים]]{{הערה|{{ynet|ירון דרוקמן, יואב זיתון|בזכות עופות דורסים: התגלו גופות ליד יער בארי וסמוך לכיסופים|environment-science/article/rjprajz7p|3 בנובמבר 2023}}}} ובכלבים של [[רשות הטבע והגנים]], המשמים בשגרה לאיתור הרעלות של בעלי חיים.{{הערה|{{ynet|אילנה קוריאל|"זה לא נגמר": כלבי ההרעלות של רט"ג ממשיכים לאתר שרידי אדם בעוטף|environment-science/article/r110mui6a|7 במרץ 2024}}}}
+
+[[קובץ:People hiding from rockets under a bridge during an alarm in Rishon LeZion.jpg|ממוזער|250px|ישראלים מסתתרים בשעת אזעקה מתחת לגשר ב[[ראשון לציון]]]]
במהלך המלחמה פרסם [[פיקוד העורף]] הנחיות התגוננות בפני ירי הרקטות הכבד על [[עוטף עזה]], [[השפלה]], [[מחוז המרכז]], [[גוש דן]] ו[[השרון]]. הוא הפעיל [[אזעקת מלחמה בישראל|צופרי אזעקה]], התרעות בכלי התקשורת, התרעות באתר האינטרנט של פיקוד העורף וב[[אפליקציית מובייל|יישומון]] ל[[סמארטפון]].
-=== זיהוי גופות הנרצחים ===
-המספר העצום של הנרצחים במתקפת הפתע, בהם רבים שגופתם הושחתה, הצריך מאמץ יוצא דופן של [[זיהוי גופות]] החללים טרם הבאתם לקבורה. מאות גופות של מחבלים שהושארו בשטח הועברו אף הן לזיהוי והמשך טיפול. הגופות הובאו ל[[מחנה שורה]] שליד [[רמלה]], ושם נערך הזיהוי, בין השאר לפי [[טביעת אצבע|טביעות אצבע]], מבנה ה[[שיניים]] ו[[בדיקת סמני DNA]] והשוואתם למידע שבמאגרים ביומטריים. בזיהוי עוסקת [[הרבנות הצבאית]] בצירוף עובדים ממשטרת ישראל, מערכת הבריאות ומתנדבי [[זק"א]].{{הערה|{{mako|אור רביד|טביעות אצבע ומאגרים לא מסונכרנים: ההליך הקשה של זיהוי גופות הנרצחים וההרוגים במלחמה|cc16b794a3f1b81026|news-israel/2023_q4|12 באוקטובר 2023}};{{ש}}{{ישראל היום|חנן גרינווד|זוועות שאין לתאר: כך מתנהל הליך זיהוי מאות החללים מהטבח|news/defense/article/14695333|10 באוקטובר 2023}};{{ש}}{{הארץ|עידו אפרתי|"אף אחד לא חלם שנידרש למתחם גדול כל כך": המרכז לזיהוי גופות כורע תחת העומס|0000018b-2067-d680-af9b-22ef6cf80000|12 באוקטובר 2023}};{{ש}}{{וואלה|שלומי הלר, מירב כהן ויותם רונן|מאות גופות זוהו ונותרו מאות אחרות: "מנסים לא להרגיש כלום ולפעול לזיהוי"|3615942|13 באוקטובר 2023}};{{ש}}{{ynet|אריאלה איילון|"מגוש חרוך זיהינו אב שמחבק את בנו הקטן" {{!}} עדות הפתולוג של ישראל|health/article/byoku00aw6|23 באוקטובר 2023}};{{ש}}{{הארץ|נריה גוטל|זה היום ה-12 למלחמה. זיהינו 304 חללי צה"ל. המלחמה נמשכת|0000018b-5724-d8e2-a1eb-f736ad610000|24 באוקטובר 2023}};{{ש}}{{ynet|אריאלה איילון|רופאי השיניים שהוזעקו לזהות: "גופה ועוד גופה, הייתי על אוטומט"|health/article/rju8yc6fa|31 באוקטובר 2023}}}} [[הרב הראשי לישראל]], [[דוד לאו]], הנחה להמשיך בזיהוי הגופות גם ב[[שבת]].{{הערה|{{כיפה||הנחיה שוברת לב: הליך זיהוי הגופות ימשך גם בשבת|חדשות/1167846-0/|11 באוקטובר 2023}}}}
-
-במאמץ לאיתור שרידי קורבנות מתקפת הפתע נעזר צה"ל ב[[עוף דורס|עופות דורסים]]{{הערה|{{ynet|ירון דרוקמן, יואב זיתון|בזכות עופות דורסים: התגלו גופות ליד יער בארי וסמוך לכיסופים|environment-science/article/rjprajz7p|3 בנובמבר 2023}}}} ובכלבים של [[רשות הטבע והגנים]], המשמים בשגרה לאיתור הרעלות של בעלי חיים.{{הערה|{{ynet|אילנה קוריאל|"זה לא נגמר": כלבי ההרעלות של רט"ג ממשיכים לאתר שרידי אדם בעוטף|environment-science/article/r110mui6a|7 במרץ 2024}}}}
-
-=== מערכת הבריאות ===
כבר ביום הראשון למלחמה התנדבו אלפי אזרחים לתרום דם לפצועים ומחוץ למרכזים הרפואיים השתרכו תורים ארוכים.{{הערה|{{ynet|יעל צ'כנובר, סיון חילאי|מבצע תרומות הדם נמשך: "ערבות הדדית ישראלית" {{!}} כך תוכלו לסייע|health/article/hjpz6iyzp|8 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{TheMarker|רוני לינדר|החזית השנייה של המלחמה: "היה כאוס מוחלט. האלונקות נערמו בכניסה למיון"|0000018b-238a-dd34-afdf-f78f81940000|13 באוקטובר 2023}}}} מערכת הבריאות נאלצה להתמודד עם הצורך לטפל באלפי פצועים בימים הראשונים של מתקפת הפתע של חמאס.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.israelhayom.co.il/health/article/14718139|הכותב=רן רזניק|כותרת=לזכור גם אחר כך: מערכת הבריאות מתגלה בתפארתה|אתר=ישראל היום|תאריך=16.10.23}}</ref> מאות מתוכם היו במצב קשה או אנוש.{{הערה|{{הארץ|עידו אפרתי|יותר מ-1,400 פצועים פונו לבתי החולים: "קצב שלא ראינו כבר עשורים"|0000018b-0b69-dae3-a1cb-bf693f120000|7 באוקטובר 2023}}}} באשר למערכת בריאות הנפש בישראל היות שלא הוספו תקנים שהובטחו מאז [[משבר הקורונה]], היא התמודדה עם קשיים רבים ונעזרה במתנדבים בחודש הראשון.{{הערה|{{כלכליסט|שחר אילן|מדינה בטראומה פוגשת מערכת בריאות נפש חולה|local_news/article/hk4s0slmp|26 באוקטובר 2023}}}}
-=== התמודדות נפשית ===
-[[קובץ:Emotional support in Hostages Square during the Iron Swords War - Israel, January 2024 05.jpg|ממוזער|תמיכה נפשית ראשונית ב[[מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים|כיכר החטופים]] ב[[תל אביב-יפו|תל אביב]]]]
-
+[[קובץ:Emotional support in Hostages Square during the Iron Swords War - Israel, January 2024 05.jpg|ממוזער|200px|תמיכה נפשית ראשונית ב[[מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים|כיכר החטופים]] ב[[תל אביב-יפו|תל אביב]]]]
בעקבות ה[[טראומה נפשית|אירועים הטראומתיים]] של תחילת המלחמה, נפתחו מוקדים טלפוניים ברחבי הארץ.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.gov.il/he/departments/guides/containing-anxiety|כותרת=התמודדות עם חרדה: תמיכה טלפונית, כלים להורים וסרטוני הסברה|אתר=האגף לבריאות הנפש, משרד הבריאות|שפה=he|תאריך_וידוא=2023-10-11}}}} [[פיקוד העורף]] הדגיש שתגובות רגשיות כמו [[פחד]] ו[[חרדה]] הן תגובות נורמליות למצב לא נורמלי.{{הערה|שם=ה3|{{קישור כללי|כתובת=https://www.oref.org.il/12550-17885-he/Pakar.aspx|כותרת=דגשים להתמודדות עם המצב כדי להתמודד עם המצב הנוכחי|אתר=פיקוד העורף}}}} מכיוון שלאנשים יש דרכים שונות להתמודד עם [[דחק|לחץ]], המליצו בפיקוד העורף לזהות את דרכי ההתמודדות שסייעו בעבר ([[פעילות גופנית]], שיחות עם חברים, איסוף מידע, אמונה) ולהשתמש בהן.{{הערה|שם=ה3}} במקרה של [[נפגע חרדה|נפגעי חרדה]], הומלץ לעודד אותם לפעולה ועשייה, לבצע [[אימוני נשימה|תרגילי נשימה]] ו[[טכניקת הרפיה|טכניקות הרפיה]], להדגיש את יכולת ההתמודדות ו[[אסקפיזם|להסיח את הדעת]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.oref.org.il/12550-17988-he/Pakar.aspx|כותרת=סיוע לאנשים בהתקף חרדה|אתר=פיקוד העורף}}}} מעמותת [[נט"ל]] הזהירו את הציבור שלא להיחשף לתכנים מעוררי טראומה כמו תמונות ו[[סרט סנאף|סרטוני סנאף]].{{הערה|שם=ה4|{{העין השביעית|שירי|לשמור על האינטרס של הציבור|499031|10 באוקטובר 2023}}}} חשיפה כזו נקשרה בעבר ל[[דיכאון קליני|דיכאון]], [[חרדה]], ו[[הפרעת דחק פוסט-טראומטית|פוסט־טראומה]].{{הערה|{{הארץ|נטע הלפרין|סרטוני הזוועות של חמאס הם טראומה לכל דבר. במקום לצפות, דברו על התופת|0000018b-12f8-d2fc-a59f-d3f907660000|9 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|שם=ה4}}
-מחקר שנערך על ידי פרופ' [[יוסי לוי בלז]] וחוקרים נוספים ב[[המרכז האקדמי רופין|מרכז האקדמי רופין]] בשיתוף [[אוניברסיטת קולומביה]] בדק את השפעת מתקפת הטרור על בריאותם הנפשית של ישראלים, יהודים וערבים כאחד. המחקר, שפורסם בכתב העת [[לאנסט]], מצא ששכיחות מקרים של [[הפרעת דחק פוסט-טראומטית]], [[דיכאון קליני]] ו[[הפרעת חרדה מוכללת]] בחודשיים שלאחר המתקפה הייתה גבוהה בערך פי 2 מאשר בחודשיים לפני כן.{{הערה|{{ynet|הדר גיל-עד|מדיכאון ועד פוסט טראומה: שיעור הקשיים הנפשיים הוכפל במלחמה|health/article/yokra13707281|7 בדצמבר 2023}}}}
+== פינוי אזרחים ==
+הלחימה בגבול ישראל-לבנון הובילה לפינוי היישובים הישראלים שם מתושביהם, וגם בחלק מיישובים אלה נגרם הרס רב מירי רקטות וטילי נ"ט.{{הערה|{{כלכליסט|יובל אזולאי|"מי שיבוא לחניתה ימצא מקום מפורק, מפורר. במנרה יש הרס מוחלט"|local_news/article/ryttpqndp|24 בדצמבר 2023}};{{ש}}{{TheMarker|אפרת נוימן ועדי חשמונאי|מאות מיליוני שקלים: הנזק לרכוש בצפון עלול לעלות על הנזקים בדרום|0000018c-a141-d97c-a9ec-bfcff5a80000|26 בדצמבר 2023}}}}
-=== רשות חירום לאומית ===
[[רשות חירום לאומית]], שסמכויותיה קוצצו עם השנים,{{הערה|{{גלובס|עידן ארץ|כך הפכה רשות החירום הלאומית לשחקן משנה לא ממש רלוונטי|1001460323|16 באוקטובר 2023}}}} הייתה הגוף שאמור לתאם ולתכלל את תוכניות פינוי התושבים. תושבים פינו עצמם עצמאית או כחלק מתוכניות ממשלתיות, מיישובי [[הנגב המערבי]] (שחלקם נפגעו מאוד בנפש וברכוש) מאזור [[גבול הצפון]].
מתחילת הלחימה פונו והתפנו כ-250 אלף אנשים מבתיהם.{{הערה|{{וואלה|אמיר בוחבוט|הנתונים הקשים מהמלחמה: קרוב ל-200 אלף התפנו מבתיהם, 291 ילדים התייתמו|3620097|2 בנובמבר 2023}}}} לפי נתונים של [[מרכז המחקר והמידע של הכנסת]], נכון ל-31 באוקטובר 2023 כ-88 אלף פונו מהקיבוצים, משדרות ומאופקים לבתי מלון מכוח פקודת פינוי, ו[[משרד התיירות]] היה אמון על פינויים ושיבוצם עם התאחדות המלונות, כ-87 אלף נקלטו בקהילה – בקיבוצים או ביישובים קולטים וכ-73 אלף התפנו עצמאית ונקלטו על ידי בני משפחה או חברים, או במגורים זמניים.{{הערה|{{TheMarker|יפעת ראובן|הכאוס בבית המלון: הבעיות נערמות, ולעקורים אין כתובת מסודרת לפנות אליה|0000018b-8668-df47-a3df-fe6970180000|31 באוקטובר 2023}}}}
-==ההרס ביישובים==
-במתקפת הפתע נגרם הרס ניכר ברבים מיישובי עוטף עזה, ומחשש לפגיעות נוספות פונו מרבית תושבי עוטף עזה לבתי מלון בישראל, תוך הפסקת עיקר הפעילות הכלכלית ביישובים אלה. מפעל [[נירלט]] שבקיבוץ [[ניר עוז]] נשרף כליל, [[דפוס בארי]] שבקיבוץ [[בארי (קיבוץ)|בארי]] לא ניזוק אך הושבת לשבוע. מפעלים נוספים ניזוקו, [[רפת]]ות נהרסו וגם הפעילות בשדות החקלאיים נפגעה.
+== הירתמות אזרחית ==
+[[קובץ:אחת מעמדות ריענון מזון ושתייה לחיילים יוזמה של אנשים פרטיים.jpg|250px|ממוזער|שמאל|אחת מעמדות ריענון, מזון ושתייה שהוקמו עבור חיילים יוזמה של אנשים פרטיים ועסקים]]
-הלחימה בגבול ישראל-לבנון הובילה לפינוי היישובים הישראלים שם מתושביהם, וגם בחלק מיישובים אלה נגרם הרס רב מירי רקטות וטילי נ"ט.{{הערה|{{כלכליסט|יובל אזולאי|"מי שיבוא לחניתה ימצא מקום מפורק, מפורר. במנרה יש הרס מוחלט"|local_news/article/ryttpqndp|24 בדצמבר 2023}};{{ש}}{{TheMarker|אפרת נוימן ועדי חשמונאי|מאות מיליוני שקלים: הנזק לרכוש בצפון עלול לעלות על הנזקים בדרום|0000018c-a141-d97c-a9ec-bfcff5a80000|26 בדצמבר 2023}}}}
+=== כיתות כוננות ===
+במקביל, עם תחילת המלחמה בישראל קונן חשש אצל רבים מאזרחי ישראל כי [[ערביי ישראל]] יצטרפו למלחמה לאחר מה שקרה במהלך מבצע [[המהומות בישראל (2021)|שומר החומות]]", אף על פי שבפועל כלל לא התרחשו אירועים מסוג זה. הוקמו [[כיתת כוננות|כיתות כוננות]] ברשויות מקומיות רבות ותוגברו קיימות.{{הערה|{{כלכליסט|גיא נרדי|במקום המדינה: כיתות כוננות של אזרחים מציפות את השכונות בישראל|local_news/article/b1o8zqaza|19 באוקטובר 2023}}}} [[השר לביטחון לאומי]] [[איתמר בן גביר]] עודד את המהלך ומינה עבורו את ניצב בדימוס [[שמעון לוי (ניצב)|שמעון לוי]] כפרויקטור מיוחד.{{הערה|{{מעריב אונליין|אלון חכמון|בגלל המלחמה: מאות כיתות כוננות חדשות, גם במרכז {{!}} הנתונים נחשפים|news/military/Article-1046146|19 באוקטובר 2023}}}}
-== הממשלה והכנסת ==
-=== משרדי הממשלה ===
-ב-26 באוקטובר הממשלה הכריזה על העברת כ-100 מיליון שקלים כסיוע ראשוני לרשויות המקומיות.{{הערה|{{ישראל היום|חנן גרינווד|"חיזוק העורף והחוסן הלאומי": 105 מיליון שקלים אושרו לסיוע מיידי לרשויות המקומיות|news/local/article/14753152|26 באוקטובר 2023}}}} עם פרוץ המלחמה מערכת החינוך הושבתה או הוגבלה ל[[למידה מרחוק]] באזורים רבים, וחזרה לפעול בהדרגה ובכפוף להנחיות פיקוד העורף.{{הערה|{{מקור ראשון|ישי אלמקייס|משרד החינוך: רוב מוחלט של מוסדות החינוך חזרו לפעול בבתי הספר|news/688841|29 באוקטובר 2023}}}} בשבועות הראשונים, משרד החינוך התמודד עם קשיים בהחזרת הלימודים לשגרה ובמתן מענה חינוכי לתלמידים רבים שפונו מישוביהם.{{הערה|{{TheMarker|ליאור דטל|משרד החינוך במצב חירום – אך באוצר התמהמהו בהעברת תקציבים הולמים|0000018b-62b3-ddfd-a59f-e3f702700000|25 באוקטובר 2023}}}} בסוף אוקטובר 2023 פורסם שרשות החירום הלאומית{{הערה|שם=כלכליסטhga|{{כלכליסט|תומר גנון|לימודים בקרוואנים, מרפאות בספא וצוותי רווחה במלון: תוכנית שגרת המלחמה למפוני העוטף|local_news/article/h1bj8shga|24 באוקטובר 2023}}}} תפעיל תוכנית שגרת מלחמה עבור חלק מהמפונים מהדרום בשיתוף משרדי הממשלה.{{הערה|שם=כלכליסטhga}}
+בנוסף לחימוש של כיתות הכוננות באלפי כלי נשק וציוד חדש, השר לביטחון פנים [[איתמר בן גביר]] הודיע על הקלות בהוצאת [[רישיון נשק]] לאזרחים.{{הערה|{{mako|משה נוסבאום|כיתות הכוננות יחומשו; הקלה לאזרחים בקבלת רישיון נשק|20982e677381b81027|news-israel/2023_q4|10 באוקטובר 2023}}}}
-במקור, הפינוי היה אמור להיות בעיקר למוסדות ציבור, מתנ"סים ובתי ספר ומשרד הפנים היה אמור להיות אחראי על פינוי התושבים בשעת חירום, תוך שימוש במאגרי המידע שלו על כל תושבי המדינה. בפועל, הוחלט לפנותם לבתי המלון ומשרד התיירות לקח את האחריות.{{הערה|{{ynet|גד ליאור|"יש 125 אלף מפונים, ולאף משרד ממשלתי אין באמת מושג מי נמצא איפה"|economy/article/sjzl17b4t|14 בנובמבר 2023}}}}
+בעקבות המלחמה נפתחו לראשונה כיתות כוננות גם בערים.{{הערה|{{סרוגים||ישראל במלחמה: כיתות כוננות יוקמו גם בערים|852443-ישראל-במלחמה-כיתות-כוננות-יוקמו-גם-בער|16 באוקטובר 2023}}}} ב[[ירושלים]] הודיעו על פתיחה של כיתת כוננות בכל שכונה.{{הערה|{{סרוגים||בשל המצב הביטחוני: כיתות כוננות יוקמו בירושלים|700662-בשל-המצב-הביטחוני-כיתות-כוננות-יוקמו-ב|11 באוגוסט 2022}}}}
+[[קובץ:PXL_20231017_104812383.jpg|ממוזער|חמ"ל הנעדרים של אחים לנשק בתל אביב]]
-בשבוע הרביעי למלחמה, מבקר המדינה [[מתניהו אנגלמן]] אמר כי תמונת המצב היא שהממשלה נכשלת בטיפול בעורף. היעדר תוכנית כלכלית והיעדר פרויקטור בשבוע הרביעי למלחמה, כאשר אי הוודאות פגעה בתושבי הדרום והצפון. הוא קרא לראש הממשלה והשרים להתכנס ולפתור את כל הבעיות.{{הערה|{{זמן ישראל||מבקר המדינה: "הממשלה נכשלת בטיפול בעורף"|433385|29 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{ישראל היום|נטעאל בנדל|מבקר המדינה בהתבטאות חריפה: "תקלה משמעותית - הממשלה נכשלת בטיפול בעורף"|news/local/article/14764802|29 באוקטובר 2023}}}}
+=== חמ"לים לסיוע אזרחי ===
+לצד התגייסות ללחימה, קמו יוזמות רבות מצד ארגונים וקבוצות תמיכה בנושאים שונים כולל - תמיכה במשפחות הנפגעים והנופלים, תמיכה במשפחות המפונות מעוטף עזה, סיוע למשפחות הנעדרים, תרומות לחיילי צה"ל, מבצעי הסברה ברשתות החברתיות בעולם, ועוד. הדבר כולל בתי מלון, קיבוצים ובתי הארחה לאירוח המשפחות שנעקרו מבתיהם, תרומות מוצרי מזון, ביגוד, צעצועים ועוד למשפחות, תרומות כספיות או עבודה ישירה, סיוע נפשי ל[[נפגעי חרדה]] ולאנשים שאיבדו קרובי משפחה, תרומות דם, משלוחי מזון וציוד חסר לחיילים ולצוותים רפואיים.{{הערה|{{וואלה|מירב כהן|למען תושבי הדרום והחיילים: כל יוזמות ההתנדבות לסיוע לקו חזית המלחמה|3614569|8 באוקטובר 2023}}}} סיוע לחקלאים{{הערה|{{מוסף כלכליסט|ארי ליבסקר|שדות של תקווה|26-10-23/m02}}}} ועוד חברות עסקיות רבות נרתמו לעזרה, ביוזמות רבות ומגוונות.{{הערה|{{מעריב אונליין|ליאת שניידר|כל הארץ מתגייסת: היוזמות העסקיות והאזרחיות למען החיילים ותושבי הדרום|business/Article-1044133|16 באוקטובר 2023}}}} כך למשל [[פורום העסקים]], ששותפות בו 200 מהחברות הגדולות במשק, החל לחלק כרטיסים דיגיטליים לכל משפחה ב[[עוטף עזה]], על סך 1,000 ש"ח לכל נפש במשפחה.{{הערה|{{גלובס|שירה ספיר|פורום העסקים יעניק תלוש של 1,000 שקל לכל אדם מעוטף עזה|1001460167|14 באוקטובר 2023}}}} ה[[בנקאות בישראל|בנקים הגדולים בישראל]] העמידו עשרות מיליוני שקלים לטובת נפגעי המתקפה, וכך גם [[קבוצת עזריאלי]] שהודיעה על תרומה של 40 מיליון שקלים לטובת עמותות וארגונים המסייעים לחיילים ולמשפחות.{{הערה|{{גלובס|רועי ויינברגר|המגזר העסקי תורם בענק, במסלולים עוקפי מדינה|1001460210|16 באוקטובר 2023}}}}
-לאחר יומיים, מונה פרויקטור.{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר, ניר שוקו כהן, שרון כידון|סאגת הפרויקטור האזרחי: מנכ"ל החברה למתנ"סים מונה לתפקיד|economy/article/q1xqrkq34|31 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{TheMarker|אבי בר-אלי|גם בניסיון השלישי, שר האוצר התעקש לבחור פרויקטור עם סימני שאלה גדולים|0000018b-84e0-df47-a3df-fee90f890000|31 באוקטובר 2023}}}} בתום חמישה שבועות מתחילת המלחמה, אושר מתווה הפיצויים למשק.{{הערה|{{TheMarker|ירדן בן גל הירשהורן|בתום חמישה שבועות: הכנסת אישרה את מתווה הפיצויים למשק|0000018b-b266-df42-a78f-bf67a8b90000|9 בנובמבר 2023}}}} הפרויקטור פרש בינואר 2024.{{הערה|{{כאן|יערה שפירא|הפרויקטור האזרחי לשיקום העורף התפטר: "אין בידי את הסמכויות והכלים"|688866|21 בינואר 2024}}}}{{הערה|{{וואלה|ינון שלום יתח, ליאת רון|פרויקטור שיקום העורף התפטר: "לא הבנו מה עשה בתקופה שעבד"|3637720|21 בינואר 2024}}}} הגוף שבראשו עמד פוזר במרץ 2024.{{הערה|{{ynet|גד ליאור|חמישה חודשים בלבד לאחר שהוקם: פוזר מרכז השליטה האזרחי למלחמה|economy/article/hk2lvqrr6|18 במרץ 2024}}}} ביוני 2024, נתניהו מינה את [[אבי כהן סקלי]] לפרויקטור אשר יתמקד בצפון ישראל, אך בהמשך הקפיא את המינוי.{{הערה|{{כאן|מיכאל שמש|פרשת מינוי הפרויקטור: טענו שנתניהו לא ידע - אבל הוא כן|763864|21 ביוני 2024}}}} לבסוף ראש הממשלה בחר ב[[אליעזר (צ'ייני) מרום]] לעמוד בראש המנהלה. בנוסף, האלוף במילואים [[יפתח רון-טל]] נכנס לתפקיד פרויקטור בדרום.{{הערה|שם=:0|{{כאן|מיכאל שמש|פארסת פרויקטור הצפון: נתניהו מינה את מפקד חיל הים לשעבר לתפקיד|764559|23 ביוני 2024}}}}<ref name=":0" />
+ב[[אקספו תל אביב]] הוקם [[מרכז לוגיסטי]] של חברי ארגון [[אחים לנשק (תנועת מחאה)|אחים לנשק]] בשם 'החמ"ל האזרחי' שעשו הסבה למשאבים שעמדו ברשותם בעקבות הפעילות שלהם במסגרת [[המחאה נגד הרפורמה המשפטית]], בו הם סיפקו עזרה לאזורים ואנשים שנפגעו כתוצאה מהמלחמה, וכן סייע בתחומים רבים.{{הערה|{{Time Out ישראל|יעל שטוקמן|המקום הכי מעורר תקווה כרגע הוא החמ"ל האזרחי של "אחים לנשק"|חמל-אזרחי|12 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{מעריב אונליין||לאחר שהקפיאו את המחאה: כך נראה מערך ההתנדבות של "אחים לנשק"|news/israel/Article-1045441|17 באוקטובר 2023}}}} בנוסף, מספר ארגונים אזרחיים גייסו מתנדבים לסיוע לחקלאים שסבלו ממחסור בעובדים בשל המלחמה.
-לפי מבקר המדינה, ממיפוי הליקויים והפערים השונים עלה כי המכנה המשותף הנוגע לרובם המוחלט הוא היעדר ההיערכות לשעת חירום וכן פערים ביישום בפועל.{{הערה|{{כלכליסט|שחר אילן|המבקר לנתניהו: "נהפוך כל אבן בשאלת האחריות לכשלי ה-7 באוקטובר"|local_news/article/hyrklpynp|13 בנובמבר 2023}}}} בדוח<ref>[https://www.mevaker.gov.il/sites/DigitalLibrary/Documents/2023/NTZ-Swords-of-Iron/2023-NTZ-Swords-of-Iron.pdf דוח מיוחד - תלונות הציבור בשבועות הראשונים של מלחמת "חרבות ברזל"], [[נציב תלונות הציבור]], דצמבר 2023</ref> שפרסם מבקר המדינה בדצמבר 2023, ממשלת ישראל נכשלה בטיפול בעורף במלחמה. בדוח נכתב: "היעדר יישום של תוכנית סיוע כלכלי לציבור כבר בתחילת המבצע, לצד פינוי התושבים מביתם, יצר מצב שבו מאות אלפי אזרחים הפכו לאוכלוסייה נזקקת".{{הערה|{{כלכליסט|שחר אילן|מבקר המדינה: ממשלת ישראל נכשלה בטיפול בעורף במלחמה|local_news/article/b18n8jypt|19 בדצמבר 2023}}}}
+ב[[רמלה]] הוקם חמ"ל של ארגון [[ערי ישראל (ארגון)|ערי ישראל]] ביחד עם [[ישראל שלי]] שסייע לכמאה מקומות.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/MeirLayosh/status/1714011201930145919?s=20|הכותב=מאיר ליוש|כותרת=פוסט|אתר=X (formerly Twitter)|שפה=he|תאריך_וידוא=2023-10-20}}}}
-ב-10 בפברואר 2024 התבצעה הורדת [[דירוג אשראי|דירוג האשראי]] של ישראל על ידי [[מודי'ס]] - הראשונה מאז שישראל נמדדה בדירוגי האשראי.
+ב[[סטודיו למשחק ניסן נתיב]] שב[[ירושלים]] הוקם חמ"ל אזרחי גדול בשיתוף פעולה של [[לב אחד - סיוע אזרחי בחירום|עמותת לב אחד]] (שהפעילה עוד מספר חמ"לים נוספים ברחבי הארץ), [[התעוררות בירושלים|תנועת התעוררות]] וסיעת האיחוד.
-=== בנק ישראל ===
-בתחילת המלחמה הודיע [[בנק ישראל]] על תוכניתו למכור עד 30 מיליארד [[דולר אמריקאי|דולר]], כדי למנוע ירידה חדה בשער ה[[שקל חדש|שקל]].{{הערה|{{ynet||כדי למנוע את קריסת השקל: בנק ישראל הודיע שימכור עד 30 מיליארד דולר|news/article/byswrwwza|9 באוקטובר 2023}}}} ב-6 באוקטובר, טרם המלחמה, היה [[שער חליפין|שער החליפין]] 3.86 ש"ח לדולר. בתחילת המלחמה השקל נחלש, וב-27 באוקטובר הגיע שער החליפין לשיא של 4.08 ש"ח לדולר. עד לסוף אוקטובר מכר הבנק 8.2 מיליארד דולר,{{הערה|{{ynet|גד ליאור|בנק ישראל מכר 8.2 מיליארד דולר באוקטובר: השקל ממשיך להתחזק|economy/article/cpp9bwbas|7 בנובמבר 2023}}}}
+מספר ארגונים אזרחיים המשיכו לפעול במשך כמה חודשים. אסף ויותם דוקטור מ[[מסעדת האחים]] הקימו חמ"ל אוכל עם פרוץ המלחמה, אך לאחר זמן עברו לסייע לחקלאים וליצרנים קטנים שנפגעו בעקבות המלחמה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://timeout.co.il/האחים-ריאיון/|הכותב=שרון בן-דוד|כותרת=תנו להם פרס ישראל: "האחים" לא מפסיקים לעזור, עם או בלי חמ"ל|אתר=טיים אאוט|תאריך=2023-12-05|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2023-12-08}}</ref> ארגון [[אחים לנשק (תנועת מחאה)|אחים לנשק]], בשיתוף ה[[מועצה מקומית|מועצות המקומיות]], הקים כ־100 מרכזים לחינוך משלים באתרי המפונים וביישובי קו העימות.{{הערה|{{ynet||האחים לנשק לוקחים גם את החינוך לידיים: יפעילו 100 מרכזי פעילות לנוער|activism/article/rkkix0grp|28 בנובמבר 2023}}}}
-בתחילת נובמבר 2023 הודיע הבנק על הקצאת עשרה מיליארד ש"ח לשם מתן [[הלוואה|הלוואות]] מוזלות לעסקים קטנים שנפגעו כתוצאה מהמלחמה.{{הערה|{{אייס||בנק ישראל בבשורה אדירה: זו ההטבה שתוכל להציל אתכם|987064|6 בנובמבר 2023}}}}
+בני נוער רבים יצאו לעבודה ב[[חקלאות]], ביוזמת בתי ספר, רשויות מקומית וארגונים, לשם סיוע לחקלאים שעובדיהם עזבו.{{הערה|[https://www.facebook.com/p/חיבורים-בחקלאות-100057267325551/ דף פייסבוק "חיבורים בחקלאות"];{{ש}}{{mako|יפית פרץ|"פתאום חבר'ה מוסלמים באים לעזור ליהודים"|66ff60b37551c81026|home-family-kids|28 בנובמבר 2023}};{{ש}}{{קישור כללי|הכותב=|כותרת=עמק יזרעאל: תלמידי המועצה נרתמים למען חקלאי ישראל {{!}} עמקניוז - חדשות העמק|אתר=עמקניוז - חדשות העמק|תאריך=10 בנובמבר 2023|כתובת=https://emeknews.co.il/עמק-יזרעאל-תלמידי-המועצה-נרתמים-למען-ח/}};{{ש}}{{קישור כללי|הכותב=מערכת ניוזים|כותרת=מחלקת הנוער של בת-ים בשיתוף עם כלל בתי הספר התיכוניים בעיר למען ענף החקלאות בישראל|אתר=ניוזים - מרכז|תאריך=25 בדצמבר 2023|כתובת=https://newzim.co.il/merkaz/?p=40759}};{{ש}}{{קישור כללי|הכותב=חן מור אטיאס|כותרת="חוויה מעצימה ומלמדת": תלמידי אשדוד יצאו להתנדב בחקלאות|אתר=SchokenGroup|תאריך=9 בינואר 2024|כתובת=https://www.kan-ashdod.co.il/news/132643}}}}<ref>{{מעריב אונליין|סתיו נמר|"שמחים לעזור": תלמידי תיכון יסייעו בהתנדבות לחקלאים ברחבי הארץ|news/Education/Article-1049858|5 בנובמבר 2023}}</ref>
-למשקי בית ועסקים שנפגעו ישירות מהמלחמה יזם הבנק זכות לדחות בשלושה חודשים תשלומי הלוואות, ללא חיוב בריבית ובעמלות.{{הערה|[https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/b15-10-23/ מתווה מקיף של בנק ישראל שאומץ על ידי הבנקים לסיוע ללקוחות בהתמודדות עם השלכות מלחמת "חרבות הברזל"], באתר [[בנק ישראל]], 15 באוקטובר 2023;{{ש}}[https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/23-10-23/ בנק ישראל מודיע על מתווה סיוע נוסף, ללקוחות חברות כרטיסי האשראי, בהתמודדות עם השלכות מלחמת "חרבות הברזל"], באתר [[בנק ישראל]], 23 באוקטובר 2023}}
+בעקבות חשיפה לצורכי פצועי צה"ל, אלה דוברוב ואלה תמרין יסדו את מיזם התפירה "שוויק" שתופר בגדים בהתאמה אישית לחיילים פצועים. במיזם משתתפים כ-50 תופרות ותופר אחד.{{הערה|{{ynet|גל גנות|המתנדבות שתופרות לפצועי המלחמה: "כשהחייל מצליח ללבוש מכנסיים לבד - זה נותן לו כוח"|activism/article/b1nbl1sap|10 במרץ 2024}}}}
-=== חקיקה ורגולציה ===
+עם היוודע דבר [[מתקפת הפתע על ישראל (2023)|מתקפת הפתע על ישראל]] בבוקר [[7 באוקטובר]] [[2023]] ועל רקע הידיעות על הטבח בדרום ו[[מלחמת חרבות ברזל|המלחמה]] שפרצה בעקבותיו, נערך [[אוום – מרכז רוחני בינלאומי לשלום|מרכז רוחני ערבה]] לקליטת 100 תושבים וילדים שפונו מיישובי העוטף.{{הערה|שם=חדשות-13|{{חדשות 13||ערבה אין קץ: תושבי ואתרי התיירות של הערבה נרתמים לעזרת המפונים|item/mood/vacation-in-israel/nmmig-903787067/|5 בנובמבר 2023}}}}
-בעקבות המלחמה חוקקה הכנסת חוקים אחדים הנובעים ממצב החירום:
-* תיקון ל[[פקודת בתי הסוהר]] כ[[הוראת שעה]] לשלושה חודשים, המסמיך את [[השר לביטחון לאומי]] להכריז על מצב חירום כליאתי, שבו תתאפשר הגדלת הצפיפות במתקני כליאה.{{הערה|{{הצעת חוק|2210585|חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 64 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (מצב חירום כליאתי), התשפ"ד–2023}}}}
-* תיקון ל[[חוק סדר הדין הפלילי]] כהוראת שעה עד 8 בינואר 2024, המאפשר קיום דיונים באמצעות היוועדות חזותית, מחמת הקושי לשנע [[אסיר]]ים ו[[עציר]]ים ממתקני הכליאה אל בתי המשפט.{{הערה|{{הצעת חוק|2210633|חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 93 - הוראת שעה – חרבות ברזל) (היוועדות חזותית), התשפ"ד-2023}}}}
-* תיקון ל[[חוק דחיית מועדים]], כהוראת שעה, לדחיית מועדים לביצוע פעולות, שנקבעו ב[[חוזה]] או בהחלטות שיפוטיות, ולדחיית מועדי תשלום לרשות ציבורית, למי שמחמת מצב החירום יתקשה לעמוד במועד שנקבע ([[חייל]], [[שוטר]], [[סוהר]], [[כבאי]], [[החטיפה לעזה (מלחמת חרבות ברזל)|חטוף]], תושב יישוב שפונה, ב[[עוטף עזה]] וב[[גבול ישראל–לבנון]], ועוד).{{הערה|{{הצעת חוק|2210664|חוק דחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (חוזה, פסק דין או תשלום לרשות), התשפ"ד-2023}}}}
-* [[חוק לדחיית הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות]], התשפ"ד-2023, דחה את [[הבחירות לרשויות המקומיות בישראל (2024)|הבחירות לרשויות המקומיות]], שנועדו להיערך ב-[[31 באוקטובר]] [[2023]], ל-[[30 בינואר]] [[2024]].{{הערה|{{הצעת חוק|2210584|חוק לדחיית הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות, התשפ"ד-2023}}}}
-* חוק הגנה על מענקים מיוחדים (חרבות ברזל), התשפ"ד-2023 קובע שזכות למענק כמפורט בתוספת לחוק, אינה ניתנת להעברה, ל[[שעבוד (בטוחה)|שעבוד]] או ל[[עיקול]] אלא לשם תשלום [[מזונות]]. ההגנה ניתנת למענק המשולם ליחיד שהתפנה או שפונה ממקום מגוריו לפי החלטת הממשלה, ולמענק המשולם ליחיד שהוא בן משפחה של [[החטיפה לעזה (מלחמת חרבות ברזל)|חטוף או נעדר]] כתוצאה מהמלחמה.{{הערה|{{הצעת חוק|2210818|חוק הגנה על מענקים מיוחדים (חרבות ברזל), התשפ"ד-2023}}}}
-* חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (אישורים רגולטוריים, עיצומים כספיים ובדיקות מיתקני גז), התשפ"ד-2023 האריך בשלושה או בארבעה חודשים את תוקפם של אישורים רגולטוריים שמועד פקיעת תוקפם חל בתקופה של שלושה חודשים מתחילת המלחמה, דחה בשלושה חודשים את המועדים בהליכים להטלת [[עיצום כספי]], ודחה בשלושה חודשים את המועד לביצוע בדיקה תקופתית של מתקן גז.{{הערה|{{הצעת חוק|2210752|חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (אישורים רגולטוריים, עיצומים כספיים ובדיקות מיתקני גז), התשפ"ד-2023}}}}
-* [[חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה]], התשפ"ד–2023, מסדיר מתן תגמולים וזכויות לבני משפחה של חטופים ונעדרים בעקבות המלחמה.
-* פורסמו תקנות למסירת מידע מ[[המאגר הביומטרי]] לשם [[זיהוי חללים]] ונעדרים.{{הערה|{{קובץ התקנות|שם=תקנות שעת חירום (מסירת מידע לגופי ביטחון לצורך זיהוי, אימות זהות או איתור של גופה, נעדר או שבוי), התשפ"ד-2023|קישור=L62ZX29baK6crZhHkUCopedaEBEQDvibxT6mxOqlrvA|פורסם ב=11 באוקטובר 2023|מספר=10812}}}}
-* פורסמו [[חקיקת משנה|תקנות]] שונות להגמשתם של כללים, לשם התאמה לבעיות שיוצר מצב החירום.
-* [[רשות המסים בישראל]] הודיעה על פטור ממס על שווי שימוש ב[[רכב צמוד]] למשרתי [[מילואים]] ולמי שהוצאו ל[[חל"ת]] שהשביתו את הרכב הצמוד.{{הערה|[https://www.gov.il/BlobFolder/dynamiccollectorresultitem/employers-info-021123/he/IncomeTax_employers-info-021123.pdf זקיפת שווי שימוש ברכב כהכנסה - הנחיות מיוחדות בתקופת מלחמת "חרבות ברזל"], באתר רשות המסים בישראל, 2 בנובמבר 2023}}
-* מינימום [[תגמולי מילואים|תגמולי המילואים]] יועלה לתקופת המלחמה מ-215.17 ש"ח ליום ל-300 ש"ח ליום.{{הערה|{{ynet|גד ליאור|סוכם: מענקים של אלפי שקלים והגדלת תשלומים למילואימניקים|economy/article/b1plcqwqt|2 בנובמבר 2023}}}}
-* בחסות המלחמה הוקפאה אכיפתם של [[חוק הפיקדון]]{{הערה|{{כלכליסט|שני אשכנזי|המשרד להגנת הסביבה לא יאכוף את חוק הפיקדון בזמן המלחמה |local_news/article/rjlvgrtzp|15 באוקטובר 2023}}}} וחוק סימון מחירים.{{הערה|{{ynet|מירב קריסטל|הרשתות קיבלו אישור לא לסמן מחירים על מוצרים|economy/article/byg6uqc11p|16 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{וואלה|ליאת רון|לראשונה מהמלחמה: חובת סימון המחירים בסופרמרקט חוזרת|3622469|14 בנובמבר 2023}}}} כמו-כן אושרו תקנות המונעות מעבר מבוטחים בין קופות החולים.{{הערה|{{בחדרי חרדים|קובי ברקת|בעקבות המלחמה: לא ניתן לעבור בין קופות החולים|1608489|23 באוקטובר 2023}}}}
+=== הירתמות העורף למאמצי ההסברה ===
+{{הפניה לערך מורחב|ההסברה הישראלית במלחמת חרבות ברזל}}
-==== פיצוי על נזק כספי כתוצאה מהמלחמה ====
-[[חוק מס רכוש וקרן פיצויים]] עוסק במתן פיצוי לישראלים שניזוקו כספית מפעילות צבאית. הטיפול במתן הפיצוי מוטל על [[רשות המיסים בישראל|רשות המיסים]]. החוק קובע את הכללים לפיצוי על נזק ישיר, כגון נזק לבתים ומכוניות שנפגעו או נזק ליבולים חקלאיים. הטיפול בנזק ישיר נעשה תוך כדי המלחמה, על ידי צוותים שהעריכו את גובה הנזק. בנוסף ניתן פיצוי על נזק עקיף, כגון אובדן הכנסות ותשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם עקב המלחמה (כתוצאה מסגירת מקום עבודתם בהוראת פיקוד העורף או סגירת מוסדות לימוד של ילדיהם). פיצוי על נזק עקיף ניתן, בהתאם לתקנות מס רכוש וקרן הפיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף)(חרבות ברזל)(הוראת שעה), התשפ"ד-2023. רשות המיסים פרסמה הנחיות על אופן הגשת תביעות לפיצוי.{{הערה|[https://www.gov.il/he/service/business-compensation-claim הגשת תביעת פיצויים לעסקים בשל נזק עקיף ממלחמת חרבות ברזל], באתר רשות המיסים}}{{הערה|{{מעריב אונליין||פיצויים, תביעות וביטוחים: הזכויות שמגיעות לכם בזמן מלחמה|news/israel/Article-1046036|19 באוקטובר 2023}}}}<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.din.co.il/articles/12991/B-25974/|כותרת=פגיעות רכוש עקב מלחמת חרבות ברזל: איך מקבלים פיצויים על נזקים בעקבות פעולות איבה?|אתר=[[דין - עורכי דין ומידע משפטי בישראל]]|תאריך=26 באוקטובר 2023}}</ref>{{כל זכות|שאלות ותשובות למי שרכושם נפגע במהלך מלחמת חרבות ברזל}}
+מכיוון שממשלת ישראל ו[[משרד ההסברה]] שהוקם מחדש בתחילת 2023 לא תפקדו בכלל אחרי פרוץ המלחמה, אזרחים רבים, בהם משפיעני רשת, פעלו ל[[הסברה ישראלית|הסברת ישראל]] ב[[רשת חברתית מקוונת|רשתות החברתיות]] וה[[אינטרנט]].{{הערה|{{יוטיוב|S8-A8dWKo-8|שם=הקרב בזירת ההסברה: השחקנים ומשפיעני הרשת מתגייסים|אורך=04:59|ערוץ=כאן {{!}} חדשות - תאגיד השידור הישראלי}}}}
-טרם נחתם [[הסכם קיבוצי (ישראל)|הסכם קיבוצי]] הקובע את הכללים לתשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם עקב המלחמה.
