יומן מסנן ההשחתות

'{{ספר |שם= |תמונה=[[קובץ:עולם רדוף שדים.jpg|200px]] |כיתוב= |מאת=[[קרל סייגן]] |איורים= |צילומים= |שם בשפת המקור=The Demon-haunted World: Science as a Candle in the Dark |שפת המקור= |הוצאה= |הוצאה בשפת המקור= |הוצאה בעברית=[[הוצאת הד ארצי]] |סוגה=[[ספר עיון]] |תרגום לעברית=[[עמנואל לוטם]] |תורגם לשפות= |מספר עמודים=440 |מסת"ב= |סדרת ספרים= |מספר כרכים= |הסכמות= |כתבי יד= |פרשנים= |מקורות לכתיבת הספר= |ויקיטקסט= |היברובוקס= |תאריך הוצאה=[[1995]] |תאריך הוצאה בעברית=[[1997]]}} '''עולם רדוף שדים: המדע כנר בעלטה''' (ב[[אנגלית]]: '''The Demon-haunted World: Science as a Candle in the Dark''') הוא [[ספר עיון]] ביקורתי [[רב-מכר]] מאת ה[[אסטרופיזיקה|אסטרופיזיקאי]] האמריקאי [[קרל סייגן]]. הספר יצא לאור בארצות-הברית בשנת [[1995]] ותורגם לעברית בשנת [[1997]]. סייגן טוען בספרו בזכות חשיבותו של ה[[מדע]] בתרבות המודרנית, למול כוחותיו המצטברים (בעשורים האחרונים של [[המאה העשרים]] – נכון לשעת כתיבת הספר) של ה[[פסבדו-מדע|פסאודו-מדע]] על צורותיו. סייגן מרחיב בשבח החשיבה ה'''ביקורתית''' ביחס למציאות ובהסקת המסקנות המגובה בראיות [[אמפיריציזם|אמפיריות]], תוך הדגשה שאלו הן בסיסה ומהותה של [[השיטה המדעית]]. == תוכן הספר == הספר מכיל 25 פרקים המבקרים סוגיות מדעיות-תרבותיות שנויות במחלוקת ואמונות בזכות תפיסה על-חושית. בין המקרים הנדגמים נסקרות סוגיית "מתווי-פנים" ב[[כוכב לכת|כוכבי-לכת]] ([[הפנים במאדים]]), וכן האמונה בביקוריהן של ישויות-תבוניות זרות ([[חוצנים]]) ב[[כדור הארץ]]. עיקר התייחסותו לנושא זה האחרון מתרכז בסיפורי החטיפות השכיחים עד-מאוד ב[[ארצות הברית]], ששכיחותם עלתה בשנות [[המלחמה הקרה]]. סייגן מתייחס גם לאמונות [[העידן החדש]], בהן יצירת קשר עם תרבויות מיבשות עתיקות לכאורה שנעלמו, כ[[אטלנטיס]] ו[[למוריה]], יצירת קשר עם המתים ([[תקשור]]), ו[[ריפוי באמונה]]. סייגן סוקר בהקשרים אלה גם את התופעה ההיסטורית-חברתית של [[ציד מכשפות]] ששיאה ב[[ימי הביניים]], ואת גל ההאשמות ב[[הבהלה השטניסטית|התעללות פולחנית שטנית]] בשנות ה-80 בארצות הברית. במסגרת הדיון על-אודות התופעות החברתיות כדוגמת אלה לעיל, אותן סייגן מכליל בקטגוריית ה[[פסבדו-מדע|פסאודו מדע]], מוצגים הטיעונים השכיחים המשמשים עזר לאישוש לכאורה, ומנגד סייגן מציג את הפרכותיו, המגובשות על-פי אמות מידה מדעיות. סייגן מתריס ומתריע מפני כוחן הגואה של אמונות-שווא '''רוחניות''', כשהוא טוען שמצויה בהן – כאשר הן נטולות ביקורת עצמית ואינן עקיבות, או נובעות מחולשות [[פסיכולוגיה|מנטליות]] כנטיות להשפעה [[סוגסטיה|סוגסטיבית]], ל[[הלוצינציה|הלוצינציות]] או ל[[מחשבת שווא|מחשבות שווא]] – סכנה ממשית לחופש האדם בטווח הרחוק ולחוש ה[[מוסר]] שלו. אולם בתוך כך מדגיש סייגן את הימנעותו מחציצת [[דיכוטומיה]] מוחלטת בין [[רוח]] ל[[חומר]], והוא מזכיר את כוחם של המסתורין, ארעיות – הידיעה הנובעת מ[[אופנה|אופנות]] ה[[זמן]], את מגבלות הטבע האנושי ואת ההשתאות שבחקירה ובגילוי המדעי. על-מנת להתמודד עם אמונות הנראות כאמונות-הבל, אליבא דסייגן, יש להציב מולן טיעוני-נגד כדי לנסות לאשש או למוטט אותן, תחת שלילתן השטחית על הסף. אם האמונות הנידונות מוגנות