אלוהי הקטל

אלוהי הקטל
	צוות השחקנים בהפקת המחזה ברודוויי ב-2009
כתיבה	יסמינה רזה
סוגה	chamber play
הצגת בכורה	2 בדצמבר 2006
שפה	צרפתית
פרסים	פרס אוליבייה

הגרסה להדפסה אינה נתמכת עוד וייתכן שיש בה שגיאות תיצוג. נא לעדכן את הסימניות בדפדפן שלך ולהשתמש בפעולת ההדפסה הרגילה של הדפדפן במקום זה.

אלוהי הקטל (במקור בצרפתית: Le Dieu du Carnage) היא קומדיה סאטירית מאת המחזאית הצרפתייה-יהודייה יסמינה רזה. המחזה עלה להצגת בכורה בציריך בדצמבר 2006.

עלילה

המחזה מספר אודות שני זוגות הורים מהמעמד הבינוני הגבוה שבין ילדיהם פרצה קטטה פיזית. הם נפגשים בסלון ביתו המהודר של אחד הזוגות כדי לדון בנושא בצורה תרבותית, אולם לאט לאט הם משילים את הנימוסים והופכים להיות גרועים מילדיהם. הוויכוח ביניהם מתלהט וגולש מהר מאוד לאלימות ולכאוס.

הפקות

הגרסה המקורית הוצגה לראשונה בפריז בינואר 2008 בתיאטרון אנטואן, בבימויה של יסמינה רזה. שיחקו במחזה איזבל אופר, אנדרה מרקון, אריק ואלרי ובונטון אלמוסינו. הגרסה האנגלית, בתרגומו של כריסטופר המפטון, הוצגה בשנת 2008 בתיאטרון גילגוד בלונדון, והשתתפו בה השחקנים רייף פיינס, טאמסין גריג, ג'נט מק'תיר וקן סקוט. בברודוויי הוצג המחזה בפברואר 2009 בכיכובם של ג'ף דניאלס, הופ דייוויס, מרשה גיי הארדן וג'יימס גנדולפיני^[1]. ההפקות בברודוויי ובלונדון זכו בפרס טוני ובפרס לורנס אוליבייה בהתאמה.

הגרסה העברית של המחזה, בתרגום של דורי פרנס, עלתה בדצמבר 2008 בתיאטרון בית ליסין בהשתתפותם של ליאור אשכנזי, מיה דגן, אלון נוימן ונעמה שפירא, בבימויו של הלל מיטלפונקט. המחזה היה מועמד לפרס התיאטרון הישראלי בקטגוריית הקומדיה של השנה^[2], וזכה לשבחי הביקורת^[3].

בשנת 2011 עובדה היצירה לסרט קולנוע בשם "אלוהי הקטל", בהשתתפות קייט וינסלט, ג'ודי פוסטר, כריסטוף ואלץ וג'ון ס. ריילי, ובבימויו של רומן פולנסקי, שגם כתב את התסריט יחד עם רזה^[4].

בשנת 2020 עלה המחזה בתיאטרון הקאמרי בבימויו של גדי רול ובכיכובם של יובל סגל, קרן מור, אולה שור-סלקטר ואוהד שחר^[5].

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אלוהי הקטל בוויקישיתוף

נירית אנדרמן, סדק חברתי, באתר הארץ, 16 בדצמבר 2011 - ריאיון עם יסמינה רזה

הערות שוליים

^ דבורה סונטאג, עכבר העיר, הכנופיה החדשה של טוני סופרנו, באתר הארץ, 26 במרץ 2009
^ ציפי שוחט, טקס פרס התיאטרון הישראלי: הכוכב כשחקן משנה, באתר הארץ, 3 באפריל 2009
^ ביקורות:
איתן בר-יוסף, בית לסין ממשיך להפתיע, באתר הארץ, 10 בפברואר 2009
מיכאל הנדלזלץ, לצחוק על האנשים האומללים, באתר הארץ, 3 בדצמבר 2008
צבי גורן, מחזה כמעט מיניאטורי מצליח להבקיע את חומת הצביעות החברתית בפטישי דיאלוג ובמשחק מפוצץ, באתר "הבמה", 3 בדצמבר 2008
^ ביקורות:
אורי קליין, "אלוהי הקטל": נקמתו של פולנסקי בארה"ב, באתר הארץ, 9 בדצמבר 2011
אורון שמיר, עכבר העיר, "אלוהי הקטל": מסמך אנושי מזעזע, אבל מבריק, באתר הארץ, 9 בדצמבר 2011
^ נריה קראוס, "מזל שיש לנו אחד את השנייה": יובל סגל וקרן מור בהצגה חדשה, באתר חדשות 13, 25 בפברואר 2020