+הוקמו פרויקטים לתיעוד ושימור עדויות מהמתקפה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.youtube.com/watch?v=SwCyDafzKIA|הכותב=שאול אמסטרדמסקי|כותרת="היד ושם של 2023" - האנשים שהחליטו לתעד את סיפורי הזוועות|אתר=כאן 11|תאריך=9 בנובמבר 2023}}</ref>
-== חמ"ל אזרחי וכיתות כוננות ==
-ב[[אקספו תל אביב]] הוקם [[מרכז לוגיסטי]] של חברי ארגון [[אחים לנשק (תנועת מחאה)|אחים לנשק]] בשם 'החמ"ל האזרחי' שעשו הסבה למשאבים שעמדו ברשותם בעקבות הפעילות שלהם במסגרת [[המחאה נגד הרפורמה המשפטית]], בו הם סיפקו עזרה לאזורים ואנשים שנפגעו כתוצאה מהמלחמה, וכן סייע בתחומים רבים.{{הערה|{{Time Out ישראל|יעל שטוקמן|המקום הכי מעורר תקווה כרגע הוא החמ"ל האזרחי של "אחים לנשק"|חמל-אזרחי|12 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{מעריב אונליין||לאחר שהקפיאו את המחאה: כך נראה מערך ההתנדבות של "אחים לנשק"|news/israel/Article-1045441|17 באוקטובר 2023}}}} בנוסף, מספר ארגונים אזרחיים גייסו מתנדבים לסיוע לחקלאים שסבלו ממחסור בעובדים בשל המלחמה.
+[[ראש ממשלת ישראל]] לשעבר [[נפתלי בנט]] התראיין לרשתות התקשורת הזרות, [[הסברה ישראלית|הגן על ישראל]], הצדיק את התגובה הצבאית והציג את [[אכזריות]] [[חמאס]] אותה הוא השווה ל[[נאצים]].{{הערה|{{יוטיוב|nb51udzHM9M|שם='We're fighting Nazis': Former Israeli prime minister defends cutting off energy to Gaza Strip|אורך=00:49|ערוץ=Sky News}},{{ש}}{{יוטיוב|ejpJhwFF0w8|שם=Bennett to Erin Burnett: “Hamas burned babies. All Israelis are united to destroy Hamas".|אורך=11:16|ערוץ=נפתלי בנט {{!}} Naftali Bennett}},{{ש}}{{יוטיוב|5t8-K-IdNAg|שם=״Proportionality״|אורך=00:46|ערוץ=נפתלי בנט {{!}} Naftali Bennett}},{{ש}}{{יוטיוב|wV62K66q44M|שם=No, CNN, there aren’t two “narratives” to the Gaza hospital blast. Go do your goddamn job.|אורך=03:17|ערוץ=נפתלי בנט {{!}} Naftali Bennett}}}}{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר|בנט בבליץ ראיונות לתקשורת הזרה {{!}} צפו בעימות עם המראיין: "תתבייש, שמעתי מספיק"|news/article/bjvdwcb11a|13 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{ישראל היום|מערכת ישראל היום|בנט למגישת BBC: "תתביישו לכם!"|news/geopolitics/article/14739415|22 באוקטובר 2023}}}} בנוסף פעל בנט לעודד את עם ישראל ולהעלות את המורל בקרב החיילים והאזרחים, בהקשר זה טבע את [[אמרת כנף|אמרת הכנף]] "יש לנו עם של אריות".{{הערה|{{ערוץ7||בנט: "יש לנו עם של אריות"|615999|8 באוקטובר 2023}}}} [[יוסף חדאד]], פעיל הסברה [[ערביי ישראל|ערבי-ישראלי]], קיים אף הוא ראיונות רבים לכלי התקשורת הזרים והעלה סרטונים רבים לרשתות החברתיות התומכים בישראל ובמלחמתה בחמאס. ידוענים רבים שיתפו תוכני הסברה ברשתות החברתיות, בהם [[אבישג סמברג]] (המדליסטית האולימפית).{{הערה|{{ישראל היום|אורן אהרוני|ספורטאים מצטיינים: כך הפכה החבורה האולימפית למשרד ההסברה של המדינה|sport/other-sports/article/14720108|17 באוקטובר 2023}}}}
-ב[[רמלה]] הוקם חמ"ל של ארגון [[ערי ישראל (ארגון)|ערי ישראל]] ביחד עם [[ישראל שלי]] שסייע לכמאה מקומות.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/MeirLayosh/status/1714011201930145919?s=20|הכותב=מאיר ליוש|כותרת=פוסט|אתר=X (formerly Twitter)|שפה=he|תאריך_וידוא=2023-10-20}}}}
+[[מטה ההסברה האזרחי]] הוא ארגון [[ההסברה הישראלית במלחמת חרבות ברזל|הסברה פרו-ישראלי]] ללא מטרות רווח שקם באופן ספונטני למחרת מתקפת הפתע על ישראל, ב-[[9 באוקטובר]], על ידי מספר אזרחים שזיהו את כשל ה[[התעמולה הישראלית|הסברה הישראלי]] בעולם, והפיצו באמצעות ה[[רשת חברתית מקוונת|רשתות החברתיות]] תוכני הסברה פרו-ישראליים שיצרו. בתוך שעות ספורות מתחילת ההתארגנות הספונטנית, הצטרפו אל מאגר ההפצה קרוב ל-30,000 חברים. בעקבות כך עלה הצורך בתכנים במגוון שפות אשר יותאמו למגוון פלטפורמות. כשלושת אלפים [[התנדבות|מתנדבים]] הצטרפו לתפעל את המערך בתפקידים שונים: [[מתורגמן|מתורגמנים]], אנשי [[רעיונאי|קריאייטיב]] ותוכן, [[עריכת וידאו|עורכי וידאו]] ו[[מעצב גרפי|גרפיקאים]], אנשי [[תחקיר עיתונאי|תחקיר]] והפקה, [[פסיכולוג]]ים ו[[עובד סוציאלי|עובדים סוציאליים]]. בנוסף, התגייסו לארגון כ-30 שיתופי פעולה [[טכנולוגיה|טכנולוגיים]] עם חברות [[חברת הזנק|סטארט-אפ]] ו[[היי-טק]] שנרתמו התנדבות. לאחר שלושה שבועות של פעילות, נרשם הארגון כ[[עמותה]] בשם "מטה ההסברה האזרחי".
-ב[[סטודיו למשחק ניסן נתיב]] שב[[ירושלים]] הוקם חמ"ל אזרחי גדול בשיתוף פעולה של [[לב אחד - סיוע אזרחי בחירום|עמותת לב אחד]] (שהפעילה עוד מספר חמ"לים נוספים ברחבי הארץ), [[התעוררות בירושלים|תנועת התעוררות]] וסיעת האיחוד.
+=== הירתמות עולם הבידור למען החיילים והניצולים ===
+אמנים וידוענים רבים פרסמו הודעות תמיכה בישראל ב[[רשת חברתית מקוונת|רשתות החברתיות]], וחלקם אף התגייסו וסייעו בתרומות. חלק מהאמנים, בהם [[עידן עמדי]] (שהיה [[לוחם]] ב[[חיל ההנדסה הקרבית]] ונפצע במהלך המלחמה), [[עקיבא (זמר)|עקיבא]], ו[[רביב כנר]] התגייסו ל[[שירות מילואים בצה"ל|מילואים]] והעלו משם סרטוני חיזוק לרשתות.{{הערה|{{יוטיוב|SAKtDK_bM3s|שם="זה לא סצינה מפאודה - אלה החיים האמיתיים": המסר המרגש של עידן עמדי ועקיבא מהמילואים|אורך=02:47|ערוץ=[[עכשיו 14]]}}}}
-במקביל, עם תחילת המלחמה בישראל קונן חשש אצל רבים מאזרחי ישראל כי [[ערביי ישראל]] יצטרפו למלחמה לאחר מה שקרה במהלך מבצע [[המהומות בישראל (2021)|שומר החומות]]", אף על פי שבפועל כלל לא התרחשו אירועים מסוג זה. הוקמו [[כיתת כוננות|כיתות כוננות]] ברשויות מקומיות רבות ותוגברו קיימות.{{הערה|{{כלכליסט|גיא נרדי|במקום המדינה: כיתות כוננות של אזרחים מציפות את השכונות בישראל|local_news/article/b1o8zqaza|19 באוקטובר 2023}}}} [[השר לביטחון לאומי]] [[איתמר בן גביר]] עודד את המהלך ומינה עבורו את ניצב בדימוס [[שמעון לוי (ניצב)|שמעון לוי]] כפרויקטור מיוחד.{{הערה|{{מעריב אונליין|אלון חכמון|בגלל המלחמה: מאות כיתות כוננות חדשות, גם במרכז {{!}} הנתונים נחשפים|news/military/Article-1046146|19 באוקטובר 2023}}}}
+אמנים רבים הופיעו בהתנדבות מול חיילים ומול מפונים מהעוטף בבתי מלון באילת וברחבי הארץ. ביניהם: [[ברי סחרוף]],{{הערה|{{ynet|רן בוקר|מעלה את המורל: ברי סחרוף שר לחיילים בצפון|blogs/warday11/article/r10uevjza|16 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{כיכר השבת|יאיר טוקר|"הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן" {{!}} ברי סחרוף שר עם הלוחמים.|security-news/s2ppvb|18 באוקטובר 2023}}}} [[אחינועם ניני]],{{הערה|{{ynet|רן בוקר|אחינועם ניני הופיעה בפני חיילים בצפון: "עשיתי את זה באהבה. תודה לחיילים"|entertainment/article/h111llsy116|15 באוקטובר 2023}}}}[[ליאור נרקיס]], [[התקווה 6]], [[אריאל זילבר]], [[ירמי קפלן]],{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://103fm.maariv.co.il/programs/media.aspx?ZrqvnVq=JGHHKL&c41t4nzVQ=EF|כותרת=ירמי קפלן: שמעתי סיפורי גבורה מעוררי השראה|אתר=103FM|תאריך=16 באוקטובר 2023|שפה=he|תאריך_וידוא=2023-10-23}}}} [[חנן בן ארי]],{{הערה|{{ynet|רן בוקר|החתן הוקפץ למילואים - והתחתן בבסיס "להרמת המורל" עם הופעה של חנן בן ארי|entertainment/article/hkpevunwp|11 באוקטובר 2023}}}} [[אמיר דדון]]{{הערה|{{ישראל היום|מאיה כהן|מרגש: צפו באמיר דדון מעניק הופעה אינטימית למפוני העוטף|culture/music/article/14719052|17 באוקטובר 2023}}}} [[נטע ברזילי]], [[איל גולן|אייל גולן]], [[טל מוסרי]], [[הראל סקעת]], [[עומר אדם]], [[איתי לוי]], [[שלמה ארצי]], [[עדן חסון]], [[נינט טייב]], כוכבי [[ארץ נהדרת]], [[עדי אשכנזי]], [[גיא הוכמן]] ועוד.{{הערה|{{ynet|בר זגה|הסלבס מתגייסים|news/article/lwkwf4lsb|16 באוקטובר 2023}}}}
-בנוסף לחימוש של כיתות הכוננות באלפי כלי נשק וציוד חדש, השר לביטחון פנים [[איתמר בן גביר]] הודיע על הקלות בהוצאת [[רישיון נשק]] לאזרחים.{{הערה|{{mako|משה נוסבאום|כיתות הכוננות יחומשו; הקלה לאזרחים בקבלת רישיון נשק|20982e677381b81027|news-israel/2023_q4|10 באוקטובר 2023}}}}
-
-בעקבות המלחמה נפתחו לראשונה כיתות כוננות גם בערים.{{הערה|{{סרוגים||ישראל במלחמה: כיתות כוננות יוקמו גם בערים|852443-ישראל-במלחמה-כיתות-כוננות-יוקמו-גם-בער|16 באוקטובר 2023}}}} ב[[ירושלים]] הודיעו על פתיחה של כיתת כוננות בכל שכונה.{{הערה|{{סרוגים||בשל המצב הביטחוני: כיתות כוננות יוקמו בירושלים|700662-בשל-המצב-הביטחוני-כיתות-כוננות-יוקמו-ב|11 באוגוסט 2022}}}}
-[[קובץ:PXL_20231017_104812383.jpg|ממוזער|חמ"ל הנעדרים של אחים לנשק בתל אביב]]
+בעת המלחמה, [[חנן בן ארי]] כתב והלחין את השיר "[[מולדת (שיר של חנן בן ארי)|מולדת]]" העוסק בתגובה למתקפת הטרור וההתגייסות של עם ישראל לסייע ולנצח במלחמה.{{הערה|{{החדשות 13|מערכת תרבות ובידור|חנן בן ארי בשיר חדש ומטלטל: "מולדת, הנביאים חזו לך אחרת, מישהו נרדם במשמרת"|item/entertainment/music/ulvbm-903754249|16 באוקטובר 2023}}}}
-== הירתמות של ארגונים אזרחיים ==
-[[קובץ:אחת מעמדות ריענון מזון ושתייה לחיילים יוזמה של אנשים פרטיים.jpg|250px|ממוזער|שמאל|אחת מעמדות ריענון, מזון ושתייה שהוקמו עבור חיילים יוזמה של אנשים פרטיים ועסקים]]
+== השפעה על כלכלת ישראל ==
[[קובץ:Support for Israeli products in Yehud during Iron Swords War, January 2024 09.jpg|ממוזער|תמיכה בתוצרת ישראלית במהלך מלחמת חרבות ברזל]]
-לצד התגייסות ללחימה, קמו יוזמות רבות מצד ארגונים וקבוצות תמיכה בנושאים שונים כולל - תמיכה במשפחות הנפגעים והנופלים, תמיכה במשפחות המפונות מעוטף עזה, סיוע למשפחות הנעדרים, תרומות לחיילי צה"ל, מבצעי הסברה ברשתות החברתיות בעולם, ועוד. הדבר כולל בתי מלון, קיבוצים ובתי הארחה לאירוח המשפחות שנעקרו מבתיהם, תרומות מוצרי מזון, ביגוד, צעצועים ועוד למשפחות, תרומות כספיות או עבודה ישירה, סיוע נפשי ל[[נפגעי חרדה]] ולאנשים שאיבדו קרובי משפחה, תרומות דם, משלוחי מזון וציוד חסר לחיילים ולצוותים רפואיים.{{הערה|{{וואלה|מירב כהן|למען תושבי הדרום והחיילים: כל יוזמות ההתנדבות לסיוע לקו חזית המלחמה|3614569|8 באוקטובר 2023}}}} סיוע לחקלאים{{הערה|{{מוסף כלכליסט|ארי ליבסקר|שדות של תקווה|26-10-23/m02}}}} ועוד חברות עסקיות רבות נרתמו לעזרה, ביוזמות רבות ומגוונות.{{הערה|{{מעריב אונליין|ליאת שניידר|כל הארץ מתגייסת: היוזמות העסקיות והאזרחיות למען החיילים ותושבי הדרום|business/Article-1044133|16 באוקטובר 2023}}}} כך למשל [[פורום העסקים]], ששותפות בו 200 מהחברות הגדולות במשק, החל לחלק כרטיסים דיגיטליים לכל משפחה ב[[עוטף עזה]], על סך 1,000 ש"ח לכל נפש במשפחה.{{הערה|{{גלובס|שירה ספיר|פורום העסקים יעניק תלוש של 1,000 שקל לכל אדם מעוטף עזה|1001460167|14 באוקטובר 2023}}}} ה[[בנקאות בישראל|בנקים הגדולים בישראל]] העמידו עשרות מיליוני שקלים לטובת נפגעי המתקפה, וכך גם [[קבוצת עזריאלי]] שהודיעה על תרומה של 40 מיליון שקלים לטובת עמותות וארגונים המסייעים לחיילים ולמשפחות.{{הערה|{{גלובס|רועי ויינברגר|המגזר העסקי תורם בענק, במסלולים עוקפי מדינה|1001460210|16 באוקטובר 2023}}}}
+במתקפת הפתע נגרם הרס ניכר ברבים מיישובי עוטף עזה, ומחשש לפגיעות נוספות פונו מרבית תושבי עוטף עזה לבתי מלון בישראל, תוך הפסקת עיקר הפעילות הכלכלית ביישובים אלה. מפעל [[נירלט]] שבקיבוץ [[ניר עוז]] נשרף כליל, [[דפוס בארי]] שבקיבוץ [[בארי (קיבוץ)|בארי]] לא ניזוק אך הושבת לשבוע. מפעלים נוספים ניזוקו, [[רפת]]ות נהרסו וגם הפעילות בשדות החקלאיים נפגעה.
-מספר ארגונים אזרחיים המשיכו לפעול במשך כמה חודשים. אסף ויותם דוקטור מ[[מסעדת האחים]] הקימו חמ"ל אוכל עם פרוץ המלחמה, אך לאחר זמן עברו לסייע לחקלאים וליצרנים קטנים שנפגעו בעקבות המלחמה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://timeout.co.il/האחים-ריאיון/|הכותב=שרון בן-דוד|כותרת=תנו להם פרס ישראל: "האחים" לא מפסיקים לעזור, עם או בלי חמ"ל|אתר=טיים אאוט|תאריך=2023-12-05|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2023-12-08}}</ref> ארגון [[אחים לנשק (תנועת מחאה)|אחים לנשק]], בשיתוף ה[[מועצה מקומית|מועצות המקומיות]], הקים כ־100 מרכזים לחינוך משלים באתרי המפונים וביישובי קו העימות.{{הערה|{{ynet||האחים לנשק לוקחים גם את החינוך לידיים: יפעילו 100 מרכזי פעילות לנוער|activism/article/rkkix0grp|28 בנובמבר 2023}}}}
+ב-26 באוקטובר הממשלה הכריזה על העברת כ-100 מיליון שקלים כסיוע ראשוני לרשויות המקומיות.{{הערה|{{ישראל היום|חנן גרינווד|"חיזוק העורף והחוסן הלאומי": 105 מיליון שקלים אושרו לסיוע מיידי לרשויות המקומיות|news/local/article/14753152|26 באוקטובר 2023}}}} עם פרוץ המלחמה מערכת החינוך הושבתה או הוגבלה ל[[למידה מרחוק]] באזורים רבים, וחזרה לפעול בהדרגה ובכפוף להנחיות פיקוד העורף.{{הערה|{{מקור ראשון|ישי אלמקייס|משרד החינוך: רוב מוחלט של מוסדות החינוך חזרו לפעול בבתי הספר|news/688841|29 באוקטובר 2023}}}} בשבועות הראשונים, משרד החינוך התמודד עם קשיים בהחזרת הלימודים לשגרה ובמתן מענה חינוכי לתלמידים רבים שפונו מישוביהם.{{הערה|{{TheMarker|ליאור דטל|משרד החינוך במצב חירום – אך באוצר התמהמהו בהעברת תקציבים הולמים|0000018b-62b3-ddfd-a59f-e3f702700000|25 באוקטובר 2023}}}} בסוף אוקטובר 2023 פורסם שרשות החירום הלאומית{{הערה|שם=כלכליסטhga|{{כלכליסט|תומר גנון|לימודים בקרוואנים, מרפאות בספא וצוותי רווחה במלון: תוכנית שגרת המלחמה למפוני העוטף|local_news/article/h1bj8shga|24 באוקטובר 2023}}}} תפעיל תוכנית שגרת מלחמה עבור חלק מהמפונים מהדרום בשיתוף משרדי הממשלה.{{הערה|שם=כלכליסטhga}}
-בני נוער רבים יצאו לעבודה ב[[חקלאות]], ביוזמת בתי ספר, רשויות מקומית וארגונים, לשם סיוע לחקלאים שעובדיהם עזבו.{{הערה|[https://www.facebook.com/p/חיבורים-בחקלאות-100057267325551/ דף פייסבוק "חיבורים בחקלאות"];{{ש}}{{mako|יפית פרץ|"פתאום חבר'ה מוסלמים באים לעזור ליהודים"|66ff60b37551c81026|home-family-kids|28 בנובמבר 2023}};{{ש}}{{קישור כללי|הכותב=|כותרת=עמק יזרעאל: תלמידי המועצה נרתמים למען חקלאי ישראל {{!}} עמקניוז - חדשות העמק|אתר=עמקניוז - חדשות העמק|תאריך=10 בנובמבר 2023|כתובת=https://emeknews.co.il/עמק-יזרעאל-תלמידי-המועצה-נרתמים-למען-ח/}};{{ש}}{{קישור כללי|הכותב=מערכת ניוזים|כותרת=מחלקת הנוער של בת-ים בשיתוף עם כלל בתי הספר התיכוניים בעיר למען ענף החקלאות בישראל|אתר=ניוזים - מרכז|תאריך=25 בדצמבר 2023|כתובת=https://newzim.co.il/merkaz/?p=40759}};{{ש}}{{קישור כללי|הכותב=חן מור אטיאס|כותרת="חוויה מעצימה ומלמדת": תלמידי אשדוד יצאו להתנדב בחקלאות|אתר=SchokenGroup|תאריך=9 בינואר 2024|כתובת=https://www.kan-ashdod.co.il/news/132643}}}}<ref>{{מעריב אונליין|סתיו נמר|"שמחים לעזור": תלמידי תיכון יסייעו בהתנדבות לחקלאים ברחבי הארץ|news/Education/Article-1049858|5 בנובמבר 2023}}</ref>
+במקור, הפינוי היה אמור להיות בעיקר למוסדות ציבור, מתנ"סים ובתי ספר ומשרד הפנים היה אמור להיות אחראי על פינוי התושבים בשעת חירום, תוך שימוש במאגרי המידע שלו על כל תושבי המדינה. בפועל, הוחלט לפנותם לבתי המלון ומשרד התיירות לקח את האחריות.{{הערה|{{ynet|גד ליאור|"יש 125 אלף מפונים, ולאף משרד ממשלתי אין באמת מושג מי נמצא איפה"|economy/article/sjzl17b4t|14 בנובמבר 2023}}}}
-בעקבות חשיפה לצורכי פצועי צה"ל, אלה דוברוב ואלה תמרין יסדו את מיזם התפירה "שוויק" שתופר בגדים בהתאמה אישית לחיילים פצועים. במיזם משתתפים כ-50 תופרות ותופר אחד.{{הערה|{{ynet|גל גנות|המתנדבות שתופרות לפצועי המלחמה: "כשהחייל מצליח ללבוש מכנסיים לבד - זה נותן לו כוח"|activism/article/b1nbl1sap|10 במרץ 2024}}}}
+בשבוע הרביעי למלחמה, מבקר המדינה [[מתניהו אנגלמן]] אמר כי תמונת המצב היא שהממשלה נכשלת בטיפול בעורף. היעדר תוכנית כלכלית והיעדר פרויקטור בשבוע הרביעי למלחמה, כאשר אי הוודאות פגעה בתושבי הדרום והצפון. הוא קרא לראש הממשלה והשרים להתכנס ולפתור את כל הבעיות.{{הערה|{{זמן ישראל||מבקר המדינה: "הממשלה נכשלת בטיפול בעורף"|433385|29 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{ישראל היום|נטעאל בנדל|מבקר המדינה בהתבטאות חריפה: "תקלה משמעותית - הממשלה נכשלת בטיפול בעורף"|news/local/article/14764802|29 באוקטובר 2023}}}}
-עם היוודע דבר [[מתקפת הפתע על ישראל (2023)|מתקפת הפתע על ישראל]] בבוקר [[7 באוקטובר]] [[2023]] ועל רקע הידיעות על הטבח בדרום ו[[מלחמת חרבות ברזל|המלחמה]] שפרצה בעקבותיו, נערך [[אוום – מרכז רוחני בינלאומי לשלום|מרכז רוחני ערבה]] לקליטת 100 תושבים וילדים שפונו מיישובי העוטף.{{הערה|שם=חדשות-13|{{חדשות 13||ערבה אין קץ: תושבי ואתרי התיירות של הערבה נרתמים לעזרת המפונים|item/mood/vacation-in-israel/nmmig-903787067/|5 בנובמבר 2023}}}}
+לאחר יומיים, מונה פרויקטור.{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר, ניר שוקו כהן, שרון כידון|סאגת הפרויקטור האזרחי: מנכ"ל החברה למתנ"סים מונה לתפקיד|economy/article/q1xqrkq34|31 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{TheMarker|אבי בר-אלי|גם בניסיון השלישי, שר האוצר התעקש לבחור פרויקטור עם סימני שאלה גדולים|0000018b-84e0-df47-a3df-fee90f890000|31 באוקטובר 2023}}}} בתום חמישה שבועות מתחילת המלחמה, אושר מתווה הפיצויים למשק.{{הערה|{{TheMarker|ירדן בן גל הירשהורן|בתום חמישה שבועות: הכנסת אישרה את מתווה הפיצויים למשק|0000018b-b266-df42-a78f-bf67a8b90000|9 בנובמבר 2023}}}} הפרויקטור פרש בינואר 2024.{{הערה|{{כאן|יערה שפירא|הפרויקטור האזרחי לשיקום העורף התפטר: "אין בידי את הסמכויות והכלים"|688866|21 בינואר 2024}}}}{{הערה|{{וואלה|ינון שלום יתח, ליאת רון|פרויקטור שיקום העורף התפטר: "לא הבנו מה עשה בתקופה שעבד"|3637720|21 בינואר 2024}}}} הגוף שבראשו עמד פוזר במרץ 2024.{{הערה|{{ynet|גד ליאור|חמישה חודשים בלבד לאחר שהוקם: פוזר מרכז השליטה האזרחי למלחמה|economy/article/hk2lvqrr6|18 במרץ 2024}}}} ביוני 2024, נתניהו מינה את [[אבי כהן סקלי]] לפרויקטור אשר יתמקד בצפון ישראל, אך בהמשך הקפיא את המינוי.{{הערה|{{כאן|מיכאל שמש|פרשת מינוי הפרויקטור: טענו שנתניהו לא ידע - אבל הוא כן|763864|21 ביוני 2024}}}} לבסוף ראש הממשלה בחר ב[[אליעזר (צ'ייני) מרום]] לעמוד בראש המנהלה. בנוסף, האלוף במילואים [[יפתח רון-טל]] נכנס לתפקיד פרויקטור בדרום.{{הערה|שם=:0|{{כאן|מיכאל שמש|פארסת פרויקטור הצפון: נתניהו מינה את מפקד חיל הים לשעבר לתפקיד|764559|23 ביוני 2024}}}}<ref name=":0" />
-=== הירתמות העורף למאמצי ההסברה ===
-{{הפניה לערך מורחב|ההסברה הישראלית במלחמת חרבות ברזל#הסברה מטעם אזרחים וגורמים פרטיים}}
-מכיוון שממשלת ישראל ו[[משרד ההסברה]] שהוקם מחדש בתחילת 2023 לא תפקדו בכלל אחרי פרוץ המלחמה, אזרחים רבים, בהם משפיעני רשת, פעלו ל[[הסברה ישראלית|הסברת ישראל]] ב[[רשת חברתית מקוונת|רשתות החברתיות]] וה[[אינטרנט]].{{הערה|{{יוטיוב|S8-A8dWKo-8|שם=הקרב בזירת ההסברה: השחקנים ומשפיעני הרשת מתגייסים|אורך=04:59|ערוץ=כאן {{!}} חדשות - תאגיד השידור הישראלי}}}}
+לפי מבקר המדינה, ממיפוי הליקויים והפערים השונים עלה כי המכנה המשותף הנוגע לרובם המוחלט הוא היעדר ההיערכות לשעת חירום וכן פערים ביישום בפועל.{{הערה|{{כלכליסט|שחר אילן|המבקר לנתניהו: "נהפוך כל אבן בשאלת האחריות לכשלי ה-7 באוקטובר"|local_news/article/hyrklpynp|13 בנובמבר 2023}}}} בדוח<ref>[https://www.mevaker.gov.il/sites/DigitalLibrary/Documents/2023/NTZ-Swords-of-Iron/2023-NTZ-Swords-of-Iron.pdf דוח מיוחד - תלונות הציבור בשבועות הראשונים של מלחמת "חרבות ברזל"], [[נציב תלונות הציבור]], דצמבר 2023</ref> שפרסם מבקר המדינה בדצמבר 2023, ממשלת ישראל נכשלה בטיפול בעורף במלחמה. בדוח נכתב: "היעדר יישום של תוכנית סיוע כלכלי לציבור כבר בתחילת המבצע, לצד פינוי התושבים מביתם, יצר מצב שבו מאות אלפי אזרחים הפכו לאוכלוסייה נזקקת".{{הערה|{{כלכליסט|שחר אילן|מבקר המדינה: ממשלת ישראל נכשלה בטיפול בעורף במלחמה|local_news/article/b18n8jypt|19 בדצמבר 2023}}}}
-הוקמו פרויקטים לתיעוד ושימור עדויות מהמתקפה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.youtube.com/watch?v=SwCyDafzKIA|הכותב=שאול אמסטרדמסקי|כותרת="היד ושם של 2023" - האנשים שהחליטו לתעד את סיפורי הזוועות|אתר=כאן 11|תאריך=9 בנובמבר 2023}}</ref>
+ב-10 בפברואר 2024 התבצעה הורדת [[דירוג אשראי|דירוג האשראי]] של ישראל על ידי [[מודי'ס]] - הראשונה מאז שישראל נמדדה בדירוגי האשראי.
-[[ראש ממשלת ישראל]] לשעבר [[נפתלי בנט]] התראיין לרשתות התקשורת הזרות, [[הסברה ישראלית|הגן על ישראל]], הצדיק את התגובה הצבאית והציג את [[אכזריות]] [[חמאס]] אותה הוא השווה ל[[נאצים]].{{הערה|{{יוטיוב|nb51udzHM9M|שם='We're fighting Nazis': Former Israeli prime minister defends cutting off energy to Gaza Strip|אורך=00:49|ערוץ=Sky News}},{{ש}}{{יוטיוב|ejpJhwFF0w8|שם=Bennett to Erin Burnett: “Hamas burned babies. All Israelis are united to destroy Hamas".|אורך=11:16|ערוץ=נפתלי בנט {{!}} Naftali Bennett}},{{ש}}{{יוטיוב|5t8-K-IdNAg|שם=״Proportionality״|אורך=00:46|ערוץ=נפתלי בנט {{!}} Naftali Bennett}},{{ש}}{{יוטיוב|wV62K66q44M|שם=No, CNN, there aren’t two “narratives” to the Gaza hospital blast. Go do your goddamn job.|אורך=03:17|ערוץ=נפתלי בנט {{!}} Naftali Bennett}}}}{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר|בנט בבליץ ראיונות לתקשורת הזרה {{!}} צפו בעימות עם המראיין: "תתבייש, שמעתי מספיק"|news/article/bjvdwcb11a|13 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{ישראל היום|מערכת ישראל היום|בנט למגישת BBC: "תתביישו לכם!"|news/geopolitics/article/14739415|22 באוקטובר 2023}}}} בנוסף פעל בנט לעודד את עם ישראל ולהעלות את המורל בקרב החיילים והאזרחים, בהקשר זה טבע את [[אמרת כנף|אמרת הכנף]] "יש לנו עם של אריות".{{הערה|{{ערוץ7||בנט: "יש לנו עם של אריות"|615999|8 באוקטובר 2023}}}}
+בתחילת המלחמה הודיע [[בנק ישראל]] על תוכניתו למכור עד 30 מיליארד [[דולר אמריקאי|דולר]], כדי למנוע ירידה חדה בשער ה[[שקל חדש|שקל]].{{הערה|{{ynet||כדי למנוע את קריסת השקל: בנק ישראל הודיע שימכור עד 30 מיליארד דולר|news/article/byswrwwza|9 באוקטובר 2023}}}} ב-6 באוקטובר, טרם המלחמה, היה [[שער חליפין|שער החליפין]] 3.86 ש"ח לדולר. בתחילת המלחמה השקל נחלש, וב-27 באוקטובר הגיע שער החליפין לשיא של 4.08 ש"ח לדולר. עד לסוף אוקטובר מכר הבנק 8.2 מיליארד דולר,{{הערה|{{ynet|גד ליאור|בנק ישראל מכר 8.2 מיליארד דולר באוקטובר: השקל ממשיך להתחזק|economy/article/cpp9bwbas|7 בנובמבר 2023}}}}
-[[יוסף חדאד]], פעיל הסברה [[ערביי ישראל|ערבי-ישראלי]], קיים אף הוא ראיונות רבים לכלי התקשורת הזרים והעלה סרטונים רבים לרשתות החברתיות התומכים בישראל ובמלחמתה בחמאס.
+בתחילת נובמבר 2023 הודיע הבנק על הקצאת עשרה מיליארד ש"ח לשם מתן [[הלוואה|הלוואות]] מוזלות לעסקים קטנים שנפגעו כתוצאה מהמלחמה.{{הערה|{{אייס||בנק ישראל בבשורה אדירה: זו ההטבה שתוכל להציל אתכם|987064|6 בנובמבר 2023}}}}
-ידוענים רבים שיתפו תוכני הסברה ברשתות החברתיות, בהם [[אבישג סמברג]] (המדליסטית האולימפית).{{הערה|{{ישראל היום|אורן אהרוני|ספורטאים מצטיינים: כך הפכה החבורה האולימפית למשרד ההסברה של המדינה|sport/other-sports/article/14720108|17 באוקטובר 2023}}}}
+למשקי בית ועסקים שנפגעו ישירות מהמלחמה יזם הבנק זכות לדחות בשלושה חודשים תשלומי הלוואות, ללא חיוב בריבית ובעמלות.{{הערה|[https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/b15-10-23/ מתווה מקיף של בנק ישראל שאומץ על ידי הבנקים לסיוע ללקוחות בהתמודדות עם השלכות מלחמת "חרבות הברזל"], באתר [[בנק ישראל]], 15 באוקטובר 2023;{{ש}}[https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/23-10-23/ בנק ישראל מודיע על מתווה סיוע נוסף, ללקוחות חברות כרטיסי האשראי, בהתמודדות עם השלכות מלחמת "חרבות הברזל"], באתר [[בנק ישראל]], 23 באוקטובר 2023}}
-=== מטה ההסברה האזרחי ===
-{{הפניה לערך מורחב|מטה ההסברה האזרחי}}
-מטה ההסברה האזרחי הוא ארגון [[ההסברה הישראלית במלחמת חרבות ברזל|הסברה פרו-ישראלי]] ללא מטרות רווח שקם באופן ספונטני למחרת מתקפת הפתע על ישראל, ב-[[9 באוקטובר]], על ידי מספר אזרחים שזיהו את כשל ה[[התעמולה הישראלית|הסברה הישראלי]] בעולם, והפיצו באמצעות ה[[רשת חברתית מקוונת|רשתות החברתיות]] תוכני הסברה פרו-ישראליים שיצרו.
+[[חוק מס רכוש וקרן פיצויים]] עוסק במתן פיצוי לישראלים שניזוקו כספית מפעילות צבאית. הטיפול במתן הפיצוי מוטל על [[רשות המיסים בישראל|רשות המיסים]]. החוק קובע את הכללים לפיצוי על נזק ישיר, כגון נזק לבתים ומכוניות שנפגעו או נזק ליבולים חקלאיים. הטיפול בנזק ישיר נעשה תוך כדי המלחמה, על ידי צוותים שהעריכו את גובה הנזק. בנוסף ניתן פיצוי על נזק עקיף, כגון אובדן הכנסות ותשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם עקב המלחמה (כתוצאה מסגירת מקום עבודתם בהוראת פיקוד העורף או סגירת מוסדות לימוד של ילדיהם). פיצוי על נזק עקיף ניתן, בהתאם לתקנות מס רכוש וקרן הפיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף)(חרבות ברזל)(הוראת שעה), התשפ"ד-2023. רשות המיסים פרסמה הנחיות על אופן הגשת תביעות לפיצוי.{{הערה|[https://www.gov.il/he/service/business-compensation-claim הגשת תביעת פיצויים לעסקים בשל נזק עקיף ממלחמת חרבות ברזל], באתר רשות המיסים}}{{הערה|{{מעריב אונליין||פיצויים, תביעות וביטוחים: הזכויות שמגיעות לכם בזמן מלחמה|news/israel/Article-1046036|19 באוקטובר 2023}}}}<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.din.co.il/articles/12991/B-25974/|כותרת=פגיעות רכוש עקב מלחמת חרבות ברזל: איך מקבלים פיצויים על נזקים בעקבות פעולות איבה?|אתר=[[דין - עורכי דין ומידע משפטי בישראל]]|תאריך=26 באוקטובר 2023}}</ref>{{כל זכות|שאלות ותשובות למי שרכושם נפגע במהלך מלחמת חרבות ברזל}}
-בתוך שעות ספורות מתחילת ההתארגנות הספונטנית, הצטרפו אל מאגר ההפצה קרוב ל-30,000 חברים. בעקבות כך עלה הצורך בתכנים במגוון שפות אשר יותאמו למגוון פלטפורמות. כשלושת אלפים [[התנדבות|מתנדבים]] הצטרפו לתפעל את המערך בתפקידים שונים: [[מתורגמן|מתורגמנים]], אנשי [[רעיונאי|קריאייטיב]] ותוכן, [[עריכת וידאו|עורכי וידאו]] ו[[מעצב גרפי|גרפיקאים]], אנשי [[תחקיר עיתונאי|תחקיר]] והפקה, [[פסיכולוג]]ים ו[[עובד סוציאלי|עובדים סוציאליים]]. בנוסף, התגייסו לארגון כ-30 שיתופי פעולה [[טכנולוגיה|טכנולוגיים]] עם חברות [[חברת הזנק|סטארט-אפ]] ו[[היי-טק]] שנרתמו התנדבות.
+טרם נחתם [[הסכם קיבוצי (ישראל)|הסכם קיבוצי]] הקובע את הכללים לתשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם עקב המלחמה.
-לאחר שלושה שבועות של פעילות, נרשם הארגון כ[[עמותה]] בשם "מטה ההסברה האזרחי".