מאפשרות של ניסיון [[אינטליגנציה|אינטלקטואלי]] להתמודד עמן (אמיתותן מבוססת על [[אמון]] גרידא בדובר המציג אותן) אזי יש להתייחס אליהן כאל [[הנחה (לוגיקה)|הנחות]] בלבד, שהן אינן במעמד של [[עובדה|עובדות]], או כאל טענות פסאודו-מדעיות. == "מדע אופטימלי" == ממטרותיו העיקריות של הספר היא להציג ולבאר את השקפתו ה[[פוליטיקה|פוליטית]]-[[ליברליזם|ליברלית]] של הסופר, לפיה ה[[דמוקרטיה]] וה[[מדע]] קשורים זה בזה. במסגרת זו טוען סייגן כי מדע יתפתח וישגשג בחברה דמוקרטית המטפחת את סקרנותם המדעית של בניה ולא מגבילה אותם לצרכים פוליטיים בני-השעה. באותה נשימה מטעים סייגן את ה'''סכנות''' הגלומות בקדמה מדעית, כשתוך כך הוא בוחן באופן [[מוסר]]י את סוגיית ה[[נשק להשמדה המונית]] ובפרט את התפתחות ה[[נשק גרעיני|נשק הגרעיני]] ואת ההתייחסות המדעית והפוליטית שנלוותה אליו. לפיכך מראה סייגן הסתייגות מסוימת מחופש-מדעי מוחלט, שהרי בפיו, גם [[מדען|מדענים]] הם [[אדם|בני אדם]] הנתונים לחולשות, ואין ההתעסקות המדעית חפה מטעויות. לפתרון הבעיה מציע סייגן מודל תאורטי של מדע אופטימלי ומתון, שבו קיימות בכפיפה וב[[סינרגיה]] – '''פליאה''' ו[[סקרנות]] אדירות, המייצגות בעיניו את טבעו ה[[אינסטינקט]]יבי של האדם מחד גיסא, ו'''ספקנות''' ערנית וקפדנית, המייצגת בעיניו את ה[[שכל]] ה[[רציונליזם|רציונלי]] העקבי והבוגר, מאידך גיסא. האמצעי להתאפשרות קיום המודל של מדע המערב בין פליאה עם ספק נעוץ אפוא לדבריו של סייגן ב[[חינוך]] הדמוקרטי. מטרת כל חברה לחנך את כלל הציבור למודעות מדעית ומוסרית, תוך כדי הטלת-ספק מתמדת, בשל כוחו הגדול והמצטבר של המדע, שעשוי כדוגמת הנשק הגרעיני לדרדר את האנושות ולא לקדמה. עם זאת, סוג האנשים שבו סייגן תולה את תקוותיו הוא בעיקר אנשי-המדע וההשכלה, כבעלי אחריות חברתית הרת-משמעות וייחודיות מתוקף כוחם בתחומם. ==הדרקון במוסך שלי== הדרקון במוסך שלי הוא הנושא של הפרק השמיני בספר. סיגן מציג [[ניסוי מחשבתי]] שבו דרקון היפותטי חי ב[[מוסך (חלק בבית)|חניה המקורה]] בביתו. ה[[דרקון]] המדובר הוא [[אי-נראות|בלתי נראה]], בלתי מוחש, ונושף [[אש]] שלא מפיקה [[חום (פיזיקה)|חום]], כך שבלתי אפשרי לזהות אותו באמצעות החושים, חקירות מדעיות או מכשור מדעי. מושג הדרקון הבלתי נראה משמש את סייגן כדי לתאר את הרעיון של דבר [[הפרכה|שלא ניתן להפריך אותו]], שהוא רעיון חשוב בחשיבה המדעית. התכונה של חוסר אפשרות להפרכה (Unfalsifiability) הוא רעיון לפיו קיימות טענות או השערות שלא ניתן לבדוק אותן או להוכיח כי הן לא נכונות באמצעות תצפית או ניסוי. סייגן טוען כי טענות שאינן ברות-הפרכה, כמו קיום הדרקון הבלתי נראה במוסך שלו, הן חסרות משמעות מבחינה מדעית, מפני שלא ניתן לבדוק אותן בצורה אמפירית. באמצעות דימוי הדרקון, סייגן מצביע על החשיבות של סקפטיות וחשיבה ביקורתית כאשר מעלים או בוחנים טענה יוצאת מהכלל. הוא מדגיש כי מי שמעלה טענות יוצאות דופן- לדוגמה קיום של [[על-טבעי|ישות על-טבעית]] או תופעה על-טבעית, צריך להביא ראיות יוצאות דופן כדי שנתייחס ברצינות לדבריו. לפי הפרק, אין לקבל סתם כך טענות בלי שיש להן מספיק עדויות. == "ארגז הכלים לזיהוי שטויות" == בפרק 12, "האמנות הנעלה של זיהוי שטויות", מתאר סייגן את "ארגז הכלים לזיהוי שטויות" (Baloney Detection