ספורטס אילוסטרייטד

ספורטס אילוסטרייטד
Sports Illustrated
	שער השבועון ספורטס אילוסטרייטד מיום 25 באוגוסט 2008 המציג את מייקל פלפס ענוד בשמונה מדליות זהב בהן זכה באולימפיאדת בייג'ינג (2008)
	שער השבועון ספורטס אילוסטרייטד מיום 25 באוגוסט 2008 המציג את מייקל פלפס ענוד בשמונה מדליות זהב בהן זכה באולימפיאדת בייג'ינג (2008)
סוג	שבועון ספורט
תדירות	30 יממה
מו"ל	Time Inc.
בעלים	טיים וורנר
תאריכי הופעה	1954–הווה (כ־70 שנה)
שפה	אנגלית
מערכת	רוקפלר סנטר, ניו יורק, ארצות הברית
תפוצה	3,150,000
מדינה	ארצות הברית
ISSN	0038-822X, 2169-1649
	http://sportsillustrated.cnn.com/

ספורטס אילוסטרייטד (באנגלית: Sports Illustrated) הוא שבועון הספורט הנפוץ ביותר בארצות הברית, והוא מתפרסם פעמיים מדי שבוע. השבועון מופץ החל משנת 1954, והיה שייך לענקית התקשורת טיים וורנר. העיתון מסקר אירועי ספורט וספורטאים ברחבי העולם, ובליגות אמריקאיות בפרט: פוטבול, בייסבול, הוקי קרח, כדורסל, פוטבול מכללות, כדורסל מכללות, נאסקאר, גולף, איגרוף, רכיבה על סוסים, כדורגל, וטניס.

עיקר תפוצתו של השבועון היא באמצעות מנויים: לשבועון יש כ-3,065,000 מנויים, בעוד שבדוכנים נמכרים רק כ-85,000 עותקים.

ספורטס אילוסטרייטד גם מפיץ שבועון לדור הצעיר בשם ספורטס אילוסטרייטד לילדים שתפוצתו מיליון עותקים בשבוע^[2].

ספורטאי השנה

ערך מורחב – ספורטאי השנה של ספורטס אילוסטרייטד

מאז 1954, מעניק המגזין את תואר "ספורטאי השנה" לספורטאי או לקבוצה שהישגיהם משקפים בצורה הטובה ביותר את רוח הספורט. הכדורסלן לברון ג'יימס הוא הספורטאי היחיד שזכה בתואר שלוש פעמים.

גיליון בגדי הים

ערך מורחב – גיליון בגדי הים של ספורטס אילוסטרייטד

גיליון בגדי הים של ספורטס אילוסטרייטד, היוצא לאור מדי שנה מאז 1964, הוא המפורסם ביותר, וממנו נמכרים בדוכנים למעלה ממיליון עותקים. הגיליון מלווה באירוע תקשורתי, תוכנית טלוויזיה, וידאו ולוחות שנה.

ייצוג נשים

מחקר שנערך בשנת 2018 בחן את ייצוג הספורטאיות האולימפיות בשער המגזין לאורך 60 שנים בגיליונות קיץ סמוך או בעת קיומה של האולימפיאדה. מתוך המחקר עלה שספורטאים זכו לייצוג רב יותר מספורטאיות. עם זאת, נרשמה עליה בכמות ההופעות של ספורטאיות במגזין לאורך השנים. נוסף על כך, נבחן גם אופי הייצוג ונמצא שבעוד שגברים מוצגים לעיתים קרובות בתמונות שמתייחסות לפעילות הספורטיבית שלהם, בהבעת פנים רצינית או תוך כדי תנועה, נשים מוצגות מחייכות למצלמה, בתנוחות שלא רלוונטיות לספורט בו הן עוסקות. כותבי המחקר זיהו את החיוך למצלמה ואת מידת הרלוונטיות של התמונה לפעילות הספורטיבית של הספורטאי/ת כאינדיקטורים להחפצה.^[3]