+== השפעות פוליטיות בישראל ==
-=== הירתמות עולם הבידור למען החיילים והניצולים ===
-אמנים וידוענים רבים פרסמו הודעות תמיכה בישראל ב[[רשת חברתית מקוונת|רשתות החברתיות]], וחלקם אף התגייסו וסייעו בתרומות. חלק מהאמנים, בהם [[עידן עמדי]] (שהיה [[לוחם]] ב[[חיל ההנדסה הקרבית]] ונפצע במהלך המלחמה), [[עקיבא (זמר)|עקיבא]], ו[[רביב כנר]] התגייסו ל[[שירות מילואים בצה"ל|מילואים]] והעלו משם סרטוני חיזוק לרשתות.{{הערה|{{יוטיוב|SAKtDK_bM3s|שם="זה לא סצינה מפאודה - אלה החיים האמיתיים": המסר המרגש של עידן עמדי ועקיבא מהמילואים|אורך=02:47|ערוץ=[[עכשיו 14]]}}}}
+=== חקיקה ורגולציה ===
-אמנים רבים הופיעו בהתנדבות מול חיילים ומול מפונים מהעוטף בבתי מלון באילת וברחבי הארץ. ביניהם: [[ברי סחרוף]],{{הערה|{{ynet|רן בוקר|מעלה את המורל: ברי סחרוף שר לחיילים בצפון|blogs/warday11/article/r10uevjza|16 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{כיכר השבת|יאיר טוקר|"הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן" {{!}} ברי סחרוף שר עם הלוחמים.|security-news/s2ppvb|18 באוקטובר 2023}}}} [[אחינועם ניני]],{{הערה|{{ynet|רן בוקר|אחינועם ניני הופיעה בפני חיילים בצפון: "עשיתי את זה באהבה. תודה לחיילים"|entertainment/article/h111llsy116|15 באוקטובר 2023}}}}[[ליאור נרקיס]], [[התקווה 6]], [[אריאל זילבר]], [[ירמי קפלן]],{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://103fm.maariv.co.il/programs/media.aspx?ZrqvnVq=JGHHKL&c41t4nzVQ=EF|כותרת=ירמי קפלן: שמעתי סיפורי גבורה מעוררי השראה|אתר=103FM|תאריך=16 באוקטובר 2023|שפה=he|תאריך_וידוא=2023-10-23}}}} [[חנן בן ארי]],{{הערה|{{ynet|רן בוקר|החתן הוקפץ למילואים - והתחתן בבסיס "להרמת המורל" עם הופעה של חנן בן ארי|entertainment/article/hkpevunwp|11 באוקטובר 2023}}}} [[אמיר דדון]]{{הערה|{{ישראל היום|מאיה כהן|מרגש: צפו באמיר דדון מעניק הופעה אינטימית למפוני העוטף|culture/music/article/14719052|17 באוקטובר 2023}}}} [[נטע ברזילי]], [[איל גולן|אייל גולן]], [[טל מוסרי]], [[הראל סקעת]], [[עומר אדם]], [[איתי לוי]], [[שלמה ארצי]], [[עדן חסון]], [[נינט טייב]], כוכבי [[ארץ נהדרת]], [[עדי אשכנזי]], [[גיא הוכמן]] ועוד.{{הערה|{{ynet|בר זגה|הסלבס מתגייסים|news/article/lwkwf4lsb|16 באוקטובר 2023}}}}
+בעקבות המלחמה חוקקה הכנסת חוקים אחדים הנובעים ממצב החירום:
+* תיקון ל[[פקודת בתי הסוהר]] כ[[הוראת שעה]] לשלושה חודשים, המסמיך את [[השר לביטחון לאומי]] להכריז על מצב חירום כליאתי, שבו תתאפשר הגדלת הצפיפות במתקני כליאה.{{הערה|{{הצעת חוק|2210585|חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 64 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (מצב חירום כליאתי), התשפ"ד–2023}}}}
+* תיקון ל[[חוק סדר הדין הפלילי]] כהוראת שעה עד 8 בינואר 2024, המאפשר קיום דיונים באמצעות היוועדות חזותית, מחמת הקושי לשנע [[אסיר]]ים ו[[עציר]]ים ממתקני הכליאה אל בתי המשפט.{{הערה|{{הצעת חוק|2210633|חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 93 - הוראת שעה – חרבות ברזל) (היוועדות חזותית), התשפ"ד-2023}}}}
+* תיקון ל[[חוק דחיית מועדים]], כהוראת שעה, לדחיית מועדים לביצוע פעולות, שנקבעו ב[[חוזה]] או בהחלטות שיפוטיות, ולדחיית מועדי תשלום לרשות ציבורית, למי שמחמת מצב החירום יתקשה לעמוד במועד שנקבע ([[חייל]], [[שוטר]], [[סוהר]], [[כבאי]], [[החטיפה לעזה (מלחמת חרבות ברזל)|חטוף]], תושב יישוב שפונה, ב[[עוטף עזה]] וב[[גבול ישראל–לבנון]], ועוד).{{הערה|{{הצעת חוק|2210664|חוק דחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (חוזה, פסק דין או תשלום לרשות), התשפ"ד-2023}}}}
+* [[חוק לדחיית הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות]], התשפ"ד-2023, דחה את [[הבחירות לרשויות המקומיות בישראל (2024)|הבחירות לרשויות המקומיות]], שנועדו להיערך ב-[[31 באוקטובר]] [[2023]], ל-[[30 בינואר]] [[2024]].{{הערה|{{הצעת חוק|2210584|חוק לדחיית הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות, התשפ"ד-2023}}}}
+* חוק הגנה על מענקים מיוחדים (חרבות ברזל), התשפ"ד-2023 קובע שזכות למענק כמפורט בתוספת לחוק, אינה ניתנת להעברה, ל[[שעבוד (בטוחה)|שעבוד]] או ל[[עיקול]] אלא לשם תשלום [[מזונות]]. ההגנה ניתנת למענק המשולם ליחיד שהתפנה או שפונה ממקום מגוריו לפי החלטת הממשלה, ולמענק המשולם ליחיד שהוא בן משפחה של [[החטיפה לעזה (מלחמת חרבות ברזל)|חטוף או נעדר]] כתוצאה מהמלחמה.{{הערה|{{הצעת חוק|2210818|חוק הגנה על מענקים מיוחדים (חרבות ברזל), התשפ"ד-2023}}}}
+* חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (אישורים רגולטוריים, עיצומים כספיים ובדיקות מיתקני גז), התשפ"ד-2023 האריך בשלושה או בארבעה חודשים את תוקפם של אישורים רגולטוריים שמועד פקיעת תוקפם חל בתקופה של שלושה חודשים מתחילת המלחמה, דחה בשלושה חודשים את המועדים בהליכים להטלת [[עיצום כספי]], ודחה בשלושה חודשים את המועד לביצוע בדיקה תקופתית של מתקן גז.{{הערה|{{הצעת חוק|2210752|חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (אישורים רגולטוריים, עיצומים כספיים ובדיקות מיתקני גז), התשפ"ד-2023}}}}
+* [[חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה]], התשפ"ד–2023, מסדיר מתן תגמולים וזכויות לבני משפחה של חטופים ונעדרים בעקבות המלחמה.
+* פורסמו תקנות למסירת מידע מ[[המאגר הביומטרי]] לשם [[זיהוי חללים]] ונעדרים.{{הערה|{{קובץ התקנות|שם=תקנות שעת חירום (מסירת מידע לגופי ביטחון לצורך זיהוי, אימות זהות או איתור של גופה, נעדר או שבוי), התשפ"ד-2023|קישור=L62ZX29baK6crZhHkUCopedaEBEQDvibxT6mxOqlrvA|פורסם ב=11 באוקטובר 2023|מספר=10812}}}}
+* פורסמו [[חקיקת משנה|תקנות]] שונות להגמשתם של כללים, לשם התאמה לבעיות שיוצר מצב החירום.
+* [[רשות המסים בישראל]] הודיעה על פטור ממס על שווי שימוש ב[[רכב צמוד]] למשרתי [[מילואים]] ולמי שהוצאו ל[[חל"ת]] שהשביתו את הרכב הצמוד.{{הערה|[https://www.gov.il/BlobFolder/dynamiccollectorresultitem/employers-info-021123/he/IncomeTax_employers-info-021123.pdf זקיפת שווי שימוש ברכב כהכנסה - הנחיות מיוחדות בתקופת מלחמת "חרבות ברזל"], באתר רשות המסים בישראל, 2 בנובמבר 2023}}
+* מינימום [[תגמולי מילואים|תגמולי המילואים]] יועלה לתקופת המלחמה מ-215.17 ש"ח ליום ל-300 ש"ח ליום.{{הערה|{{ynet|גד ליאור|סוכם: מענקים של אלפי שקלים והגדלת תשלומים למילואימניקים|economy/article/b1plcqwqt|2 בנובמבר 2023}}}}
+* בחסות המלחמה הוקפאה אכיפתם של [[חוק הפיקדון]]{{הערה|{{כלכליסט|שני אשכנזי|המשרד להגנת הסביבה לא יאכוף את חוק הפיקדון בזמן המלחמה |local_news/article/rjlvgrtzp|15 באוקטובר 2023}}}} וחוק סימון מחירים.{{הערה|{{ynet|מירב קריסטל|הרשתות קיבלו אישור לא לסמן מחירים על מוצרים|economy/article/byg6uqc11p|16 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{וואלה|ליאת רון|לראשונה מהמלחמה: חובת סימון המחירים בסופרמרקט חוזרת|3622469|14 בנובמבר 2023}}}} כמו-כן אושרו תקנות המונעות מעבר מבוטחים בין קופות החולים.{{הערה|{{בחדרי חרדים|קובי ברקת|בעקבות המלחמה: לא ניתן לעבור בין קופות החולים|1608489|23 באוקטובר 2023}}}}
-בעת המלחמה, [[חנן בן ארי]] כתב והלחין את השיר "[[מולדת (שיר של חנן בן ארי)|מולדת]]" העוסק בתגובה למתקפת הטרור וההתגייסות של עם ישראל לסייע ולנצח במלחמה.{{הערה|{{החדשות 13|מערכת תרבות ובידור|חנן בן ארי בשיר חדש ומטלטל: "מולדת, הנביאים חזו לך אחרת, מישהו נרדם במשמרת"|item/entertainment/music/ulvbm-903754249|16 באוקטובר 2023}}}}
+=== דעת הקהל בישראל ===
+[[קובץ:שלט בצומת בראשון לציון.jpg|ממוזער|150px|שלט חוצות ב[[ראשון לציון]]]]
+ביישובי ישראל הונף [[דגל ישראל]] ברחובות, בכיכרות, במבני ציבור ובבתים פרטיים. סיסמאות כגון "ביחד ננצח" ו"אנחנו ננצח" הופיעו ב[[שלט חוצות|שלטי חוצות]], על גבי מכוניות ועל אריזות של מוצרי צריכה. בזמן הלוויותיהם של חללי המלחמה, התפשט המנהג של משמרות דגלים לאורך הרחובות שבהם עוברת ההלוויה.
-===מחאות ===
מספר [[מחאה|מחאות]] פרצו בעקבות הטבח והמלחמה.
@@ -149,71 +135,28 @@
ב-14 במאי, כשבעה חודשים לאחר תחילת המלחמה, תושבים מיישובי [[קו העימות]] בצפון, שעשרות אלפים מתושביהם היו עקורים זה חודשים מחוץ לבתיהם, פתחו במחאה שהתפרסה בצמתים מרכזיים ברחבי הגליל. הם דרשו מהממשלה להציג תוכנית פעולה ומועד חזרה לבתיהם.{{הערה|{{ynet|יאיר קראוס|"המדינה מאבדת את הצפון": המחאה של התושבים וראשי הרשויות, ביום העצמאות|news/article/bkgtkseqa|14 במאי 2024}}}}
-===פטריוטיות===
-ביישובי ישראל הונף [[דגל ישראל]] ברחובות, בכיכרות, במבני ציבור ובבתים פרטיים.
+== השפעות בריאותיות ==
+מחקר שנערך על ידי פרופ' [[יוסי לוי בלז]] וחוקרים נוספים ב[[המרכז האקדמי רופין|מרכז האקדמי רופין]] בשיתוף [[אוניברסיטת קולומביה]] בדק את השפעת מתקפת הטרור על בריאותם הנפשית של ישראלים, יהודים וערבים כאחד. המחקר, שפורסם בכתב העת [[לאנסט]], מצא ששכיחות מקרים של [[הפרעת דחק פוסט-טראומטית]], [[דיכאון קליני]] ו[[הפרעת חרדה מוכללת]] בחודשיים שלאחר המתקפה הייתה גבוהה בערך פי 2 מאשר בחודשיים לפני כן.{{הערה|{{ynet|הדר גיל-עד|מדיכאון ועד פוסט טראומה: שיעור הקשיים הנפשיים הוכפל במלחמה|health/article/yokra13707281|7 בדצמבר 2023}}}}
-סיסמאות כגון "ביחד ננצח" ו"אנחנו ננצח" הופיעו ב[[שלט חוצות|שלטי חוצות]], על גבי מכוניות ועל אריזות של מוצרי צריכה.
+== החברה הערבית בישראל ==
-בזמן הלוויותיהם של חללי המלחמה, התפשט המנהג של משמרות דגלים לאורך הרחובות שבהם עוברת ההלוויה.
-
-<gallery>
-Together we will win slogan in Holon - Iron Swords War, January 2024 06.jpg|דגל ישראל ב[[חולון]] עם הכיתוב "ביחד ננצח"
-Azrieli 041123 We Shall Win 02.jpg|[[מרכז עזריאלי]] מואר בדגל ישראל בזמן המלחמה
-שלט בצומת בראשון לציון.jpg|שלט חוצות ב[[ראשון לציון]]
-Together we will win 4.jpg|שלט חוצות ב[[רמת השרון]]
-Together we will win 2.jpg|אריזה של מגבות נייר
-</gallery>
-
-== החברה הערבית בישראל ==
-=== הירתמות לסיוע ===
-==== במהלך המתקפה ====
+=== סיוע אזרחי וגינוי הטרור ===
בהתקפת הטרור מעזה נרצחו ונחטפו לעזה גם אזרחים ערבים לא מעטים. פורסמו סיפורים על פעולות הצלה שבוצעו על ידי אזרחים ערבים בזמן הטבח.{{הערה|{{ynet|אילנה קוריאל|עאמר ניסה להציל את אודיה ובנותיה - ונרצח: "במקום לברוח בחר לעזור"|news/article/h1egjc4mt|24 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{בחדרי חרדים||נהג בדואי הציל 30 אנשים מהטבח תוך סיכון חייו|1607637|20 ביולי 2016}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/Horizon_lately/status/1720432536273187006|כותרת=https://twitter.com/Horizon_lately/status/1720432536273187006|אתר=X (formerly Twitter)|שפה=he|תאריך_וידוא=2023-11-04}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/BenCaspit/status/1717430761588957375|כותרת=https://twitter.com/BenCaspit/status/1717430761588957375|אתר=X (formerly Twitter)|שפה=he|תאריך_וידוא=2023-10-26}}}}<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/yollancohen/status/1725947879024476651|כותרת=https://twitter.com/yollancohen/status/1725947879024476651|אתר=X (formerly Twitter)|שפה=he|תאריך_וידוא=2023-11-19}}</ref>{{הערה|{{ynet|שרון כידון, ניר (שוקו) כהן|יוסף מרהט חילץ 30 איש מהמסיבה: "הייתי חייב להציל אותם, כולנו מדינה אחת"|news/article/byo11d55116|16 באוקטובר 2023}}}} בזמן המתקפה היו מספר יוזמות של ערבים ישראלים לאיתור נעדרים, חילוץ וטיפול רפואי בישראלים מתוך שטחי האש, תוך סיכון חייהם של המחלצים, שחלקם נהרגו במסגרת פעילותם.{{הערה|שם=אחיטוב|{{הארץ|נטע אחיטוב|משמרות של יהודים וערבים, זה לצד זה: הפעם, יש מי שיעשו הכל כדי ששומר חומות לא יחזור|0000018b-1e53-d47b-a7fb-bfd3a10f0000|12 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|שם=בורק|{{ציוץ|lirishavit|לירי בורק שביט|1712690223199482059|13 באוקטובר 2023}}}}
-==== לאחר המתקפה ====
-אזרחים מהפזורה הבדואית כתבו כי הם רוצים להתנדב ללחימה של צה"ל ושל המשטרה ולסייע בכל דרך אפשרית.{{הערה|{{מעריב אונליין|ארנולד נטייב|"תגייסו אותנו": תושבי הדרום הבדואים שמבקשים להצטרף ללחימה|news/military/Article-1043489|8 באוקטובר 2023}}}} כמו כן התנדבו אותם אזרחים לסייע בחיפוש אחר נעדרים בשטחי העוטף בימים שלאחר המלחמה.{{הערה|[https://www.facebook.com/photo/?fbid=636341692004804&set=a.258978759741 פעילות בדואים במהלך מתקפת הפתע על מדינת ישראל], באתר פייסבוק, 14 באוקטובר 2023}}
-
-חבר הכנסת [[אחמד טיבי]] הקים מוקד סיוע לאזרחים יהודים וערבים שמופעל על ידי מתנדבים יהודים וערבים, בין היתר לשם סיוע למשפחות נעדרים.
-
-עמותת "נשים בדואיות למען עצמן" פתחה חמ"ל למען תושבי הדרום בדואים ויהודים שנפגעו ומעניק סיוע במוצרים ובתמיכה נפשית.{{הערה|שם=אחיטוב}} בעיר [[רהט]] הוקם ופעל פורום יהודי-ערבי שמטרתו לתת מענה למשפחות שנפגעו בדרום{{הערה|{{ynet|עינב חלבי|המדינה לא טרחה לדבר עם הבדואים שנפגעו, ברהט הקימו חמ"ל עבורם|news/article/syy7hhkgt|28 באוקטובר 2023}}}} וחמ"ל יהודי-ערבי לחלוקת חבילות מזון לנזקקים.{{הערה|{{ישראל היום|איליה יגורוב|יוזמה מרגשת ברהט: חמ"ל יהודי־ערבי לחלוקת חבילות מזון לנזקקים עקב המצב|news/local/article/14765985|30 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{מעריב אונליין|ארנולד נטייב|לראשונה בישראל: חמ"ל יהודי־ערבי ברהט שיסייע למשפחות יהודיות וערביות|news/israel/Article-1047577|25 באוקטובר 2023}}}}
-
-עשרות מתושבי הכפר [[דיר אל-אסד]] בישלו במשך יומיים עבור תושבי הדרום שנעקרו מבתיהם ומשלחת של חברי מועצה העבירה את המזון שהוכן אל התושבים.{{הערה|{{וואלה|יואב איתיאל|אנשי דיר אל אסד התגייסו לעזור למתפני העוטף: "לרצח אין שפה, דת או תרבות"|3617842|22 באוקטובר 2023}}}}
-
-תלמידים מהיישוב [[א-סייד]] סייעו בהתנדבות בחקלאות.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/Mahamed45049766/status/1721966758758686801|כותרת=https://twitter.com/Mahamed45049766/status/1721966758758686801|אתר=X (formerly Twitter)|שפה=he|תאריך_וידוא=2023-11-08}}}}
-
-במוצאי שבת הוקם "משמר לשותפות ערבית-יהודית בתל אביב-יפו" שמונה כ-500 אנשים, יהודים וערבים. מטרת המשמר להגיע לנקודות חיכוך אפשריות כדי לנסות להרגיע מתחים. אמיר בדראן, פוליטיקאי מקומי הקשור ליוזמה, שוחח עם ארגוני ערבים כמו [[האגודה למען ערביי יפו]], המועצה האיסלמית הנבחרת ביפו, ועדי שכונות ערביות, [[שייח']]ים ו[[אימאם|אימאמים]] וטען כי כולם מזועזעים מהמתרחש ופועלים כדי למנוע אלימות והסתה.{{הערה|שם=אחיטוב}} יוזמה דומה הייתה קיימת כבר שנתיים בין יישובים בכרמל ותושבי פורדיס. קבוצה של כ-600 תושבים בחיפה, ערבים ויהודים, נרתמה למען ניקוי מקלטים ציבוריים בעיר.{{הערה|שם=אחיטוב}}{{הערה|[https://twitter.com/kann/status/1713933400648626669?s=48&t=FqF5yF6Wy-s-iaEuYlcRNQ ארגון יהודי ערבי התדייס לפרויקט משותף], באתר "טוויטר", 16 באוקטובר 2023}}
-
-מועצת [[כפר קאסם]] הזמינה משפחות מהדרום להתארח בעיר.{{הערה|[https://rotter.net/forum/scoops1/815196.shtml עיריית כפר קאסם פרסמה: עיריית כפר קאסם ומוסדותיה ערוכים לקלוט משפחות מהדרום שיתקבלו ע''י תושבי העיר והעירייה], באתר רוטר}}
-
-קבוצות הכדורגל של הפועל אום אל פאחם וכפר קאסם עמדו דקת דומייה במהלך אימון לזכר נרצחי ההתקפה.{{הערה|{{ישראל היום||"ערבים ויהודים כאחד": מחווה מרגשת של הפועל אום אל פאחם וכפר קאסם לנרצחים בטבח החמאס|sport/israeli-soccer/article/14805769|9 בנובמבר 2023}}}}
+אזרחים מהפזורה הבדואית כתבו כי הם רוצים להתנדב ללחימה של צה"ל ושל המשטרה ולסייע בכל דרך אפשרית.{{הערה|{{מעריב אונליין|ארנולד נטייב|"תגייסו אותנו": תושבי הדרום הבדואים שמבקשים להצטרף ללחימה|news/military/Article-1043489|8 באוקטובר 2023}}}} כמו כן התנדבו אותם אזרחים לסייע בחיפוש אחר נעדרים בשטחי העוטף בימים שלאחר המלחמה.{{הערה|[https://www.facebook.com/photo/?fbid=636341692004804&set=a.258978759741 פעילות בדואים במהלך מתקפת הפתע על מדינת ישראל], באתר פייסבוק, 14 באוקטובר 2023}} חבר הכנסת [[אחמד טיבי]] הקים מוקד סיוע לאזרחים יהודים וערבים שמופעל על ידי מתנדבים יהודים וערבים, בין היתר לשם סיוע למשפחות נעדרים.
+עמותת "נשים בדואיות למען עצמן" פתחה חמ"ל למען תושבי הדרום בדואים ויהודים שנפגעו ומעניק סיוע במוצרים ובתמיכה נפשית.{{הערה|שם=אחיטוב}} בעיר [[רהט]] הוקם ופעל פורום יהודי-ערבי שמטרתו לתת מענה למשפחות שנפגעו בדרום{{הערה|{{ynet|עינב חלבי|המדינה לא טרחה לדבר עם הבדואים שנפגעו, ברהט הקימו חמ"ל עבורם|news/article/syy7hhkgt|28 באוקטובר 2023}}}} וחמ"ל יהודי-ערבי לחלוקת חבילות מזון לנזקקים.{{הערה|{{ישראל היום|איליה יגורוב|יוזמה מרגשת ברהט: חמ"ל יהודי־ערבי לחלוקת חבילות מזון לנזקקים עקב המצב|news/local/article/14765985|30 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{מעריב אונליין|ארנולד נטייב|לראשונה בישראל: חמ"ל יהודי־ערבי ברהט שיסייע למשפחות יהודיות וערביות|news/israel/Article-1047577|25 באוקטובר 2023}}}} עשרות מתושבי הכפר [[דיר אל-אסד]] בישלו במשך יומיים עבור תושבי הדרום שנעקרו מבתיהם ומשלחת של חברי מועצה העבירה את המזון שהוכן אל התושבים.{{הערה|{{וואלה|יואב איתיאל|אנשי דיר אל אסד התגייסו לעזור למתפני העוטף: "לרצח אין שפה, דת או תרבות"|3617842|22 באוקטובר 2023}}}} תלמידים מהיישוב [[א-סייד]] סייעו בהתנדבות בחקלאות.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/Mahamed45049766/status/1721966758758686801|כותרת=https://twitter.com/Mahamed45049766/status/1721966758758686801|אתר=X (formerly Twitter)|שפה=he|תאריך_וידוא=2023-11-08}}}} מועצת [[כפר קאסם]] הזמינה משפחות מהדרום להתארח בעיר.{{הערה|[https://rotter.net/forum/scoops1/815196.shtml עיריית כפר קאסם פרסמה: עיריית כפר קאסם ומוסדותיה ערוכים לקלוט משפחות מהדרום שיתקבלו ע''י תושבי העיר והעירייה], באתר רוטר}}
-במועצה המקומית [[זרזיר (יישוב)|זרזיר]] הדליקו נרות לזכר הנרצחים בהתקפה ומתוך הזדהות עם כאב המשפחות.{{הערה|[https://www.facebook.com/100066363595199/posts/pfbid0LiLeRSv4mtiRVAnd3TnSZxTK1jYYFX5HQTsuZrmrpGnZ9cN3RujyMDGEptBCNKR8l/?d=w&mibextid=Na33Lf 1300 נרות לזכר 1300 הנרצחים], באתר "פייסבוק", 14 בנובמבר 2023}}
+קבוצות הכדורגל של הפועל אום אל פאחם וכפר קאסם עמדו דקת דומייה במהלך אימון לזכר נרצחי ההתקפה.{{הערה|{{ישראל היום||"ערבים ויהודים כאחד": מחווה מרגשת של הפועל אום אל פאחם וכפר קאסם לנרצחים בטבח החמאס|sport/israeli-soccer/article/14805769|9 בנובמבר 2023}}}} במועצה המקומית [[זרזיר (יישוב)|זרזיר]] הדליקו נרות לזכר הנרצחים בהתקפה ומתוך הזדהות עם כאב המשפחות.{{הערה|[https://www.facebook.com/100066363595199/posts/pfbid0LiLeRSv4mtiRVAnd3TnSZxTK1jYYFX5HQTsuZrmrpGnZ9cN3RujyMDGEptBCNKR8l/?d=w&mibextid=Na33Lf 1300 נרות לזכר 1300 הנרצחים], באתר "פייסבוק", 14 בנובמבר 2023}} במוצאי שבת הוקם "משמר לשותפות ערבית-יהודית בתל אביב-יפו" שמונה כ-500 אנשים, יהודים וערבים. מטרת המשמר להגיע לנקודות חיכוך אפשריות כדי לנסות להרגיע מתחים. אמיר בדראן, פוליטיקאי מקומי הקשור ליוזמה, שוחח עם ארגוני ערבים כמו [[האגודה למען ערביי יפו]], המועצה האיסלמית הנבחרת ביפו, ועדי שכונות ערביות, [[שייח']]ים ו[[אימאם|אימאמים]] וטען כי כולם מזועזעים מהמתרחש ופועלים כדי למנוע אלימות והסתה.{{הערה|שם=אחיטוב}} יוזמה דומה הייתה קיימת כבר שנתיים בין יישובים בכרמל ותושבי פורדיס. קבוצה של כ-600 תושבים בחיפה, ערבים ויהודים, נרתמה למען ניקוי מקלטים ציבוריים בעיר.{{הערה|שם=אחיטוב}}{{הערה|[https://twitter.com/kann/status/1713933400648626669?s=48&t=FqF5yF6Wy-s-iaEuYlcRNQ ארגון יהודי ערבי התדייס לפרויקט משותף], באתר "טוויטר", 16 באוקטובר 2023}}
-חבר הכנסת [[איימן עודה]] ממפלגת [[חד"ש]] גינה מעל דוכן הכנסת את האירועים.{{הערה|{{סרוגים||עודה נגד טבח אוקטובר: "לא יכול לקבל את זה"|864866-עודה-נגד-טבח-אוקטובר-לא-יכול-לקבל-את-זה|15 בנובמבר 2023}}}} ושיבח את היהודים והערבים שיצאו להתנדב. הוא גם גינה את הקריאה של הנהגת חמאס לציבור הערבי בישראל להצטרף למאבק נגד ישראל כפי שקרה [[המהומות בישראל (2021)|במהומות בישראל (2021)]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://rotter.net/forum/scoops1/815348.shtml|כותרת=איימן עודה: אסור בתכלית האיסור לקבל כל פגיעה באזרחים חפים מפשע, מגנה בכל תוקף את הקריאה של חמאס לציבור הערבי להצטרף למאבק נגד ישראל|אתר=רוטר}}</ref>
-
-[[מנסור עבאס]] פנה לאזרחי המדינה הערבים בבקשה שלא לעודד גורמים קיצוניים ושוליים בחברה הערבית לאור המתיחות שיצרה המלחמה.{{הערה|{{כאן|דקלה אהרן שפרן|מנסור עבאס במסר לאזרחים הערבים: "עלינו לחסום גורמים קיצוניים ולהוות גשר לשלום בין העמים"|588974|30 באוקטובר 2023}}}} לפני כן, גינה את מתקפת החמאס.{{הערה|{{כאן|סולימאן מסוודה|מנסור עבאס: "לשחרר את האסירים הישראלים"|561075|9 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/mmagadli/status/1710617331930468796|כותרת=https://twitter.com/mmagadli/status/1710617331930468796|אתר=X (formerly Twitter)|שפה=he|תאריך_וידוא=2023-11-02}}}}
+חבר הכנסת [[איימן עודה]] ממפלגת [[חד"ש]] גינה מעל דוכן הכנסת את האירועים.{{הערה|{{סרוגים||עודה נגד טבח אוקטובר: "לא יכול לקבל את זה"|864866-עודה-נגד-טבח-אוקטובר-לא-יכול-לקבל-את-זה|15 בנובמבר 2023}}}} ושיבח את היהודים והערבים שיצאו להתנדב. הוא גם גינה את הקריאה של הנהגת חמאס לציבור הערבי בישראל להצטרף למאבק נגד ישראל כפי שקרה [[המהומות בישראל (2021)|במהומות בישראל (2021)]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://rotter.net/forum/scoops1/815348.shtml|כותרת=איימן עודה: אסור בתכלית האיסור לקבל כל פגיעה באזרחים חפים מפשע, מגנה בכל תוקף את הקריאה של חמאס לציבור הערבי להצטרף למאבק נגד ישראל|אתר=רוטר}}</ref> [[מנסור עבאס]] פנה לאזרחי המדינה הערבים בבקשה שלא לעודד גורמים קיצוניים ושוליים בחברה הערבית לאור המתיחות שיצרה המלחמה.{{הערה|{{כאן|דקלה אהרן שפרן|מנסור עבאס במסר לאזרחים הערבים: "עלינו לחסום גורמים קיצוניים ולהוות גשר לשלום בין העמים"|588974|30 באוקטובר 2023}}}} לפני כן, גינה את מתקפת החמאס.{{הערה|{{כאן|סולימאן מסוודה|מנסור עבאס: "לשחרר את האסירים הישראלים"|561075|9 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/mmagadli/status/1710617331930468796|כותרת=https://twitter.com/mmagadli/status/1710617331930468796|אתר=X (formerly Twitter)|שפה=he|תאריך_וידוא=2023-11-02}}}}
=== תמיכה בחמאס ===
מנגד, מספר מצומצם של עובדים ערבים ובהם אנשי [[רפואה|צוות רפואי]], [[סטודנט]]ים, נשות חינוך וה[[שחקן|שחקנית]] [[מאיסה עבד אלהאדי]], נעצרו לאחר שהביעו תמיכה בחמאס ובמעשי הטבח שביצע. חלקם הודחו מעבודתם או ממקום מוסדות הלימוד שבהם למדו, וחלקם נחקרו במשטרה בחשד ל[[תמיכה בארגון טרור|תמיכה בטרור]].{{הערה|{{מקור ראשון|שילה פריד|מנהל מחלקת טיפול נמרץ לב בבי"ח השרון הודח בשל תמיכתו בחמאס|news/683615|19 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{מעריב אונליין|אלון חכמון|אחרי ששיבחה והיללה את חמאס: השחקנית הישראלית נעצרה|news/law/Article-1047116|24 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{מעריב אונליין|שקד שדה|"אפס סובלנות": סטודנטים הביעו תמיכה בחמאס וכך הגיבו באוניברסיטה|news/israel/Article-1044214|11 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://krayot.com/archives/57248|הכותב=מיכאל גיל|כותרת=נעצרה אחות מהמרכז הרפואי בני ציון שהעלתה פוסט תמיכה בחמאס|אתר=חדשות חיפה והקריות|תאריך=17 באוקטובר 2023|שפה=he|תאריך_וידוא=2023-10-24}}}}{{הערה|{{כלכליסט|תומר גנון|שמונה ימים למלחמה: כ-100 ערבים ישראלים נחקרו בחשד לתמיכה ודברי שבח לטרור החמאס|local_news/article/hkj00jstba|15 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{מקור ראשון|שילה פריד|הפרקליטות בתגובה לדרישת הפסקת המעצרים: "עבירות הסתה – אפשרות ממשית לסכנה ביטחונית"|news/694595|9 בנובמבר 2023}}}}
-שני נערים בני 14 מ[[אום אל-פחם]] נתפסו ליד [[תחנת הרכבת סבידור]] ב[[תל אביב]] כשעל גופם [[סכין|סכינים]], לאחר שעוררו את חשדם של ה[[שוטר]]ים.{{הערה|{{ישראל היום|אבי כהן|צפו בתיעוד: סוכל פיגוע דקירה בתל אביב|news/defense/article/14818756|13 בנובמבר 2023}}.}} נגד השניים הוגש [[כתב אישום]] באשמה שקשרו קשר [[רצח|לרצוח]] חייל צה"ל.{{הערה|{{ערוץ7||כתב אישום נגד שני קטינים מאום אל-פאחם שתכננו לרצוח חייל צה"ל|961148|17 בנובמבר 2023}}.}}
+שני נערים בני 14 מ[[אום אל-פחם]] נתפסו ליד [[תחנת הרכבת סבידור]] ב[[תל אביב]] כשעל גופם [[סכין|סכינים]], לאחר שעוררו את חשדם של ה[[שוטר]]ים.{{הערה|{{ישראל היום|אבי כהן|צפו בתיעוד: סוכל פיגוע דקירה בתל אביב|news/defense/article/14818756|13 בנובמבר 2023}}.}} נגד השניים הוגש [[כתב אישום]] באשמה שקשרו קשר [[רצח|לרצוח]] חייל צה"ל.{{הערה|{{ערוץ7||כתב אישום נגד שני קטינים מאום אל-פאחם שתכננו לרצוח חייל צה"ל|961148|17 בנובמבר 2023}}.}} נגד 13 ערבים ישראלים, רובם תושבי [[סכנין]], הוגש [[כתב אישום]], באשמה שהיו שותפים ב[[ארגון טרור|חוליית טרור]] שתכננה לבצע פיגועים, תוך שיתוף פעולה עם ה[[חמאס]].{{הערה|{{ישראל היום|עידן אבני, מישל מכול|פרשה ביטחונית חמורה: תושבי סכנין הקימו תא חמאס בגליל ותכננו להוציא פיגועים|news/defense/article/15395174|10 במרץ 2024}}.}}
-נגד 13 ערבים ישראלים, רובם תושבי [[סכנין]], הוגש [[כתב אישום]], באשמה שהיו שותפים ב[[ארגון טרור|חוליית טרור]] שתכננה לבצע פיגועים, תוך שיתוף פעולה עם ה[[חמאס]].{{הערה|{{ישראל היום|עידן אבני, מישל מכול|פרשה ביטחונית חמורה: תושבי סכנין הקימו תא חמאס בגליל ותכננו להוציא פיגועים|news/defense/article/15395174|10 במרץ 2024}}.}}
+=== קשיי החברה הערבית במלחמה ===
+פלסטינים תושב הגדה המערבית שעבדו בישראל לא הורשו לעבור במחסומים ואיבדו את פרנסתם, ובישראל נוצר מחסור בידיים עובדות, בין היתר בתחום הבנייה.{{הערה|{{כלכליסט|דרור ניר קסטל, מרכז הנדל"ן|100 אלף פועלים פלסטינים אינם עובדים: "הכסף נגמר אפילו לעדשים"|real-estate/article/b1s2abodt|27 בדצמבר 2023}}}}{{הערה|{{וואלה|לי סיביליה|מחסור בעובדים: רמי לוי פרסם מודעת דרושים לסיוע בסניפים|3614495|8 באוקטובר 2023|finance}}}} המחסור בנהגי אוטובוס ערבים, המהווים מחצית מכח העבודה בענף, הביא את [[משרד התחבורה]] להודיע על דילול משמעותי בפעילות התחבורה הציבורית.{{הערה|{{וואלה|אודי עציון|נהגי האוטובוס הערביים לא מגיעים לעבודה, היהודים יעבדו עייפים|3615362|11 באוקטובר 2023|cars}}}} במספר מקרים הותקפו נהגי אוטובוס ערבים.{{הערה|{{ישראל היום|אסף גולן|גל תקיפות נהגי אוטובוס ערבים בירושלים: "הכתובת על הקיר - רצח נהג הוא עניין של זמן"|news/local/article/14774457|1 בנובמבר 2023}}}} עובדים ערבים במערכת הבריאות טענו שמתרחש נגדם "ציד מכשפות".{{הערה|{{ynet|אדיר ינקו|גילויי גזענות בבתי החולים: "ביקשו שאף ערבי לא יטפל בהם"|health/article/yokra13655898|31 באוקטובר 2023}}}}
-=== אבטלת פלסטינים ===
-פלסטינים תושב הגדה המערבית שעבדו בישראל לא הורשו לעבור במחסומים ואיבדו את פרנסתם, ובישראל נוצר מחסור בידיים עובדות, בין היתר בתחום הבנייה.{{הערה|{{כלכליסט|דרור ניר קסטל, מרכז הנדל"ן|100 אלף פועלים פלסטינים אינם עובדים: "הכסף נגמר אפילו לעדשים"|real-estate/article/b1s2abodt|27 בדצמבר 2023}}}}{{הערה|{{וואלה|לי סיביליה|מחסור בעובדים: רמי לוי פרסם מודעת דרושים לסיוע בסניפים|3614495|8 באוקטובר 2023|finance}}}}
-
-המחסור בנהגי אוטובוס ערבים, המהווים מחצית מכח העבודה בענף, הביא את [[משרד התחבורה]] להודיע על דילול משמעותי בפעילות התחבורה הציבורית.{{הערה|{{וואלה|אודי עציון|נהגי האוטובוס הערביים לא מגיעים לעבודה, היהודים יעבדו עייפים|3615362|11 באוקטובר 2023|cars}}}} במספר מקרים הותקפו נהגי אוטובוס ערבים.{{הערה|{{ישראל היום|אסף גולן|גל תקיפות נהגי אוטובוס ערבים בירושלים: "הכתובת על הקיר - רצח נהג הוא עניין של זמן"|news/local/article/14774457|1 בנובמבר 2023}}}} עובדים ערבים במערכת הבריאות טענו שמתרחש נגדם "ציד מכשפות".{{הערה|{{ynet|אדיר ינקו|גילויי גזענות בבתי החולים: "ביקשו שאף ערבי לא יטפל בהם"|health/article/yokra13655898|31 באוקטובר 2023}}}}
-
-=== תקיפת הסטודנטים הערבים בנתניה ===
במוצאי שבת 28 באוקטובר קרא ראש הגרעין התורני ב[[נתניה]], רועי אמגר, לגרש את הסטודנטים הערבים מהמעונות של [[מכללת נתניה]] מטעמי ביטחון.{{הערה|[https://twitter.com/roi_amgar/status/1718344556935094448 ציוץ בטוויטר]}} במקביל ניסו מאות תושבי נתניה לפרוץ לתוך מעונות הסטודנטים תוך קריאות "[[מוות לערבים]]". המשטרה חילצה סטודנטים ערבים מהמקום.{{הערה|{{הארץ|שירה קדרי־עובדיה ודיאא חאג' יחיא|מאות קראו לגרש ערבים מהמעונות במכללת נתניה, הסטודנטים פונו בחסות המשטרה|0000018b-7aa8-d0f6-afeb-7abdd0930000|29 באוקטובר 2023}}}}
-
-== גלריה ==
-<gallery widths=250 heights=150 caption="[[גרפיטי]], [[ציור קיר|ציורי קיר]] [[אמנות רחוב]] ומיצגים">
-קובץ:October 7 Memorial in Ashdod.jpg|ציור קיר ב[[אשדוד]] לזכר [[מתקפת הפתע על ישראל (2023)]] עם הכיתוב "[[לא נשכח ולא נסלח]]"
-קובץ:Graffiti Inbal Liberman of Nir Am.jpg|ציור קיר לכבוד [[ענבל ליברמן]] מ[[קיבוץ]] [[ניר עם]] שארגנה את [[כיתת כוננות|כיתת הכוננות]] והצילה את הקיבוץ ב-7 באוקטובר
-קובץ:Israel Ziv Graffiti.jpg|ציור קיר לכבוד האלוף [[ישראל זיו]] שהתנדב להילחם במחבלים והציל אזרחים ב-7 באוקטובר
-קובץ:ציור של רחל אדרי על קיר מקלט ברחוב נתן קומוי 4 נווה שאנן חיפה.jpg|ציור של [[רחל אדרי]] על [[מקלט (מיגון)|מקלט ציבורי]] ב[[חיפה]]
-קובץ:We Stand with Israel the Flower People Project 1.jpg|200px|מיצב פרחים במחווה להצהרתו של הנשיא [[ג'ו ביידן]], "We Stand with Israel". כיכר הבימה (כיכר התרבות), תל אביב
-קובץ:Blindfolded teddy bears covered with red blood stains 3.jpg|200px|בובות דובי פרווה מכוסי עיניים ומוכתמים בכתמי צבע אדום-דם, המייצגים את 30 הילדים שנחטפו על ידי מחבלי חמאס לעזה. כיכר דיזנגוף, תל אביב
-</gallery>
==קישורים חיצוניים==
' |
שורות שנוספו בעריכה (added_lines) | [
0 => '== תמיכת גופי הצלה וחירום ==',
1 => '{{להשלים|פסקה=כן|נושא=ישראל|נושא2=צבא וביטחון}}',
2 => '',
3 => 'המספר העצום של הנרצחים במתקפת הפתע, בהם רבים שגופתם הושחתה, הצריך מאמץ יוצא דופן של [[זיהוי גופות]] החללים טרם הבאתם לקבורה. מאות גופות של מחבלים שהושארו בשטח הועברו אף הן לזיהוי והמשך טיפול. הגופות הובאו ל[[מחנה שורה]] שליד [[רמלה]], ושם נערך הזיהוי, בין השאר לפי [[טביעת אצבע|טביעות אצבע]], מבנה ה[[שיניים]] ו[[בדיקת סמני DNA]] והשוואתם למידע שבמאגרים ביומטריים. בזיהוי עוסקת [[הרבנות הצבאית]] בצירוף עובדים ממשטרת ישראל, מערכת הבריאות ומתנדבי [[זק"א]].{{הערה|{{mako|אור רביד|טביעות אצבע ומאגרים לא מסונכרנים: ההליך הקשה של זיהוי גופות הנרצחים וההרוגים במלחמה|cc16b794a3f1b81026|news-israel/2023_q4|12 באוקטובר 2023}};{{ש}}{{ישראל היום|חנן גרינווד|זוועות שאין לתאר: כך מתנהל הליך זיהוי מאות החללים מהטבח|news/defense/article/14695333|10 באוקטובר 2023}};{{ש}}{{הארץ|עידו אפרתי|"אף אחד לא חלם שנידרש למתחם גדול כל כך": המרכז לזיהוי גופות כורע תחת העומס|0000018b-2067-d680-af9b-22ef6cf80000|12 באוקטובר 2023}};{{ש}}{{וואלה|שלומי הלר, מירב כהן ויותם רונן|מאות גופות זוהו ונותרו מאות אחרות: "מנסים לא להרגיש כלום ולפעול לזיהוי"|3615942|13 באוקטובר 2023}};{{ש}}{{ynet|אריאלה איילון|"מגוש חרוך זיהינו אב שמחבק את בנו הקטן" {{!}} עדות הפתולוג של ישראל|health/article/byoku00aw6|23 באוקטובר 2023}};{{ש}}{{הארץ|נריה גוטל|זה היום ה-12 למלחמה. זיהינו 304 חללי צה"ל. המלחמה נמשכת|0000018b-5724-d8e2-a1eb-f736ad610000|24 באוקטובר 2023}};{{ש}}{{ynet|אריאלה איילון|רופאי השיניים שהוזעקו לזהות: "גופה ועוד גופה, הייתי על אוטומט"|health/article/rju8yc6fa|31 באוקטובר 2023}}}} [[הרב הראשי לישראל]], [[דוד לאו]], הנחה להמשיך בזיהוי הגופות גם ב[[שבת]].{{הערה|{{כיפה||הנחיה שוברת לב: הליך זיהוי הגופות ימשך גם בשבת|חדשות/1167846-0/|11 באוקטובר 2023}}}} במאמץ לאיתור שרידי קורבנות מתקפת הפתע נעזר צה"ל ב[[עוף דורס|עופות דורסים]]{{הערה|{{ynet|ירון דרוקמן, יואב זיתון|בזכות עופות דורסים: התגלו גופות ליד יער בארי וסמוך לכיסופים|environment-science/article/rjprajz7p|3 בנובמבר 2023}}}} ובכלבים של [[רשות הטבע והגנים]], המשמים בשגרה לאיתור הרעלות של בעלי חיים.{{הערה|{{ynet|אילנה קוריאל|"זה לא נגמר": כלבי ההרעלות של רט"ג ממשיכים לאתר שרידי אדם בעוטף|environment-science/article/r110mui6a|7 במרץ 2024}}}}',
4 => '',
5 => '[[קובץ:People hiding from rockets under a bridge during an alarm in Rishon LeZion.jpg|ממוזער|250px|ישראלים מסתתרים בשעת אזעקה מתחת לגשר ב[[ראשון לציון]]]]',
6 => '[[קובץ:Emotional support in Hostages Square during the Iron Swords War - Israel, January 2024 05.jpg|ממוזער|200px|תמיכה נפשית ראשונית ב[[מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים|כיכר החטופים]] ב[[תל אביב-יפו|תל אביב]]]]',
7 => '== פינוי אזרחים ==',
8 => 'הלחימה בגבול ישראל-לבנון הובילה לפינוי היישובים הישראלים שם מתושביהם, וגם בחלק מיישובים אלה נגרם הרס רב מירי רקטות וטילי נ"ט.{{הערה|{{כלכליסט|יובל אזולאי|"מי שיבוא לחניתה ימצא מקום מפורק, מפורר. במנרה יש הרס מוחלט"|local_news/article/ryttpqndp|24 בדצמבר 2023}};{{ש}}{{TheMarker|אפרת נוימן ועדי חשמונאי|מאות מיליוני שקלים: הנזק לרכוש בצפון עלול לעלות על הנזקים בדרום|0000018c-a141-d97c-a9ec-bfcff5a80000|26 בדצמבר 2023}}}}',
9 => '== הירתמות אזרחית ==',
10 => '[[קובץ:אחת מעמדות ריענון מזון ושתייה לחיילים יוזמה של אנשים פרטיים.jpg|250px|ממוזער|שמאל|אחת מעמדות ריענון, מזון ושתייה שהוקמו עבור חיילים יוזמה של אנשים פרטיים ועסקים]]',
11 => '=== כיתות כוננות ===',
12 => 'במקביל, עם תחילת המלחמה בישראל קונן חשש אצל רבים מאזרחי ישראל כי [[ערביי ישראל]] יצטרפו למלחמה לאחר מה שקרה במהלך מבצע [[המהומות בישראל (2021)|שומר החומות]]", אף על פי שבפועל כלל לא התרחשו אירועים מסוג זה. הוקמו [[כיתת כוננות|כיתות כוננות]] ברשויות מקומיות רבות ותוגברו קיימות.{{הערה|{{כלכליסט|גיא נרדי|במקום המדינה: כיתות כוננות של אזרחים מציפות את השכונות בישראל|local_news/article/b1o8zqaza|19 באוקטובר 2023}}}} [[השר לביטחון לאומי]] [[איתמר בן גביר]] עודד את המהלך ומינה עבורו את ניצב בדימוס [[שמעון לוי (ניצב)|שמעון לוי]] כפרויקטור מיוחד.{{הערה|{{מעריב אונליין|אלון חכמון|בגלל המלחמה: מאות כיתות כוננות חדשות, גם במרכז {{!}} הנתונים נחשפים|news/military/Article-1046146|19 באוקטובר 2023}}}}',
13 => 'בנוסף לחימוש של כיתות הכוננות באלפי כלי נשק וציוד חדש, השר לביטחון פנים [[איתמר בן גביר]] הודיע על הקלות בהוצאת [[רישיון נשק]] לאזרחים.{{הערה|{{mako|משה נוסבאום|כיתות הכוננות יחומשו; הקלה לאזרחים בקבלת רישיון נשק|20982e677381b81027|news-israel/2023_q4|10 באוקטובר 2023}}}}',
14 => 'בעקבות המלחמה נפתחו לראשונה כיתות כוננות גם בערים.{{הערה|{{סרוגים||ישראל במלחמה: כיתות כוננות יוקמו גם בערים|852443-ישראל-במלחמה-כיתות-כוננות-יוקמו-גם-בער|16 באוקטובר 2023}}}} ב[[ירושלים]] הודיעו על פתיחה של כיתת כוננות בכל שכונה.{{הערה|{{סרוגים||בשל המצב הביטחוני: כיתות כוננות יוקמו בירושלים|700662-בשל-המצב-הביטחוני-כיתות-כוננות-יוקמו-ב|11 באוגוסט 2022}}}}',
