נשרף
Jump to navigation
Jump to search
Hebrew
Root |
---|
שׂ־ר־ף (s-r-p) |
Verb
נִשְׂרַף • (nisráf) (nif'al construction, future יישרף / יִשָּׂרֵף, active counterpart שָׂרַף)
- (intransitive) to burn, to be burned
Conjugation
Conjugation of נִשְׂרַף (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms |
| ||||
---|---|---|---|---|---|
finite forms | singular | plural | |||
m. | f. | m. | f. | ||
past | first | נִשְׂרַפְתִּי | נִשְׂרַפְנוּ | ||
second | נִשְׂרַפְתָּ | נִשְׂרַפְתְּ | נִשְׂרַפְתֶּם | נִשְׂרַפְתֶּן | |
third | נִשְׂרַף | נִשְׂרְפָה | נִשְׂרְפוּ | ||
present | נִשְׂרָף | נִשְׂרֶפֶת | נִשְׂרָפִים | נִשְׂרָפוֹת | |
future | first | אֶשָּׂרֵף | נישרף / נִשָּׂרֵף | ||
second | תישרף / תִּשָּׂרֵף | תישרפי / תִּשָּׂרְפִי | תישרפו / תִּשָּׂרְפוּ | תישרפנה / תִּשָּׂרֵפְנָה1 | |
third | יישרף / יִשָּׂרֵף | תישרף / תִּשָּׂרֵף | יישרפו / יִשָּׂרְפוּ | תישרפנה / תִּשָּׂרֵפְנָה1 | |
imperative | הישרף / הִשָּׂרֵף | הישרפי / הִשָּׂרְפִי | הישרפו / הִשָּׂרְפוּ | הישרפנה / הִשָּׂרֵפְנָה1 | |
notes |
|