הגדיל

Hebrew

Etymology

Root
ג־ד־ל (g-d-l)

From the root ג־ד־ל (g-d-l); compare גָּדוֹל (gadól).

Verb

הִגְדִּיל • (higdíl) (hif'il construction, passive counterpart הוגדל / הֻגְדַּל)

1. (transitive) to enlarge, increase

Conjugation

Conjugation of הִגְדִּיל (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהַגְדִּיל action noun: הַגְדָּלָה
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הִגְדַּלְתִּי		הִגְדַּלְנוּ
	second	הִגְדַּלְתָּ	הִגְדַּלְתְּ	הִגְדַּלְתֶּם	הִגְדַּלְתֶּן
	third	הִגְדִּיל	הִגְדִּילָה	הִגְדִּילוּ
present		מַגְדִּיל	מַגְדִּילָה	מַגְדִּילִים	מַגְדִּילוֹת
future	first	אַגְדִּיל		נַגְדִּיל
	second	תַּגְדִּיל	תַּגְדִּילִי	תַּגְדִּילוּ	תַּגְדֵּלְנָה1
	third	יַגְדִּיל	תַּגְדִּיל	יַגְדִּילוּ	תַּגְדֵּלְנָה1
imperative		הַגְדֵּל	הַגְדִּילִי	הַגְדִּילוּ	הַגְדֵּלְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

References

• H1431 in Strong, James (1979) Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible

Anagrams

• גלידה