זלפה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מ הסרת קטגוריה:קברי צדיקים בטבריה באמצעות HotCat |
||
| (46 גרסאות ביניים של 28 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|ראו=[[זלפה (כפר)]]|נוכחי=דמות מקראית|אחר=כפר ערבי-ישראלי בוואדי עארה}} |
|||
[[קובץ:Matriarch graves 1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בניין " |
[[קובץ:Matriarch graves 1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בניין "[[קבר האמהות]]" ב[[טבריה]] בו טמונה, על פי המסורת, זלפה לצד [[בלהה]], [[יוכבד]], [[אביגיל]], [[צפורה]] ו[[אלישבע בת עמינדב|אלישבע]]]] |
||
''זִלְפָּה'', [[דמות מקראית]], אמם של גד ואשר, שפחת לאה ואשתו הרביעית של יעקב. |
|||
'''זִלְפָּה''' ('''זילפֿה'''{{הערה|כתוב "זילפאן", אבל ה"נון סופית" איננה קשורה לשם, אלא זו תופעה מצויה ביוונית שמוסיפים סיומת [[נ]] [[אותיות סופיות|סופית]] ב[[הברה פתוחה]]}} ב[[פא]] [[רפה#רפה כהיפוכו של הדגש|רפה]] ('''Ζελφάν''') ב[[תרגום השבעים]]; בערבית: '''زيلفا''') היא [[דמות מקראית]], אמם של [[גד]] ו[[אשר (דמות מקראית)|אשר]], [[שפחה|שפחתה]] של [[לאה]] ואשתו הרביעית של [[יעקב]]. |
|||
==משפחתה== |
|||
כאשר יעקב התחתן עם לאה, נתן לבן הארמי ללאה את זלפה שפחתו (של לבן) כשפחה עבורה. כאשר רחל, שסבלה מעקרות, נתנה ליעקב את שפחתה בלהה לאשה והיא ילדה לו את דן (אחד מהשבטים)ואת נפתלי, עשתה גם לאה כמוה ונתנה את זלפה ליעקב (בתור אישה), והיא ילדה לו את גד ואת [[אשר (אחד מהשבטים). |
|||
זלפה הייתה שפחתו של [[לבן הארמי]]. כאשר בתו, לאה, נישאה ליעקב אבינו, נתן לה לבן את זלפה שתהיה שפחה עבורה. לפי [[חז"ל]], זלפה הייתה בתו של לבן ואמה הייתה אחת משפחותיו. לפיכך, זלפה הייתה אחותן של לאה ושל רחל מצד האב. |
|||
בני בלהה וזלפה נחשבו לילדי רחל ולאה, כנוהג המקובל באותה תקופה וכפי שנהגה אף [[שרה]] כשנתנה את [[הגר]] ל[[אברהם]] ({{תנ"ך|בראשית|טז}}). |
|||
==זלפה אמנו== |
|||
| ⚫ | בניגוד לאמירה הרווחת אודות ארבע אמהות שהשתרשה בשיר "אחד מי יודע", |
||
[[רחל]] ה[[עקרות|עקרה]] נתנה את שפחתה [[בלהה]] ליעקב וזאת ילדה לו את [[דן (דמות מקראית)|דן]] ואת [[נפתלי]]. כאשר לקתה לאה בעקרות זמנית, נהגה היא כמו אחותה ונתנה ליעקב את זלפה, שילדה לו את [[גד]] ואת [[אשר (דמות מקראית)|אשר]]. בני בלהה וזלפה נחשבו לילדי רחל ולאה, כנוהג המקובל באותה תקופה וכפי שנהגה אף [[שרה]] כשנתנה את [[הגר]] ל[[אברהם]]{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|טז}}}}. |
|||
| ⚫ | בניגוד לאמירה הרווחת אודות ארבע אמהות, שהשתרשה בשיר "[[אחד מי יודע]]", בסיכום מניין השבטים מונה התורה גם את בלהה וזלפה כחלק מאמהות עם ישראל{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|לה|כב|כו}}}}. [[חז"ל]] אף מציינים במספר מקורות שיש שש אמהות, ומונים את בלהה וזלפה בתוכן. דוגמה לכך מופיעה במדרש [[שיר השירים רבה]]: {{ציטוטון|שש עגלות צב... ו' כנגד ו' אמהות: שרה, רבקה, רחל, לאה, זלפה, בלהה|{{ויקיטקסט|שיר השירים רבה ו ד|שם, פרשה ו}}}}. |
||
== עץ משפחה == |
|||
{{עץ משפחה האבות עד השבטים}} |
|||
==ראו גם== |
==ראו גם== |
||
| שורה 12: | שורה 19: | ||
==לקריאה נוספת== |
==לקריאה נוספת== |
||
*[[אליס שלוי]], '''האמהות האחרות''' . בתוך רביצקי |
*[[אליס שלוי]], '''האמהות האחרות''' . בתוך רביצקי, רות, (עורכת). '''נשים ישראליות כותבות על נשות ספר בראשית''' .תל אביב: למשכל, 2008.עמ' 263–266. |
||
*[[אילת נגב]], '''אמהות פונדקאיות''' |
*[[אילת נגב]], '''אמהות פונדקאיות''', בתוך רביצקי, רות, (עורכת). '''נשים ישראליות כותבות על נשות ספר בראשית''' .תל אביב: למשכל, 2008 עמ' 266–274. |
||
| ⚫ | |||
==קישורים חיצוניים== |
|||
{{ויקישיתוף בשורה}} |
|||
| ⚫ | |||
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007499240805171|זלפה (אישיות מקראית)}} |
