נשרף

Hebrew

Root
שׂ־ר־ף (s-r-p)

Verb

נִשְׂרַף • (nisráf) (nif'al construction, future יישרף / יִשָּׂרֵף, active counterpart שָׂרַף)

1. (intransitive) to burn, to be burned
   • 2007, Rona Kenan (lyrics and music), “הפעם האחרונה [The Last Time]”:

     כָּל הַגְּשָׁרִים כְּבָר נִשְׂרְפוּ מִזְּמַן / רָק אֲנִי לֹא רָאִיתִי מֵרָחוֹק עָשָׁן

     All the bridges already burned down long ago / Only I did not see smoke from afar

Conjugation

Conjugation of נִשְׂרַף (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: להישרף / לְהִשָּׂרֵף action noun: הישרפות / הִשָּׂרְפוּת
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	נִשְׂרַפְתִּי		נִשְׂרַפְנוּ
	second	נִשְׂרַפְתָּ	נִשְׂרַפְתְּ	נִשְׂרַפְתֶּם	נִשְׂרַפְתֶּן
	third	נִשְׂרַף	נִשְׂרְפָה	נִשְׂרְפוּ
present		נִשְׂרָף	נִשְׂרֶפֶת	נִשְׂרָפִים	נִשְׂרָפוֹת
future	first	אֶשָּׂרֵף		נישרף / נִשָּׂרֵף
	second	תישרף / תִּשָּׂרֵף	תישרפי / תִּשָּׂרְפִי	תישרפו / תִּשָּׂרְפוּ	תישרפנה / תִּשָּׂרֵפְנָה1
	third	יישרף / יִשָּׂרֵף	תישרף / תִּשָּׂרֵף	יישרפו / יִשָּׂרְפוּ	תישרפנה / תִּשָּׂרֵפְנָה1
imperative		הישרף / הִשָּׂרֵף	הישרפי / הִשָּׂרְפִי	הישרפו / הִשָּׂרְפוּ	הישרפנה / הִשָּׂרֵפְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.