פיית' נו מור
פיית' נו מור בהופעה בפורטוגל, 2010 | |
מקום הקמה | סן פרנסיסקו |
---|---|
מוקד פעילות | סן פרנסיסקו, קליפורניה, ארצות הברית |
תקופת הפעילות |
1982–1998 2009 |
סוגה | מטאל אלטרנטיבי, רוק אלטרנטיבי, פאנק (Funk) מטאל, פוסט-פאנק (Punk), רוק ניסיוני |
חברת תקליטים |
Slash London Reprise Mordam |
www | |
פרופיל ב-IMDb | |
חברים | |
בילי גולד רודי בוטום מייק בורדין מייק פאטון ג'ון הדסון | |
חברים לשעבר | |
צ'אק מוזלי "ביג" ג'ים מרטין דין מנטה טריי ספרואנס מארק בוון קורטני לאב | |
פיית' נו מור (באנגלית: Faith No More, בתרגום חופשי: אין עוד אמונה) הייתה להקת רוק אמריקנית שנוסדה בסן פרנסיסקו ב-1982 ופעלה עד להתפרקותה ב-1998, ולאחר מכן התאחדה ב-2009. הסגנון המוזיקלי של פיית' נו מור נע בין מטאל/רוק אלטרנטיבי, פאנק (Funk) מטאל, פוסט-פאנק (Punk) ואף סגנונות נוספים. במהלך הקריירה שלהם, הם התנסו בסוגים שונים ומגוונים של מוזיקה, ולכן לעיתים נחשבים גם ללהקת רוק ניסיוני או מטאל אוונגרדי.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחילת הדרך: We Care A Lot, Introduce Yourself
[עריכת קוד מקור | עריכה]פיית' נו מור נוסדה ב-1982, עם התפרקותה של להקת Faith no Man, הרכב שכלל את הזמר מייק מוריס, בילי גולד, מייק בורדין ורודי בוטום. לאחר שאלה בחנו מספר גיטריסטים, הלהקה צירפה את ג'ים מרטין לשורותיה. הלהקה ניסתה מספר זמרים, ביניהם קורטני לאב שהצטרפה למשך חצי שנה. לבסוף, הפך צ'אק מוזלי לסולן, ושר בשני האלבומים הראשונים.
אחד משיריה המוכרים של הלהקה בתקופה זו היה "We Care A Lot", סאטירה על ארגוני צדקה שונים כדוגמת לייב אייד ובמיוחד על השיר "We Are the World". השיר היה יוצא דופן גם בכך ששילב בתוכו מוזיקת היפ הופ. גרסה נוספת לשיר "As The Worm Turns" הוקלטה מאוחר יותר על ידי הלהקה בשנת 1992 יחד עם הסולן מייק פאטון ויצאה כסינגל. באפריל 1987 יצא אלבומם השני, "Introduce Yourself", שנחשב בעיני רבים וגם בעיני חברי הלהקה לאלבום הבכורה. האלבום הכיל עיבוד סאונד משופר מקודמו.
The Real Thing
[עריכת קוד מקור | עריכה]עקב חילוקי דעות מקצועיים ושמועות על התמכרות לסמים, פוטר מוזלי במהלך 1988. את מקומו תפס מייק פאטון, לאחר שמרטין שמע קלטת דמו בביצועו בלהקת "מיסטר באנגל". פאטון נשר מאוניברסיטת המבולט כדי להצטרף ללהקה ותוך שבועיים כתב את רוב מילות השירים של אלבומה השלישי של הלהקה, "The Real Thing". האלבום זכה להצלחה (מכר למעלה ממיליון עותקים), והיה מועמד לפרס גראמי. השיר "Epic" מתוכו היה ללהיט ב-MTV[1]. התמונה המסיימת את הווידאו קליפ, בה נראה דג מפרפר מחוץ למים בהילוך איטי, עוררה את זעם ארגוני רווחת בעלי החיים בקיץ 1990. בנוסף, הווידאו קליפ לשיר "Falling to Pieces" היה המועדף בתוכניתם של ביוויס ובאטהד. האלבום כלל גם גרסת כיסוי לשירם של בלאק סבאת' "War Pigs", שהיווה שיר מחאה אנטי-מלחמתי. ב-1990 הופיעה הלהקה בטקס פרסי ה-MTV וכן בתוכנית סאטרדיי נייט לייב.