Kit) - מגוון השיטות והטכניקות העומד לרשותו של אדם החושב בצורה מדעית לזהות [[כשל לוגי|טיעונים מופרכים או כוזבים]]: * דרישה לאימות בלתי תלוי לעובדות: כאשר מועלית טענה כלשהי, יש לקבל אימות לעובדות ממישהו שאינו מעלה הטענה או שיש לו מניע שהטענה תתקבל כנכונה. * קיום ויכוח מעמיק על הראיות בין מומחים המצדדים '''בכל''' נקודות ההשקפה. אי מתן [[חופש ביטוי]] נאות לנקודת השקפה מסוימת מעלה חשד לטיעון כוזב. * אין לתת משקל יתר לטיעונים של "בעלי סמכות" – [[תואר אקדמי]] גבוה יותר אינו מעיד על טיעונים טובים יותר. * חשיבה על '''כל''' ההסברים האפשריים לתופעה, ומציאת דרכים ל[[הפרכה|הפרכת]] כל אחד מההסברים הללו. ה[[השערה (מדע)|השערה]] שתישאר אחרי שיופרכו כל האחרות (כיוון שבהכרח יכול להיות רק הסבר אחד נכון) היא הטובה ביותר. להשערות שאינן ניתנות לבדיקה ו[[הפרכה]] אין ערך מדעי. * לא "להתאהב" בהשערה. להשוות כל השערה בהגינות עם החלופות. * [[כמות|כּימוּת]]: כל הסבר הניתן למדידה יש למדוד אותו. כאשר קיימות השערות מתחרות מאפשרת המדידה לבחון איזה השערה מדויקת יותר. * אם קיימת שרשרת של טיעונים, '''כל''' חוליה בשרשרת חייבת לעמוד בכל המבחנים. אין להסתפק בכך שמרביתן נמצאו נכונות. * כאשר עומדים בפני שתי השערות המסבירות את הנתונים במידה שווה של הצלחה, להשתמש ב[[תערו של אוקהם]] על מנת לבחור ביניהן. * הסתמכות על [[ניסוי#ניסויים מבוקרים|ניסויים מבוקרים]], ובפרט [[ניסוי]]ים בהם מיושמת [[סמיות כפולה]]. בנוסף, מפרט סייגן [[כשל לוגי|כשלים לוגיים]] ופעולות שאינן לגיטימיות בדיון מדעי: * [[אד הומינם|טיעון לגופו של אדם]]. * טיעון על פי סמכות (אד ורקונדיאם) – ביסוס הטיעון על מקור סמכות, אף על פי שאינו רלוונטי לאישושו, תוך ניצול הרצון הרגשי של בני אנוש להסתמך על מקורות סמכותיים. * הסתמכות על [[בערות|בּוּרוּת]] (אד איגנורנטיאם) – הטענה כי מה שלא הוכח כשקרי חייב להיות אמת, או מה שלא הוכח כאמת חייב להיות שקרי. * הסתמכות על נסיבות מיוחדות – מתן פרשנות ייחודית לטענה ספציפית, שלא הייתה מקובלת בטענות מקבילות לה. * הקדמת התשובה לשאלה. (למשל: המחקר יעסוק בהשפעות X על Y, מכיל הנחה מוקדמת שאכן יש השפעות כאלו) * "[[קטיף דובדבנים]]". * שימוש ב[[סטטיסטיקה]] של מספרים קטנים, ואף אי הבנה בסיסית בסטטיסטיקה. * חוסר [[עקביות (לוגיקה)|עקביות]]. * בלבול בין [[מתאם]] לבין [[סיבתיות]]. * שימוש בשאלות חסרות משמעות. * [[דיכוטומיה]] מדומה – התייחסות רק לשתי אפשרויות קיצוניות תוך התעלמות מרצף של אפשרויות ביניים. ** בפרט, התייחסות רק לטווח הקצר ולטווח הארוך. * שימוש בטיעון [[מדרון חלקלק]]. * היסק שגוי (א' אינו נובע בהכרח מ-ב') * הבאה לאבסורד – הצגה של עמדת היריב כך שניתן יהיה לתקוף אותה ביתר קלות. * העלמת ראיות. * שימוש בביטויים עמומים - [[חמקמילים]]. ==ראו גם== *[[תערו של אוקאם]] *[[לוגיקה]] *[[היגיון]] *[[מדע]] * [[האנציקלופדיה הגדולה]] * [[בגידת האינטלקטואלים]] ==לקריאה נוספת== Philip J. Klass, '''UFOs Explained''', Random House, 1974 ==קישורים חיצוניים== * {{OCLC}} {{בקרת זהויות}} [[קטגוריה:ספרי מדע פופולרי]] [[קטגוריה:ספרי 1997]] [[קטגוריה:ביקורת דת בספרות]] [[קטגוריה:ספקנות מדעית]] [[קטגוריה:קרל סייגן]] [[קטגוריה:ספרי מדע ודת]]'