לדלג לתוכן

חפים בן בנימין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חֻפִּים (נקרא גם חוּפָם[1]) הוא דמות מקראית, בנו התשיעי של בנימין ונכדם של יעקב ושל רחל. לחפים היו תשעה אחים: בלע, בכר, אשבל, גרא, נעמן, אחי, ראש, מפים וארד.[2] למשפחתו של חפים קראו משפחת החופמי על שם שמו "חופם".[1]

על פי המדרש, חפים נקרא על שם יוסף, שלא זכה לראות את חופתו של בנימין ובנימין לא זכה לראות את חופתו[3][4].

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]