15 => '[[קובץ:PXL_20231017_104812383.jpg|ממוזער|חמ"ל הנעדרים של אחים לנשק בתל אביב]]',
16 => '=== חמ"לים לסיוע אזרחי ===',
17 => 'לצד התגייסות ללחימה, קמו יוזמות רבות מצד ארגונים וקבוצות תמיכה בנושאים שונים כולל - תמיכה במשפחות הנפגעים והנופלים, תמיכה במשפחות המפונות מעוטף עזה, סיוע למשפחות הנעדרים, תרומות לחיילי צה"ל, מבצעי הסברה ברשתות החברתיות בעולם, ועוד. הדבר כולל בתי מלון, קיבוצים ובתי הארחה לאירוח המשפחות שנעקרו מבתיהם, תרומות מוצרי מזון, ביגוד, צעצועים ועוד למשפחות, תרומות כספיות או עבודה ישירה, סיוע נפשי ל[[נפגעי חרדה]] ולאנשים שאיבדו קרובי משפחה, תרומות דם, משלוחי מזון וציוד חסר לחיילים ולצוותים רפואיים.{{הערה|{{וואלה|מירב כהן|למען תושבי הדרום והחיילים: כל יוזמות ההתנדבות לסיוע לקו חזית המלחמה|3614569|8 באוקטובר 2023}}}} סיוע לחקלאים{{הערה|{{מוסף כלכליסט|ארי ליבסקר|שדות של תקווה|26-10-23/m02}}}} ועוד חברות עסקיות רבות נרתמו לעזרה, ביוזמות רבות ומגוונות.{{הערה|{{מעריב אונליין|ליאת שניידר|כל הארץ מתגייסת: היוזמות העסקיות והאזרחיות למען החיילים ותושבי הדרום|business/Article-1044133|16 באוקטובר 2023}}}} כך למשל [[פורום העסקים]], ששותפות בו 200 מהחברות הגדולות במשק, החל לחלק כרטיסים דיגיטליים לכל משפחה ב[[עוטף עזה]], על סך 1,000 ש"ח לכל נפש במשפחה.{{הערה|{{גלובס|שירה ספיר|פורום העסקים יעניק תלוש של 1,000 שקל לכל אדם מעוטף עזה|1001460167|14 באוקטובר 2023}}}} ה[[בנקאות בישראל|בנקים הגדולים בישראל]] העמידו עשרות מיליוני שקלים לטובת נפגעי המתקפה, וכך גם [[קבוצת עזריאלי]] שהודיעה על תרומה של 40 מיליון שקלים לטובת עמותות וארגונים המסייעים לחיילים ולמשפחות.{{הערה|{{גלובס|רועי ויינברגר|המגזר העסקי תורם בענק, במסלולים עוקפי מדינה|1001460210|16 באוקטובר 2023}}}}',
18 => 'ב[[אקספו תל אביב]] הוקם [[מרכז לוגיסטי]] של חברי ארגון [[אחים לנשק (תנועת מחאה)|אחים לנשק]] בשם 'החמ"ל האזרחי' שעשו הסבה למשאבים שעמדו ברשותם בעקבות הפעילות שלהם במסגרת [[המחאה נגד הרפורמה המשפטית]], בו הם סיפקו עזרה לאזורים ואנשים שנפגעו כתוצאה מהמלחמה, וכן סייע בתחומים רבים.{{הערה|{{Time Out ישראל|יעל שטוקמן|המקום הכי מעורר תקווה כרגע הוא החמ"ל האזרחי של "אחים לנשק"|חמל-אזרחי|12 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{מעריב אונליין||לאחר שהקפיאו את המחאה: כך נראה מערך ההתנדבות של "אחים לנשק"|news/israel/Article-1045441|17 באוקטובר 2023}}}} בנוסף, מספר ארגונים אזרחיים גייסו מתנדבים לסיוע לחקלאים שסבלו ממחסור בעובדים בשל המלחמה.',
19 => 'ב[[רמלה]] הוקם חמ"ל של ארגון [[ערי ישראל (ארגון)|ערי ישראל]] ביחד עם [[ישראל שלי]] שסייע לכמאה מקומות.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/MeirLayosh/status/1714011201930145919?s=20|הכותב=מאיר ליוש|כותרת=פוסט|אתר=X (formerly Twitter)|שפה=he|תאריך_וידוא=2023-10-20}}}}',
20 => 'ב[[סטודיו למשחק ניסן נתיב]] שב[[ירושלים]] הוקם חמ"ל אזרחי גדול בשיתוף פעולה של [[לב אחד - סיוע אזרחי בחירום|עמותת לב אחד]] (שהפעילה עוד מספר חמ"לים נוספים ברחבי הארץ), [[התעוררות בירושלים|תנועת התעוררות]] וסיעת האיחוד.',
21 => 'מספר ארגונים אזרחיים המשיכו לפעול במשך כמה חודשים. אסף ויותם דוקטור מ[[מסעדת האחים]] הקימו חמ"ל אוכל עם פרוץ המלחמה, אך לאחר זמן עברו לסייע לחקלאים וליצרנים קטנים שנפגעו בעקבות המלחמה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://timeout.co.il/האחים-ריאיון/|הכותב=שרון בן-דוד|כותרת=תנו להם פרס ישראל: "האחים" לא מפסיקים לעזור, עם או בלי חמ"ל|אתר=טיים אאוט|תאריך=2023-12-05|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2023-12-08}}</ref> ארגון [[אחים לנשק (תנועת מחאה)|אחים לנשק]], בשיתוף ה[[מועצה מקומית|מועצות המקומיות]], הקים כ־100 מרכזים לחינוך משלים באתרי המפונים וביישובי קו העימות.{{הערה|{{ynet||האחים לנשק לוקחים גם את החינוך לידיים: יפעילו 100 מרכזי פעילות לנוער|activism/article/rkkix0grp|28 בנובמבר 2023}}}}',
22 => 'בני נוער רבים יצאו לעבודה ב[[חקלאות]], ביוזמת בתי ספר, רשויות מקומית וארגונים, לשם סיוע לחקלאים שעובדיהם עזבו.{{הערה|[https://www.facebook.com/p/חיבורים-בחקלאות-100057267325551/ דף פייסבוק "חיבורים בחקלאות"];{{ש}}{{mako|יפית פרץ|"פתאום חבר'ה מוסלמים באים לעזור ליהודים"|66ff60b37551c81026|home-family-kids|28 בנובמבר 2023}};{{ש}}{{קישור כללי|הכותב=|כותרת=עמק יזרעאל: תלמידי המועצה נרתמים למען חקלאי ישראל {{!}} עמקניוז - חדשות העמק|אתר=עמקניוז - חדשות העמק|תאריך=10 בנובמבר 2023|כתובת=https://emeknews.co.il/עמק-יזרעאל-תלמידי-המועצה-נרתמים-למען-ח/}};{{ש}}{{קישור כללי|הכותב=מערכת ניוזים|כותרת=מחלקת הנוער של בת-ים בשיתוף עם כלל בתי הספר התיכוניים בעיר למען ענף החקלאות בישראל|אתר=ניוזים - מרכז|תאריך=25 בדצמבר 2023|כתובת=https://newzim.co.il/merkaz/?p=40759}};{{ש}}{{קישור כללי|הכותב=חן מור אטיאס|כותרת="חוויה מעצימה ומלמדת": תלמידי אשדוד יצאו להתנדב בחקלאות|אתר=SchokenGroup|תאריך=9 בינואר 2024|כתובת=https://www.kan-ashdod.co.il/news/132643}}}}<ref>{{מעריב אונליין|סתיו נמר|"שמחים לעזור": תלמידי תיכון יסייעו בהתנדבות לחקלאים ברחבי הארץ|news/Education/Article-1049858|5 בנובמבר 2023}}</ref>',
23 => 'בעקבות חשיפה לצורכי פצועי צה"ל, אלה דוברוב ואלה תמרין יסדו את מיזם התפירה "שוויק" שתופר בגדים בהתאמה אישית לחיילים פצועים. במיזם משתתפים כ-50 תופרות ותופר אחד.{{הערה|{{ynet|גל גנות|המתנדבות שתופרות לפצועי המלחמה: "כשהחייל מצליח ללבוש מכנסיים לבד - זה נותן לו כוח"|activism/article/b1nbl1sap|10 במרץ 2024}}}}',
24 => 'עם היוודע דבר [[מתקפת הפתע על ישראל (2023)|מתקפת הפתע על ישראל]] בבוקר [[7 באוקטובר]] [[2023]] ועל רקע הידיעות על הטבח בדרום ו[[מלחמת חרבות ברזל|המלחמה]] שפרצה בעקבותיו, נערך [[אוום – מרכז רוחני בינלאומי לשלום|מרכז רוחני ערבה]] לקליטת 100 תושבים וילדים שפונו מיישובי העוטף.{{הערה|שם=חדשות-13|{{חדשות 13||ערבה אין קץ: תושבי ואתרי התיירות של הערבה נרתמים לעזרת המפונים|item/mood/vacation-in-israel/nmmig-903787067/|5 בנובמבר 2023}}}}',
25 => '=== הירתמות העורף למאמצי ההסברה ===',
26 => '{{הפניה לערך מורחב|ההסברה הישראלית במלחמת חרבות ברזל}}',
27 => 'מכיוון שממשלת ישראל ו[[משרד ההסברה]] שהוקם מחדש בתחילת 2023 לא תפקדו בכלל אחרי פרוץ המלחמה, אזרחים רבים, בהם משפיעני רשת, פעלו ל[[הסברה ישראלית|הסברת ישראל]] ב[[רשת חברתית מקוונת|רשתות החברתיות]] וה[[אינטרנט]].{{הערה|{{יוטיוב|S8-A8dWKo-8|שם=הקרב בזירת ההסברה: השחקנים ומשפיעני הרשת מתגייסים|אורך=04:59|ערוץ=כאן {{!}} חדשות - תאגיד השידור הישראלי}}}}',
28 => 'הוקמו פרויקטים לתיעוד ושימור עדויות מהמתקפה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.youtube.com/watch?v=SwCyDafzKIA|הכותב=שאול אמסטרדמסקי|כותרת="היד ושם של 2023" - האנשים שהחליטו לתעד את סיפורי הזוועות|אתר=כאן 11|תאריך=9 בנובמבר 2023}}</ref>',
29 => '[[ראש ממשלת ישראל]] לשעבר [[נפתלי בנט]] התראיין לרשתות התקשורת הזרות, [[הסברה ישראלית|הגן על ישראל]], הצדיק את התגובה הצבאית והציג את [[אכזריות]] [[חמאס]] אותה הוא השווה ל[[נאצים]].{{הערה|{{יוטיוב|nb51udzHM9M|שם='We're fighting Nazis': Former Israeli prime minister defends cutting off energy to Gaza Strip|אורך=00:49|ערוץ=Sky News}},{{ש}}{{יוטיוב|ejpJhwFF0w8|שם=Bennett to Erin Burnett: “Hamas burned babies. All Israelis are united to destroy Hamas".|אורך=11:16|ערוץ=נפתלי בנט {{!}} Naftali Bennett}},{{ש}}{{יוטיוב|5t8-K-IdNAg|שם=״Proportionality״|אורך=00:46|ערוץ=נפתלי בנט {{!}} Naftali Bennett}},{{ש}}{{יוטיוב|wV62K66q44M|שם=No, CNN, there aren’t two “narratives” to the Gaza hospital blast. Go do your goddamn job.|אורך=03:17|ערוץ=נפתלי בנט {{!}} Naftali Bennett}}}}{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר|בנט בבליץ ראיונות לתקשורת הזרה {{!}} צפו בעימות עם המראיין: "תתבייש, שמעתי מספיק"|news/article/bjvdwcb11a|13 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{ישראל היום|מערכת ישראל היום|בנט למגישת BBC: "תתביישו לכם!"|news/geopolitics/article/14739415|22 באוקטובר 2023}}}} בנוסף פעל בנט לעודד את עם ישראל ולהעלות את המורל בקרב החיילים והאזרחים, בהקשר זה טבע את [[אמרת כנף|אמרת הכנף]] "יש לנו עם של אריות".{{הערה|{{ערוץ7||בנט: "יש לנו עם של אריות"|615999|8 באוקטובר 2023}}}} [[יוסף חדאד]], פעיל הסברה [[ערביי ישראל|ערבי-ישראלי]], קיים אף הוא ראיונות רבים לכלי התקשורת הזרים והעלה סרטונים רבים לרשתות החברתיות התומכים בישראל ובמלחמתה בחמאס. ידוענים רבים שיתפו תוכני הסברה ברשתות החברתיות, בהם [[אבישג סמברג]] (המדליסטית האולימפית).{{הערה|{{ישראל היום|אורן אהרוני|ספורטאים מצטיינים: כך הפכה החבורה האולימפית למשרד ההסברה של המדינה|sport/other-sports/article/14720108|17 באוקטובר 2023}}}}',
30 => '[[מטה ההסברה האזרחי]] הוא ארגון [[ההסברה הישראלית במלחמת חרבות ברזל|הסברה פרו-ישראלי]] ללא מטרות רווח שקם באופן ספונטני למחרת מתקפת הפתע על ישראל, ב-[[9 באוקטובר]], על ידי מספר אזרחים שזיהו את כשל ה[[התעמולה הישראלית|הסברה הישראלי]] בעולם, והפיצו באמצעות ה[[רשת חברתית מקוונת|רשתות החברתיות]] תוכני הסברה פרו-ישראליים שיצרו. בתוך שעות ספורות מתחילת ההתארגנות הספונטנית, הצטרפו אל מאגר ההפצה קרוב ל-30,000 חברים. בעקבות כך עלה הצורך בתכנים במגוון שפות אשר יותאמו למגוון פלטפורמות. כשלושת אלפים [[התנדבות|מתנדבים]] הצטרפו לתפעל את המערך בתפקידים שונים: [[מתורגמן|מתורגמנים]], אנשי [[רעיונאי|קריאייטיב]] ותוכן, [[עריכת וידאו|עורכי וידאו]] ו[[מעצב גרפי|גרפיקאים]], אנשי [[תחקיר עיתונאי|תחקיר]] והפקה, [[פסיכולוג]]ים ו[[עובד סוציאלי|עובדים סוציאליים]]. בנוסף, התגייסו לארגון כ-30 שיתופי פעולה [[טכנולוגיה|טכנולוגיים]] עם חברות [[חברת הזנק|סטארט-אפ]] ו[[היי-טק]] שנרתמו התנדבות. לאחר שלושה שבועות של פעילות, נרשם הארגון כ[[עמותה]] בשם "מטה ההסברה האזרחי".',
31 => '=== הירתמות עולם הבידור למען החיילים והניצולים ===',
32 => 'אמנים וידוענים רבים פרסמו הודעות תמיכה בישראל ב[[רשת חברתית מקוונת|רשתות החברתיות]], וחלקם אף התגייסו וסייעו בתרומות. חלק מהאמנים, בהם [[עידן עמדי]] (שהיה [[לוחם]] ב[[חיל ההנדסה הקרבית]] ונפצע במהלך המלחמה), [[עקיבא (זמר)|עקיבא]], ו[[רביב כנר]] התגייסו ל[[שירות מילואים בצה"ל|מילואים]] והעלו משם סרטוני חיזוק לרשתות.{{הערה|{{יוטיוב|SAKtDK_bM3s|שם="זה לא סצינה מפאודה - אלה החיים האמיתיים": המסר המרגש של עידן עמדי ועקיבא מהמילואים|אורך=02:47|ערוץ=[[עכשיו 14]]}}}}',
33 => 'אמנים רבים הופיעו בהתנדבות מול חיילים ומול מפונים מהעוטף בבתי מלון באילת וברחבי הארץ. ביניהם: [[ברי סחרוף]],{{הערה|{{ynet|רן בוקר|מעלה את המורל: ברי סחרוף שר לחיילים בצפון|blogs/warday11/article/r10uevjza|16 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{כיכר השבת|יאיר טוקר|"הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן" {{!}} ברי סחרוף שר עם הלוחמים.|security-news/s2ppvb|18 באוקטובר 2023}}}} [[אחינועם ניני]],{{הערה|{{ynet|רן בוקר|אחינועם ניני הופיעה בפני חיילים בצפון: "עשיתי את זה באהבה. תודה לחיילים"|entertainment/article/h111llsy116|15 באוקטובר 2023}}}}[[ליאור נרקיס]], [[התקווה 6]], [[אריאל זילבר]], [[ירמי קפלן]],{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://103fm.maariv.co.il/programs/media.aspx?ZrqvnVq=JGHHKL&c41t4nzVQ=EF|כותרת=ירמי קפלן: שמעתי סיפורי גבורה מעוררי השראה|אתר=103FM|תאריך=16 באוקטובר 2023|שפה=he|תאריך_וידוא=2023-10-23}}}} [[חנן בן ארי]],{{הערה|{{ynet|רן בוקר|החתן הוקפץ למילואים - והתחתן בבסיס "להרמת המורל" עם הופעה של חנן בן ארי|entertainment/article/hkpevunwp|11 באוקטובר 2023}}}} [[אמיר דדון]]{{הערה|{{ישראל היום|מאיה כהן|מרגש: צפו באמיר דדון מעניק הופעה אינטימית למפוני העוטף|culture/music/article/14719052|17 באוקטובר 2023}}}} [[נטע ברזילי]], [[איל גולן|אייל גולן]], [[טל מוסרי]], [[הראל סקעת]], [[עומר אדם]], [[איתי לוי]], [[שלמה ארצי]], [[עדן חסון]], [[נינט טייב]], כוכבי [[ארץ נהדרת]], [[עדי אשכנזי]], [[גיא הוכמן]] ועוד.{{הערה|{{ynet|בר זגה|הסלבס מתגייסים|news/article/lwkwf4lsb|16 באוקטובר 2023}}}}',
34 => 'בעת המלחמה, [[חנן בן ארי]] כתב והלחין את השיר "[[מולדת (שיר של חנן בן ארי)|מולדת]]" העוסק בתגובה למתקפת הטרור וההתגייסות של עם ישראל לסייע ולנצח במלחמה.{{הערה|{{החדשות 13|מערכת תרבות ובידור|חנן בן ארי בשיר חדש ומטלטל: "מולדת, הנביאים חזו לך אחרת, מישהו נרדם במשמרת"|item/entertainment/music/ulvbm-903754249|16 באוקטובר 2023}}}}',
35 => '== השפעה על כלכלת ישראל ==',
36 => 'במתקפת הפתע נגרם הרס ניכר ברבים מיישובי עוטף עזה, ומחשש לפגיעות נוספות פונו מרבית תושבי עוטף עזה לבתי מלון בישראל, תוך הפסקת עיקר הפעילות הכלכלית ביישובים אלה. מפעל [[נירלט]] שבקיבוץ [[ניר עוז]] נשרף כליל, [[דפוס בארי]] שבקיבוץ [[בארי (קיבוץ)|בארי]] לא ניזוק אך הושבת לשבוע. מפעלים נוספים ניזוקו, [[רפת]]ות נהרסו וגם הפעילות בשדות החקלאיים נפגעה.',
37 => 'ב-26 באוקטובר הממשלה הכריזה על העברת כ-100 מיליון שקלים כסיוע ראשוני לרשויות המקומיות.{{הערה|{{ישראל היום|חנן גרינווד|"חיזוק העורף והחוסן הלאומי": 105 מיליון שקלים אושרו לסיוע מיידי לרשויות המקומיות|news/local/article/14753152|26 באוקטובר 2023}}}} עם פרוץ המלחמה מערכת החינוך הושבתה או הוגבלה ל[[למידה מרחוק]] באזורים רבים, וחזרה לפעול בהדרגה ובכפוף להנחיות פיקוד העורף.{{הערה|{{מקור ראשון|ישי אלמקייס|משרד החינוך: רוב מוחלט של מוסדות החינוך חזרו לפעול בבתי הספר|news/688841|29 באוקטובר 2023}}}} בשבועות הראשונים, משרד החינוך התמודד עם קשיים בהחזרת הלימודים לשגרה ובמתן מענה חינוכי לתלמידים רבים שפונו מישוביהם.{{הערה|{{TheMarker|ליאור דטל|משרד החינוך במצב חירום – אך באוצר התמהמהו בהעברת תקציבים הולמים|0000018b-62b3-ddfd-a59f-e3f702700000|25 באוקטובר 2023}}}} בסוף אוקטובר 2023 פורסם שרשות החירום הלאומית{{הערה|שם=כלכליסטhga|{{כלכליסט|תומר גנון|לימודים בקרוואנים, מרפאות בספא וצוותי רווחה במלון: תוכנית שגרת המלחמה למפוני העוטף|local_news/article/h1bj8shga|24 באוקטובר 2023}}}} תפעיל תוכנית שגרת מלחמה עבור חלק מהמפונים מהדרום בשיתוף משרדי הממשלה.{{הערה|שם=כלכליסטhga}}',
38 => 'במקור, הפינוי היה אמור להיות בעיקר למוסדות ציבור, מתנ"סים ובתי ספר ומשרד הפנים היה אמור להיות אחראי על פינוי התושבים בשעת חירום, תוך שימוש במאגרי המידע שלו על כל תושבי המדינה. בפועל, הוחלט לפנותם לבתי המלון ומשרד התיירות לקח את האחריות.{{הערה|{{ynet|גד ליאור|"יש 125 אלף מפונים, ולאף משרד ממשלתי אין באמת מושג מי נמצא איפה"|economy/article/sjzl17b4t|14 בנובמבר 2023}}}}',
39 => 'בשבוע הרביעי למלחמה, מבקר המדינה [[מתניהו אנגלמן]] אמר כי תמונת המצב היא שהממשלה נכשלת בטיפול בעורף. היעדר תוכנית כלכלית והיעדר פרויקטור בשבוע הרביעי למלחמה, כאשר אי הוודאות פגעה בתושבי הדרום והצפון. הוא קרא לראש הממשלה והשרים להתכנס ולפתור את כל הבעיות.{{הערה|{{זמן ישראל||מבקר המדינה: "הממשלה נכשלת בטיפול בעורף"|433385|29 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{ישראל היום|נטעאל בנדל|מבקר המדינה בהתבטאות חריפה: "תקלה משמעותית - הממשלה נכשלת בטיפול בעורף"|news/local/article/14764802|29 באוקטובר 2023}}}}',
40 => 'לאחר יומיים, מונה פרויקטור.{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר, ניר שוקו כהן, שרון כידון|סאגת הפרויקטור האזרחי: מנכ"ל החברה למתנ"סים מונה לתפקיד|economy/article/q1xqrkq34|31 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{TheMarker|אבי בר-אלי|גם בניסיון השלישי, שר האוצר התעקש לבחור פרויקטור עם סימני שאלה גדולים|0000018b-84e0-df47-a3df-fee90f890000|31 באוקטובר 2023}}}} בתום חמישה שבועות מתחילת המלחמה, אושר מתווה הפיצויים למשק.{{הערה|{{TheMarker|ירדן בן גל הירשהורן|בתום חמישה שבועות: הכנסת אישרה את מתווה הפיצויים למשק|0000018b-b266-df42-a78f-bf67a8b90000|9 בנובמבר 2023}}}} הפרויקטור פרש בינואר 2024.{{הערה|{{כאן|יערה שפירא|הפרויקטור האזרחי לשיקום העורף התפטר: "אין בידי את הסמכויות והכלים"|688866|21 בינואר 2024}}}}{{הערה|{{וואלה|ינון שלום יתח, ליאת רון|פרויקטור שיקום העורף התפטר: "לא הבנו מה עשה בתקופה שעבד"|3637720|21 בינואר 2024}}}} הגוף שבראשו עמד פוזר במרץ 2024.{{הערה|{{ynet|גד ליאור|חמישה חודשים בלבד לאחר שהוקם: פוזר מרכז השליטה האזרחי למלחמה|economy/article/hk2lvqrr6|18 במרץ 2024}}}} ביוני 2024, נתניהו מינה את [[אבי כהן סקלי]] לפרויקטור אשר יתמקד בצפון ישראל, אך בהמשך הקפיא את המינוי.{{הערה|{{כאן|מיכאל שמש|פרשת מינוי הפרויקטור: טענו שנתניהו לא ידע - אבל הוא כן|763864|21 ביוני 2024}}}} לבסוף ראש הממשלה בחר ב[[אליעזר (צ'ייני) מרום]] לעמוד בראש המנהלה. בנוסף, האלוף במילואים [[יפתח רון-טל]] נכנס לתפקיד פרויקטור בדרום.{{הערה|שם=:0|{{כאן|מיכאל שמש|פארסת פרויקטור הצפון: נתניהו מינה את מפקד חיל הים לשעבר לתפקיד|764559|23 ביוני 2024}}}}<ref name=":0" />',
41 => 'לפי מבקר המדינה, ממיפוי הליקויים והפערים השונים עלה כי המכנה המשותף הנוגע לרובם המוחלט הוא היעדר ההיערכות לשעת חירום וכן פערים ביישום בפועל.{{הערה|{{כלכליסט|שחר אילן|המבקר לנתניהו: "נהפוך כל אבן בשאלת האחריות לכשלי ה-7 באוקטובר"|local_news/article/hyrklpynp|13 בנובמבר 2023}}}} בדוח<ref>[https://www.mevaker.gov.il/sites/DigitalLibrary/Documents/2023/NTZ-Swords-of-Iron/2023-NTZ-Swords-of-Iron.pdf דוח מיוחד - תלונות הציבור בשבועות הראשונים של מלחמת "חרבות ברזל"], [[נציב תלונות הציבור]], דצמבר 2023</ref> שפרסם מבקר המדינה בדצמבר 2023, ממשלת ישראל נכשלה בטיפול בעורף במלחמה. בדוח נכתב: "היעדר יישום של תוכנית סיוע כלכלי לציבור כבר בתחילת המבצע, לצד פינוי התושבים מביתם, יצר מצב שבו מאות אלפי אזרחים הפכו לאוכלוסייה נזקקת".{{הערה|{{כלכליסט|שחר אילן|מבקר המדינה: ממשלת ישראל נכשלה בטיפול בעורף במלחמה|local_news/article/b18n8jypt|19 בדצמבר 2023}}}}',
42 => 'ב-10 בפברואר 2024 התבצעה הורדת [[דירוג אשראי|דירוג האשראי]] של ישראל על ידי [[מודי'ס]] - הראשונה מאז שישראל נמדדה בדירוגי האשראי.',
43 => 'בתחילת המלחמה הודיע [[בנק ישראל]] על תוכניתו למכור עד 30 מיליארד [[דולר אמריקאי|דולר]], כדי למנוע ירידה חדה בשער ה[[שקל חדש|שקל]].{{הערה|{{ynet||כדי למנוע את קריסת השקל: בנק ישראל הודיע שימכור עד 30 מיליארד דולר|news/article/byswrwwza|9 באוקטובר 2023}}}} ב-6 באוקטובר, טרם המלחמה, היה [[שער חליפין|שער החליפין]] 3.86 ש"ח לדולר. בתחילת המלחמה השקל נחלש, וב-27 באוקטובר הגיע שער החליפין לשיא של 4.08 ש"ח לדולר. עד לסוף אוקטובר מכר הבנק 8.2 מיליארד דולר,{{הערה|{{ynet|גד ליאור|בנק ישראל מכר 8.2 מיליארד דולר באוקטובר: השקל ממשיך להתחזק|economy/article/cpp9bwbas|7 בנובמבר 2023}}}}',
44 => 'בתחילת נובמבר 2023 הודיע הבנק על הקצאת עשרה מיליארד ש"ח לשם מתן [[הלוואה|הלוואות]] מוזלות לעסקים קטנים שנפגעו כתוצאה מהמלחמה.{{הערה|{{אייס||בנק ישראל בבשורה אדירה: זו ההטבה שתוכל להציל אתכם|987064|6 בנובמבר 2023}}}}',
45 => 'למשקי בית ועסקים שנפגעו ישירות מהמלחמה יזם הבנק זכות לדחות בשלושה חודשים תשלומי הלוואות, ללא חיוב בריבית ובעמלות.{{הערה|[https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/b15-10-23/ מתווה מקיף של בנק ישראל שאומץ על ידי הבנקים לסיוע ללקוחות בהתמודדות עם השלכות מלחמת "חרבות הברזל"], באתר [[בנק ישראל]], 15 באוקטובר 2023;{{ש}}[https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/23-10-23/ בנק ישראל מודיע על מתווה סיוע נוסף, ללקוחות חברות כרטיסי האשראי, בהתמודדות עם השלכות מלחמת "חרבות הברזל"], באתר [[בנק ישראל]], 23 באוקטובר 2023}}',
46 => '[[חוק מס רכוש וקרן פיצויים]] עוסק במתן פיצוי לישראלים שניזוקו כספית מפעילות צבאית. הטיפול במתן הפיצוי מוטל על [[רשות המיסים בישראל|רשות המיסים]]. החוק קובע את הכללים לפיצוי על נזק ישיר, כגון נזק לבתים ומכוניות שנפגעו או נזק ליבולים חקלאיים. הטיפול בנזק ישיר נעשה תוך כדי המלחמה, על ידי צוותים שהעריכו את גובה הנזק. בנוסף ניתן פיצוי על נזק עקיף, כגון אובדן הכנסות ותשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם עקב המלחמה (כתוצאה מסגירת מקום עבודתם בהוראת פיקוד העורף או סגירת מוסדות לימוד של ילדיהם). פיצוי על נזק עקיף ניתן, בהתאם לתקנות מס רכוש וקרן הפיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף)(חרבות ברזל)(הוראת שעה), התשפ"ד-2023. רשות המיסים פרסמה הנחיות על אופן הגשת תביעות לפיצוי.{{הערה|[https://www.gov.il/he/service/business-compensation-claim הגשת תביעת פיצויים לעסקים בשל נזק עקיף ממלחמת חרבות ברזל], באתר רשות המיסים}}{{הערה|{{מעריב אונליין||פיצויים, תביעות וביטוחים: הזכויות שמגיעות לכם בזמן מלחמה|news/israel/Article-1046036|19 באוקטובר 2023}}}}<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.din.co.il/articles/12991/B-25974/|כותרת=פגיעות רכוש עקב מלחמת חרבות ברזל: איך מקבלים פיצויים על נזקים בעקבות פעולות איבה?|אתר=[[דין - עורכי דין ומידע משפטי בישראל]]|תאריך=26 באוקטובר 2023}}</ref>{{כל זכות|שאלות ותשובות למי שרכושם נפגע במהלך מלחמת חרבות ברזל}}',
47 => 'טרם נחתם [[הסכם קיבוצי (ישראל)|הסכם קיבוצי]] הקובע את הכללים לתשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם עקב המלחמה.',
48 => '== השפעות פוליטיות בישראל ==',
49 => '=== חקיקה ורגולציה ===',
50 => 'בעקבות המלחמה חוקקה הכנסת חוקים אחדים הנובעים ממצב החירום:',
51 => '* תיקון ל[[פקודת בתי הסוהר]] כ[[הוראת שעה]] לשלושה חודשים, המסמיך את [[השר לביטחון לאומי]] להכריז על מצב חירום כליאתי, שבו תתאפשר הגדלת הצפיפות במתקני כליאה.{{הערה|{{הצעת חוק|2210585|חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 64 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (מצב חירום כליאתי), התשפ"ד–2023}}}}',
52 => '* תיקון ל[[חוק סדר הדין הפלילי]] כהוראת שעה עד 8 בינואר 2024, המאפשר קיום דיונים באמצעות היוועדות חזותית, מחמת הקושי לשנע [[אסיר]]ים ו[[עציר]]ים ממתקני הכליאה אל בתי המשפט.{{הערה|{{הצעת חוק|2210633|חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 93 - הוראת שעה – חרבות ברזל) (היוועדות חזותית), התשפ"ד-2023}}}}',
53 => '* תיקון ל[[חוק דחיית מועדים]], כהוראת שעה, לדחיית מועדים לביצוע פעולות, שנקבעו ב[[חוזה]] או בהחלטות שיפוטיות, ולדחיית מועדי תשלום לרשות ציבורית, למי שמחמת מצב החירום יתקשה לעמוד במועד שנקבע ([[חייל]], [[שוטר]], [[סוהר]], [[כבאי]], [[החטיפה לעזה (מלחמת חרבות ברזל)|חטוף]], תושב יישוב שפונה, ב[[עוטף עזה]] וב[[גבול ישראל–לבנון]], ועוד).{{הערה|{{הצעת חוק|2210664|חוק דחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (חוזה, פסק דין או תשלום לרשות), התשפ"ד-2023}}}}',
54 => '* [[חוק לדחיית הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות]], התשפ"ד-2023, דחה את [[הבחירות לרשויות המקומיות בישראל (2024)|הבחירות לרשויות המקומיות]], שנועדו להיערך ב-[[31 באוקטובר]] [[2023]], ל-[[30 בינואר]] [[2024]].{{הערה|{{הצעת חוק|2210584|חוק לדחיית הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות, התשפ"ד-2023}}}}',
55 => '* חוק הגנה על מענקים מיוחדים (חרבות ברזל), התשפ"ד-2023 קובע שזכות למענק כמפורט בתוספת לחוק, אינה ניתנת להעברה, ל[[שעבוד (בטוחה)|שעבוד]] או ל[[עיקול]] אלא לשם תשלום [[מזונות]]. ההגנה ניתנת למענק המשולם ליחיד שהתפנה או שפונה ממקום מגוריו לפי החלטת הממשלה, ולמענק המשולם ליחיד שהוא בן משפחה של [[החטיפה לעזה (מלחמת חרבות ברזל)|חטוף או נעדר]] כתוצאה מהמלחמה.{{הערה|{{הצעת חוק|2210818|חוק הגנה על מענקים מיוחדים (חרבות ברזל), התשפ"ד-2023}}}}',
56 => '* חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (אישורים רגולטוריים, עיצומים כספיים ובדיקות מיתקני גז), התשפ"ד-2023 האריך בשלושה או בארבעה חודשים את תוקפם של אישורים רגולטוריים שמועד פקיעת תוקפם חל בתקופה של שלושה חודשים מתחילת המלחמה, דחה בשלושה חודשים את המועדים בהליכים להטלת [[עיצום כספי]], ודחה בשלושה חודשים את המועד לביצוע בדיקה תקופתית של מתקן גז.{{הערה|{{הצעת חוק|2210752|חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (אישורים רגולטוריים, עיצומים כספיים ובדיקות מיתקני גז), התשפ"ד-2023}}}}',
57 => '* [[חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה]], התשפ"ד–2023, מסדיר מתן תגמולים וזכויות לבני משפחה של חטופים ונעדרים בעקבות המלחמה.',
58 => '* פורסמו תקנות למסירת מידע מ[[המאגר הביומטרי]] לשם [[זיהוי חללים]] ונעדרים.{{הערה|{{קובץ התקנות|שם=תקנות שעת חירום (מסירת מידע לגופי ביטחון לצורך זיהוי, אימות זהות או איתור של גופה, נעדר או שבוי), התשפ"ד-2023|קישור=L62ZX29baK6crZhHkUCopedaEBEQDvibxT6mxOqlrvA|פורסם ב=11 באוקטובר 2023|מספר=10812}}}}',
59 => '* פורסמו [[חקיקת משנה|תקנות]] שונות להגמשתם של כללים, לשם התאמה לבעיות שיוצר מצב החירום.',
60 => '* [[רשות המסים בישראל]] הודיעה על פטור ממס על שווי שימוש ב[[רכב צמוד]] למשרתי [[מילואים]] ולמי שהוצאו ל[[חל"ת]] שהשביתו את הרכב הצמוד.{{הערה|[https://www.gov.il/BlobFolder/dynamiccollectorresultitem/employers-info-021123/he/IncomeTax_employers-info-021123.pdf זקיפת שווי שימוש ברכב כהכנסה - הנחיות מיוחדות בתקופת מלחמת "חרבות ברזל"], באתר רשות המסים בישראל, 2 בנובמבר 2023}}',
61 => '* מינימום [[תגמולי מילואים|תגמולי המילואים]] יועלה לתקופת המלחמה מ-215.17 ש"ח ליום ל-300 ש"ח ליום.{{הערה|{{ynet|גד ליאור|סוכם: מענקים של אלפי שקלים והגדלת תשלומים למילואימניקים|economy/article/b1plcqwqt|2 בנובמבר 2023}}}}',
62 => '* בחסות המלחמה הוקפאה אכיפתם של [[חוק הפיקדון]]{{הערה|{{כלכליסט|שני אשכנזי|המשרד להגנת הסביבה לא יאכוף את חוק הפיקדון בזמן המלחמה |local_news/article/rjlvgrtzp|15 באוקטובר 2023}}}} וחוק סימון מחירים.{{הערה|{{ynet|מירב קריסטל|הרשתות קיבלו אישור לא לסמן מחירים על מוצרים|economy/article/byg6uqc11p|16 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{וואלה|ליאת רון|לראשונה מהמלחמה: חובת סימון המחירים בסופרמרקט חוזרת|3622469|14 בנובמבר 2023}}}} כמו-כן אושרו תקנות המונעות מעבר מבוטחים בין קופות החולים.{{הערה|{{בחדרי חרדים|קובי ברקת|בעקבות המלחמה: לא ניתן לעבור בין קופות החולים|1608489|23 באוקטובר 2023}}}}',
63 => '=== דעת הקהל בישראל ===',
64 => '[[קובץ:שלט בצומת בראשון לציון.jpg|ממוזער|150px|שלט חוצות ב[[ראשון לציון]]]]',
65 => 'ביישובי ישראל הונף [[דגל ישראל]] ברחובות, בכיכרות, במבני ציבור ובבתים פרטיים. סיסמאות כגון "ביחד ננצח" ו"אנחנו ננצח" הופיעו ב[[שלט חוצות|שלטי חוצות]], על גבי מכוניות ועל אריזות של מוצרי צריכה. בזמן הלוויותיהם של חללי המלחמה, התפשט המנהג של משמרות דגלים לאורך הרחובות שבהם עוברת ההלוויה.',
66 => '== השפעות בריאותיות ==',
67 => 'מחקר שנערך על ידי פרופ' [[יוסי לוי בלז]] וחוקרים נוספים ב[[המרכז האקדמי רופין|מרכז האקדמי רופין]] בשיתוף [[אוניברסיטת קולומביה]] בדק את השפעת מתקפת הטרור על בריאותם הנפשית של ישראלים, יהודים וערבים כאחד. המחקר, שפורסם בכתב העת [[לאנסט]], מצא ששכיחות מקרים של [[הפרעת דחק פוסט-טראומטית]], [[דיכאון קליני]] ו[[הפרעת חרדה מוכללת]] בחודשיים שלאחר המתקפה הייתה גבוהה בערך פי 2 מאשר בחודשיים לפני כן.{{הערה|{{ynet|הדר גיל-עד|מדיכאון ועד פוסט טראומה: שיעור הקשיים הנפשיים הוכפל במלחמה|health/article/yokra13707281|7 בדצמבר 2023}}}}',
68 => '== החברה הערבית בישראל ==',
69 => '=== סיוע אזרחי וגינוי הטרור ===',
70 => 'אזרחים מהפזורה הבדואית כתבו כי הם רוצים להתנדב ללחימה של צה"ל ושל המשטרה ולסייע בכל דרך אפשרית.{{הערה|{{מעריב אונליין|ארנולד נטייב|"תגייסו אותנו": תושבי הדרום הבדואים שמבקשים להצטרף ללחימה|news/military/Article-1043489|8 באוקטובר 2023}}}} כמו כן התנדבו אותם אזרחים לסייע בחיפוש אחר נעדרים בשטחי העוטף בימים שלאחר המלחמה.{{הערה|[https://www.facebook.com/photo/?fbid=636341692004804&set=a.258978759741 פעילות בדואים במהלך מתקפת הפתע על מדינת ישראל], באתר פייסבוק, 14 באוקטובר 2023}} חבר הכנסת [[אחמד טיבי]] הקים מוקד סיוע לאזרחים יהודים וערבים שמופעל על ידי מתנדבים יהודים וערבים, בין היתר לשם סיוע למשפחות נעדרים.',
71 => 'עמותת "נשים בדואיות למען עצמן" פתחה חמ"ל למען תושבי הדרום בדואים ויהודים שנפגעו ומעניק סיוע במוצרים ובתמיכה נפשית.{{הערה|שם=אחיטוב}} בעיר [[רהט]] הוקם ופעל פורום יהודי-ערבי שמטרתו לתת מענה למשפחות שנפגעו בדרום{{הערה|{{ynet|עינב חלבי|המדינה לא טרחה לדבר עם הבדואים שנפגעו, ברהט הקימו חמ"ל עבורם|news/article/syy7hhkgt|28 באוקטובר 2023}}}} וחמ"ל יהודי-ערבי לחלוקת חבילות מזון לנזקקים.{{הערה|{{ישראל היום|איליה יגורוב|יוזמה מרגשת ברהט: חמ"ל יהודי־ערבי לחלוקת חבילות מזון לנזקקים עקב המצב|news/local/article/14765985|30 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{מעריב אונליין|ארנולד נטייב|לראשונה בישראל: חמ"ל יהודי־ערבי ברהט שיסייע למשפחות יהודיות וערביות|news/israel/Article-1047577|25 באוקטובר 2023}}}} עשרות מתושבי הכפר [[דיר אל-אסד]] בישלו במשך יומיים עבור תושבי הדרום שנעקרו מבתיהם ומשלחת של חברי מועצה העבירה את המזון שהוכן אל התושבים.{{הערה|{{וואלה|יואב איתיאל|אנשי דיר אל אסד התגייסו לעזור למתפני העוטף: "לרצח אין שפה, דת או תרבות"|3617842|22 באוקטובר 2023}}}} תלמידים מהיישוב [[א-סייד]] סייעו בהתנדבות בחקלאות.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/Mahamed45049766/status/1721966758758686801|כותרת=https://twitter.com/Mahamed45049766/status/1721966758758686801|אתר=X (formerly Twitter)|שפה=he|תאריך_וידוא=2023-11-08}}}} מועצת [[כפר קאסם]] הזמינה משפחות מהדרום להתארח בעיר.{{הערה|[https://rotter.net/forum/scoops1/815196.shtml עיריית כפר קאסם פרסמה: עיריית כפר קאסם ומוסדותיה ערוכים לקלוט משפחות מהדרום שיתקבלו ע''י תושבי העיר והעירייה], באתר רוטר}}',
72 => 'קבוצות הכדורגל של הפועל אום אל פאחם וכפר קאסם עמדו דקת דומייה במהלך אימון לזכר נרצחי ההתקפה.{{הערה|{{ישראל היום||"ערבים ויהודים כאחד": מחווה מרגשת של הפועל אום אל פאחם וכפר קאסם לנרצחים בטבח החמאס|sport/israeli-soccer/article/14805769|9 בנובמבר 2023}}}} במועצה המקומית [[זרזיר (יישוב)|זרזיר]] הדליקו נרות לזכר הנרצחים בהתקפה ומתוך הזדהות עם כאב המשפחות.{{הערה|[https://www.facebook.com/100066363595199/posts/pfbid0LiLeRSv4mtiRVAnd3TnSZxTK1jYYFX5HQTsuZrmrpGnZ9cN3RujyMDGEptBCNKR8l/?d=w&mibextid=Na33Lf 1300 נרות לזכר 1300 הנרצחים], באתר "פייסבוק", 14 בנובמבר 2023}} במוצאי שבת הוקם "משמר לשותפות ערבית-יהודית בתל אביב-יפו" שמונה כ-500 אנשים, יהודים וערבים. מטרת המשמר להגיע לנקודות חיכוך אפשריות כדי לנסות להרגיע מתחים. אמיר בדראן, פוליטיקאי מקומי הקשור ליוזמה, שוחח עם ארגוני ערבים כמו [[האגודה למען ערביי יפו]], המועצה האיסלמית הנבחרת ביפו, ועדי שכונות ערביות, [[שייח']]ים ו[[אימאם|אימאמים]] וטען כי כולם מזועזעים מהמתרחש ופועלים כדי למנוע אלימות והסתה.{{הערה|שם=אחיטוב}} יוזמה דומה הייתה קיימת כבר שנתיים בין יישובים בכרמל ותושבי פורדיס. קבוצה של כ-600 תושבים בחיפה, ערבים ויהודים, נרתמה למען ניקוי מקלטים ציבוריים בעיר.{{הערה|שם=אחיטוב}}{{הערה|[https://twitter.com/kann/status/1713933400648626669?s=48&t=FqF5yF6Wy-s-iaEuYlcRNQ ארגון יהודי ערבי התדייס לפרויקט משותף], באתר "טוויטר", 16 באוקטובר 2023}}',
73 => 'חבר הכנסת [[איימן עודה]] ממפלגת [[חד"ש]] גינה מעל דוכן הכנסת את האירועים.{{הערה|{{סרוגים||עודה נגד טבח אוקטובר: "לא יכול לקבל את זה"|864866-עודה-נגד-טבח-אוקטובר-לא-יכול-לקבל-את-זה|15 בנובמבר 2023}}}} ושיבח את היהודים והערבים שיצאו להתנדב. הוא גם גינה את הקריאה של הנהגת חמאס לציבור הערבי בישראל להצטרף למאבק נגד ישראל כפי שקרה [[המהומות בישראל (2021)|במהומות בישראל (2021)]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://rotter.net/forum/scoops1/815348.shtml|כותרת=איימן עודה: אסור בתכלית האיסור לקבל כל פגיעה באזרחים חפים מפשע, מגנה בכל תוקף את הקריאה של חמאס לציבור הערבי להצטרף למאבק נגד ישראל|אתר=רוטר}}</ref> [[מנסור עבאס]] פנה לאזרחי המדינה הערבים בבקשה שלא לעודד גורמים קיצוניים ושוליים בחברה הערבית לאור המתיחות שיצרה המלחמה.{{הערה|{{כאן|דקלה אהרן שפרן|מנסור עבאס במסר לאזרחים הערבים: "עלינו לחסום גורמים קיצוניים ולהוות גשר לשלום בין העמים"|588974|30 באוקטובר 2023}}}} לפני כן, גינה את מתקפת החמאס.{{הערה|{{כאן|סולימאן מסוודה|מנסור עבאס: "לשחרר את האסירים הישראלים"|561075|9 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/mmagadli/status/1710617331930468796|כותרת=https://twitter.com/mmagadli/status/1710617331930468796|אתר=X (formerly Twitter)|שפה=he|תאריך_וידוא=2023-11-02}}}}',
74 => 'שני נערים בני 14 מ[[אום אל-פחם]] נתפסו ליד [[תחנת הרכבת סבידור]] ב[[תל אביב]] כשעל גופם [[סכין|סכינים]], לאחר שעוררו את חשדם של ה[[שוטר]]ים.{{הערה|{{ישראל היום|אבי כהן|צפו בתיעוד: סוכל פיגוע דקירה בתל אביב|news/defense/article/14818756|13 בנובמבר 2023}}.}} נגד השניים הוגש [[כתב אישום]] באשמה שקשרו קשר [[רצח|לרצוח]] חייל צה"ל.{{הערה|{{ערוץ7||כתב אישום נגד שני קטינים מאום אל-פאחם שתכננו לרצוח חייל צה"ל|961148|17 בנובמבר 2023}}.}} נגד 13 ערבים ישראלים, רובם תושבי [[סכנין]], הוגש [[כתב אישום]], באשמה שהיו שותפים ב[[ארגון טרור|חוליית טרור]] שתכננה לבצע פיגועים, תוך שיתוף פעולה עם ה[[חמאס]].{{הערה|{{ישראל היום|עידן אבני, מישל מכול|פרשה ביטחונית חמורה: תושבי סכנין הקימו תא חמאס בגליל ותכננו להוציא פיגועים|news/defense/article/15395174|10 במרץ 2024}}.}}',
75 => '=== קשיי החברה הערבית במלחמה ===',
76 => 'פלסטינים תושב הגדה המערבית שעבדו בישראל לא הורשו לעבור במחסומים ואיבדו את פרנסתם, ובישראל נוצר מחסור בידיים עובדות, בין היתר בתחום הבנייה.{{הערה|{{כלכליסט|דרור ניר קסטל, מרכז הנדל"ן|100 אלף פועלים פלסטינים אינם עובדים: "הכסף נגמר אפילו לעדשים"|real-estate/article/b1s2abodt|27 בדצמבר 2023}}}}{{הערה|{{וואלה|לי סיביליה|מחסור בעובדים: רמי לוי פרסם מודעת דרושים לסיוע בסניפים|3614495|8 באוקטובר 2023|finance}}}} המחסור בנהגי אוטובוס ערבים, המהווים מחצית מכח העבודה בענף, הביא את [[משרד התחבורה]] להודיע על דילול משמעותי בפעילות התחבורה הציבורית.{{הערה|{{וואלה|אודי עציון|נהגי האוטובוס הערביים לא מגיעים לעבודה, היהודים יעבדו עייפים|3615362|11 באוקטובר 2023|cars}}}} במספר מקרים הותקפו נהגי אוטובוס ערבים.{{הערה|{{ישראל היום|אסף גולן|גל תקיפות נהגי אוטובוס ערבים בירושלים: "הכתובת על הקיר - רצח נהג הוא עניין של זמן"|news/local/article/14774457|1 בנובמבר 2023}}}} עובדים ערבים במערכת הבריאות טענו שמתרחש נגדם "ציד מכשפות".{{הערה|{{ynet|אדיר ינקו|גילויי גזענות בבתי החולים: "ביקשו שאף ערבי לא יטפל בהם"|health/article/yokra13655898|31 באוקטובר 2023}}}}'
] |
שורות שהוסרו בעריכה (removed_lines) | [
0 => '== גופי ההצלה והחירום הלאומיים ==',