Angel Dust
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלבומה הבא של פיית' נו מור, "Angel Dust", זכה לביקורות אוהדות בקרב מבקרי המוזיקה[2]. אלבום זה החל לסמן את השפעתו של מייק פאטון על הכיוון המוזיקלי אליו פנתה הלהקה, שהפגינה סגנון נסיוני יותר. האלבום הכיל את הלהיטים "Midlife Crisis", "A Small Victory" והן הקלטה של שיר הנושא מהסרט "קאובוי של חצות". הסינגל Easy, שהיווה גרסת כיסוי ללהקת ה"קומודורס", הצליח מאוד בבריטניה, אוסטרליה ובאירופה. מגזין הרוק "!Kerrang" הכתיר את האלבום במקום הראשון ברשימת 50 האלבומים המשפיעים ביותר בשנות התשעים[3]. לעומת קודמו, האלבום לא זכה להצלחה גדולה בארצות הברית ומכר רק 700,000 עותקים, אך במקומות אחרים מכירות האלבום עלו על קודמו, לדוגמה בגרמניה, בה האלבום מכר כ-270,000 עותקים והגיע לאלבום זהב. בשנת 1993 שיתפה הלהקה פעולה עם להקת הראפ/מטאל "Boo-Yaa T.R.I.B.E" בשיר "Another Body Murdered" שבפסקול הסרט "ליל הדין".
לאחר שהסתיים סיבוב ההופעות שנועד לקדם את האלבום, עזב הגיטריסט ג'ים מרטין את הלהקה בשלבים המוקדמים של הקלטות האלבום הבא, King For A Day... Fool For a Lifetime ב-1995. הוא הוחלף בגיטריסט של להקת מיסטר באנגל טרי ספרואנז, שעזב את FNM רגע לפני שיצאו למסע הופעות עולמי.
King For A Day... Fool For a Lifetime
[עריכת קוד מקור | עריכה]King For A Day... Fool For a Lifetime היה נסיוני כקודמו והכיל סגנונות שונים, החל מהבי מטאל ועד לג'אז קליל. היקף מכירות האלבום היה נמוך בארצות הברית, פחות מאשר Angel Dust, הגם שהאלבום מכר היטב יחסית באנגליה וגרמניה. באוסטרליה הגיע האלבום למקום הראשון ברשימת האלבומים. בעקבות מכירות האלבום העגומות בארצות הברית, הלהקה החליטה לקצר את סיבוב ההופעות בארבעה חודשים ולבטל את הוצאת הסינגלים "The Gentle Art of Making Enemies" ו- "Take This Bottle", בנוסף להוצאת מארז של שבעה דיסקים הכוללים הקלטות בי-סייד נדירות וראיונות עם הלהקה בין השירים.
Album of the Year
[עריכת קוד מקור | עריכה]האלבום השישי והאחרון של הלהקה יצא ב-1997. באלבום זה ניגן ג'ון הדסון, גיטריסט חדש, שהיה שותף לחדר של בילי גולד. אלבום זה, שהכיל יותר שירים מלודיים ובלדות, לא מצא חן בעיני חברי הלהקה, שחשו כי סטו מהכיוון המוזיקלי שהיו מזוהים איתו. למרות חששם, האלבום הצליח מעבר לצפוי כאשר ב-12 מדינות באירופה הגיע להיקף מכירות שזיכו אותו בפלטינה ואלבום זהב. בנוסף, הוא הגיע למקום שני בגרמניה והפך לאלבום זהב ולמקום ראשון באוסטרליה, שם הפך לאלבום פלטינה. הווידאו קליפ לשיר "Last Cup of Sorrow" מבוסס על סרטו של אלפרד היצ'קוק "ורטיגו". הסינגל של שיר זה וכן "Ashes to Ashes" זכו להצלחה מועטה, ואף התבטלה יציאתו של הסינגל "She Loves Me Not", מה שתרם גם לפירוקה של הלהקה.