|||
==הערות שוליים== |
|||
{{הערות שוליים|יישור=ימין}} |
|||
{{אבות ואמהות האומה}} |
{{אבות ואמהות האומה}} |
||
{{אילן יוחסין של דמויות ספר בראשית}} |
|||
{{בקרת זהויות}} |
|||
[[קטגוריה:אבות ואמהות עם ישראל]] |
[[קטגוריה:אבות ואמהות עם ישראל]] |
||
[[קטגוריה:נשים |
[[קטגוריה:נשים בתורה]] |
||
[[קטגוריה:אישים בפרשת ויצא]] |
|||
[[קטגוריה:יעקב]] |
|||
[[קטגוריה:פילגשים]] |
|||
[[קטגוריה:שפחות בתנ"ך]] |
|||
גרסה אחרונה מ־08:39, 1 באוקטובר 2024
זִלְפָּה (זילפֿה[1] בפא רפה (Ζελφάν) בתרגום השבעים; בערבית: زيلفا) היא דמות מקראית, אמם של גד ואשר, שפחתה של לאה ואשתו הרביעית של יעקב.
משפחתה
[עריכת קוד מקור | עריכה]זלפה הייתה שפחתו של לבן הארמי. כאשר בתו, לאה, נישאה ליעקב אבינו, נתן לה לבן את זלפה שתהיה שפחה עבורה. לפי חז"ל, זלפה הייתה בתו של לבן ואמה הייתה אחת משפחותיו. לפיכך, זלפה הייתה אחותן של לאה ושל רחל מצד האב.
זלפה אמנו
[עריכת קוד מקור | עריכה]רחל העקרה נתנה את שפחתה בלהה ליעקב וזאת ילדה לו את דן ואת נפתלי. כאשר לקתה לאה בעקרות זמנית, נהגה היא כמו אחותה ונתנה ליעקב את זלפה, שילדה לו את גד ואת אשר. בני בלהה וזלפה נחשבו לילדי רחל ולאה, כנוהג המקובל באותה תקופה וכפי שנהגה אף שרה כשנתנה את הגר לאברהם[2].
בניגוד לאמירה הרווחת אודות ארבע אמהות, שהשתרשה בשיר "אחד מי יודע", בסיכום מניין השבטים מונה התורה גם את בלהה וזלפה כחלק מאמהות עם ישראל[3]. חז"ל אף מציינים במספר מקורות שיש שש אמהות, ומונים את בלהה וזלפה בתוכן. דוגמה לכך מופיעה במדרש שיר השירים רבה: ”שש עגלות צב... ו' כנגד ו' אמהות: שרה, רבקה, רחל, לאה, זלפה, בלהה” (שם, פרשה ו).
עץ משפחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| תרח | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| קטורה | הגר | אברהם | שרה | נחור | הרן | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| זמרן | יקשן | ישמעאל | מילכה | לוט | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| בתואל | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדן | מדין | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| יצחק | רבקה | לבן | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ישבק | שוח | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| עשו | יעקב (ישראל) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| לאה | רחל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| בלהה | זלפה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ראובן | שמעון | יוסף | בנימין | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| דן | גד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| לוי | יהודה | מנשה | אפרים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| נפתלי | אשר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| יששכר | זבולון | דינה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל תנ"ך | ||
- עץ משפחה של דמויות מקראיות - מתרח ועד שלמה
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אליס שלוי, האמהות האחרות . בתוך רביצקי, רות, (עורכת). נשים ישראליות כותבות על נשות ספר בראשית .תל אביב: למשכל, 2008.עמ' 263–266.
- אילת נגב, אמהות פונדקאיות, בתוך רביצקי, רות, (עורכת). נשים ישראליות כותבות על נשות ספר בראשית .תל אביב: למשכל, 2008 עמ' 266–274.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ליאור טל, האמהות השקופות שלנו, בבלוג: "מה למעלה מה למטה"
זלפה (אישיות מקראית), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ כתוב "זילפאן", אבל ה"נון סופית" איננה קשורה לשם, אלא זו תופעה מצויה ביוונית שמוסיפים סיומת נ סופית בהברה פתוחה
- ^ ספר בראשית, פרק ט"ז
- ^ ספר בראשית, פרק ל"ה, פסוקים כ"ב–כ"ו
| עם ישראל - האבות והאימהות | |
|---|---|
|