1 => '=== פיקוד העורף ===',
2 => '[[קובץ:People hiding from rockets under a bridge during an alarm in Rishon LeZion.jpg|ממוזער|ישראלים מסתתרים בשעת אזעקה מתחת לגשר ב[[ראשון לציון]]]]',
3 => '{{להשלים|פסקה=כן|נושא=ישראל|נושא2=צבא וביטחון}}',
4 => '=== זיהוי גופות הנרצחים ===',
5 => 'המספר העצום של הנרצחים במתקפת הפתע, בהם רבים שגופתם הושחתה, הצריך מאמץ יוצא דופן של [[זיהוי גופות]] החללים טרם הבאתם לקבורה. מאות גופות של מחבלים שהושארו בשטח הועברו אף הן לזיהוי והמשך טיפול. הגופות הובאו ל[[מחנה שורה]] שליד [[רמלה]], ושם נערך הזיהוי, בין השאר לפי [[טביעת אצבע|טביעות אצבע]], מבנה ה[[שיניים]] ו[[בדיקת סמני DNA]] והשוואתם למידע שבמאגרים ביומטריים. בזיהוי עוסקת [[הרבנות הצבאית]] בצירוף עובדים ממשטרת ישראל, מערכת הבריאות ומתנדבי [[זק"א]].{{הערה|{{mako|אור רביד|טביעות אצבע ומאגרים לא מסונכרנים: ההליך הקשה של זיהוי גופות הנרצחים וההרוגים במלחמה|cc16b794a3f1b81026|news-israel/2023_q4|12 באוקטובר 2023}};{{ש}}{{ישראל היום|חנן גרינווד|זוועות שאין לתאר: כך מתנהל הליך זיהוי מאות החללים מהטבח|news/defense/article/14695333|10 באוקטובר 2023}};{{ש}}{{הארץ|עידו אפרתי|"אף אחד לא חלם שנידרש למתחם גדול כל כך": המרכז לזיהוי גופות כורע תחת העומס|0000018b-2067-d680-af9b-22ef6cf80000|12 באוקטובר 2023}};{{ש}}{{וואלה|שלומי הלר, מירב כהן ויותם רונן|מאות גופות זוהו ונותרו מאות אחרות: "מנסים לא להרגיש כלום ולפעול לזיהוי"|3615942|13 באוקטובר 2023}};{{ש}}{{ynet|אריאלה איילון|"מגוש חרוך זיהינו אב שמחבק את בנו הקטן" {{!}} עדות הפתולוג של ישראל|health/article/byoku00aw6|23 באוקטובר 2023}};{{ש}}{{הארץ|נריה גוטל|זה היום ה-12 למלחמה. זיהינו 304 חללי צה"ל. המלחמה נמשכת|0000018b-5724-d8e2-a1eb-f736ad610000|24 באוקטובר 2023}};{{ש}}{{ynet|אריאלה איילון|רופאי השיניים שהוזעקו לזהות: "גופה ועוד גופה, הייתי על אוטומט"|health/article/rju8yc6fa|31 באוקטובר 2023}}}} [[הרב הראשי לישראל]], [[דוד לאו]], הנחה להמשיך בזיהוי הגופות גם ב[[שבת]].{{הערה|{{כיפה||הנחיה שוברת לב: הליך זיהוי הגופות ימשך גם בשבת|חדשות/1167846-0/|11 באוקטובר 2023}}}}',
6 => '',
7 => 'במאמץ לאיתור שרידי קורבנות מתקפת הפתע נעזר צה"ל ב[[עוף דורס|עופות דורסים]]{{הערה|{{ynet|ירון דרוקמן, יואב זיתון|בזכות עופות דורסים: התגלו גופות ליד יער בארי וסמוך לכיסופים|environment-science/article/rjprajz7p|3 בנובמבר 2023}}}} ובכלבים של [[רשות הטבע והגנים]], המשמים בשגרה לאיתור הרעלות של בעלי חיים.{{הערה|{{ynet|אילנה קוריאל|"זה לא נגמר": כלבי ההרעלות של רט"ג ממשיכים לאתר שרידי אדם בעוטף|environment-science/article/r110mui6a|7 במרץ 2024}}}}',
8 => '',
9 => '=== מערכת הבריאות ===',
10 => '=== התמודדות נפשית ===',
11 => '[[קובץ:Emotional support in Hostages Square during the Iron Swords War - Israel, January 2024 05.jpg|ממוזער|תמיכה נפשית ראשונית ב[[מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים|כיכר החטופים]] ב[[תל אביב-יפו|תל אביב]]]]',
12 => '',
13 => 'מחקר שנערך על ידי פרופ' [[יוסי לוי בלז]] וחוקרים נוספים ב[[המרכז האקדמי רופין|מרכז האקדמי רופין]] בשיתוף [[אוניברסיטת קולומביה]] בדק את השפעת מתקפת הטרור על בריאותם הנפשית של ישראלים, יהודים וערבים כאחד. המחקר, שפורסם בכתב העת [[לאנסט]], מצא ששכיחות מקרים של [[הפרעת דחק פוסט-טראומטית]], [[דיכאון קליני]] ו[[הפרעת חרדה מוכללת]] בחודשיים שלאחר המתקפה הייתה גבוהה בערך פי 2 מאשר בחודשיים לפני כן.{{הערה|{{ynet|הדר גיל-עד|מדיכאון ועד פוסט טראומה: שיעור הקשיים הנפשיים הוכפל במלחמה|health/article/yokra13707281|7 בדצמבר 2023}}}}',
14 => '=== רשות חירום לאומית ===',
15 => '==ההרס ביישובים==',
16 => 'במתקפת הפתע נגרם הרס ניכר ברבים מיישובי עוטף עזה, ומחשש לפגיעות נוספות פונו מרבית תושבי עוטף עזה לבתי מלון בישראל, תוך הפסקת עיקר הפעילות הכלכלית ביישובים אלה. מפעל [[נירלט]] שבקיבוץ [[ניר עוז]] נשרף כליל, [[דפוס בארי]] שבקיבוץ [[בארי (קיבוץ)|בארי]] לא ניזוק אך הושבת לשבוע. מפעלים נוספים ניזוקו, [[רפת]]ות נהרסו וגם הפעילות בשדות החקלאיים נפגעה.',
17 => 'הלחימה בגבול ישראל-לבנון הובילה לפינוי היישובים הישראלים שם מתושביהם, וגם בחלק מיישובים אלה נגרם הרס רב מירי רקטות וטילי נ"ט.{{הערה|{{כלכליסט|יובל אזולאי|"מי שיבוא לחניתה ימצא מקום מפורק, מפורר. במנרה יש הרס מוחלט"|local_news/article/ryttpqndp|24 בדצמבר 2023}};{{ש}}{{TheMarker|אפרת נוימן ועדי חשמונאי|מאות מיליוני שקלים: הנזק לרכוש בצפון עלול לעלות על הנזקים בדרום|0000018c-a141-d97c-a9ec-bfcff5a80000|26 בדצמבר 2023}}}}',
18 => '== הממשלה והכנסת ==',
19 => '=== משרדי הממשלה ===',
20 => 'ב-26 באוקטובר הממשלה הכריזה על העברת כ-100 מיליון שקלים כסיוע ראשוני לרשויות המקומיות.{{הערה|{{ישראל היום|חנן גרינווד|"חיזוק העורף והחוסן הלאומי": 105 מיליון שקלים אושרו לסיוע מיידי לרשויות המקומיות|news/local/article/14753152|26 באוקטובר 2023}}}} עם פרוץ המלחמה מערכת החינוך הושבתה או הוגבלה ל[[למידה מרחוק]] באזורים רבים, וחזרה לפעול בהדרגה ובכפוף להנחיות פיקוד העורף.{{הערה|{{מקור ראשון|ישי אלמקייס|משרד החינוך: רוב מוחלט של מוסדות החינוך חזרו לפעול בבתי הספר|news/688841|29 באוקטובר 2023}}}} בשבועות הראשונים, משרד החינוך התמודד עם קשיים בהחזרת הלימודים לשגרה ובמתן מענה חינוכי לתלמידים רבים שפונו מישוביהם.{{הערה|{{TheMarker|ליאור דטל|משרד החינוך במצב חירום – אך באוצר התמהמהו בהעברת תקציבים הולמים|0000018b-62b3-ddfd-a59f-e3f702700000|25 באוקטובר 2023}}}} בסוף אוקטובר 2023 פורסם שרשות החירום הלאומית{{הערה|שם=כלכליסטhga|{{כלכליסט|תומר גנון|לימודים בקרוואנים, מרפאות בספא וצוותי רווחה במלון: תוכנית שגרת המלחמה למפוני העוטף|local_news/article/h1bj8shga|24 באוקטובר 2023}}}} תפעיל תוכנית שגרת מלחמה עבור חלק מהמפונים מהדרום בשיתוף משרדי הממשלה.{{הערה|שם=כלכליסטhga}}',
21 => 'במקור, הפינוי היה אמור להיות בעיקר למוסדות ציבור, מתנ"סים ובתי ספר ומשרד הפנים היה אמור להיות אחראי על פינוי התושבים בשעת חירום, תוך שימוש במאגרי המידע שלו על כל תושבי המדינה. בפועל, הוחלט לפנותם לבתי המלון ומשרד התיירות לקח את האחריות.{{הערה|{{ynet|גד ליאור|"יש 125 אלף מפונים, ולאף משרד ממשלתי אין באמת מושג מי נמצא איפה"|economy/article/sjzl17b4t|14 בנובמבר 2023}}}}',
22 => 'בשבוע הרביעי למלחמה, מבקר המדינה [[מתניהו אנגלמן]] אמר כי תמונת המצב היא שהממשלה נכשלת בטיפול בעורף. היעדר תוכנית כלכלית והיעדר פרויקטור בשבוע הרביעי למלחמה, כאשר אי הוודאות פגעה בתושבי הדרום והצפון. הוא קרא לראש הממשלה והשרים להתכנס ולפתור את כל הבעיות.{{הערה|{{זמן ישראל||מבקר המדינה: "הממשלה נכשלת בטיפול בעורף"|433385|29 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{ישראל היום|נטעאל בנדל|מבקר המדינה בהתבטאות חריפה: "תקלה משמעותית - הממשלה נכשלת בטיפול בעורף"|news/local/article/14764802|29 באוקטובר 2023}}}}',
23 => 'לאחר יומיים, מונה פרויקטור.{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר, ניר שוקו כהן, שרון כידון|סאגת הפרויקטור האזרחי: מנכ"ל החברה למתנ"סים מונה לתפקיד|economy/article/q1xqrkq34|31 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{TheMarker|אבי בר-אלי|גם בניסיון השלישי, שר האוצר התעקש לבחור פרויקטור עם סימני שאלה גדולים|0000018b-84e0-df47-a3df-fee90f890000|31 באוקטובר 2023}}}} בתום חמישה שבועות מתחילת המלחמה, אושר מתווה הפיצויים למשק.{{הערה|{{TheMarker|ירדן בן גל הירשהורן|בתום חמישה שבועות: הכנסת אישרה את מתווה הפיצויים למשק|0000018b-b266-df42-a78f-bf67a8b90000|9 בנובמבר 2023}}}} הפרויקטור פרש בינואר 2024.{{הערה|{{כאן|יערה שפירא|הפרויקטור האזרחי לשיקום העורף התפטר: "אין בידי את הסמכויות והכלים"|688866|21 בינואר 2024}}}}{{הערה|{{וואלה|ינון שלום יתח, ליאת רון|פרויקטור שיקום העורף התפטר: "לא הבנו מה עשה בתקופה שעבד"|3637720|21 בינואר 2024}}}} הגוף שבראשו עמד פוזר במרץ 2024.{{הערה|{{ynet|גד ליאור|חמישה חודשים בלבד לאחר שהוקם: פוזר מרכז השליטה האזרחי למלחמה|economy/article/hk2lvqrr6|18 במרץ 2024}}}} ביוני 2024, נתניהו מינה את [[אבי כהן סקלי]] לפרויקטור אשר יתמקד בצפון ישראל, אך בהמשך הקפיא את המינוי.{{הערה|{{כאן|מיכאל שמש|פרשת מינוי הפרויקטור: טענו שנתניהו לא ידע - אבל הוא כן|763864|21 ביוני 2024}}}} לבסוף ראש הממשלה בחר ב[[אליעזר (צ'ייני) מרום]] לעמוד בראש המנהלה. בנוסף, האלוף במילואים [[יפתח רון-טל]] נכנס לתפקיד פרויקטור בדרום.{{הערה|שם=:0|{{כאן|מיכאל שמש|פארסת פרויקטור הצפון: נתניהו מינה את מפקד חיל הים לשעבר לתפקיד|764559|23 ביוני 2024}}}}<ref name=":0" />',
24 => 'לפי מבקר המדינה, ממיפוי הליקויים והפערים השונים עלה כי המכנה המשותף הנוגע לרובם המוחלט הוא היעדר ההיערכות לשעת חירום וכן פערים ביישום בפועל.{{הערה|{{כלכליסט|שחר אילן|המבקר לנתניהו: "נהפוך כל אבן בשאלת האחריות לכשלי ה-7 באוקטובר"|local_news/article/hyrklpynp|13 בנובמבר 2023}}}} בדוח<ref>[https://www.mevaker.gov.il/sites/DigitalLibrary/Documents/2023/NTZ-Swords-of-Iron/2023-NTZ-Swords-of-Iron.pdf דוח מיוחד - תלונות הציבור בשבועות הראשונים של מלחמת "חרבות ברזל"], [[נציב תלונות הציבור]], דצמבר 2023</ref> שפרסם מבקר המדינה בדצמבר 2023, ממשלת ישראל נכשלה בטיפול בעורף במלחמה. בדוח נכתב: "היעדר יישום של תוכנית סיוע כלכלי לציבור כבר בתחילת המבצע, לצד פינוי התושבים מביתם, יצר מצב שבו מאות אלפי אזרחים הפכו לאוכלוסייה נזקקת".{{הערה|{{כלכליסט|שחר אילן|מבקר המדינה: ממשלת ישראל נכשלה בטיפול בעורף במלחמה|local_news/article/b18n8jypt|19 בדצמבר 2023}}}}',
25 => 'ב-10 בפברואר 2024 התבצעה הורדת [[דירוג אשראי|דירוג האשראי]] של ישראל על ידי [[מודי'ס]] - הראשונה מאז שישראל נמדדה בדירוגי האשראי.',
26 => '=== בנק ישראל ===',
27 => 'בתחילת המלחמה הודיע [[בנק ישראל]] על תוכניתו למכור עד 30 מיליארד [[דולר אמריקאי|דולר]], כדי למנוע ירידה חדה בשער ה[[שקל חדש|שקל]].{{הערה|{{ynet||כדי למנוע את קריסת השקל: בנק ישראל הודיע שימכור עד 30 מיליארד דולר|news/article/byswrwwza|9 באוקטובר 2023}}}} ב-6 באוקטובר, טרם המלחמה, היה [[שער חליפין|שער החליפין]] 3.86 ש"ח לדולר. בתחילת המלחמה השקל נחלש, וב-27 באוקטובר הגיע שער החליפין לשיא של 4.08 ש"ח לדולר. עד לסוף אוקטובר מכר הבנק 8.2 מיליארד דולר,{{הערה|{{ynet|גד ליאור|בנק ישראל מכר 8.2 מיליארד דולר באוקטובר: השקל ממשיך להתחזק|economy/article/cpp9bwbas|7 בנובמבר 2023}}}}',
28 => 'בתחילת נובמבר 2023 הודיע הבנק על הקצאת עשרה מיליארד ש"ח לשם מתן [[הלוואה|הלוואות]] מוזלות לעסקים קטנים שנפגעו כתוצאה מהמלחמה.{{הערה|{{אייס||בנק ישראל בבשורה אדירה: זו ההטבה שתוכל להציל אתכם|987064|6 בנובמבר 2023}}}}',
29 => 'למשקי בית ועסקים שנפגעו ישירות מהמלחמה יזם הבנק זכות לדחות בשלושה חודשים תשלומי הלוואות, ללא חיוב בריבית ובעמלות.{{הערה|[https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/b15-10-23/ מתווה מקיף של בנק ישראל שאומץ על ידי הבנקים לסיוע ללקוחות בהתמודדות עם השלכות מלחמת "חרבות הברזל"], באתר [[בנק ישראל]], 15 באוקטובר 2023;{{ש}}[https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/23-10-23/ בנק ישראל מודיע על מתווה סיוע נוסף, ללקוחות חברות כרטיסי האשראי, בהתמודדות עם השלכות מלחמת "חרבות הברזל"], באתר [[בנק ישראל]], 23 באוקטובר 2023}}',
30 => '=== חקיקה ורגולציה ===',
31 => 'בעקבות המלחמה חוקקה הכנסת חוקים אחדים הנובעים ממצב החירום:',
32 => '* תיקון ל[[פקודת בתי הסוהר]] כ[[הוראת שעה]] לשלושה חודשים, המסמיך את [[השר לביטחון לאומי]] להכריז על מצב חירום כליאתי, שבו תתאפשר הגדלת הצפיפות במתקני כליאה.{{הערה|{{הצעת חוק|2210585|חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 64 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (מצב חירום כליאתי), התשפ"ד–2023}}}}',
33 => '* תיקון ל[[חוק סדר הדין הפלילי]] כהוראת שעה עד 8 בינואר 2024, המאפשר קיום דיונים באמצעות היוועדות חזותית, מחמת הקושי לשנע [[אסיר]]ים ו[[עציר]]ים ממתקני הכליאה אל בתי המשפט.{{הערה|{{הצעת חוק|2210633|חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 93 - הוראת שעה – חרבות ברזל) (היוועדות חזותית), התשפ"ד-2023}}}}',
34 => '* תיקון ל[[חוק דחיית מועדים]], כהוראת שעה, לדחיית מועדים לביצוע פעולות, שנקבעו ב[[חוזה]] או בהחלטות שיפוטיות, ולדחיית מועדי תשלום לרשות ציבורית, למי שמחמת מצב החירום יתקשה לעמוד במועד שנקבע ([[חייל]], [[שוטר]], [[סוהר]], [[כבאי]], [[החטיפה לעזה (מלחמת חרבות ברזל)|חטוף]], תושב יישוב שפונה, ב[[עוטף עזה]] וב[[גבול ישראל–לבנון]], ועוד).{{הערה|{{הצעת חוק|2210664|חוק דחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (חוזה, פסק דין או תשלום לרשות), התשפ"ד-2023}}}}',
35 => '* [[חוק לדחיית הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות]], התשפ"ד-2023, דחה את [[הבחירות לרשויות המקומיות בישראל (2024)|הבחירות לרשויות המקומיות]], שנועדו להיערך ב-[[31 באוקטובר]] [[2023]], ל-[[30 בינואר]] [[2024]].{{הערה|{{הצעת חוק|2210584|חוק לדחיית הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות, התשפ"ד-2023}}}}',
36 => '* חוק הגנה על מענקים מיוחדים (חרבות ברזל), התשפ"ד-2023 קובע שזכות למענק כמפורט בתוספת לחוק, אינה ניתנת להעברה, ל[[שעבוד (בטוחה)|שעבוד]] או ל[[עיקול]] אלא לשם תשלום [[מזונות]]. ההגנה ניתנת למענק המשולם ליחיד שהתפנה או שפונה ממקום מגוריו לפי החלטת הממשלה, ולמענק המשולם ליחיד שהוא בן משפחה של [[החטיפה לעזה (מלחמת חרבות ברזל)|חטוף או נעדר]] כתוצאה מהמלחמה.{{הערה|{{הצעת חוק|2210818|חוק הגנה על מענקים מיוחדים (חרבות ברזל), התשפ"ד-2023}}}}',
37 => '* חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (אישורים רגולטוריים, עיצומים כספיים ובדיקות מיתקני גז), התשפ"ד-2023 האריך בשלושה או בארבעה חודשים את תוקפם של אישורים רגולטוריים שמועד פקיעת תוקפם חל בתקופה של שלושה חודשים מתחילת המלחמה, דחה בשלושה חודשים את המועדים בהליכים להטלת [[עיצום כספי]], ודחה בשלושה חודשים את המועד לביצוע בדיקה תקופתית של מתקן גז.{{הערה|{{הצעת חוק|2210752|חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (אישורים רגולטוריים, עיצומים כספיים ובדיקות מיתקני גז), התשפ"ד-2023}}}}',
38 => '* [[חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה]], התשפ"ד–2023, מסדיר מתן תגמולים וזכויות לבני משפחה של חטופים ונעדרים בעקבות המלחמה.',
39 => '* פורסמו תקנות למסירת מידע מ[[המאגר הביומטרי]] לשם [[זיהוי חללים]] ונעדרים.{{הערה|{{קובץ התקנות|שם=תקנות שעת חירום (מסירת מידע לגופי ביטחון לצורך זיהוי, אימות זהות או איתור של גופה, נעדר או שבוי), התשפ"ד-2023|קישור=L62ZX29baK6crZhHkUCopedaEBEQDvibxT6mxOqlrvA|פורסם ב=11 באוקטובר 2023|מספר=10812}}}}',
40 => '* פורסמו [[חקיקת משנה|תקנות]] שונות להגמשתם של כללים, לשם התאמה לבעיות שיוצר מצב החירום.',
41 => '* [[רשות המסים בישראל]] הודיעה על פטור ממס על שווי שימוש ב[[רכב צמוד]] למשרתי [[מילואים]] ולמי שהוצאו ל[[חל"ת]] שהשביתו את הרכב הצמוד.{{הערה|[https://www.gov.il/BlobFolder/dynamiccollectorresultitem/employers-info-021123/he/IncomeTax_employers-info-021123.pdf זקיפת שווי שימוש ברכב כהכנסה - הנחיות מיוחדות בתקופת מלחמת "חרבות ברזל"], באתר רשות המסים בישראל, 2 בנובמבר 2023}}',
42 => '* מינימום [[תגמולי מילואים|תגמולי המילואים]] יועלה לתקופת המלחמה מ-215.17 ש"ח ליום ל-300 ש"ח ליום.{{הערה|{{ynet|גד ליאור|סוכם: מענקים של אלפי שקלים והגדלת תשלומים למילואימניקים|economy/article/b1plcqwqt|2 בנובמבר 2023}}}}',
43 => '* בחסות המלחמה הוקפאה אכיפתם של [[חוק הפיקדון]]{{הערה|{{כלכליסט|שני אשכנזי|המשרד להגנת הסביבה לא יאכוף את חוק הפיקדון בזמן המלחמה |local_news/article/rjlvgrtzp|15 באוקטובר 2023}}}} וחוק סימון מחירים.{{הערה|{{ynet|מירב קריסטל|הרשתות קיבלו אישור לא לסמן מחירים על מוצרים|economy/article/byg6uqc11p|16 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{וואלה|ליאת רון|לראשונה מהמלחמה: חובת סימון המחירים בסופרמרקט חוזרת|3622469|14 בנובמבר 2023}}}} כמו-כן אושרו תקנות המונעות מעבר מבוטחים בין קופות החולים.{{הערה|{{בחדרי חרדים|קובי ברקת|בעקבות המלחמה: לא ניתן לעבור בין קופות החולים|1608489|23 באוקטובר 2023}}}}',
44 => '==== פיצוי על נזק כספי כתוצאה מהמלחמה ====',
45 => '[[חוק מס רכוש וקרן פיצויים]] עוסק במתן פיצוי לישראלים שניזוקו כספית מפעילות צבאית. הטיפול במתן הפיצוי מוטל על [[רשות המיסים בישראל|רשות המיסים]]. החוק קובע את הכללים לפיצוי על נזק ישיר, כגון נזק לבתים ומכוניות שנפגעו או נזק ליבולים חקלאיים. הטיפול בנזק ישיר נעשה תוך כדי המלחמה, על ידי צוותים שהעריכו את גובה הנזק. בנוסף ניתן פיצוי על נזק עקיף, כגון אובדן הכנסות ותשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם עקב המלחמה (כתוצאה מסגירת מקום עבודתם בהוראת פיקוד העורף או סגירת מוסדות לימוד של ילדיהם). פיצוי על נזק עקיף ניתן, בהתאם לתקנות מס רכוש וקרן הפיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף)(חרבות ברזל)(הוראת שעה), התשפ"ד-2023. רשות המיסים פרסמה הנחיות על אופן הגשת תביעות לפיצוי.{{הערה|[https://www.gov.il/he/service/business-compensation-claim הגשת תביעת פיצויים לעסקים בשל נזק עקיף ממלחמת חרבות ברזל], באתר רשות המיסים}}{{הערה|{{מעריב אונליין||פיצויים, תביעות וביטוחים: הזכויות שמגיעות לכם בזמן מלחמה|news/israel/Article-1046036|19 באוקטובר 2023}}}}<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.din.co.il/articles/12991/B-25974/|כותרת=פגיעות רכוש עקב מלחמת חרבות ברזל: איך מקבלים פיצויים על נזקים בעקבות פעולות איבה?|אתר=[[דין - עורכי דין ומידע משפטי בישראל]]|תאריך=26 באוקטובר 2023}}</ref>{{כל זכות|שאלות ותשובות למי שרכושם נפגע במהלך מלחמת חרבות ברזל}}',
46 => 'טרם נחתם [[הסכם קיבוצי (ישראל)|הסכם קיבוצי]] הקובע את הכללים לתשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם עקב המלחמה.',
47 => '== חמ"ל אזרחי וכיתות כוננות ==',
48 => 'ב[[אקספו תל אביב]] הוקם [[מרכז לוגיסטי]] של חברי ארגון [[אחים לנשק (תנועת מחאה)|אחים לנשק]] בשם 'החמ"ל האזרחי' שעשו הסבה למשאבים שעמדו ברשותם בעקבות הפעילות שלהם במסגרת [[המחאה נגד הרפורמה המשפטית]], בו הם סיפקו עזרה לאזורים ואנשים שנפגעו כתוצאה מהמלחמה, וכן סייע בתחומים רבים.{{הערה|{{Time Out ישראל|יעל שטוקמן|המקום הכי מעורר תקווה כרגע הוא החמ"ל האזרחי של "אחים לנשק"|חמל-אזרחי|12 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{מעריב אונליין||לאחר שהקפיאו את המחאה: כך נראה מערך ההתנדבות של "אחים לנשק"|news/israel/Article-1045441|17 באוקטובר 2023}}}} בנוסף, מספר ארגונים אזרחיים גייסו מתנדבים לסיוע לחקלאים שסבלו ממחסור בעובדים בשל המלחמה.',
49 => 'ב[[רמלה]] הוקם חמ"ל של ארגון [[ערי ישראל (ארגון)|ערי ישראל]] ביחד עם [[ישראל שלי]] שסייע לכמאה מקומות.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/MeirLayosh/status/1714011201930145919?s=20|הכותב=מאיר ליוש|כותרת=פוסט|אתר=X (formerly Twitter)|שפה=he|תאריך_וידוא=2023-10-20}}}}',
50 => 'ב[[סטודיו למשחק ניסן נתיב]] שב[[ירושלים]] הוקם חמ"ל אזרחי גדול בשיתוף פעולה של [[לב אחד - סיוע אזרחי בחירום|עמותת לב אחד]] (שהפעילה עוד מספר חמ"לים נוספים ברחבי הארץ), [[התעוררות בירושלים|תנועת התעוררות]] וסיעת האיחוד.',
51 => 'במקביל, עם תחילת המלחמה בישראל קונן חשש אצל רבים מאזרחי ישראל כי [[ערביי ישראל]] יצטרפו למלחמה לאחר מה שקרה במהלך מבצע [[המהומות בישראל (2021)|שומר החומות]]", אף על פי שבפועל כלל לא התרחשו אירועים מסוג זה. הוקמו [[כיתת כוננות|כיתות כוננות]] ברשויות מקומיות רבות ותוגברו קיימות.{{הערה|{{כלכליסט|גיא נרדי|במקום המדינה: כיתות כוננות של אזרחים מציפות את השכונות בישראל|local_news/article/b1o8zqaza|19 באוקטובר 2023}}}} [[השר לביטחון לאומי]] [[איתמר בן גביר]] עודד את המהלך ומינה עבורו את ניצב בדימוס [[שמעון לוי (ניצב)|שמעון לוי]] כפרויקטור מיוחד.{{הערה|{{מעריב אונליין|אלון חכמון|בגלל המלחמה: מאות כיתות כוננות חדשות, גם במרכז {{!}} הנתונים נחשפים|news/military/Article-1046146|19 באוקטובר 2023}}}}',
52 => 'בנוסף לחימוש של כיתות הכוננות באלפי כלי נשק וציוד חדש, השר לביטחון פנים [[איתמר בן גביר]] הודיע על הקלות בהוצאת [[רישיון נשק]] לאזרחים.{{הערה|{{mako|משה נוסבאום|כיתות הכוננות יחומשו; הקלה לאזרחים בקבלת רישיון נשק|20982e677381b81027|news-israel/2023_q4|10 באוקטובר 2023}}}}',
53 => '',
54 => 'בעקבות המלחמה נפתחו לראשונה כיתות כוננות גם בערים.{{הערה|{{סרוגים||ישראל במלחמה: כיתות כוננות יוקמו גם בערים|852443-ישראל-במלחמה-כיתות-כוננות-יוקמו-גם-בער|16 באוקטובר 2023}}}} ב[[ירושלים]] הודיעו על פתיחה של כיתת כוננות בכל שכונה.{{הערה|{{סרוגים||בשל המצב הביטחוני: כיתות כוננות יוקמו בירושלים|700662-בשל-המצב-הביטחוני-כיתות-כוננות-יוקמו-ב|11 באוגוסט 2022}}}}',
55 => '[[קובץ:PXL_20231017_104812383.jpg|ממוזער|חמ"ל הנעדרים של אחים לנשק בתל אביב]]',
56 => '== הירתמות של ארגונים אזרחיים ==',
57 => '[[קובץ:אחת מעמדות ריענון מזון ושתייה לחיילים יוזמה של אנשים פרטיים.jpg|250px|ממוזער|שמאל|אחת מעמדות ריענון, מזון ושתייה שהוקמו עבור חיילים יוזמה של אנשים פרטיים ועסקים]]',
58 => 'לצד התגייסות ללחימה, קמו יוזמות רבות מצד ארגונים וקבוצות תמיכה בנושאים שונים כולל - תמיכה במשפחות הנפגעים והנופלים, תמיכה במשפחות המפונות מעוטף עזה, סיוע למשפחות הנעדרים, תרומות לחיילי צה"ל, מבצעי הסברה ברשתות החברתיות בעולם, ועוד. הדבר כולל בתי מלון, קיבוצים ובתי הארחה לאירוח המשפחות שנעקרו מבתיהם, תרומות מוצרי מזון, ביגוד, צעצועים ועוד למשפחות, תרומות כספיות או עבודה ישירה, סיוע נפשי ל[[נפגעי חרדה]] ולאנשים שאיבדו קרובי משפחה, תרומות דם, משלוחי מזון וציוד חסר לחיילים ולצוותים רפואיים.{{הערה|{{וואלה|מירב כהן|למען תושבי הדרום והחיילים: כל יוזמות ההתנדבות לסיוע לקו חזית המלחמה|3614569|8 באוקטובר 2023}}}} סיוע לחקלאים{{הערה|{{מוסף כלכליסט|ארי ליבסקר|שדות של תקווה|26-10-23/m02}}}} ועוד חברות עסקיות רבות נרתמו לעזרה, ביוזמות רבות ומגוונות.{{הערה|{{מעריב אונליין|ליאת שניידר|כל הארץ מתגייסת: היוזמות העסקיות והאזרחיות למען החיילים ותושבי הדרום|business/Article-1044133|16 באוקטובר 2023}}}} כך למשל [[פורום העסקים]], ששותפות בו 200 מהחברות הגדולות במשק, החל לחלק כרטיסים דיגיטליים לכל משפחה ב[[עוטף עזה]], על סך 1,000 ש"ח לכל נפש במשפחה.{{הערה|{{גלובס|שירה ספיר|פורום העסקים יעניק תלוש של 1,000 שקל לכל אדם מעוטף עזה|1001460167|14 באוקטובר 2023}}}} ה[[בנקאות בישראל|בנקים הגדולים בישראל]] העמידו עשרות מיליוני שקלים לטובת נפגעי המתקפה, וכך גם [[קבוצת עזריאלי]] שהודיעה על תרומה של 40 מיליון שקלים לטובת עמותות וארגונים המסייעים לחיילים ולמשפחות.{{הערה|{{גלובס|רועי ויינברגר|המגזר העסקי תורם בענק, במסלולים עוקפי מדינה|1001460210|16 באוקטובר 2023}}}}',
59 => 'מספר ארגונים אזרחיים המשיכו לפעול במשך כמה חודשים. אסף ויותם דוקטור מ[[מסעדת האחים]] הקימו חמ"ל אוכל עם פרוץ המלחמה, אך לאחר זמן עברו לסייע לחקלאים וליצרנים קטנים שנפגעו בעקבות המלחמה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://timeout.co.il/האחים-ריאיון/|הכותב=שרון בן-דוד|כותרת=תנו להם פרס ישראל: "האחים" לא מפסיקים לעזור, עם או בלי חמ"ל|אתר=טיים אאוט|תאריך=2023-12-05|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2023-12-08}}</ref> ארגון [[אחים לנשק (תנועת מחאה)|אחים לנשק]], בשיתוף ה[[מועצה מקומית|מועצות המקומיות]], הקים כ־100 מרכזים לחינוך משלים באתרי המפונים וביישובי קו העימות.{{הערה|{{ynet||האחים לנשק לוקחים גם את החינוך לידיים: יפעילו 100 מרכזי פעילות לנוער|activism/article/rkkix0grp|28 בנובמבר 2023}}}}',
60 => 'בני נוער רבים יצאו לעבודה ב[[חקלאות]], ביוזמת בתי ספר, רשויות מקומית וארגונים, לשם סיוע לחקלאים שעובדיהם עזבו.{{הערה|[https://www.facebook.com/p/חיבורים-בחקלאות-100057267325551/ דף פייסבוק "חיבורים בחקלאות"];{{ש}}{{mako|יפית פרץ|"פתאום חבר'ה מוסלמים באים לעזור ליהודים"|66ff60b37551c81026|home-family-kids|28 בנובמבר 2023}};{{ש}}{{קישור כללי|הכותב=|כותרת=עמק יזרעאל: תלמידי המועצה נרתמים למען חקלאי ישראל {{!}} עמקניוז - חדשות העמק|אתר=עמקניוז - חדשות העמק|תאריך=10 בנובמבר 2023|כתובת=https://emeknews.co.il/עמק-יזרעאל-תלמידי-המועצה-נרתמים-למען-ח/}};{{ש}}{{קישור כללי|הכותב=מערכת ניוזים|כותרת=מחלקת הנוער של בת-ים בשיתוף עם כלל בתי הספר התיכוניים בעיר למען ענף החקלאות בישראל|אתר=ניוזים - מרכז|תאריך=25 בדצמבר 2023|כתובת=https://newzim.co.il/merkaz/?p=40759}};{{ש}}{{קישור כללי|הכותב=חן מור אטיאס|כותרת="חוויה מעצימה ומלמדת": תלמידי אשדוד יצאו להתנדב בחקלאות|אתר=SchokenGroup|תאריך=9 בינואר 2024|כתובת=https://www.kan-ashdod.co.il/news/132643}}}}<ref>{{מעריב אונליין|סתיו נמר|"שמחים לעזור": תלמידי תיכון יסייעו בהתנדבות לחקלאים ברחבי הארץ|news/Education/Article-1049858|5 בנובמבר 2023}}</ref>',
61 => 'בעקבות חשיפה לצורכי פצועי צה"ל, אלה דוברוב ואלה תמרין יסדו את מיזם התפירה "שוויק" שתופר בגדים בהתאמה אישית לחיילים פצועים. במיזם משתתפים כ-50 תופרות ותופר אחד.{{הערה|{{ynet|גל גנות|המתנדבות שתופרות לפצועי המלחמה: "כשהחייל מצליח ללבוש מכנסיים לבד - זה נותן לו כוח"|activism/article/b1nbl1sap|10 במרץ 2024}}}}',
62 => 'עם היוודע דבר [[מתקפת הפתע על ישראל (2023)|מתקפת הפתע על ישראל]] בבוקר [[7 באוקטובר]] [[2023]] ועל רקע הידיעות על הטבח בדרום ו[[מלחמת חרבות ברזל|המלחמה]] שפרצה בעקבותיו, נערך [[אוום – מרכז רוחני בינלאומי לשלום|מרכז רוחני ערבה]] לקליטת 100 תושבים וילדים שפונו מיישובי העוטף.{{הערה|שם=חדשות-13|{{חדשות 13||ערבה אין קץ: תושבי ואתרי התיירות של הערבה נרתמים לעזרת המפונים|item/mood/vacation-in-israel/nmmig-903787067/|5 בנובמבר 2023}}}}',
63 => '=== הירתמות העורף למאמצי ההסברה ===',
64 => '{{הפניה לערך מורחב|ההסברה הישראלית במלחמת חרבות ברזל#הסברה מטעם אזרחים וגורמים פרטיים}}',
65 => 'מכיוון שממשלת ישראל ו[[משרד ההסברה]] שהוקם מחדש בתחילת 2023 לא תפקדו בכלל אחרי פרוץ המלחמה, אזרחים רבים, בהם משפיעני רשת, פעלו ל[[הסברה ישראלית|הסברת ישראל]] ב[[רשת חברתית מקוונת|רשתות החברתיות]] וה[[אינטרנט]].{{הערה|{{יוטיוב|S8-A8dWKo-8|שם=הקרב בזירת ההסברה: השחקנים ומשפיעני הרשת מתגייסים|אורך=04:59|ערוץ=כאן {{!}} חדשות - תאגיד השידור הישראלי}}}}',
66 => 'הוקמו פרויקטים לתיעוד ושימור עדויות מהמתקפה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.youtube.com/watch?v=SwCyDafzKIA|הכותב=שאול אמסטרדמסקי|כותרת="היד ושם של 2023" - האנשים שהחליטו לתעד את סיפורי הזוועות|אתר=כאן 11|תאריך=9 בנובמבר 2023}}</ref>',
67 => '[[ראש ממשלת ישראל]] לשעבר [[נפתלי בנט]] התראיין לרשתות התקשורת הזרות, [[הסברה ישראלית|הגן על ישראל]], הצדיק את התגובה הצבאית והציג את [[אכזריות]] [[חמאס]] אותה הוא השווה ל[[נאצים]].{{הערה|{{יוטיוב|nb51udzHM9M|שם='We're fighting Nazis': Former Israeli prime minister defends cutting off energy to Gaza Strip|אורך=00:49|ערוץ=Sky News}},{{ש}}{{יוטיוב|ejpJhwFF0w8|שם=Bennett to Erin Burnett: “Hamas burned babies. All Israelis are united to destroy Hamas".|אורך=11:16|ערוץ=נפתלי בנט {{!}} Naftali Bennett}},{{ש}}{{יוטיוב|5t8-K-IdNAg|שם=״Proportionality״|אורך=00:46|ערוץ=נפתלי בנט {{!}} Naftali Bennett}},{{ש}}{{יוטיוב|wV62K66q44M|שם=No, CNN, there aren’t two “narratives” to the Gaza hospital blast. Go do your goddamn job.|אורך=03:17|ערוץ=נפתלי בנט {{!}} Naftali Bennett}}}}{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר|בנט בבליץ ראיונות לתקשורת הזרה {{!}} צפו בעימות עם המראיין: "תתבייש, שמעתי מספיק"|news/article/bjvdwcb11a|13 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{ישראל היום|מערכת ישראל היום|בנט למגישת BBC: "תתביישו לכם!"|news/geopolitics/article/14739415|22 באוקטובר 2023}}}} בנוסף פעל בנט לעודד את עם ישראל ולהעלות את המורל בקרב החיילים והאזרחים, בהקשר זה טבע את [[אמרת כנף|אמרת הכנף]] "יש לנו עם של אריות".{{הערה|{{ערוץ7||בנט: "יש לנו עם של אריות"|615999|8 באוקטובר 2023}}}}',
68 => '[[יוסף חדאד]], פעיל הסברה [[ערביי ישראל|ערבי-ישראלי]], קיים אף הוא ראיונות רבים לכלי התקשורת הזרים והעלה סרטונים רבים לרשתות החברתיות התומכים בישראל ובמלחמתה בחמאס.',
69 => 'ידוענים רבים שיתפו תוכני הסברה ברשתות החברתיות, בהם [[אבישג סמברג]] (המדליסטית האולימפית).{{הערה|{{ישראל היום|אורן אהרוני|ספורטאים מצטיינים: כך הפכה החבורה האולימפית למשרד ההסברה של המדינה|sport/other-sports/article/14720108|17 באוקטובר 2023}}}}',
70 => '=== מטה ההסברה האזרחי ===',
71 => '{{הפניה לערך מורחב|מטה ההסברה האזרחי}}',
72 => 'מטה ההסברה האזרחי הוא ארגון [[ההסברה הישראלית במלחמת חרבות ברזל|הסברה פרו-ישראלי]] ללא מטרות רווח שקם באופן ספונטני למחרת מתקפת הפתע על ישראל, ב-[[9 באוקטובר]], על ידי מספר אזרחים שזיהו את כשל ה[[התעמולה הישראלית|הסברה הישראלי]] בעולם, והפיצו באמצעות ה[[רשת חברתית מקוונת|רשתות החברתיות]] תוכני הסברה פרו-ישראליים שיצרו.',
73 => 'בתוך שעות ספורות מתחילת ההתארגנות הספונטנית, הצטרפו אל מאגר ההפצה קרוב ל-30,000 חברים. בעקבות כך עלה הצורך בתכנים במגוון שפות אשר יותאמו למגוון פלטפורמות. כשלושת אלפים [[התנדבות|מתנדבים]] הצטרפו לתפעל את המערך בתפקידים שונים: [[מתורגמן|מתורגמנים]], אנשי [[רעיונאי|קריאייטיב]] ותוכן, [[עריכת וידאו|עורכי וידאו]] ו[[מעצב גרפי|גרפיקאים]], אנשי [[תחקיר עיתונאי|תחקיר]] והפקה, [[פסיכולוג]]ים ו[[עובד סוציאלי|עובדים סוציאליים]]. בנוסף, התגייסו לארגון כ-30 שיתופי פעולה [[טכנולוגיה|טכנולוגיים]] עם חברות [[חברת הזנק|סטארט-אפ]] ו[[היי-טק]] שנרתמו התנדבות.',
74 => 'לאחר שלושה שבועות של פעילות, נרשם הארגון כ[[עמותה]] בשם "מטה ההסברה האזרחי".',
75 => '=== הירתמות עולם הבידור למען החיילים והניצולים ===',
76 => 'אמנים וידוענים רבים פרסמו הודעות תמיכה בישראל ב[[רשת חברתית מקוונת|רשתות החברתיות]], וחלקם אף התגייסו וסייעו בתרומות. חלק מהאמנים, בהם [[עידן עמדי]] (שהיה [[לוחם]] ב[[חיל ההנדסה הקרבית]] ונפצע במהלך המלחמה), [[עקיבא (זמר)|עקיבא]], ו[[רביב כנר]] התגייסו ל[[שירות מילואים בצה"ל|מילואים]] והעלו משם סרטוני חיזוק לרשתות.{{הערה|{{יוטיוב|SAKtDK_bM3s|שם="זה לא סצינה מפאודה - אלה החיים האמיתיים": המסר המרגש של עידן עמדי ועקיבא מהמילואים|אורך=02:47|ערוץ=[[עכשיו 14]]}}}}',
77 => 'אמנים רבים הופיעו בהתנדבות מול חיילים ומול מפונים מהעוטף בבתי מלון באילת וברחבי הארץ. ביניהם: [[ברי סחרוף]],{{הערה|{{ynet|רן בוקר|מעלה את המורל: ברי סחרוף שר לחיילים בצפון|blogs/warday11/article/r10uevjza|16 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{כיכר השבת|יאיר טוקר|"הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן" {{!}} ברי סחרוף שר עם הלוחמים.|security-news/s2ppvb|18 באוקטובר 2023}}}} [[אחינועם ניני]],{{הערה|{{ynet|רן בוקר|אחינועם ניני הופיעה בפני חיילים בצפון: "עשיתי את זה באהבה. תודה לחיילים"|entertainment/article/h111llsy116|15 באוקטובר 2023}}}}[[ליאור נרקיס]], [[התקווה 6]], [[אריאל זילבר]], [[ירמי קפלן]],{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://103fm.maariv.co.il/programs/media.aspx?ZrqvnVq=JGHHKL&c41t4nzVQ=EF|כותרת=ירמי קפלן: שמעתי סיפורי גבורה מעוררי השראה|אתר=103FM|תאריך=16 באוקטובר 2023|שפה=he|תאריך_וידוא=2023-10-23}}}} [[חנן בן ארי]],{{הערה|{{ynet|רן בוקר|החתן הוקפץ למילואים - והתחתן בבסיס "להרמת המורל" עם הופעה של חנן בן ארי|entertainment/article/hkpevunwp|11 באוקטובר 2023}}}} [[אמיר דדון]]{{הערה|{{ישראל היום|מאיה כהן|מרגש: צפו באמיר דדון מעניק הופעה אינטימית למפוני העוטף|culture/music/article/14719052|17 באוקטובר 2023}}}} [[נטע ברזילי]], [[איל גולן|אייל גולן]], [[טל מוסרי]], [[הראל סקעת]], [[עומר אדם]], [[איתי לוי]], [[שלמה ארצי]], [[עדן חסון]], [[נינט טייב]], כוכבי [[ארץ נהדרת]], [[עדי אשכנזי]], [[גיא הוכמן]] ועוד.{{הערה|{{ynet|בר זגה|הסלבס מתגייסים|news/article/lwkwf4lsb|16 באוקטובר 2023}}}}',
78 => 'בעת המלחמה, [[חנן בן ארי]] כתב והלחין את השיר "[[מולדת (שיר של חנן בן ארי)|מולדת]]" העוסק בתגובה למתקפת הטרור וההתגייסות של עם ישראל לסייע ולנצח במלחמה.{{הערה|{{החדשות 13|מערכת תרבות ובידור|חנן בן ארי בשיר חדש ומטלטל: "מולדת, הנביאים חזו לך אחרת, מישהו נרדם במשמרת"|item/entertainment/music/ulvbm-903754249|16 באוקטובר 2023}}}}',
79 => '===מחאות ===',
80 => '===פטריוטיות===',
81 => 'ביישובי ישראל הונף [[דגל ישראל]] ברחובות, בכיכרות, במבני ציבור ובבתים פרטיים.',
82 => 'סיסמאות כגון "ביחד ננצח" ו"אנחנו ננצח" הופיעו ב[[שלט חוצות|שלטי חוצות]], על גבי מכוניות ועל אריזות של מוצרי צריכה.',
83 => 'בזמן הלוויותיהם של חללי המלחמה, התפשט המנהג של משמרות דגלים לאורך הרחובות שבהם עוברת ההלוויה.',
84 => '',
85 => '<gallery>',
86 => 'Together we will win slogan in Holon - Iron Swords War, January 2024 06.jpg|דגל ישראל ב[[חולון]] עם הכיתוב "ביחד ננצח"',
87 => 'Azrieli 041123 We Shall Win 02.jpg|[[מרכז עזריאלי]] מואר בדגל ישראל בזמן המלחמה',
88 => 'שלט בצומת בראשון לציון.jpg|שלט חוצות ב[[ראשון לציון]]',
89 => 'Together we will win 4.jpg|שלט חוצות ב[[רמת השרון]]',
90 => 'Together we will win 2.jpg|אריזה של מגבות נייר',
91 => '</gallery>',
92 => '',
93 => '== החברה הערבית בישראל ==',
94 => '=== הירתמות לסיוע ===',
95 => '==== במהלך המתקפה ====',
96 => '==== לאחר המתקפה ====',
97 => 'אזרחים מהפזורה הבדואית כתבו כי הם רוצים להתנדב ללחימה של צה"ל ושל המשטרה ולסייע בכל דרך אפשרית.{{הערה|{{מעריב אונליין|ארנולד נטייב|"תגייסו אותנו": תושבי הדרום הבדואים שמבקשים להצטרף ללחימה|news/military/Article-1043489|8 באוקטובר 2023}}}} כמו כן התנדבו אותם אזרחים לסייע בחיפוש אחר נעדרים בשטחי העוטף בימים שלאחר המלחמה.{{הערה|[https://www.facebook.com/photo/?fbid=636341692004804&set=a.258978759741 פעילות בדואים במהלך מתקפת הפתע על מדינת ישראל], באתר פייסבוק, 14 באוקטובר 2023}}',
98 => '',
99 => 'חבר הכנסת [[אחמד טיבי]] הקים מוקד סיוע לאזרחים יהודים וערבים שמופעל על ידי מתנדבים יהודים וערבים, בין היתר לשם סיוע למשפחות נעדרים.',
100 => '',
101 => 'עמותת "נשים בדואיות למען עצמן" פתחה חמ"ל למען תושבי הדרום בדואים ויהודים שנפגעו ומעניק סיוע במוצרים ובתמיכה נפשית.{{הערה|שם=אחיטוב}} בעיר [[רהט]] הוקם ופעל פורום יהודי-ערבי שמטרתו לתת מענה למשפחות שנפגעו בדרום{{הערה|{{ynet|עינב חלבי|המדינה לא טרחה לדבר עם הבדואים שנפגעו, ברהט הקימו חמ"ל עבורם|news/article/syy7hhkgt|28 באוקטובר 2023}}}} וחמ"ל יהודי-ערבי לחלוקת חבילות מזון לנזקקים.{{הערה|{{ישראל היום|איליה יגורוב|יוזמה מרגשת ברהט: חמ"ל יהודי־ערבי לחלוקת חבילות מזון לנזקקים עקב המצב|news/local/article/14765985|30 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{מעריב אונליין|ארנולד נטייב|לראשונה בישראל: חמ"ל יהודי־ערבי ברהט שיסייע למשפחות יהודיות וערביות|news/israel/Article-1047577|25 באוקטובר 2023}}}}',