פירוק הלהקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחילת 1998 החלו שמועות לגבי פירוק הלהקה, וכי מייק פאטון עזב לטובת פרויקטים אחרים. ב-19 באפריל מסר בילי גולד את ההודעה הבאה לעיתונות ולאינטרנט:
- "אחרי 15 שנה ארוכות ופוריות, החליטה להקת פיית' נו מור לְהָזֵם את השמועות על פירוקה בכך שהיא...תתפרק. ההחלטה הייתה הדדית ושוויונית, לא יהיו האשמות, לא לכלוכים ולא הפניית אצבע מאשימה כלפי אף גורם, חוץ מאשר הצהרה סמלית אחת: "פאפי התחיל את זה." מעבר לכך, פירוק הלהקה יאפשר לחבריה להתעסק יותר ברצינות ולהשקיע יותר זמן בפרויקטים האחרים שלהם. ולבסוף, ברצוננו להודות למעריצנו אשר תמכו ודבקו בלהקה במשך השנים."
ההופעה האחרונה של פיית' נו מור התקיימה בליסבון שבפורטוגל ב-7 באפריל 1998.
התקופה שלאחר הפירוק והאיחוד
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר פירוקה של הלהקה, חבריה המשיכו בפרויקטים אחרים. מייק פאטון המשיך להקליט אלבומים עם להקתו מאז ימי בית ספר התיכון, "מיסטר באנגל", וכן עם אמנים כג'ון זורן וביורק ולהקות כטומהוק, פנטומאס, פיפינג טום ו-The Dillinger Escape Plan. הקלידן רודי בוטום הקים את להקת Imperial Teen בשנת 1996. ג'ים מרטין השתתף כגיטריסט אורח באלבומים כדוגמת "Antipop" של להקת פרימוס ובאלבום הבכורה של להקת אקובריין, בה חבר הבסיסט לשעבר של מטאליקה ג'ייסון ניוסטד. בנוסף, הוא הוציא אלבום סולו בשם "Milk and Blood" בשנת 1996.
מייק בורדין מופיע לעיתים כחבר ההרכב של אוזי אוסבורן ובלאק סבאת', וגם החליף את המתופף של להקת קורן בעת סיבוב ההופעות שלהם. בנוסף הוא היה המתופף באלבומו של ג'רי קאנטרל "Degradation Trip". בילי גולד היה חבר בלהקת המטאל קיצוני "Brujeria", ובנוסף ייסד את חברת התקליטים Koolarrow Records. הוא השתתף כבסיסט אורח באלבומם של להקת האינדסטריאל מטאל פיר פקטורי "Transgression", ויצא לסיבוב הופעות יחד עם להקת הנויז רוק "Harmful".
בשנת 2007 ערך סולן הלהקה סיבוב הופעות עולמי, כולל הופעה בישראל[4].
ב-10 ביוני 2009 הלהקה החלה את סיבוב הופעות האיחוד שלהם במכללת בריקסטון שבלונדון, בירת אנגליה. הלהקה הופיעה בישראל ב-1 בספטמבר בגני התערוכה בתל אביב[5].
בנומבר 2014 הוציאה הלהקה את הסינגל הראשון, "Motherfucker", מתוך אלבום הקאמבק שעליו היא עבדה באותה עת. הסינגל יצא במהדורה מוגבלת על תקליט ויניל[6]. האלבום יצא לאור באפריל 2015, אחרי הפסקה של 18 שנה מאז צאת האלבום הקודם של הלהקה[7].
דיסקוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלבומי אולפן
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלבום הופעה חיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1991 – Live at the Brixton Academy
אוספים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקלטות נדירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]שנה | סינגל | הופיע ב |
---|---|---|
1988 | New Improved Song | |
1989 | The Grade | בסינגל From out of Nowhere |
1991 | The Perfect Crime | פסקול הסרט מסע הכזבים של ביל וטד |
The World Is Yours | אלבום האוסף "?Who Cares a Lot" | |
As the Worm Turns, הקלטה מחודשת | בסינגל Midlife Crisis | |
1992 | Mark Bowen, הוקלט בהופעה חיה במינכן, גרמניה | נכלל בגרסת האלבום Angel Dust באוסטרליה |
Let's Lynch The Landlord (גרסת כיסוי לשירם של הדד קנדיז) | בסינגל A Small Victory | |
1993 | Das Schutzenfest | באלבום האוסף "?Who Cares a Lot" |
1994 | Another Body Murdered (עם להקת Boo-Yaa T.R.I.B.E) | פסקול הסרט "ליל הדין" |
1995 | Greenfields (גרסת כיסוי לשירם של Brothers Four) | בסינגל Digging The Grave |
Absolute Zero | בסינגל Digging The Grave | |
I Started a Joke (גרסת כיסוי לשירם של הבי ג'יז) | בסינגל Digging The Grave | |
I Wanna Fuck Myself (גרסת כיסוי לשירו של ג'י ג'י אלין) | בסינגל Ricochet | |
Spanish Eyes | בסינגל Ricochet |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של פיית' נו מור (באנגלית)
- רון בן טובים, חזרתו של הדבר האמיתי: הראיון המלא עם בילי גולד מפיית׳ נו מור, באתר הארץ, 1 באפריל 2015
- עמי פרידמן, החדש של פיית' נו מור: אותו זעם כמו פעם, באתר ynet, 17 במאי 2015
- מני אבירם, קורדרוי 106: גם אלבום חלש של פיית' נו מור הוא עדיין מעולה, באתר וואלה, 20 במאי 2015
- עמי פרידמן, "יצרנו את מוזיקת האשכבה שלנו": בסיסט פיית' נו מור בראיון, באתר ynet, 13 בספטמבר 2016
- פיית' נו מור, ברשת החברתית פייסבוק
- פיית' נו מור, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- פיית' נו מור, ברשת החברתית אינסטגרם
- פיית' נו מור, סרטונים בערוץ היוטיוב
- פיית' נו מור, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- פיית' נו מור, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
- פיית' נו מור, באתר ספוטיפיי
- פיית' נו מור, באתר Last.fm (באנגלית)
- פיית' נו מור, באתר AllMusic (באנגלית)
- פיית' נו מור, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- פיית' נו מור, להקה באתר Encyclopedia Metallum (באנגלית)
- פיית' נו מור, באתר דיזר
- פיית' נו מור, באתר Discogs (באנגלית)
- פיית' נו מור, באתר Songkick (באנגלית)
- פיית' נו מור, באתר Genius
- פיית' נו מור, באתר SecondHandSongs
- פיית' נו מור, באתר בנדקמפ
- פיית' נו מור, באתר בילבורד (באנגלית)
- פיית' נו מור, באתר טיידל (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שרון מולדבי, מה אמרה הגרופית לסולן, חדשות, 26 בפברואר 1991
- ^ גל אוחובסקי, תקליטים, חדשות, 11 במרץ 1993
- ^ Rocklist.net...Kerrang! Lists Page 1
- ^ עכבר העיר, גנרל הרוק ונער הפטיפונים, באתר הארץ, 7 ביוני 2007
- ^ בן שלו, פיית' נו מור בישראל: הרבה רעש, מעט רגש, באתר הארץ, 2 בספטמבר 2009
עכבר העיר אונליין, פיית' נו מור יופיעו רק בחצות, באתר הארץ, 30 באוגוסט 2009 - ^ ניר גורלי, שיר חדש ל"פיית נו מור" אחרי 17 שנה, באתר הארץ, 19 בנובמבר 2014
- ^ אבי פיטשון, "פיית נו מור" חוזרת אחרי הפסקה של 18 שנה וכאילו כלום לא השתנה, באתר הארץ, 7 במאי 2015
אמיר אשר, על החדשים של Faith No More ,Blur ועוד כמה: מוכרים פחות וטובים יותר - רשם קול 77, באתר הארץ, 25 באפריל 2015