102 => '',
103 => 'עשרות מתושבי הכפר [[דיר אל-אסד]] בישלו במשך יומיים עבור תושבי הדרום שנעקרו מבתיהם ומשלחת של חברי מועצה העבירה את המזון שהוכן אל התושבים.{{הערה|{{וואלה|יואב איתיאל|אנשי דיר אל אסד התגייסו לעזור למתפני העוטף: "לרצח אין שפה, דת או תרבות"|3617842|22 באוקטובר 2023}}}}',
104 => '',
105 => 'תלמידים מהיישוב [[א-סייד]] סייעו בהתנדבות בחקלאות.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/Mahamed45049766/status/1721966758758686801|כותרת=https://twitter.com/Mahamed45049766/status/1721966758758686801|אתר=X (formerly Twitter)|שפה=he|תאריך_וידוא=2023-11-08}}}}',
106 => '',
107 => 'במוצאי שבת הוקם "משמר לשותפות ערבית-יהודית בתל אביב-יפו" שמונה כ-500 אנשים, יהודים וערבים. מטרת המשמר להגיע לנקודות חיכוך אפשריות כדי לנסות להרגיע מתחים. אמיר בדראן, פוליטיקאי מקומי הקשור ליוזמה, שוחח עם ארגוני ערבים כמו [[האגודה למען ערביי יפו]], המועצה האיסלמית הנבחרת ביפו, ועדי שכונות ערביות, [[שייח']]ים ו[[אימאם|אימאמים]] וטען כי כולם מזועזעים מהמתרחש ופועלים כדי למנוע אלימות והסתה.{{הערה|שם=אחיטוב}} יוזמה דומה הייתה קיימת כבר שנתיים בין יישובים בכרמל ותושבי פורדיס. קבוצה של כ-600 תושבים בחיפה, ערבים ויהודים, נרתמה למען ניקוי מקלטים ציבוריים בעיר.{{הערה|שם=אחיטוב}}{{הערה|[https://twitter.com/kann/status/1713933400648626669?s=48&t=FqF5yF6Wy-s-iaEuYlcRNQ ארגון יהודי ערבי התדייס לפרויקט משותף], באתר "טוויטר", 16 באוקטובר 2023}}',
108 => '',
109 => 'מועצת [[כפר קאסם]] הזמינה משפחות מהדרום להתארח בעיר.{{הערה|[https://rotter.net/forum/scoops1/815196.shtml עיריית כפר קאסם פרסמה: עיריית כפר קאסם ומוסדותיה ערוכים לקלוט משפחות מהדרום שיתקבלו ע''י תושבי העיר והעירייה], באתר רוטר}}',
110 => '',
111 => 'קבוצות הכדורגל של הפועל אום אל פאחם וכפר קאסם עמדו דקת דומייה במהלך אימון לזכר נרצחי ההתקפה.{{הערה|{{ישראל היום||"ערבים ויהודים כאחד": מחווה מרגשת של הפועל אום אל פאחם וכפר קאסם לנרצחים בטבח החמאס|sport/israeli-soccer/article/14805769|9 בנובמבר 2023}}}}',
112 => 'במועצה המקומית [[זרזיר (יישוב)|זרזיר]] הדליקו נרות לזכר הנרצחים בהתקפה ומתוך הזדהות עם כאב המשפחות.{{הערה|[https://www.facebook.com/100066363595199/posts/pfbid0LiLeRSv4mtiRVAnd3TnSZxTK1jYYFX5HQTsuZrmrpGnZ9cN3RujyMDGEptBCNKR8l/?d=w&mibextid=Na33Lf 1300 נרות לזכר 1300 הנרצחים], באתר "פייסבוק", 14 בנובמבר 2023}}',
113 => 'חבר הכנסת [[איימן עודה]] ממפלגת [[חד"ש]] גינה מעל דוכן הכנסת את האירועים.{{הערה|{{סרוגים||עודה נגד טבח אוקטובר: "לא יכול לקבל את זה"|864866-עודה-נגד-טבח-אוקטובר-לא-יכול-לקבל-את-זה|15 בנובמבר 2023}}}} ושיבח את היהודים והערבים שיצאו להתנדב. הוא גם גינה את הקריאה של הנהגת חמאס לציבור הערבי בישראל להצטרף למאבק נגד ישראל כפי שקרה [[המהומות בישראל (2021)|במהומות בישראל (2021)]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://rotter.net/forum/scoops1/815348.shtml|כותרת=איימן עודה: אסור בתכלית האיסור לקבל כל פגיעה באזרחים חפים מפשע, מגנה בכל תוקף את הקריאה של חמאס לציבור הערבי להצטרף למאבק נגד ישראל|אתר=רוטר}}</ref>',
114 => '',
115 => '[[מנסור עבאס]] פנה לאזרחי המדינה הערבים בבקשה שלא לעודד גורמים קיצוניים ושוליים בחברה הערבית לאור המתיחות שיצרה המלחמה.{{הערה|{{כאן|דקלה אהרן שפרן|מנסור עבאס במסר לאזרחים הערבים: "עלינו לחסום גורמים קיצוניים ולהוות גשר לשלום בין העמים"|588974|30 באוקטובר 2023}}}} לפני כן, גינה את מתקפת החמאס.{{הערה|{{כאן|סולימאן מסוודה|מנסור עבאס: "לשחרר את האסירים הישראלים"|561075|9 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/mmagadli/status/1710617331930468796|כותרת=https://twitter.com/mmagadli/status/1710617331930468796|אתר=X (formerly Twitter)|שפה=he|תאריך_וידוא=2023-11-02}}}}',
116 => 'שני נערים בני 14 מ[[אום אל-פחם]] נתפסו ליד [[תחנת הרכבת סבידור]] ב[[תל אביב]] כשעל גופם [[סכין|סכינים]], לאחר שעוררו את חשדם של ה[[שוטר]]ים.{{הערה|{{ישראל היום|אבי כהן|צפו בתיעוד: סוכל פיגוע דקירה בתל אביב|news/defense/article/14818756|13 בנובמבר 2023}}.}} נגד השניים הוגש [[כתב אישום]] באשמה שקשרו קשר [[רצח|לרצוח]] חייל צה"ל.{{הערה|{{ערוץ7||כתב אישום נגד שני קטינים מאום אל-פאחם שתכננו לרצוח חייל צה"ל|961148|17 בנובמבר 2023}}.}}',
117 => 'נגד 13 ערבים ישראלים, רובם תושבי [[סכנין]], הוגש [[כתב אישום]], באשמה שהיו שותפים ב[[ארגון טרור|חוליית טרור]] שתכננה לבצע פיגועים, תוך שיתוף פעולה עם ה[[חמאס]].{{הערה|{{ישראל היום|עידן אבני, מישל מכול|פרשה ביטחונית חמורה: תושבי סכנין הקימו תא חמאס בגליל ותכננו להוציא פיגועים|news/defense/article/15395174|10 במרץ 2024}}.}}',
118 => '=== אבטלת פלסטינים ===',
119 => 'פלסטינים תושב הגדה המערבית שעבדו בישראל לא הורשו לעבור במחסומים ואיבדו את פרנסתם, ובישראל נוצר מחסור בידיים עובדות, בין היתר בתחום הבנייה.{{הערה|{{כלכליסט|דרור ניר קסטל, מרכז הנדל"ן|100 אלף פועלים פלסטינים אינם עובדים: "הכסף נגמר אפילו לעדשים"|real-estate/article/b1s2abodt|27 בדצמבר 2023}}}}{{הערה|{{וואלה|לי סיביליה|מחסור בעובדים: רמי לוי פרסם מודעת דרושים לסיוע בסניפים|3614495|8 באוקטובר 2023|finance}}}}',
120 => '',
121 => 'המחסור בנהגי אוטובוס ערבים, המהווים מחצית מכח העבודה בענף, הביא את [[משרד התחבורה]] להודיע על דילול משמעותי בפעילות התחבורה הציבורית.{{הערה|{{וואלה|אודי עציון|נהגי האוטובוס הערביים לא מגיעים לעבודה, היהודים יעבדו עייפים|3615362|11 באוקטובר 2023|cars}}}} במספר מקרים הותקפו נהגי אוטובוס ערבים.{{הערה|{{ישראל היום|אסף גולן|גל תקיפות נהגי אוטובוס ערבים בירושלים: "הכתובת על הקיר - רצח נהג הוא עניין של זמן"|news/local/article/14774457|1 בנובמבר 2023}}}} עובדים ערבים במערכת הבריאות טענו שמתרחש נגדם "ציד מכשפות".{{הערה|{{ynet|אדיר ינקו|גילויי גזענות בבתי החולים: "ביקשו שאף ערבי לא יטפל בהם"|health/article/yokra13655898|31 באוקטובר 2023}}}}',
122 => '',
123 => '=== תקיפת הסטודנטים הערבים בנתניה ===',
124 => '',
125 => '== גלריה ==',
126 => '<gallery widths=250 heights=150 caption="[[גרפיטי]], [[ציור קיר|ציורי קיר]] [[אמנות רחוב]] ומיצגים">',
127 => 'קובץ:October 7 Memorial in Ashdod.jpg|ציור קיר ב[[אשדוד]] לזכר [[מתקפת הפתע על ישראל (2023)]] עם הכיתוב "[[לא נשכח ולא נסלח]]"',
128 => 'קובץ:Graffiti Inbal Liberman of Nir Am.jpg|ציור קיר לכבוד [[ענבל ליברמן]] מ[[קיבוץ]] [[ניר עם]] שארגנה את [[כיתת כוננות|כיתת הכוננות]] והצילה את הקיבוץ ב-7 באוקטובר',
129 => 'קובץ:Israel Ziv Graffiti.jpg|ציור קיר לכבוד האלוף [[ישראל זיו]] שהתנדב להילחם במחבלים והציל אזרחים ב-7 באוקטובר',
130 => 'קובץ:ציור של רחל אדרי על קיר מקלט ברחוב נתן קומוי 4 נווה שאנן חיפה.jpg|ציור של [[רחל אדרי]] על [[מקלט (מיגון)|מקלט ציבורי]] ב[[חיפה]]',
131 => 'קובץ:We Stand with Israel the Flower People Project 1.jpg|200px|מיצב פרחים במחווה להצהרתו של הנשיא [[ג'ו ביידן]], "We Stand with Israel". כיכר הבימה (כיכר התרבות), תל אביב',
132 => 'קובץ:Blindfolded teddy bears covered with red blood stains 3.jpg|200px|בובות דובי פרווה מכוסי עיניים ומוכתמים בכתמי צבע אדום-דם, המייצגים את 30 הילדים שנחטפו על ידי מחבלי חמאס לעזה. כיכר דיזנגוף, תל אביב',
133 => '</gallery>'
] |
כל הקישורים החיצוניים שהוסרו בעריכה (removed_links) | [] |
כל הקישורים החיצוניים בטקסט החדש (all_links) | [
0 => 'https://www.inn.co.il/news/616483',
1 => 'https://www.inn.co.il/news/953125',
2 => 'https://www.mako.co.il/news-israel/2023_q4/Article-cc16b794a3f1b81026.htm',
3 => 'https://www.israelhayom.co.il/news/defense/article/14695333',
4 => 'https://www.haaretz.co.il/0000018b-2067-d680-af9b-22ef6cf80000',
5 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3615942',
6 => 'https://www.ynet.co.il/health/article/byoku00aw6',
7 => 'https://www.haaretz.co.il/0000018b-5724-d8e2-a1eb-f736ad610000',
8 => 'https://www.ynet.co.il/health/article/rju8yc6fa',
9 => 'https://www.kipa.co.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/1167846-0//',
10 => 'https://www.ynet.co.il/environment-science/article/rjprajz7p',
11 => 'https://www.ynet.co.il/environment-science/article/r110mui6a',
12 => 'https://www.ynet.co.il/health/article/hjpz6iyzp',
13 => 'https://www.themarker.com/0000018b-238a-dd34-afdf-f78f81940000',
14 => 'https://www.israelhayom.co.il/health/article/14718139',
15 => 'https://www.haaretz.co.il/0000018b-0b69-dae3-a1cb-bf693f120000',
16 => 'https://www.calcalist.co.il/local_news/article/hk4s0slmp',
17 => 'https://www.gov.il/he/departments/guides/containing-anxiety',
18 => 'https://www.oref.org.il/12550-17885-he/Pakar.aspx',
19 => 'https://www.oref.org.il/12550-17988-he/Pakar.aspx',
20 => 'https://www.the7eye.org.il/499031',
21 => 'https://www.haaretz.co.il/0000018b-12f8-d2fc-a59f-d3f907660000',
22 => 'https://www.calcalist.co.il/local_news/article/ryttpqndp',
23 => 'https://www.themarker.com/0000018c-a141-d97c-a9ec-bfcff5a80000',
24 => 'https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001460323',
25 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3620097',
26 => 'https://www.themarker.com/0000018b-8668-df47-a3df-fe6970180000',
27 => 'https://www.calcalist.co.il/local_news/article/b1o8zqaza',
28 => 'https://www.maariv.co.il/news/military/Article-1046146',
29 => 'https://www.mako.co.il/news-israel/2023_q4/Article-20982e677381b81027.htm',
30 => 'https://www.srugim.co.il/?p=852443-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%91%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%9B%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%AA-%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%99%D7%95%D7%A7%D7%9E%D7%95-%D7%92%D7%9D-%D7%91%D7%A2%D7%A8',
31 => 'https://www.srugim.co.il/?p=700662-%D7%91%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%91-%D7%94%D7%91%D7%99%D7%98%D7%97%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%9B%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%AA-%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%99%D7%95%D7%A7%D7%9E%D7%95-%D7%91',
32 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3614569',
33 => 'https://newmedia.calcalist.co.il/magazine-26-10-23/m02.html',
34 => 'https://www.maariv.co.il/business/Article-1044133',
35 => 'https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001460167',
36 => 'https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001460210',
37 => 'https://timeout.co.il//%D7%97%D7%9E%D7%9C-%D7%90%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99',
38 => 'https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-1045441',
39 => 'https://twitter.com/MeirLayosh/status/1714011201930145919?s=20',
40 => 'https://timeout.co.il/%D7%94%D7%90%D7%97%D7%99%D7%9D-%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%99%D7%95%D7%9F/',
41 => 'https://www.ynet.co.il/activism/article/rkkix0grp',
42 => 'https://www.facebook.com/p/%D7%97%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%97%D7%A7%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%AA-100057267325551/',
43 => 'https://www.mako.co.il/home-family-kids/Article-66ff60b37551c81026.htm',
44 => 'https://emeknews.co.il/%D7%A2%D7%9E%D7%A7-%D7%99%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%90%D7%9C-%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%A6%D7%94-%D7%A0%D7%A8%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%9E%D7%A2%D7%9F-%D7%97/',
45 => 'https://newzim.co.il/merkaz/?p=40759',
46 => 'https://www.kan-ashdod.co.il/news/132643',
47 => 'https://www.maariv.co.il/news/Education/Article-1049858',
48 => 'https://www.ynet.co.il/activism/article/b1nbl1sap',
49 => 'https://13tv.co.il/item/mood/vacation-in-israel/nmmig-903787067/',
50 => 'https://youtube.com/watch?v=S8-A8dWKo-8',
51 => 'https://www.youtube.com/watch?v=SwCyDafzKIA',
52 => 'https://youtube.com/watch?v=nb51udzHM9M',
53 => 'https://youtube.com/watch?v=ejpJhwFF0w8',
54 => 'https://youtube.com/watch?v=5t8-K-IdNAg',
55 => 'https://youtube.com/watch?v=wV62K66q44M',
56 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/bjvdwcb11a',
57 => 'https://www.israelhayom.co.il/news/geopolitics/article/14739415',
58 => 'https://www.inn.co.il/news/615999',
59 => 'https://www.israelhayom.co.il/sport/other-sports/article/14720108',
60 => 'https://youtube.com/watch?v=SAKtDK_bM3s',
61 => 'https://www.ynet.co.il/blogs/warday11/article/r10uevjza',
62 => 'https://www.kikar.co.il/security-news/s2ppvb',
63 => 'https://www.ynet.co.il/entertainment/article/h111llsy116',
64 => 'https://103fm.maariv.co.il/programs/media.aspx?ZrqvnVq=JGHHKL&c41t4nzVQ=EF',
65 => 'https://www.ynet.co.il/entertainment/article/hkpevunwp',
66 => 'https://www.israelhayom.co.il/culture/music/article/14719052',
67 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/lwkwf4lsb',
68 => 'https://13tv.co.il/item/entertainment/music/ulvbm-903754249',
69 => 'https://www.israelhayom.co.il/news/local/article/14753152',
70 => 'https://www.makorrishon.co.il/news/688841/',
71 => 'https://www.themarker.com/0000018b-62b3-ddfd-a59f-e3f702700000',
72 => 'https://www.calcalist.co.il/local_news/article/h1bj8shga',
73 => 'https://www.ynet.co.il/economy/article/sjzl17b4t',
74 => 'https://www.zman.co.il/433385/popup/',
75 => 'https://www.israelhayom.co.il/news/local/article/14764802',
76 => 'https://www.ynet.co.il/economy/article/q1xqrkq34',
77 => 'https://www.themarker.com/0000018b-84e0-df47-a3df-fee90f890000',
78 => 'https://www.themarker.com/0000018b-b266-df42-a78f-bf67a8b90000',
79 => 'https://www.kan.org.il/688866',
80 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3637720',
81 => 'https://www.ynet.co.il/economy/article/hk2lvqrr6',
82 => 'https://www.kan.org.il/763864',
83 => 'https://www.kan.org.il/764559',
84 => 'https://www.calcalist.co.il/local_news/article/hyrklpynp',
85 => 'https://www.mevaker.gov.il/sites/DigitalLibrary/Documents/2023/NTZ-Swords-of-Iron/2023-NTZ-Swords-of-Iron.pdf',
86 => 'https://www.calcalist.co.il/local_news/article/b18n8jypt',
87 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/byswrwwza',
88 => 'https://www.ynet.co.il/economy/article/cpp9bwbas',
89 => 'https://www.ice.co.il/media/news/article/987064',
90 => 'https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/b15-10-23/',
91 => 'https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/23-10-23/',
92 => 'https://www.gov.il/he/service/business-compensation-claim',
93 => 'https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-1046036',
94 => 'https://www.din.co.il/articles/12991/B-25974/',
95 => 'http://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=LawReshumot&lawitemid=2210585',
96 => 'http://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=LawReshumot&lawitemid=2210633',
97 => 'http://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=LawReshumot&lawitemid=2210664',
98 => 'http://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=LawReshumot&lawitemid=2210584',
99 => 'http://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=LawReshumot&lawitemid=2210818',
100 => 'http://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=LawReshumot&lawitemid=2210752',
101 => 'https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/L62ZX29baK6crZhHkUCopedaEBEQDvibxT6mxOqlrvA=',
102 => 'https://www.gov.il/BlobFolder/dynamiccollectorresultitem/employers-info-021123/he/IncomeTax_employers-info-021123.pdf',
103 => 'https://www.ynet.co.il/economy/article/b1plcqwqt',
104 => 'https://www.calcalist.co.il/local_news/article/rjlvgrtzp',
105 => 'https://www.ynet.co.il/economy/article/byg6uqc11p',
106 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3622469',
107 => 'https://www.bhol.co.il/news/1608489',
108 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/r11fioc00t',
109 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3642862',
110 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/r1dgfu5oa',
111 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/bkgtkseqa',
112 => 'https://www.ynet.co.il/health/article/yokra13707281',
113 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/h1egjc4mt',
114 => 'https://www.bhol.co.il/news/1607637',
115 => 'https://twitter.com/Horizon_lately/status/1720432536273187006',
116 => 'https://twitter.com/BenCaspit/status/1717430761588957375',
117 => 'https://twitter.com/yollancohen/status/1725947879024476651',
118 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/byo11d55116',
119 => 'https://www.haaretz.co.il/0000018b-1e53-d47b-a7fb-bfd3a10f0000',
120 => 'https://x.com/lirishavit/status/1712690223199482059',
121 => 'https://www.maariv.co.il/news/military/Article-1043489',
122 => 'https://www.facebook.com/photo/?fbid=636341692004804&set=a.258978759741',
123 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/syy7hhkgt',
124 => 'https://www.israelhayom.co.il/news/local/article/14765985',
125 => 'https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-1047577',
126 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3617842',
127 => 'https://twitter.com/Mahamed45049766/status/1721966758758686801',
128 => 'https://rotter.net/forum/scoops1/815196.shtml',
129 => 'https://www.israelhayom.co.il/sport/israeli-soccer/article/14805769',
130 => 'https://www.facebook.com/100066363595199/posts/pfbid0LiLeRSv4mtiRVAnd3TnSZxTK1jYYFX5HQTsuZrmrpGnZ9cN3RujyMDGEptBCNKR8l/?d=w&mibextid=Na33Lf',
131 => 'https://twitter.com/kann/status/1713933400648626669?s=48&t=FqF5yF6Wy-s-iaEuYlcRNQ',
132 => 'https://www.srugim.co.il/?p=864866-%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%94-%D7%A0%D7%92%D7%93-%D7%98%D7%91%D7%97-%D7%90%D7%95%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%91%D7%A8-%D7%9C%D7%90-%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9C-%D7%9C%D7%A7%D7%91%D7%9C-%D7%90%D7%AA-%D7%96%D7%94',
133 => 'https://rotter.net/forum/scoops1/815348.shtml',
134 => 'https://www.kan.org.il/588974',
135 => 'https://www.kan.org.il/561075',
136 => 'https://twitter.com/mmagadli/status/1710617331930468796',
137 => 'https://www.makorrishon.co.il/news/683615/',
138 => 'https://www.maariv.co.il/news/law/Article-1047116',
139 => 'https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-1044214',
140 => 'https://krayot.com/archives/57248',
141 => 'https://www.calcalist.co.il/local_news/article/hkj00jstba',
142 => 'https://www.makorrishon.co.il/news/694595/',
143 => 'https://www.israelhayom.co.il/news/defense/article/14818756',
144 => 'https://www.inn.co.il/news/961148',
145 => 'https://www.israelhayom.co.il/news/defense/article/15395174',
146 => 'https://www.calcalist.co.il/real-estate/article/b1s2abodt',
147 => 'https://finance.walla.co.il/item/3614495',
148 => 'https://cars.walla.co.il/item/3615362',
149 => 'https://www.israelhayom.co.il/news/local/article/14774457',
150 => 'https://www.ynet.co.il/health/article/yokra13655898',
151 => 'https://twitter.com/roi_amgar/status/1718344556935094448',
152 => 'https://www.haaretz.co.il/0000018b-7aa8-d0f6-afeb-7abdd0930000',
153 => 'https://www.kolzchut.org.il/he/%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%9E%D7%99_%D7%A9%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%A9%D7%9D_%D7%A0%D7%A4%D7%92%D7%A2_%D7%91%D7%9E%D7%94%D7%9C%D7%9A_%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA_%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C'
] |
קישורים בדף, לפני העריכה (old_links) | [
0 => 'https://youtube.com/watch?v=SAKtDK_bM3s',
1 => 'https://www.maariv.co.il/business/Article-1044133',
2 => 'https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001460167',
3 => 'https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001460210',
4 => 'https://www.maariv.co.il/news/military/Article-1043489',
5 => 'https://www.gov.il/he/departments/guides/containing-anxiety',
6 => 'https://www.oref.org.il/12550-17885-he/Pakar.aspx',
7 => 'https://www.oref.org.il/12550-17988-he/Pakar.aspx',
8 => 'https://www.the7eye.org.il/499031',
9 => 'https://www.haaretz.co.il/0000018b-12f8-d2fc-a59f-d3f907660000',
10 => 'https://www.haaretz.co.il/0000018b-1e53-d47b-a7fb-bfd3a10f0000',
11 => 'https://youtube.com/watch?v=S8-A8dWKo-8',
12 => 'https://13tv.co.il/item/entertainment/music/ulvbm-903754249',
13 => 'https://www.calcalist.co.il/local_news/article/b1o8zqaza',
14 => 'https://www.maariv.co.il/news/military/Article-1046146',
15 => 'https://www.mako.co.il/news-israel/2023_q4/Article-20982e677381b81027.htm',
16 => 'https://twitter.com/MeirLayosh/status/1714011201930145919?s=20',
17 => 'https://www.ynet.co.il/health/article/hjpz6iyzp',
18 => 'https://www.ynet.co.il/blogs/warday11/article/r10uevjza',
19 => 'https://www.kikar.co.il/security-news/s2ppvb',
20 => 'https://www.ynet.co.il/entertainment/article/h111llsy116',
21 => 'https://103fm.maariv.co.il/programs/media.aspx?ZrqvnVq=JGHHKL&c41t4nzVQ=EF',
22 => 'https://www.ynet.co.il/entertainment/article/hkpevunwp',
23 => 'https://www.israelhayom.co.il/culture/music/article/14719052',
24 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/lwkwf4lsb',
25 => 'https://youtube.com/watch?v=nb51udzHM9M',
26 => 'https://youtube.com/watch?v=ejpJhwFF0w8',
27 => 'https://youtube.com/watch?v=5t8-K-IdNAg',
28 => 'https://youtube.com/watch?v=wV62K66q44M',
29 => 'https://www.themarker.com/0000018b-238a-dd34-afdf-f78f81940000',
30 => 'https://www.haaretz.co.il/0000018b-0b69-dae3-a1cb-bf693f120000',
31 => 'https://www.inn.co.il/news/616483',
32 => 'https://www.israelhayom.co.il/sport/other-sports/article/14720108',
33 => 'https://www.makorrishon.co.il/news/683615/',
34 => 'https://www.maariv.co.il/news/law/Article-1047116',
35 => 'https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-1044214',
36 => 'https://krayot.com/archives/57248',
37 => 'https://www.calcalist.co.il/local_news/article/hkj00jstba',
38 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/bjvdwcb11a',
39 => 'https://www.israelhayom.co.il/news/geopolitics/article/14739415',
40 => 'https://www.inn.co.il/news/615999',
41 => 'https://www.mako.co.il/news-israel/2023_q4/Article-cc16b794a3f1b81026.htm',
42 => 'https://www.israelhayom.co.il/news/defense/article/14695333',
43 => 'https://www.haaretz.co.il/0000018b-2067-d680-af9b-22ef6cf80000',
44 => 'https://www.kipa.co.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/1167846-0//',
45 => 'https://www.ynet.co.il/health/article/byoku00aw6',
46 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/h1egjc4mt',
47 => 'https://www.bhol.co.il/news/1607637',
48 => 'https://twitter.com/BenCaspit/status/1717430761588957375',
49 => 'https://www.haaretz.co.il/0000018b-5724-d8e2-a1eb-f736ad610000',
50 => 'https://newmedia.calcalist.co.il/magazine-26-10-23/m02.html',
51 => 'https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001460323',
52 => 'https://www.themarker.com/0000018b-8668-df47-a3df-fe6970180000',
53 => 'https://www.ynet.co.il/health/article/rju8yc6fa',
54 => 'https://www.israelhayom.co.il/news/local/article/14753152',
55 => 'https://www.makorrishon.co.il/news/688841/',
56 => 'https://www.calcalist.co.il/local_news/article/h1bj8shga',
57 => 'https://www.themarker.com/0000018b-62b3-ddfd-a59f-e3f702700000',
58 => 'https://www.zman.co.il/433385/popup/',
59 => 'https://www.israelhayom.co.il/news/local/article/14764802',
60 => 'http://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=LawReshumot&lawitemid=2210585',
61 => 'http://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=LawReshumot&lawitemid=2210633',
62 => 'http://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=LawReshumot&lawitemid=2210664',
63 => 'http://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=LawReshumot&lawitemid=2210584',
64 => 'https://www.inn.co.il/news/953125',
65 => 'https://www.ynet.co.il/economy/article/b1plcqwqt',
66 => 'https://www.gov.il/BlobFolder/dynamiccollectorresultitem/employers-info-021123/he/IncomeTax_employers-info-021123.pdf',
67 => 'https://rfa.justice.gov.il/SearchPredefinedApi/Documents/L62ZX29baK6crZhHkUCopedaEBEQDvibxT6mxOqlrvA=',
68 => 'https://twitter.com/mmagadli/status/1710617331930468796',
69 => 'https://www.kan.org.il/588974',
70 => 'https://www.kan.org.il/561075',
71 => 'http://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=LawReshumot&lawitemid=2210818',
72 => 'http://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=LawReshumot&lawitemid=2210752',
73 => 'https://twitter.com/Horizon_lately/status/1720432536273187006',
74 => 'https://finance.walla.co.il/item/3614495',
75 => 'https://cars.walla.co.il/item/3615362',
76 => 'https://www.israelhayom.co.il/news/local/article/14774457',
77 => 'https://www.ynet.co.il/health/article/yokra13655898',
78 => 'https://twitter.com/roi_amgar/status/1718344556935094448',
79 => 'https://www.haaretz.co.il/0000018b-7aa8-d0f6-afeb-7abdd0930000',
80 => 'https://www.calcalist.co.il/local_news/article/rjlvgrtzp',
81 => 'https://www.ynet.co.il/economy/article/byg6uqc11p',
82 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/byswrwwza',
83 => 'https://www.ynet.co.il/economy/article/cpp9bwbas',
84 => 'https://www.ice.co.il/media/news/article/987064',
85 => 'https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/b15-10-23/',
86 => 'https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/23-10-23/',
87 => 'https://www.israelhayom.co.il/news/local/article/14765985',
88 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/syy7hhkgt',
89 => 'https://twitter.com/Mahamed45049766/status/1721966758758686801',
90 => 'https://www.ynet.co.il/economy/article/q1xqrkq34',
91 => 'https://www.themarker.com/0000018b-84e0-df47-a3df-fee90f890000',
92 => 'https://www.themarker.com/0000018b-b266-df42-a78f-bf67a8b90000',
93 => 'https://www.makorrishon.co.il/news/694595/',
94 => 'https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-1045441',
95 => 'https://timeout.co.il//%D7%97%D7%9E%D7%9C-%D7%90%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99',
96 => 'https://www.youtube.com/watch?v=SwCyDafzKIA',
97 => 'https://www.calcalist.co.il/local_news/article/hyrklpynp',
98 => 'https://www.bhol.co.il/news/1608489',
99 => 'https://www.ynet.co.il/economy/article/sjzl17b4t',
100 => 'https://www.israelhayom.co.il/health/article/14718139',
101 => 'https://www.calcalist.co.il/local_news/article/hk4s0slmp',
102 => 'https://www.israelhayom.co.il/news/defense/article/14818756',
103 => 'https://www.inn.co.il/news/961148',
104 => 'https://twitter.com/yollancohen/status/1725947879024476651',
105 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/byo11d55116',
106 => 'https://www.facebook.com/photo/?fbid=636341692004804&set=a.258978759741',
107 => 'https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-1047577',
108 => 'https://twitter.com/kann/status/1713933400648626669?s=48&t=FqF5yF6Wy-s-iaEuYlcRNQ',
109 => 'https://rotter.net/forum/scoops1/815196.shtml',
110 => 'https://www.israelhayom.co.il/sport/israeli-soccer/article/14805769',
111 => 'https://www.gov.il/he/service/business-compensation-claim',
112 => 'https://www.facebook.com/100066363595199/posts/pfbid0LiLeRSv4mtiRVAnd3TnSZxTK1jYYFX5HQTsuZrmrpGnZ9cN3RujyMDGEptBCNKR8l/?d=w&mibextid=Na33Lf',
113 => 'https://timeout.co.il/%D7%94%D7%90%D7%97%D7%99%D7%9D-%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%99%D7%95%D7%9F/',
114 => 'https://www.ynet.co.il/activism/article/rkkix0grp',
115 => 'https://www.calcalist.co.il/local_news/article/b18n8jypt',
116 => 'https://www.mevaker.gov.il/sites/DigitalLibrary/Documents/2023/NTZ-Swords-of-Iron/2023-NTZ-Swords-of-Iron.pdf',
117 => 'https://www.calcalist.co.il/local_news/article/ryttpqndp',
118 => 'https://www.themarker.com/0000018c-a141-d97c-a9ec-bfcff5a80000',
119 => 'https://www.ynet.co.il/health/article/yokra13707281',
120 => 'https://rotter.net/forum/scoops1/815348.shtml',
121 => 'https://www.mako.co.il/home-family-kids/Article-66ff60b37551c81026.htm',
122 => 'https://www.facebook.com/p/%D7%97%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%97%D7%A7%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%AA-100057267325551/',
123 => 'https://emeknews.co.il/%D7%A2%D7%9E%D7%A7-%D7%99%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%90%D7%9C-%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%A6%D7%94-%D7%A0%D7%A8%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%9E%D7%A2%D7%9F-%D7%97/',
124 => 'https://newzim.co.il/merkaz/?p=40759',
125 => 'https://www.kan-ashdod.co.il/news/132643',
126 => 'https://www.kan.org.il/688866',
127 => 'https://www.calcalist.co.il/real-estate/article/b1s2abodt',
128 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/r11fioc00t',
129 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/r1dgfu5oa',
130 => 'https://www.ynet.co.il/environment-science/article/rjprajz7p',
131 => 'https://www.ynet.co.il/environment-science/article/r110mui6a',
132 => 'https://www.israelhayom.co.il/news/defense/article/15395174',
133 => 'https://www.ynet.co.il/activism/article/b1nbl1sap',
134 => 'https://www.ynet.co.il/economy/article/hk2lvqrr6',
135 => 'https://13tv.co.il/item/mood/vacation-in-israel/nmmig-903787067/',
136 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3615942',
137 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3620097',
138 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3637720',
139 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3622469',
140 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3614569',
141 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3642862',
142 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3617842',
143 => 'https://www.ynet.co.il/news/article/bkgtkseqa',
144 => 'https://x.com/lirishavit/status/1712690223199482059',
145 => 'https://www.srugim.co.il/?p=852443-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%91%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%9B%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%AA-%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%99%D7%95%D7%A7%D7%9E%D7%95-%D7%92%D7%9D-%D7%91%D7%A2%D7%A8',
146 => 'https://www.srugim.co.il/?p=700662-%D7%91%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%91-%D7%94%D7%91%D7%99%D7%98%D7%97%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%9B%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%AA-%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%99%D7%95%D7%A7%D7%9E%D7%95-%D7%91',
147 => 'https://www.srugim.co.il/?p=864866-%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%94-%D7%A0%D7%92%D7%93-%D7%98%D7%91%D7%97-%D7%90%D7%95%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%91%D7%A8-%D7%9C%D7%90-%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9C-%D7%9C%D7%A7%D7%91%D7%9C-%D7%90%D7%AA-%D7%96%D7%94',
148 => 'https://www.maariv.co.il/news/Education/Article-1049858',
149 => 'https://www.din.co.il/articles/12991/B-25974/',
150 => 'https://www.kolzchut.org.il/he/%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%9E%D7%99_%D7%A9%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%A9%D7%9D_%D7%A0%D7%A4%D7%92%D7%A2_%D7%91%D7%9E%D7%94%D7%9C%D7%9A_%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA_%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C',
151 => 'https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-1046036',
152 => 'https://www.kan.org.il/763864',
153 => 'https://www.kan.org.il/764559'
] |
קוד הוויקי של הדף החדש, עם התמרה לפני שמירה (new_pst) | '{{להשלים|השפעות נוספות בעורף - משמעות פינוי תושבי הצפון ועטף עזה, שימוש בדגלי ישראל, ביטול לימודים בכל רחבי הארץ והחזרה הדרגתית, סגירת מרכזי בילוי, הפחתת תדירות תחב"צ, יוזמות נוספות ועוד.|נושא=ישראל|כל הערך=כן}}[[קובץ:Policeperson Square with flags and support signs, Raanana, October 2023 (19).jpg|ממוזער|250px|[[דגל ישראל|דגלי ישראל]] להבעת תמיכה בכוחות הביטחון, בכיכר השוטר ב[[רעננה]]. אוקטובר 2023.]]
[[קובץ:Iron Swords 141023 Dizengoff vigil 01.jpg|ממוזער|250px|[[ישראלים]] מדליקים ב[[כיכר דיזנגוף]] [[נר נשמה|נרות]] לזכר הנרצחים והחטופים מ[[מתקפת הפתע על ישראל (2023)|מתקפת הטרור הפלסטינית]] באוקטובר 2023.]]
'''ה[[עורף (מלחמה)|עורף]] ה[[ישראל]]י''' מתמודד עם השלכותיה של [[מתקפת הפתע על ישראל (2023)|מתקפת פתע]] שבוצעה על ידי [[טרור פלסטיני|מחבלים]] מ[[רצועת עזה]] ב-7 באוקטובר 2023 נגד מדינת ישראל, והובילה לפרוץ '''[[מלחמת חרבות ברזל]]'''.
עם פתיחת המלחמה, יותר מ-3,000 [[טרור פלסטיני|מחבלים פלסטינים]] חדרו ל[[עוטף עזה]] במקביל, [[חמאס]] ו[[הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני]] פתחו ב[[התקפות רקטות פלסטיניות על ישראל|ירי כבד של אלפי רקטות מרצועת עזה]] וביצעו מעשי [[טבח]], [[אונס]] וביזה,{{הערה|{{ערוץ7|חזקי ברוך|גלנט הציג לבכירי נאט"ו תיעוד לא מצונזר מהטבח של חמאס|616483|12 באוקטובר 2023}}}} רצחו יותר מ-800 אזרחים והרגו יותר מ-350 חיילים ושוטרים. בנוסף, {{אב-מחב|חטופים במתקפת הפתע}} אזרחים, חיילים וחיילות [[החטיפה לעזה (מלחמת חרבות ברזל)|נחטפו לרצועת עזה]], ומוחזקים בשבי החמאס והג'יהאד האיסלמי (חלקם שוחררו במהלך המלחמה או נהרגו במהלכה). בתגובה, ממשלת ישראל הכריזה על [[מלחמה]] בשם מלחמת חרבות ברזל וגייסה כ-360,000 [[שירות המילואים בישראל|חיילי מילואים]] ב[[צו 8]].{{הערה|{{ערוץ7||הממשלה מאשרת גיוס של עד 360 אלף חיילי מילואים|953125|10 באוקטובר 2023}}}} במהלך המלחמה נמשך הירי על מדינת ישראל.
== תמיכת גופי הצלה וחירום ==
{{להשלים|פסקה=כן|נושא=ישראל|נושא2=צבא וביטחון}}
במהלך מלחמת חרבות ברזל הייתה פעילות רבה של גופי ההצלה והחירום הלאומיים.
המספר העצום של הנרצחים במתקפת הפתע, בהם רבים שגופתם הושחתה, הצריך מאמץ יוצא דופן של [[זיהוי גופות]] החללים טרם הבאתם לקבורה. מאות גופות של מחבלים שהושארו בשטח הועברו אף הן לזיהוי והמשך טיפול. הגופות הובאו ל[[מחנה שורה]] שליד [[רמלה]], ושם נערך הזיהוי, בין השאר לפי [[טביעת אצבע|טביעות אצבע]], מבנה ה[[שיניים]] ו[[בדיקת סמני DNA]] והשוואתם למידע שבמאגרים ביומטריים. בזיהוי עוסקת [[הרבנות הצבאית]] בצירוף עובדים ממשטרת ישראל, מערכת הבריאות ומתנדבי [[זק"א]].{{הערה|{{mako|אור רביד|טביעות אצבע ומאגרים לא מסונכרנים: ההליך הקשה של זיהוי גופות הנרצחים וההרוגים במלחמה|cc16b794a3f1b81026|news-israel/2023_q4|12 באוקטובר 2023}};{{ש}}{{ישראל היום|חנן גרינווד|זוועות שאין לתאר: כך מתנהל הליך זיהוי מאות החללים מהטבח|news/defense/article/14695333|10 באוקטובר 2023}};{{ש}}{{הארץ|עידו אפרתי|"אף אחד לא חלם שנידרש למתחם גדול כל כך": המרכז לזיהוי גופות כורע תחת העומס|0000018b-2067-d680-af9b-22ef6cf80000|12 באוקטובר 2023}};{{ש}}{{וואלה|שלומי הלר, מירב כהן ויותם רונן|מאות גופות זוהו ונותרו מאות אחרות: "מנסים לא להרגיש כלום ולפעול לזיהוי"|3615942|13 באוקטובר 2023}};{{ש}}{{ynet|אריאלה איילון|"מגוש חרוך זיהינו אב שמחבק את בנו הקטן" {{!}} עדות הפתולוג של ישראל|health/article/byoku00aw6|23 באוקטובר 2023}};{{ש}}{{הארץ|נריה גוטל|זה היום ה-12 למלחמה. זיהינו 304 חללי צה"ל. המלחמה נמשכת|0000018b-5724-d8e2-a1eb-f736ad610000|24 באוקטובר 2023}};{{ש}}{{ynet|אריאלה איילון|רופאי השיניים שהוזעקו לזהות: "גופה ועוד גופה, הייתי על אוטומט"|health/article/rju8yc6fa|31 באוקטובר 2023}}}} [[הרב הראשי לישראל]], [[דוד לאו]], הנחה להמשיך בזיהוי הגופות גם ב[[שבת]].{{הערה|{{כיפה||הנחיה שוברת לב: הליך זיהוי הגופות ימשך גם בשבת|חדשות/1167846-0/|11 באוקטובר 2023}}}} במאמץ לאיתור שרידי קורבנות מתקפת הפתע נעזר צה"ל ב[[עוף דורס|עופות דורסים]]{{הערה|{{ynet|ירון דרוקמן, יואב זיתון|בזכות עופות דורסים: התגלו גופות ליד יער בארי וסמוך לכיסופים|environment-science/article/rjprajz7p|3 בנובמבר 2023}}}} ובכלבים של [[רשות הטבע והגנים]], המשמים בשגרה לאיתור הרעלות של בעלי חיים.{{הערה|{{ynet|אילנה קוריאל|"זה לא נגמר": כלבי ההרעלות של רט"ג ממשיכים לאתר שרידי אדם בעוטף|environment-science/article/r110mui6a|7 במרץ 2024}}}}
[[קובץ:People hiding from rockets under a bridge during an alarm in Rishon LeZion.jpg|ממוזער|250px|ישראלים מסתתרים בשעת אזעקה מתחת לגשר ב[[ראשון לציון]]]]
במהלך המלחמה פרסם [[פיקוד העורף]] הנחיות התגוננות בפני ירי הרקטות הכבד על [[עוטף עזה]], [[השפלה]], [[מחוז המרכז]], [[גוש דן]] ו[[השרון]]. הוא הפעיל [[אזעקת מלחמה בישראל|צופרי אזעקה]], התרעות בכלי התקשורת, התרעות באתר האינטרנט של פיקוד העורף וב[[אפליקציית מובייל|יישומון]] ל[[סמארטפון]].
כבר ביום הראשון למלחמה התנדבו אלפי אזרחים לתרום דם לפצועים ומחוץ למרכזים הרפואיים השתרכו תורים ארוכים.{{הערה|{{ynet|יעל צ'כנובר, סיון חילאי|מבצע תרומות הדם נמשך: "ערבות הדדית ישראלית" {{!}} כך תוכלו לסייע|health/article/hjpz6iyzp|8 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{TheMarker|רוני לינדר|החזית השנייה של המלחמה: "היה כאוס מוחלט. האלונקות נערמו בכניסה למיון"|0000018b-238a-dd34-afdf-f78f81940000|13 באוקטובר 2023}}}} מערכת הבריאות נאלצה להתמודד עם הצורך לטפל באלפי פצועים בימים הראשונים של מתקפת הפתע של חמאס.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.israelhayom.co.il/health/article/14718139|הכותב=רן רזניק|כותרת=לזכור גם אחר כך: מערכת הבריאות מתגלה בתפארתה|אתר=ישראל היום|תאריך=16.10.23}}</ref> מאות מתוכם היו במצב קשה או אנוש.{{הערה|{{הארץ|עידו אפרתי|יותר מ-1,400 פצועים פונו לבתי החולים: "קצב שלא ראינו כבר עשורים"|0000018b-0b69-dae3-a1cb-bf693f120000|7 באוקטובר 2023}}}} באשר למערכת בריאות הנפש בישראל היות שלא הוספו תקנים שהובטחו מאז [[משבר הקורונה]], היא התמודדה עם קשיים רבים ונעזרה במתנדבים בחודש הראשון.{{הערה|{{כלכליסט|שחר אילן|מדינה בטראומה פוגשת מערכת בריאות נפש חולה|local_news/article/hk4s0slmp|26 באוקטובר 2023}}}}
[[קובץ:Emotional support in Hostages Square during the Iron Swords War - Israel, January 2024 05.jpg|ממוזער|200px|תמיכה נפשית ראשונית ב[[מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים|כיכר החטופים]] ב[[תל אביב-יפו|תל אביב]]]]
בעקבות ה[[טראומה נפשית|אירועים הטראומתיים]] של תחילת המלחמה, נפתחו מוקדים טלפוניים ברחבי הארץ.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.gov.il/he/departments/guides/containing-anxiety|כותרת=התמודדות עם חרדה: תמיכה טלפונית, כלים להורים וסרטוני הסברה|אתר=האגף לבריאות הנפש, משרד הבריאות|שפה=he|תאריך_וידוא=2023-10-11}}}} [[פיקוד העורף]] הדגיש שתגובות רגשיות כמו [[פחד]] ו[[חרדה]] הן תגובות נורמליות למצב לא נורמלי.{{הערה|שם=ה3|{{קישור כללי|כתובת=https://www.oref.org.il/12550-17885-he/Pakar.aspx|כותרת=דגשים להתמודדות עם המצב כדי להתמודד עם המצב הנוכחי|אתר=פיקוד העורף}}}} מכיוון שלאנשים יש דרכים שונות להתמודד עם [[דחק|לחץ]], המליצו בפיקוד העורף לזהות את דרכי ההתמודדות שסייעו בעבר ([[פעילות גופנית]], שיחות עם חברים, איסוף מידע, אמונה) ולהשתמש בהן.{{הערה|שם=ה3}} במקרה של [[נפגע חרדה|נפגעי חרדה]], הומלץ לעודד אותם לפעולה ועשייה, לבצע [[אימוני נשימה|תרגילי נשימה]] ו[[טכניקת הרפיה|טכניקות הרפיה]], להדגיש את יכולת ההתמודדות ו[[אסקפיזם|להסיח את הדעת]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.oref.org.il/12550-17988-he/Pakar.aspx|כותרת=סיוע לאנשים בהתקף חרדה|אתר=פיקוד העורף}}}} מעמותת [[נט"ל]] הזהירו את הציבור שלא להיחשף לתכנים מעוררי טראומה כמו תמונות ו[[סרט סנאף|סרטוני סנאף]].{{הערה|שם=ה4|{{העין השביעית|שירי|לשמור על האינטרס של הציבור|499031|10 באוקטובר 2023}}}} חשיפה כזו נקשרה בעבר ל[[דיכאון קליני|דיכאון]], [[חרדה]], ו[[הפרעת דחק פוסט-טראומטית|פוסט־טראומה]].{{הערה|{{הארץ|נטע הלפרין|סרטוני הזוועות של חמאס הם טראומה לכל דבר. במקום לצפות, דברו על התופת|0000018b-12f8-d2fc-a59f-d3f907660000|9 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|שם=ה4}}
== פינוי אזרחים ==
הלחימה בגבול ישראל-לבנון הובילה לפינוי היישובים הישראלים שם מתושביהם, וגם בחלק מיישובים אלה נגרם הרס רב מירי רקטות וטילי נ"ט.{{הערה|{{כלכליסט|יובל אזולאי|"מי שיבוא לחניתה ימצא מקום מפורק, מפורר. במנרה יש הרס מוחלט"|local_news/article/ryttpqndp|24 בדצמבר 2023}};{{ש}}{{TheMarker|אפרת נוימן ועדי חשמונאי|מאות מיליוני שקלים: הנזק לרכוש בצפון עלול לעלות על הנזקים בדרום|0000018c-a141-d97c-a9ec-bfcff5a80000|26 בדצמבר 2023}}}}
[[רשות חירום לאומית]], שסמכויותיה קוצצו עם השנים,{{הערה|{{גלובס|עידן ארץ|כך הפכה רשות החירום הלאומית לשחקן משנה לא ממש רלוונטי|1001460323|16 באוקטובר 2023}}}} הייתה הגוף שאמור לתאם ולתכלל את תוכניות פינוי התושבים. תושבים פינו עצמם עצמאית או כחלק מתוכניות ממשלתיות, מיישובי [[הנגב המערבי]] (שחלקם נפגעו מאוד בנפש וברכוש) מאזור [[גבול הצפון]].
מתחילת הלחימה פונו והתפנו כ-250 אלף אנשים מבתיהם.{{הערה|{{וואלה|אמיר בוחבוט|הנתונים הקשים מהמלחמה: קרוב ל-200 אלף התפנו מבתיהם, 291 ילדים התייתמו|3620097|2 בנובמבר 2023}}}} לפי נתונים של [[מרכז המחקר והמידע של הכנסת]], נכון ל-31 באוקטובר 2023 כ-88 אלף פונו מהקיבוצים, משדרות ומאופקים לבתי מלון מכוח פקודת פינוי, ו[[משרד התיירות]] היה אמון על פינויים ושיבוצם עם התאחדות המלונות, כ-87 אלף נקלטו בקהילה – בקיבוצים או ביישובים קולטים וכ-73 אלף התפנו עצמאית ונקלטו על ידי בני משפחה או חברים, או במגורים זמניים.{{הערה|{{TheMarker|יפעת ראובן|הכאוס בבית המלון: הבעיות נערמות, ולעקורים אין כתובת מסודרת לפנות אליה|0000018b-8668-df47-a3df-fe6970180000|31 באוקטובר 2023}}}}
== הירתמות אזרחית ==
[[קובץ:אחת מעמדות ריענון מזון ושתייה לחיילים יוזמה של אנשים פרטיים.jpg|250px|ממוזער|שמאל|אחת מעמדות ריענון, מזון ושתייה שהוקמו עבור חיילים יוזמה של אנשים פרטיים ועסקים]]
=== כיתות כוננות ===
במקביל, עם תחילת המלחמה בישראל קונן חשש אצל רבים מאזרחי ישראל כי [[ערביי ישראל]] יצטרפו למלחמה לאחר מה שקרה במהלך מבצע [[המהומות בישראל (2021)|שומר החומות]]", אף על פי שבפועל כלל לא התרחשו אירועים מסוג זה. הוקמו [[כיתת כוננות|כיתות כוננות]] ברשויות מקומיות רבות ותוגברו קיימות.{{הערה|{{כלכליסט|גיא נרדי|במקום המדינה: כיתות כוננות של אזרחים מציפות את השכונות בישראל|local_news/article/b1o8zqaza|19 באוקטובר 2023}}}} [[השר לביטחון לאומי]] [[איתמר בן גביר]] עודד את המהלך ומינה עבורו את ניצב בדימוס [[שמעון לוי (ניצב)|שמעון לוי]] כפרויקטור מיוחד.{{הערה|{{מעריב אונליין|אלון חכמון|בגלל המלחמה: מאות כיתות כוננות חדשות, גם במרכז {{!}} הנתונים נחשפים|news/military/Article-1046146|19 באוקטובר 2023}}}}
בנוסף לחימוש של כיתות הכוננות באלפי כלי נשק וציוד חדש, השר לביטחון פנים [[איתמר בן גביר]] הודיע על הקלות בהוצאת [[רישיון נשק]] לאזרחים.{{הערה|{{mako|משה נוסבאום|כיתות הכוננות יחומשו; הקלה לאזרחים בקבלת רישיון נשק|20982e677381b81027|news-israel/2023_q4|10 באוקטובר 2023}}}}
בעקבות המלחמה נפתחו לראשונה כיתות כוננות גם בערים.{{הערה|{{סרוגים||ישראל במלחמה: כיתות כוננות יוקמו גם בערים|852443-ישראל-במלחמה-כיתות-כוננות-יוקמו-גם-בער|16 באוקטובר 2023}}}} ב[[ירושלים]] הודיעו על פתיחה של כיתת כוננות בכל שכונה.{{הערה|{{סרוגים||בשל המצב הביטחוני: כיתות כוננות יוקמו בירושלים|700662-בשל-המצב-הביטחוני-כיתות-כוננות-יוקמו-ב|11 באוגוסט 2022}}}}
[[קובץ:PXL_20231017_104812383.jpg|ממוזער|חמ"ל הנעדרים של אחים לנשק בתל אביב]]
=== חמ"לים לסיוע אזרחי ===
לצד התגייסות ללחימה, קמו יוזמות רבות מצד ארגונים וקבוצות תמיכה בנושאים שונים כולל - תמיכה במשפחות הנפגעים והנופלים, תמיכה במשפחות המפונות מעוטף עזה, סיוע למשפחות הנעדרים, תרומות לחיילי צה"ל, מבצעי הסברה ברשתות החברתיות בעולם, ועוד. הדבר כולל בתי מלון, קיבוצים ובתי הארחה לאירוח המשפחות שנעקרו מבתיהם, תרומות מוצרי מזון, ביגוד, צעצועים ועוד למשפחות, תרומות כספיות או עבודה ישירה, סיוע נפשי ל[[נפגעי חרדה]] ולאנשים שאיבדו קרובי משפחה, תרומות דם, משלוחי מזון וציוד חסר לחיילים ולצוותים רפואיים.{{הערה|{{וואלה|מירב כהן|למען תושבי הדרום והחיילים: כל יוזמות ההתנדבות לסיוע לקו חזית המלחמה|3614569|8 באוקטובר 2023}}}} סיוע לחקלאים{{הערה|{{מוסף כלכליסט|ארי ליבסקר|שדות של תקווה|26-10-23/m02}}}} ועוד חברות עסקיות רבות נרתמו לעזרה, ביוזמות רבות ומגוונות.{{הערה|{{מעריב אונליין|ליאת שניידר|כל הארץ מתגייסת: היוזמות העסקיות והאזרחיות למען החיילים ותושבי הדרום|business/Article-1044133|16 באוקטובר 2023}}}} כך למשל [[פורום העסקים]], ששותפות בו 200 מהחברות הגדולות במשק, החל לחלק כרטיסים דיגיטליים לכל משפחה ב[[עוטף עזה]], על סך 1,000 ש"ח לכל נפש במשפחה.{{הערה|{{גלובס|שירה ספיר|פורום העסקים יעניק תלוש של 1,000 שקל לכל אדם מעוטף עזה|1001460167|14 באוקטובר 2023}}}} ה[[בנקאות בישראל|בנקים הגדולים בישראל]] העמידו עשרות מיליוני שקלים לטובת נפגעי המתקפה, וכך גם [[קבוצת עזריאלי]] שהודיעה על תרומה של 40 מיליון שקלים לטובת עמותות וארגונים המסייעים לחיילים ולמשפחות.{{הערה|{{גלובס|רועי ויינברגר|המגזר העסקי תורם בענק, במסלולים עוקפי מדינה|1001460210|16 באוקטובר 2023}}}}
ב[[אקספו תל אביב]] הוקם [[מרכז לוגיסטי]] של חברי ארגון [[אחים לנשק (תנועת מחאה)|אחים לנשק]] בשם 'החמ"ל האזרחי' שעשו הסבה למשאבים שעמדו ברשותם בעקבות הפעילות שלהם במסגרת [[המחאה נגד הרפורמה המשפטית]], בו הם סיפקו עזרה לאזורים ואנשים שנפגעו כתוצאה מהמלחמה, וכן סייע בתחומים רבים.{{הערה|{{Time Out ישראל|יעל שטוקמן|המקום הכי מעורר תקווה כרגע הוא החמ"ל האזרחי של "אחים לנשק"|חמל-אזרחי|12 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{מעריב אונליין||לאחר שהקפיאו את המחאה: כך נראה מערך ההתנדבות של "אחים לנשק"|news/israel/Article-1045441|17 באוקטובר 2023}}}} בנוסף, מספר ארגונים אזרחיים גייסו מתנדבים לסיוע לחקלאים שסבלו ממחסור בעובדים בשל המלחמה.
ב[[רמלה]] הוקם חמ"ל של ארגון [[ערי ישראל (ארגון)|ערי ישראל]] ביחד עם [[ישראל שלי]] שסייע לכמאה מקומות.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/MeirLayosh/status/1714011201930145919?s=20|הכותב=מאיר ליוש|כותרת=פוסט|אתר=X (formerly Twitter)|שפה=he|תאריך_וידוא=2023-10-20}}}}
ב[[סטודיו למשחק ניסן נתיב]] שב[[ירושלים]] הוקם חמ"ל אזרחי גדול בשיתוף פעולה של [[לב אחד - סיוע אזרחי בחירום|עמותת לב אחד]] (שהפעילה עוד מספר חמ"לים נוספים ברחבי הארץ), [[התעוררות בירושלים|תנועת התעוררות]] וסיעת האיחוד.
מספר ארגונים אזרחיים המשיכו לפעול במשך כמה חודשים. אסף ויותם דוקטור מ[[מסעדת האחים]] הקימו חמ"ל אוכל עם פרוץ המלחמה, אך לאחר זמן עברו לסייע לחקלאים וליצרנים קטנים שנפגעו בעקבות המלחמה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://timeout.co.il/האחים-ריאיון/|הכותב=שרון בן-דוד|כותרת=תנו להם פרס ישראל: "האחים" לא מפסיקים לעזור, עם או בלי חמ"ל|אתר=טיים אאוט|תאריך=2023-12-05|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2023-12-08}}</ref> ארגון [[אחים לנשק (תנועת מחאה)|אחים לנשק]], בשיתוף ה[[מועצה מקומית|מועצות המקומיות]], הקים כ־100 מרכזים לחינוך משלים באתרי המפונים וביישובי קו העימות.{{הערה|{{ynet||האחים לנשק לוקחים גם את החינוך לידיים: יפעילו 100 מרכזי פעילות לנוער|activism/article/rkkix0grp|28 בנובמבר 2023}}}}
בני נוער רבים יצאו לעבודה ב[[חקלאות]], ביוזמת בתי ספר, רשויות מקומית וארגונים, לשם סיוע לחקלאים שעובדיהם עזבו.{{הערה|[https://www.facebook.com/p/חיבורים-בחקלאות-100057267325551/ דף פייסבוק "חיבורים בחקלאות"];{{ש}}{{mako|יפית פרץ|"פתאום חבר'ה מוסלמים באים לעזור ליהודים"|66ff60b37551c81026|home-family-kids|28 בנובמבר 2023}};{{ש}}{{קישור כללי|הכותב=|כותרת=עמק יזרעאל: תלמידי המועצה נרתמים למען חקלאי ישראל {{!}} עמקניוז - חדשות העמק|אתר=עמקניוז - חדשות העמק|תאריך=10 בנובמבר 2023|כתובת=https://emeknews.co.il/עמק-יזרעאל-תלמידי-המועצה-נרתמים-למען-ח/}};{{ש}}{{קישור כללי|הכותב=מערכת ניוזים|כותרת=מחלקת הנוער של בת-ים בשיתוף עם כלל בתי הספר התיכוניים בעיר למען ענף החקלאות בישראל|אתר=ניוזים - מרכז|תאריך=25 בדצמבר 2023|כתובת=https://newzim.co.il/merkaz/?p=40759}};{{ש}}{{קישור כללי|הכותב=חן מור אטיאס|כותרת="חוויה מעצימה ומלמדת": תלמידי אשדוד יצאו להתנדב בחקלאות|אתר=SchokenGroup|תאריך=9 בינואר 2024|כתובת=https://www.kan-ashdod.co.il/news/132643}}}}<ref>{{מעריב אונליין|סתיו נמר|"שמחים לעזור": תלמידי תיכון יסייעו בהתנדבות לחקלאים ברחבי הארץ|news/Education/Article-1049858|5 בנובמבר 2023}}</ref>
בעקבות חשיפה לצורכי פצועי צה"ל, אלה דוברוב ואלה תמרין יסדו את מיזם התפירה "שוויק" שתופר בגדים בהתאמה אישית לחיילים פצועים. במיזם משתתפים כ-50 תופרות ותופר אחד.{{הערה|{{ynet|גל גנות|המתנדבות שתופרות לפצועי המלחמה: "כשהחייל מצליח ללבוש מכנסיים לבד - זה נותן לו כוח"|activism/article/b1nbl1sap|10 במרץ 2024}}}}
עם היוודע דבר [[מתקפת הפתע על ישראל (2023)|מתקפת הפתע על ישראל]] בבוקר [[7 באוקטובר]] [[2023]] ועל רקע הידיעות על הטבח בדרום ו[[מלחמת חרבות ברזל|המלחמה]] שפרצה בעקבותיו, נערך [[אוום – מרכז רוחני בינלאומי לשלום|מרכז רוחני ערבה]] לקליטת 100 תושבים וילדים שפונו מיישובי העוטף.{{הערה|שם=חדשות-13|{{חדשות 13||ערבה אין קץ: תושבי ואתרי התיירות של הערבה נרתמים לעזרת המפונים|item/mood/vacation-in-israel/nmmig-903787067/|5 בנובמבר 2023}}}}
=== הירתמות העורף למאמצי ההסברה ===
{{הפניה לערך מורחב|ההסברה הישראלית במלחמת חרבות ברזל}}
מכיוון שממשלת ישראל ו[[משרד ההסברה]] שהוקם מחדש בתחילת 2023 לא תפקדו בכלל אחרי פרוץ המלחמה, אזרחים רבים, בהם משפיעני רשת, פעלו ל[[הסברה ישראלית|הסברת ישראל]] ב[[רשת חברתית מקוונת|רשתות החברתיות]] וה[[אינטרנט]].{{הערה|{{יוטיוב|S8-A8dWKo-8|שם=הקרב בזירת ההסברה: השחקנים ומשפיעני הרשת מתגייסים|אורך=04:59|ערוץ=כאן {{!}} חדשות - תאגיד השידור הישראלי}}}}
הוקמו פרויקטים לתיעוד ושימור עדויות מהמתקפה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.youtube.com/watch?v=SwCyDafzKIA|הכותב=שאול אמסטרדמסקי|כותרת="היד ושם של 2023" - האנשים שהחליטו לתעד את סיפורי הזוועות|אתר=כאן 11|תאריך=9 בנובמבר 2023}}</ref>
[[ראש ממשלת ישראל]] לשעבר [[נפתלי בנט]] התראיין לרשתות התקשורת הזרות, [[הסברה ישראלית|הגן על ישראל]], הצדיק את התגובה הצבאית והציג את [[אכזריות]] [[חמאס]] אותה הוא השווה ל[[נאצים]].{{הערה|{{יוטיוב|nb51udzHM9M|שם='We're fighting Nazis': Former Israeli prime minister defends cutting off energy to Gaza Strip|אורך=00:49|ערוץ=Sky News}},{{ש}}{{יוטיוב|ejpJhwFF0w8|שם=Bennett to Erin Burnett: “Hamas burned babies. All Israelis are united to destroy Hamas".|אורך=11:16|ערוץ=נפתלי בנט {{!}} Naftali Bennett}},{{ש}}{{יוטיוב|5t8-K-IdNAg|שם=״Proportionality״|אורך=00:46|ערוץ=נפתלי בנט {{!}} Naftali Bennett}},{{ש}}{{יוטיוב|wV62K66q44M|שם=No, CNN, there aren’t two “narratives” to the Gaza hospital blast. Go do your goddamn job.|אורך=03:17|ערוץ=נפתלי בנט {{!}} Naftali Bennett}}}}{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר|בנט בבליץ ראיונות לתקשורת הזרה {{!}} צפו בעימות עם המראיין: "תתבייש, שמעתי מספיק"|news/article/bjvdwcb11a|13 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{ישראל היום|מערכת ישראל היום|בנט למגישת BBC: "תתביישו לכם!"|news/geopolitics/article/14739415|22 באוקטובר 2023}}}} בנוסף פעל בנט לעודד את עם ישראל ולהעלות את המורל בקרב החיילים והאזרחים, בהקשר זה טבע את [[אמרת כנף|אמרת הכנף]] "יש לנו עם של אריות".{{הערה|{{ערוץ7||בנט: "יש לנו עם של אריות"|615999|8 באוקטובר 2023}}}} [[יוסף חדאד]], פעיל הסברה [[ערביי ישראל|ערבי-ישראלי]], קיים אף הוא ראיונות רבים לכלי התקשורת הזרים והעלה סרטונים רבים לרשתות החברתיות התומכים בישראל ובמלחמתה בחמאס. ידוענים רבים שיתפו תוכני הסברה ברשתות החברתיות, בהם [[אבישג סמברג]] (המדליסטית האולימפית).{{הערה|{{ישראל היום|אורן אהרוני|ספורטאים מצטיינים: כך הפכה החבורה האולימפית למשרד ההסברה של המדינה|sport/other-sports/article/14720108|17 באוקטובר 2023}}}}
[[מטה ההסברה האזרחי]] הוא ארגון [[ההסברה הישראלית במלחמת חרבות ברזל|הסברה פרו-ישראלי]] ללא מטרות רווח שקם באופן ספונטני למחרת מתקפת הפתע על ישראל, ב-[[9 באוקטובר]], על ידי מספר אזרחים שזיהו את כשל ה[[התעמולה הישראלית|הסברה הישראלי]] בעולם, והפיצו באמצעות ה[[רשת חברתית מקוונת|רשתות החברתיות]] תוכני הסברה פרו-ישראליים שיצרו. בתוך שעות ספורות מתחילת ההתארגנות הספונטנית, הצטרפו אל מאגר ההפצה קרוב ל-30,000 חברים. בעקבות כך עלה הצורך בתכנים במגוון שפות אשר יותאמו למגוון פלטפורמות. כשלושת אלפים [[התנדבות|מתנדבים]] הצטרפו לתפעל את המערך בתפקידים שונים: [[מתורגמן|מתורגמנים]], אנשי [[רעיונאי|קריאייטיב]] ותוכן, [[עריכת וידאו|עורכי וידאו]] ו[[מעצב גרפי|גרפיקאים]], אנשי [[תחקיר עיתונאי|תחקיר]] והפקה, [[פסיכולוג]]ים ו[[עובד סוציאלי|עובדים סוציאליים]]. בנוסף, התגייסו לארגון כ-30 שיתופי פעולה [[טכנולוגיה|טכנולוגיים]] עם חברות [[חברת הזנק|סטארט-אפ]] ו[[היי-טק]] שנרתמו התנדבות. לאחר שלושה שבועות של פעילות, נרשם הארגון כ[[עמותה]] בשם "מטה ההסברה האזרחי".
=== הירתמות עולם הבידור למען החיילים והניצולים ===
אמנים וידוענים רבים פרסמו הודעות תמיכה בישראל ב[[רשת חברתית מקוונת|רשתות החברתיות]], וחלקם אף התגייסו וסייעו בתרומות. חלק מהאמנים, בהם [[עידן עמדי]] (שהיה [[לוחם]] ב[[חיל ההנדסה הקרבית]] ונפצע במהלך המלחמה), [[עקיבא (זמר)|עקיבא]], ו[[רביב כנר]] התגייסו ל[[שירות מילואים בצה"ל|מילואים]] והעלו משם סרטוני חיזוק לרשתות.{{הערה|{{יוטיוב|SAKtDK_bM3s|שם="זה לא סצינה מפאודה - אלה החיים האמיתיים": המסר המרגש של עידן עמדי ועקיבא מהמילואים|אורך=02:47|ערוץ=[[עכשיו 14]]}}}}
אמנים רבים הופיעו בהתנדבות מול חיילים ומול מפונים מהעוטף בבתי מלון באילת וברחבי הארץ. ביניהם: [[ברי סחרוף]],{{הערה|{{ynet|רן בוקר|מעלה את המורל: ברי סחרוף שר לחיילים בצפון|blogs/warday11/article/r10uevjza|16 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{כיכר השבת|יאיר טוקר|"הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן" {{!}} ברי סחרוף שר עם הלוחמים.|security-news/s2ppvb|18 באוקטובר 2023}}}} [[אחינועם ניני]],{{הערה|{{ynet|רן בוקר|אחינועם ניני הופיעה בפני חיילים בצפון: "עשיתי את זה באהבה. תודה לחיילים"|entertainment/article/h111llsy116|15 באוקטובר 2023}}}}[[ליאור נרקיס]], [[התקווה 6]], [[אריאל זילבר]], [[ירמי קפלן]],{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://103fm.maariv.co.il/programs/media.aspx?ZrqvnVq=JGHHKL&c41t4nzVQ=EF|כותרת=ירמי קפלן: שמעתי סיפורי גבורה מעוררי השראה|אתר=103FM|תאריך=16 באוקטובר 2023|שפה=he|תאריך_וידוא=2023-10-23}}}} [[חנן בן ארי]],{{הערה|{{ynet|רן בוקר|החתן הוקפץ למילואים - והתחתן בבסיס "להרמת המורל" עם הופעה של חנן בן ארי|entertainment/article/hkpevunwp|11 באוקטובר 2023}}}} [[אמיר דדון]]{{הערה|{{ישראל היום|מאיה כהן|מרגש: צפו באמיר דדון מעניק הופעה אינטימית למפוני העוטף|culture/music/article/14719052|17 באוקטובר 2023}}}} [[נטע ברזילי]], [[איל גולן|אייל גולן]], [[טל מוסרי]], [[הראל סקעת]], [[עומר אדם]], [[איתי לוי]], [[שלמה ארצי]], [[עדן חסון]], [[נינט טייב]], כוכבי [[ארץ נהדרת]], [[עדי אשכנזי]], [[גיא הוכמן]] ועוד.{{הערה|{{ynet|בר זגה|הסלבס מתגייסים|news/article/lwkwf4lsb|16 באוקטובר 2023}}}}
בעת המלחמה, [[חנן בן ארי]] כתב והלחין את השיר "[[מולדת (שיר של חנן בן ארי)|מולדת]]" העוסק בתגובה למתקפת הטרור וההתגייסות של עם ישראל לסייע ולנצח במלחמה.{{הערה|{{החדשות 13|מערכת תרבות ובידור|חנן בן ארי בשיר חדש ומטלטל: "מולדת, הנביאים חזו לך אחרת, מישהו נרדם במשמרת"|item/entertainment/music/ulvbm-903754249|16 באוקטובר 2023}}}}
== השפעה על כלכלת ישראל ==
[[קובץ:Support for Israeli products in Yehud during Iron Swords War, January 2024 09.jpg|ממוזער|תמיכה בתוצרת ישראלית במהלך מלחמת חרבות ברזל]]
במתקפת הפתע נגרם הרס ניכר ברבים מיישובי עוטף עזה, ומחשש לפגיעות נוספות פונו מרבית תושבי עוטף עזה לבתי מלון בישראל, תוך הפסקת עיקר הפעילות הכלכלית ביישובים אלה. מפעל [[נירלט]] שבקיבוץ [[ניר עוז]] נשרף כליל, [[דפוס בארי]] שבקיבוץ [[בארי (קיבוץ)|בארי]] לא ניזוק אך הושבת לשבוע. מפעלים נוספים ניזוקו, [[רפת]]ות נהרסו וגם הפעילות בשדות החקלאיים נפגעה.
ב-26 באוקטובר הממשלה הכריזה על העברת כ-100 מיליון שקלים כסיוע ראשוני לרשויות המקומיות.{{הערה|{{ישראל היום|חנן גרינווד|"חיזוק העורף והחוסן הלאומי": 105 מיליון שקלים אושרו לסיוע מיידי לרשויות המקומיות|news/local/article/14753152|26 באוקטובר 2023}}}} עם פרוץ המלחמה מערכת החינוך הושבתה או הוגבלה ל[[למידה מרחוק]] באזורים רבים, וחזרה לפעול בהדרגה ובכפוף להנחיות פיקוד העורף.{{הערה|{{מקור ראשון|ישי אלמקייס|משרד החינוך: רוב מוחלט של מוסדות החינוך חזרו לפעול בבתי הספר|news/688841|29 באוקטובר 2023}}}} בשבועות הראשונים, משרד החינוך התמודד עם קשיים בהחזרת הלימודים לשגרה ובמתן מענה חינוכי לתלמידים רבים שפונו מישוביהם.{{הערה|{{TheMarker|ליאור דטל|משרד החינוך במצב חירום – אך באוצר התמהמהו בהעברת תקציבים הולמים|0000018b-62b3-ddfd-a59f-e3f702700000|25 באוקטובר 2023}}}} בסוף אוקטובר 2023 פורסם שרשות החירום הלאומית{{הערה|שם=כלכליסטhga|{{כלכליסט|תומר גנון|לימודים בקרוואנים, מרפאות בספא וצוותי רווחה במלון: תוכנית שגרת המלחמה למפוני העוטף|local_news/article/h1bj8shga|24 באוקטובר 2023}}}} תפעיל תוכנית שגרת מלחמה עבור חלק מהמפונים מהדרום בשיתוף משרדי הממשלה.{{הערה|שם=כלכליסטhga}}
במקור, הפינוי היה אמור להיות בעיקר למוסדות ציבור, מתנ"סים ובתי ספר ומשרד הפנים היה אמור להיות אחראי על פינוי התושבים בשעת חירום, תוך שימוש במאגרי המידע שלו על כל תושבי המדינה. בפועל, הוחלט לפנותם לבתי המלון ומשרד התיירות לקח את האחריות.{{הערה|{{ynet|גד ליאור|"יש 125 אלף מפונים, ולאף משרד ממשלתי אין באמת מושג מי נמצא איפה"|economy/article/sjzl17b4t|14 בנובמבר 2023}}}}
בשבוע הרביעי למלחמה, מבקר המדינה [[מתניהו אנגלמן]] אמר כי תמונת המצב היא שהממשלה נכשלת בטיפול בעורף. היעדר תוכנית כלכלית והיעדר פרויקטור בשבוע הרביעי למלחמה, כאשר אי הוודאות פגעה בתושבי הדרום והצפון. הוא קרא לראש הממשלה והשרים להתכנס ולפתור את כל הבעיות.{{הערה|{{זמן ישראל||מבקר המדינה: "הממשלה נכשלת בטיפול בעורף"|433385|29 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{ישראל היום|נטעאל בנדל|מבקר המדינה בהתבטאות חריפה: "תקלה משמעותית - הממשלה נכשלת בטיפול בעורף"|news/local/article/14764802|29 באוקטובר 2023}}}}
לאחר יומיים, מונה פרויקטור.{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר, ניר שוקו כהן, שרון כידון|סאגת הפרויקטור האזרחי: מנכ"ל החברה למתנ"סים מונה לתפקיד|economy/article/q1xqrkq34|31 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{TheMarker|אבי בר-אלי|גם בניסיון השלישי, שר האוצר התעקש לבחור פרויקטור עם סימני שאלה גדולים|0000018b-84e0-df47-a3df-fee90f890000|31 באוקטובר 2023}}}} בתום חמישה שבועות מתחילת המלחמה, אושר מתווה הפיצויים למשק.{{הערה|{{TheMarker|ירדן בן גל הירשהורן|בתום חמישה שבועות: הכנסת אישרה את מתווה הפיצויים למשק|0000018b-b266-df42-a78f-bf67a8b90000|9 בנובמבר 2023}}}} הפרויקטור פרש בינואר 2024.{{הערה|{{כאן|יערה שפירא|הפרויקטור האזרחי לשיקום העורף התפטר: "אין בידי את הסמכויות והכלים"|688866|21 בינואר 2024}}}}{{הערה|{{וואלה|ינון שלום יתח, ליאת רון|פרויקטור שיקום העורף התפטר: "לא הבנו מה עשה בתקופה שעבד"|3637720|21 בינואר 2024}}}} הגוף שבראשו עמד פוזר במרץ 2024.{{הערה|{{ynet|גד ליאור|חמישה חודשים בלבד לאחר שהוקם: פוזר מרכז השליטה האזרחי למלחמה|economy/article/hk2lvqrr6|18 במרץ 2024}}}} ביוני 2024, נתניהו מינה את [[אבי כהן סקלי]] לפרויקטור אשר יתמקד בצפון ישראל, אך בהמשך הקפיא את המינוי.{{הערה|{{כאן|מיכאל שמש|פרשת מינוי הפרויקטור: טענו שנתניהו לא ידע - אבל הוא כן|763864|21 ביוני 2024}}}} לבסוף ראש הממשלה בחר ב[[אליעזר (צ'ייני) מרום]] לעמוד בראש המנהלה. בנוסף, האלוף במילואים [[יפתח רון-טל]] נכנס לתפקיד פרויקטור בדרום.{{הערה|שם=:0|{{כאן|מיכאל שמש|פארסת פרויקטור הצפון: נתניהו מינה את מפקד חיל הים לשעבר לתפקיד|764559|23 ביוני 2024}}}}<ref name=":0" />
לפי מבקר המדינה, ממיפוי הליקויים והפערים השונים עלה כי המכנה המשותף הנוגע לרובם המוחלט הוא היעדר ההיערכות לשעת חירום וכן פערים ביישום בפועל.{{הערה|{{כלכליסט|שחר אילן|המבקר לנתניהו: "נהפוך כל אבן בשאלת האחריות לכשלי ה-7 באוקטובר"|local_news/article/hyrklpynp|13 בנובמבר 2023}}}} בדוח<ref>[https://www.mevaker.gov.il/sites/DigitalLibrary/Documents/2023/NTZ-Swords-of-Iron/2023-NTZ-Swords-of-Iron.pdf דוח מיוחד - תלונות הציבור בשבועות הראשונים של מלחמת "חרבות ברזל"], [[נציב תלונות הציבור]], דצמבר 2023</ref> שפרסם מבקר המדינה בדצמבר 2023, ממשלת ישראל נכשלה בטיפול בעורף במלחמה. בדוח נכתב: "היעדר יישום של תוכנית סיוע כלכלי לציבור כבר בתחילת המבצע, לצד פינוי התושבים מביתם, יצר מצב שבו מאות אלפי אזרחים הפכו לאוכלוסייה נזקקת".{{הערה|{{כלכליסט|שחר אילן|מבקר המדינה: ממשלת ישראל נכשלה בטיפול בעורף במלחמה|local_news/article/b18n8jypt|19 בדצמבר 2023}}}}
ב-10 בפברואר 2024 התבצעה הורדת [[דירוג אשראי|דירוג האשראי]] של ישראל על ידי [[מודי'ס]] - הראשונה מאז שישראל נמדדה בדירוגי האשראי.
בתחילת המלחמה הודיע [[בנק ישראל]] על תוכניתו למכור עד 30 מיליארד [[דולר אמריקאי|דולר]], כדי למנוע ירידה חדה בשער ה[[שקל חדש|שקל]].{{הערה|{{ynet||כדי למנוע את קריסת השקל: בנק ישראל הודיע שימכור עד 30 מיליארד דולר|news/article/byswrwwza|9 באוקטובר 2023}}}} ב-6 באוקטובר, טרם המלחמה, היה [[שער חליפין|שער החליפין]] 3.86 ש"ח לדולר. בתחילת המלחמה השקל נחלש, וב-27 באוקטובר הגיע שער החליפין לשיא של 4.08 ש"ח לדולר. עד לסוף אוקטובר מכר הבנק 8.2 מיליארד דולר,{{הערה|{{ynet|גד ליאור|בנק ישראל מכר 8.2 מיליארד דולר באוקטובר: השקל ממשיך להתחזק|economy/article/cpp9bwbas|7 בנובמבר 2023}}}}
בתחילת נובמבר 2023 הודיע הבנק על הקצאת עשרה מיליארד ש"ח לשם מתן [[הלוואה|הלוואות]] מוזלות לעסקים קטנים שנפגעו כתוצאה מהמלחמה.{{הערה|{{אייס||בנק ישראל בבשורה אדירה: זו ההטבה שתוכל להציל אתכם|987064|6 בנובמבר 2023}}}}
למשקי בית ועסקים שנפגעו ישירות מהמלחמה יזם הבנק זכות לדחות בשלושה חודשים תשלומי הלוואות, ללא חיוב בריבית ובעמלות.{{הערה|[https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/b15-10-23/ מתווה מקיף של בנק ישראל שאומץ על ידי הבנקים לסיוע ללקוחות בהתמודדות עם השלכות מלחמת "חרבות הברזל"], באתר [[בנק ישראל]], 15 באוקטובר 2023;{{ש}}[https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/23-10-23/ בנק ישראל מודיע על מתווה סיוע נוסף, ללקוחות חברות כרטיסי האשראי, בהתמודדות עם השלכות מלחמת "חרבות הברזל"], באתר [[בנק ישראל]], 23 באוקטובר 2023}}
[[חוק מס רכוש וקרן פיצויים]] עוסק במתן פיצוי לישראלים שניזוקו כספית מפעילות צבאית. הטיפול במתן הפיצוי מוטל על [[רשות המיסים בישראל|רשות המיסים]]. החוק קובע את הכללים לפיצוי על נזק ישיר, כגון נזק לבתים ומכוניות שנפגעו או נזק ליבולים חקלאיים. הטיפול בנזק ישיר נעשה תוך כדי המלחמה, על ידי צוותים שהעריכו את גובה הנזק. בנוסף ניתן פיצוי על נזק עקיף, כגון אובדן הכנסות ותשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם עקב המלחמה (כתוצאה מסגירת מקום עבודתם בהוראת פיקוד העורף או סגירת מוסדות לימוד של ילדיהם). פיצוי על נזק עקיף ניתן, בהתאם לתקנות מס רכוש וקרן הפיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף)(חרבות ברזל)(הוראת שעה), התשפ"ד-2023. רשות המיסים פרסמה הנחיות על אופן הגשת תביעות לפיצוי.{{הערה|[https://www.gov.il/he/service/business-compensation-claim הגשת תביעת פיצויים לעסקים בשל נזק עקיף ממלחמת חרבות ברזל], באתר רשות המיסים}}{{הערה|{{מעריב אונליין||פיצויים, תביעות וביטוחים: הזכויות שמגיעות לכם בזמן מלחמה|news/israel/Article-1046036|19 באוקטובר 2023}}}}<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.din.co.il/articles/12991/B-25974/|כותרת=פגיעות רכוש עקב מלחמת חרבות ברזל: איך מקבלים פיצויים על נזקים בעקבות פעולות איבה?|אתר=[[דין - עורכי דין ומידע משפטי בישראל]]|תאריך=26 באוקטובר 2023}}</ref>{{כל זכות|שאלות ותשובות למי שרכושם נפגע במהלך מלחמת חרבות ברזל}}
טרם נחתם [[הסכם קיבוצי (ישראל)|הסכם קיבוצי]] הקובע את הכללים לתשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם עקב המלחמה.
== השפעות פוליטיות בישראל ==
=== חקיקה ורגולציה ===
בעקבות המלחמה חוקקה הכנסת חוקים אחדים הנובעים ממצב החירום:
* תיקון ל[[פקודת בתי הסוהר]] כ[[הוראת שעה]] לשלושה חודשים, המסמיך את [[השר לביטחון לאומי]] להכריז על מצב חירום כליאתי, שבו תתאפשר הגדלת הצפיפות במתקני כליאה.{{הערה|{{הצעת חוק|2210585|חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 64 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (מצב חירום כליאתי), התשפ"ד–2023}}}}
* תיקון ל[[חוק סדר הדין הפלילי]] כהוראת שעה עד 8 בינואר 2024, המאפשר קיום דיונים באמצעות היוועדות חזותית, מחמת הקושי לשנע [[אסיר]]ים ו[[עציר]]ים ממתקני הכליאה אל בתי המשפט.{{הערה|{{הצעת חוק|2210633|חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 93 - הוראת שעה – חרבות ברזל) (היוועדות חזותית), התשפ"ד-2023}}}}
* תיקון ל[[חוק דחיית מועדים]], כהוראת שעה, לדחיית מועדים לביצוע פעולות, שנקבעו ב[[חוזה]] או בהחלטות שיפוטיות, ולדחיית מועדי תשלום לרשות ציבורית, למי שמחמת מצב החירום יתקשה לעמוד במועד שנקבע ([[חייל]], [[שוטר]], [[סוהר]], [[כבאי]], [[החטיפה לעזה (מלחמת חרבות ברזל)|חטוף]], תושב יישוב שפונה, ב[[עוטף עזה]] וב[[גבול ישראל–לבנון]], ועוד).{{הערה|{{הצעת חוק|2210664|חוק דחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (חוזה, פסק דין או תשלום לרשות), התשפ"ד-2023}}}}
* [[חוק לדחיית הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות]], התשפ"ד-2023, דחה את [[הבחירות לרשויות המקומיות בישראל (2024)|הבחירות לרשויות המקומיות]], שנועדו להיערך ב-[[31 באוקטובר]] [[2023]], ל-[[30 בינואר]] [[2024]].{{הערה|{{הצעת חוק|2210584|חוק לדחיית הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות, התשפ"ד-2023}}}}
* חוק הגנה על מענקים מיוחדים (חרבות ברזל), התשפ"ד-2023 קובע שזכות למענק כמפורט בתוספת לחוק, אינה ניתנת להעברה, ל[[שעבוד (בטוחה)|שעבוד]] או ל[[עיקול]] אלא לשם תשלום [[מזונות]]. ההגנה ניתנת למענק המשולם ליחיד שהתפנה או שפונה ממקום מגוריו לפי החלטת הממשלה, ולמענק המשולם ליחיד שהוא בן משפחה של [[החטיפה לעזה (מלחמת חרבות ברזל)|חטוף או נעדר]] כתוצאה מהמלחמה.{{הערה|{{הצעת חוק|2210818|חוק הגנה על מענקים מיוחדים (חרבות ברזל), התשפ"ד-2023}}}}
* חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (אישורים רגולטוריים, עיצומים כספיים ובדיקות מיתקני גז), התשפ"ד-2023 האריך בשלושה או בארבעה חודשים את תוקפם של אישורים רגולטוריים שמועד פקיעת תוקפם חל בתקופה של שלושה חודשים מתחילת המלחמה, דחה בשלושה חודשים את המועדים בהליכים להטלת [[עיצום כספי]], ודחה בשלושה חודשים את המועד לביצוע בדיקה תקופתית של מתקן גז.{{הערה|{{הצעת חוק|2210752|חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (אישורים רגולטוריים, עיצומים כספיים ובדיקות מיתקני גז), התשפ"ד-2023}}}}
* [[חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה]], התשפ"ד–2023, מסדיר מתן תגמולים וזכויות לבני משפחה של חטופים ונעדרים בעקבות המלחמה.
* פורסמו תקנות למסירת מידע מ[[המאגר הביומטרי]] לשם [[זיהוי חללים]] ונעדרים.{{הערה|{{קובץ התקנות|שם=תקנות שעת חירום (מסירת מידע לגופי ביטחון לצורך זיהוי, אימות זהות או איתור של גופה, נעדר או שבוי), התשפ"ד-2023|קישור=L62ZX29baK6crZhHkUCopedaEBEQDvibxT6mxOqlrvA|פורסם ב=11 באוקטובר 2023|מספר=10812}}}}
* פורסמו [[חקיקת משנה|תקנות]] שונות להגמשתם של כללים, לשם התאמה לבעיות שיוצר מצב החירום.
* [[רשות המסים בישראל]] הודיעה על פטור ממס על שווי שימוש ב[[רכב צמוד]] למשרתי [[מילואים]] ולמי שהוצאו ל[[חל"ת]] שהשביתו את הרכב הצמוד.{{הערה|[https://www.gov.il/BlobFolder/dynamiccollectorresultitem/employers-info-021123/he/IncomeTax_employers-info-021123.pdf זקיפת שווי שימוש ברכב כהכנסה - הנחיות מיוחדות בתקופת מלחמת "חרבות ברזל"], באתר רשות המסים בישראל, 2 בנובמבר 2023}}
* מינימום [[תגמולי מילואים|תגמולי המילואים]] יועלה לתקופת המלחמה מ-215.17 ש"ח ליום ל-300 ש"ח ליום.{{הערה|{{ynet|גד ליאור|סוכם: מענקים של אלפי שקלים והגדלת תשלומים למילואימניקים|economy/article/b1plcqwqt|2 בנובמבר 2023}}}}
* בחסות המלחמה הוקפאה אכיפתם של [[חוק הפיקדון]]{{הערה|{{כלכליסט|שני אשכנזי|המשרד להגנת הסביבה לא יאכוף את חוק הפיקדון בזמן המלחמה |local_news/article/rjlvgrtzp|15 באוקטובר 2023}}}} וחוק סימון מחירים.{{הערה|{{ynet|מירב קריסטל|הרשתות קיבלו אישור לא לסמן מחירים על מוצרים|economy/article/byg6uqc11p|16 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{וואלה|ליאת רון|לראשונה מהמלחמה: חובת סימון המחירים בסופרמרקט חוזרת|3622469|14 בנובמבר 2023}}}} כמו-כן אושרו תקנות המונעות מעבר מבוטחים בין קופות החולים.{{הערה|{{בחדרי חרדים|קובי ברקת|בעקבות המלחמה: לא ניתן לעבור בין קופות החולים|1608489|23 באוקטובר 2023}}}}
=== דעת הקהל בישראל ===
[[קובץ:שלט בצומת בראשון לציון.jpg|ממוזער|150px|שלט חוצות ב[[ראשון לציון]]]]
ביישובי ישראל הונף [[דגל ישראל]] ברחובות, בכיכרות, במבני ציבור ובבתים פרטיים. סיסמאות כגון "ביחד ננצח" ו"אנחנו ננצח" הופיעו ב[[שלט חוצות|שלטי חוצות]], על גבי מכוניות ועל אריזות של מוצרי צריכה. בזמן הלוויותיהם של חללי המלחמה, התפשט המנהג של משמרות דגלים לאורך הרחובות שבהם עוברת ההלוויה.
מספר [[מחאה|מחאות]] פרצו בעקבות הטבח והמלחמה.
המחאה לשחרור החטופים הישראלים ברצועת עזה מאורגנת על ידי [[מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים]]. מטרת המחאה היא לפעול להחזרת [[החטופים הישראלים ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל|החטופים והשבויים הישראלים ברצועת עזה]], הן על ידי העלאת מודעות, בעולם לנושא, והן על ידי יצירת לחץ על הממשלה הישראלית להסכים לעסקת חטופים עם חמאס.
בתחילת 2024, התגברו מחאות הקוראות לקיים בחירות ולהחליף את ההנהגה בעקבות מתקפת 7 באוקטובר.{{הערה|{{ynet|קורין אלבז-אלוש|יותר מ-170 בכירי מערכת הביטחון בעבר: "כדי לנצח במלחמה - צריך ללכת לבחירות"|news/article/r11fioc00t|12 בינואר 2024}}}}{{הערה|{{וואלה|אורי סלע|אלפים מפגינים ברחבי הארץ בקריאה לקיים בחירות: "להחליף את אנשי הכישלון"|3642862|10 בפברואר 2024}}}}{{הערה|{{ynet|רועי רובינשטיין|"רק מאבק יביא בחירות": המחאה נגד הממשלה תתחדש היום|news/article/r1dgfu5oa|14 בפברואר 2024}}}}
מחאות נוספות שפרצו בעקבות המלחמה כוללות את [[חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה|המחאה נגד העברת סיוע הומניטרי לעזה]], המחאה למען סיום המלחמה, מחאה נגד עסקת חטופים עם חמאס ועוד.
ב־24 בינואר 2024 החלו [[חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה|מחאות וחסימות]] ב[[מעבר כרם שלום]], [[מעבר ניצנה]] ו[[נמל אשדוד]], בניסיון לשבש את העברת הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה משטח ישראל, במטרה להפעיל לחץ על חמאס.
ב-14 במאי, כשבעה חודשים לאחר תחילת המלחמה, תושבים מיישובי [[קו העימות]] בצפון, שעשרות אלפים מתושביהם היו עקורים זה חודשים מחוץ לבתיהם, פתחו במחאה שהתפרסה בצמתים מרכזיים ברחבי הגליל. הם דרשו מהממשלה להציג תוכנית פעולה ומועד חזרה לבתיהם.{{הערה|{{ynet|יאיר קראוס|"המדינה מאבדת את הצפון": המחאה של התושבים וראשי הרשויות, ביום העצמאות|news/article/bkgtkseqa|14 במאי 2024}}}}
== השפעות בריאותיות ==
מחקר שנערך על ידי פרופ' [[יוסי לוי בלז]] וחוקרים נוספים ב[[המרכז האקדמי רופין|מרכז האקדמי רופין]] בשיתוף [[אוניברסיטת קולומביה]] בדק את השפעת מתקפת הטרור על בריאותם הנפשית של ישראלים, יהודים וערבים כאחד. המחקר, שפורסם בכתב העת [[לאנסט]], מצא ששכיחות מקרים של [[הפרעת דחק פוסט-טראומטית]], [[דיכאון קליני]] ו[[הפרעת חרדה מוכללת]] בחודשיים שלאחר המתקפה הייתה גבוהה בערך פי 2 מאשר בחודשיים לפני כן.{{הערה|{{ynet|הדר גיל-עד|מדיכאון ועד פוסט טראומה: שיעור הקשיים הנפשיים הוכפל במלחמה|health/article/yokra13707281|7 בדצמבר 2023}}}}
== החברה הערבית בישראל ==
=== סיוע אזרחי וגינוי הטרור ===
בהתקפת הטרור מעזה נרצחו ונחטפו לעזה גם אזרחים ערבים לא מעטים. פורסמו סיפורים על פעולות הצלה שבוצעו על ידי אזרחים ערבים בזמן הטבח.{{הערה|{{ynet|אילנה קוריאל|עאמר ניסה להציל את אודיה ובנותיה - ונרצח: "במקום לברוח בחר לעזור"|news/article/h1egjc4mt|24 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{בחדרי חרדים||נהג בדואי הציל 30 אנשים מהטבח תוך סיכון חייו|1607637|20 ביולי 2016}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/Horizon_lately/status/1720432536273187006|כותרת=https://twitter.com/Horizon_lately/status/1720432536273187006|אתר=X (formerly Twitter)|שפה=he|תאריך_וידוא=2023-11-04}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/BenCaspit/status/1717430761588957375|כותרת=https://twitter.com/BenCaspit/status/1717430761588957375|אתר=X (formerly Twitter)|שפה=he|תאריך_וידוא=2023-10-26}}}}<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/yollancohen/status/1725947879024476651|כותרת=https://twitter.com/yollancohen/status/1725947879024476651|אתר=X (formerly Twitter)|שפה=he|תאריך_וידוא=2023-11-19}}</ref>{{הערה|{{ynet|שרון כידון, ניר (שוקו) כהן|יוסף מרהט חילץ 30 איש מהמסיבה: "הייתי חייב להציל אותם, כולנו מדינה אחת"|news/article/byo11d55116|16 באוקטובר 2023}}}} בזמן המתקפה היו מספר יוזמות של ערבים ישראלים לאיתור נעדרים, חילוץ וטיפול רפואי בישראלים מתוך שטחי האש, תוך סיכון חייהם של המחלצים, שחלקם נהרגו במסגרת פעילותם.{{הערה|שם=אחיטוב|{{הארץ|נטע אחיטוב|משמרות של יהודים וערבים, זה לצד זה: הפעם, יש מי שיעשו הכל כדי ששומר חומות לא יחזור|0000018b-1e53-d47b-a7fb-bfd3a10f0000|12 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|שם=בורק|{{ציוץ|lirishavit|לירי בורק שביט|1712690223199482059|13 באוקטובר 2023}}}}
אזרחים מהפזורה הבדואית כתבו כי הם רוצים להתנדב ללחימה של צה"ל ושל המשטרה ולסייע בכל דרך אפשרית.{{הערה|{{מעריב אונליין|ארנולד נטייב|"תגייסו אותנו": תושבי הדרום הבדואים שמבקשים להצטרף ללחימה|news/military/Article-1043489|8 באוקטובר 2023}}}} כמו כן התנדבו אותם אזרחים לסייע בחיפוש אחר נעדרים בשטחי העוטף בימים שלאחר המלחמה.{{הערה|[https://www.facebook.com/photo/?fbid=636341692004804&set=a.258978759741 פעילות בדואים במהלך מתקפת הפתע על מדינת ישראל], באתר פייסבוק, 14 באוקטובר 2023}} חבר הכנסת [[אחמד טיבי]] הקים מוקד סיוע לאזרחים יהודים וערבים שמופעל על ידי מתנדבים יהודים וערבים, בין היתר לשם סיוע למשפחות נעדרים.
עמותת "נשים בדואיות למען עצמן" פתחה חמ"ל למען תושבי הדרום בדואים ויהודים שנפגעו ומעניק סיוע במוצרים ובתמיכה נפשית.{{הערה|שם=אחיטוב}} בעיר [[רהט]] הוקם ופעל פורום יהודי-ערבי שמטרתו לתת מענה למשפחות שנפגעו בדרום{{הערה|{{ynet|עינב חלבי|המדינה לא טרחה לדבר עם הבדואים שנפגעו, ברהט הקימו חמ"ל עבורם|news/article/syy7hhkgt|28 באוקטובר 2023}}}} וחמ"ל יהודי-ערבי לחלוקת חבילות מזון לנזקקים.{{הערה|{{ישראל היום|איליה יגורוב|יוזמה מרגשת ברהט: חמ"ל יהודי־ערבי לחלוקת חבילות מזון לנזקקים עקב המצב|news/local/article/14765985|30 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{מעריב אונליין|ארנולד נטייב|לראשונה בישראל: חמ"ל יהודי־ערבי ברהט שיסייע למשפחות יהודיות וערביות|news/israel/Article-1047577|25 באוקטובר 2023}}}} עשרות מתושבי הכפר [[דיר אל-אסד]] בישלו במשך יומיים עבור תושבי הדרום שנעקרו מבתיהם ומשלחת של חברי מועצה העבירה את המזון שהוכן אל התושבים.{{הערה|{{וואלה|יואב איתיאל|אנשי דיר אל אסד התגייסו לעזור למתפני העוטף: "לרצח אין שפה, דת או תרבות"|3617842|22 באוקטובר 2023}}}} תלמידים מהיישוב [[א-סייד]] סייעו בהתנדבות בחקלאות.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/Mahamed45049766/status/1721966758758686801|כותרת=https://twitter.com/Mahamed45049766/status/1721966758758686801|אתר=X (formerly Twitter)|שפה=he|תאריך_וידוא=2023-11-08}}}} מועצת [[כפר קאסם]] הזמינה משפחות מהדרום להתארח בעיר.{{הערה|[https://rotter.net/forum/scoops1/815196.shtml עיריית כפר קאסם פרסמה: עיריית כפר קאסם ומוסדותיה ערוכים לקלוט משפחות מהדרום שיתקבלו ע''י תושבי העיר והעירייה], באתר רוטר}}
קבוצות הכדורגל של הפועל אום אל פאחם וכפר קאסם עמדו דקת דומייה במהלך אימון לזכר נרצחי ההתקפה.{{הערה|{{ישראל היום||"ערבים ויהודים כאחד": מחווה מרגשת של הפועל אום אל פאחם וכפר קאסם לנרצחים בטבח החמאס|sport/israeli-soccer/article/14805769|9 בנובמבר 2023}}}} במועצה המקומית [[זרזיר (יישוב)|זרזיר]] הדליקו נרות לזכר הנרצחים בהתקפה ומתוך הזדהות עם כאב המשפחות.{{הערה|[https://www.facebook.com/100066363595199/posts/pfbid0LiLeRSv4mtiRVAnd3TnSZxTK1jYYFX5HQTsuZrmrpGnZ9cN3RujyMDGEptBCNKR8l/?d=w&mibextid=Na33Lf 1300 נרות לזכר 1300 הנרצחים], באתר "פייסבוק", 14 בנובמבר 2023}} במוצאי שבת הוקם "משמר לשותפות ערבית-יהודית בתל אביב-יפו" שמונה כ-500 אנשים, יהודים וערבים. מטרת המשמר להגיע לנקודות חיכוך אפשריות כדי לנסות להרגיע מתחים. אמיר בדראן, פוליטיקאי מקומי הקשור ליוזמה, שוחח עם ארגוני ערבים כמו [[האגודה למען ערביי יפו]], המועצה האיסלמית הנבחרת ביפו, ועדי שכונות ערביות, [[שייח']]ים ו[[אימאם|אימאמים]] וטען כי כולם מזועזעים מהמתרחש ופועלים כדי למנוע אלימות והסתה.{{הערה|שם=אחיטוב}} יוזמה דומה הייתה קיימת כבר שנתיים בין יישובים בכרמל ותושבי פורדיס. קבוצה של כ-600 תושבים בחיפה, ערבים ויהודים, נרתמה למען ניקוי מקלטים ציבוריים בעיר.{{הערה|שם=אחיטוב}}{{הערה|[https://twitter.com/kann/status/1713933400648626669?s=48&t=FqF5yF6Wy-s-iaEuYlcRNQ ארגון יהודי ערבי התדייס לפרויקט משותף], באתר "טוויטר", 16 באוקטובר 2023}}
חבר הכנסת [[איימן עודה]] ממפלגת [[חד"ש]] גינה מעל דוכן הכנסת את האירועים.{{הערה|{{סרוגים||עודה נגד טבח אוקטובר: "לא יכול לקבל את זה"|864866-עודה-נגד-טבח-אוקטובר-לא-יכול-לקבל-את-זה|15 בנובמבר 2023}}}} ושיבח את היהודים והערבים שיצאו להתנדב. הוא גם גינה את הקריאה של הנהגת חמאס לציבור הערבי בישראל להצטרף למאבק נגד ישראל כפי שקרה [[המהומות בישראל (2021)|במהומות בישראל (2021)]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://rotter.net/forum/scoops1/815348.shtml|כותרת=איימן עודה: אסור בתכלית האיסור לקבל כל פגיעה באזרחים חפים מפשע, מגנה בכל תוקף את הקריאה של חמאס לציבור הערבי להצטרף למאבק נגד ישראל|אתר=רוטר}}</ref> [[מנסור עבאס]] פנה לאזרחי המדינה הערבים בבקשה שלא לעודד גורמים קיצוניים ושוליים בחברה הערבית לאור המתיחות שיצרה המלחמה.{{הערה|{{כאן|דקלה אהרן שפרן|מנסור עבאס במסר לאזרחים הערבים: "עלינו לחסום גורמים קיצוניים ולהוות גשר לשלום בין העמים"|588974|30 באוקטובר 2023}}}} לפני כן, גינה את מתקפת החמאס.{{הערה|{{כאן|סולימאן מסוודה|מנסור עבאס: "לשחרר את האסירים הישראלים"|561075|9 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/mmagadli/status/1710617331930468796|כותרת=https://twitter.com/mmagadli/status/1710617331930468796|אתר=X (formerly Twitter)|שפה=he|תאריך_וידוא=2023-11-02}}}}
=== תמיכה בחמאס ===
מנגד, מספר מצומצם של עובדים ערבים ובהם אנשי [[רפואה|צוות רפואי]], [[סטודנט]]ים, נשות חינוך וה[[שחקן|שחקנית]] [[מאיסה עבד אלהאדי]], נעצרו לאחר שהביעו תמיכה בחמאס ובמעשי הטבח שביצע. חלקם הודחו מעבודתם או ממקום מוסדות הלימוד שבהם למדו, וחלקם נחקרו במשטרה בחשד ל[[תמיכה בארגון טרור|תמיכה בטרור]].{{הערה|{{מקור ראשון|שילה פריד|מנהל מחלקת טיפול נמרץ לב בבי"ח השרון הודח בשל תמיכתו בחמאס|news/683615|19 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{מעריב אונליין|אלון חכמון|אחרי ששיבחה והיללה את חמאס: השחקנית הישראלית נעצרה|news/law/Article-1047116|24 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{מעריב אונליין|שקד שדה|"אפס סובלנות": סטודנטים הביעו תמיכה בחמאס וכך הגיבו באוניברסיטה|news/israel/Article-1044214|11 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://krayot.com/archives/57248|הכותב=מיכאל גיל|כותרת=נעצרה אחות מהמרכז הרפואי בני ציון שהעלתה פוסט תמיכה בחמאס|אתר=חדשות חיפה והקריות|תאריך=17 באוקטובר 2023|שפה=he|תאריך_וידוא=2023-10-24}}}}{{הערה|{{כלכליסט|תומר גנון|שמונה ימים למלחמה: כ-100 ערבים ישראלים נחקרו בחשד לתמיכה ודברי שבח לטרור החמאס|local_news/article/hkj00jstba|15 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{מקור ראשון|שילה פריד|הפרקליטות בתגובה לדרישת הפסקת המעצרים: "עבירות הסתה – אפשרות ממשית לסכנה ביטחונית"|news/694595|9 בנובמבר 2023}}}}
שני נערים בני 14 מ[[אום אל-פחם]] נתפסו ליד [[תחנת הרכבת סבידור]] ב[[תל אביב]] כשעל גופם [[סכין|סכינים]], לאחר שעוררו את חשדם של ה[[שוטר]]ים.{{הערה|{{ישראל היום|אבי כהן|צפו בתיעוד: סוכל פיגוע דקירה בתל אביב|news/defense/article/14818756|13 בנובמבר 2023}}.}} נגד השניים הוגש [[כתב אישום]] באשמה שקשרו קשר [[רצח|לרצוח]] חייל צה"ל.{{הערה|{{ערוץ7||כתב אישום נגד שני קטינים מאום אל-פאחם שתכננו לרצוח חייל צה"ל|961148|17 בנובמבר 2023}}.}} נגד 13 ערבים ישראלים, רובם תושבי [[סכנין]], הוגש [[כתב אישום]], באשמה שהיו שותפים ב[[ארגון טרור|חוליית טרור]] שתכננה לבצע פיגועים, תוך שיתוף פעולה עם ה[[חמאס]].{{הערה|{{ישראל היום|עידן אבני, מישל מכול|פרשה ביטחונית חמורה: תושבי סכנין הקימו תא חמאס בגליל ותכננו להוציא פיגועים|news/defense/article/15395174|10 במרץ 2024}}.}}
=== קשיי החברה הערבית במלחמה ===
פלסטינים תושב הגדה המערבית שעבדו בישראל לא הורשו לעבור במחסומים ואיבדו את פרנסתם, ובישראל נוצר מחסור בידיים עובדות, בין היתר בתחום הבנייה.{{הערה|{{כלכליסט|דרור ניר קסטל, מרכז הנדל"ן|100 אלף פועלים פלסטינים אינם עובדים: "הכסף נגמר אפילו לעדשים"|real-estate/article/b1s2abodt|27 בדצמבר 2023}}}}{{הערה|{{וואלה|לי סיביליה|מחסור בעובדים: רמי לוי פרסם מודעת דרושים לסיוע בסניפים|3614495|8 באוקטובר 2023|finance}}}} המחסור בנהגי אוטובוס ערבים, המהווים מחצית מכח העבודה בענף, הביא את [[משרד התחבורה]] להודיע על דילול משמעותי בפעילות התחבורה הציבורית.{{הערה|{{וואלה|אודי עציון|נהגי האוטובוס הערביים לא מגיעים לעבודה, היהודים יעבדו עייפים|3615362|11 באוקטובר 2023|cars}}}} במספר מקרים הותקפו נהגי אוטובוס ערבים.{{הערה|{{ישראל היום|אסף גולן|גל תקיפות נהגי אוטובוס ערבים בירושלים: "הכתובת על הקיר - רצח נהג הוא עניין של זמן"|news/local/article/14774457|1 בנובמבר 2023}}}} עובדים ערבים במערכת הבריאות טענו שמתרחש נגדם "ציד מכשפות".{{הערה|{{ynet|אדיר ינקו|גילויי גזענות בבתי החולים: "ביקשו שאף ערבי לא יטפל בהם"|health/article/yokra13655898|31 באוקטובר 2023}}}}
במוצאי שבת 28 באוקטובר קרא ראש הגרעין התורני ב[[נתניה]], רועי אמגר, לגרש את הסטודנטים הערבים מהמעונות של [[מכללת נתניה]] מטעמי ביטחון.{{הערה|[https://twitter.com/roi_amgar/status/1718344556935094448 ציוץ בטוויטר]}} במקביל ניסו מאות תושבי נתניה לפרוץ לתוך מעונות הסטודנטים תוך קריאות "[[מוות לערבים]]". המשטרה חילצה סטודנטים ערבים מהמקום.{{הערה|{{הארץ|שירה קדרי־עובדיה ודיאא חאג' יחיא|מאות קראו לגרש ערבים מהמעונות במכללת נתניה, הסטודנטים פונו בחסות המשטרה|0000018b-7aa8-d0f6-afeb-7abdd0930000|29 באוקטובר 2023}}}}
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה|Category:The Israeli home front in the 2023 Israel–Hamas war}}
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{מלחמת חרבות ברזל}}
[[קטגוריה:מלחמת חרבות ברזל]]
[[קטגוריה:ישראל: חברה]]
[[קטגוריה:דעת הקהל במלחמת חרבות ברזל]]' |
האם השינוי בוצע דרך נקודת יציאה של רשת Tor או לא (tor_exit_node) | false |
זמן השינוי בתסדיר יוניקס (timestamp) | '1722713412' |
שם מסד הנתונים של הוויקי (wiki_name) | 'hewiki' |
קוד השפה של הוויקי (wiki_language) | 'he' |