[1] דבורה סונטאג, עכבר העיר, הכנופיה החדשה של טוני סופרנו, באתר הארץ, 26 במרץ 2009

[2] ציפי שוחט, טקס פרס התיאטרון הישראלי: הכוכב כשחקן משנה, באתר הארץ, 3 באפריל 2009

[3] ביקורות:
איתן בר-יוסף, בית לסין ממשיך להפתיע, באתר הארץ, 10 בפברואר 2009
מיכאל הנדלזלץ, לצחוק על האנשים האומללים, באתר הארץ, 3 בדצמבר 2008
צבי גורן, מחזה כמעט מיניאטורי מצליח להבקיע את חומת הצביעות החברתית בפטישי דיאלוג ובמשחק מפוצץ, באתר "הבמה", 3 בדצמבר 2008

[4] ביקורות:
אורי קליין, "אלוהי הקטל": נקמתו של פולנסקי בארה"ב, באתר הארץ, 9 בדצמבר 2011
אורון שמיר, עכבר העיר, "אלוהי הקטל": מסמך אנושי מזעזע, אבל מבריק, באתר הארץ, 9 בדצמבר 2011

[5] נריה קראוס, "מזל שיש לנו אחד את השנייה": יובל סגל וקרן מור בהצגה חדשה, באתר חדשות 13, 25 בפברואר 2020

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

פרס טוני למחזה הטוב ביותר
1975−1948	מר רוברטס (1948) • מותו של סוכן (1949) • מסיבת הקוקטייל (1950) • השושנה המקועקעת (1951) • ‏The Fourposter‏ (1952) • ציד המכשפות (1953) • בית התה של ירח אוגוסט (1954) • שעות גורליות (1955) • יומנה של אנה פרנק (1956) • מסע ארוך אל תוך הלילה (1957) • זריחה בקמפובלו (1958) • ‏J.B.‏ (1959) • עושת הנפלאות (1960) • בקט (1961) • אדם לכל עת (1962) • מי מפחד מווירג'יניה וולף? (1963) • לותר (1964) • הנושא היה שושנים (1965) • מארה סאד (1966) • הביתה (1967) • רוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים (1968) • התקווה הלבנה הגדולה (1969) • ‏Borstal Boy‏ (1970) • ‏Sleuth‏ (1971) • ‏Sticks and Bones‏ (1972) • שנת האליפות ההיא (1973) • ‏The River Niger‏ (1974) • אקווס (1975)
2000−1976	‏Travesties‏ (1976) • תיבת הצללים (1977) • דה (1978) • איש הפיל (1979) • ילדים חורגים לאלוהים (1980) • אמדאוס (1981) • חייו והרפתקאותיו של ניקולס ניקלבי (1982) • סיפור אהבה בשלושה פרקים (1983) • הדבר האמיתי (1984) • טירונות בלוז (1985) • אני לא רפפורט (1986) • גדרות (1987) • מ. באטרפליי (1988) • היידי, יומן חיים (1989) • ענבי זעם (1990) • אבודים ביונקרס (1991) • רוקדים בלונאסה (1992) • מלאכים באמריקה: המילניום מגיע (1993) • מלאכים באמריקה: פרסטרויקה (1994) • ‏אהבה! אומץ! חמלה!‏ (1995) • מאסטר קלאס (1996) • ‏The Last Night of Ballyhoo‏ (1997) • אמנות (1998) • ‏Side Man‏ (1999) • קופנהגן (2000)
2001 ואילך	הוכחה (2001) • העז, או מי זאת סילביה? (2002) • ‏Take Me Out‏ (2003) • אני אשתי של עצמי (2004) • ספק: משל (2005) • נערי ההיסטוריה (2006) • חוף אוטופיה (2007) • אוגוסט: מחוז אוסייג' (2008) • אלוהי הקטל (2009) • אדום (2010) • סוס מלחמה (2011) • קלייבורן פארק (2012) • וניה, סוניה, מאשה ושפיץ (2013) • לאורך כל הדרך (2014) • המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה (2015) • בני האדם (2016) • אוסלו (2017) • הארי פוטר והילד המקולל (2018) • ‏The Ferryman‏ (2019) • הירושה (2021) • טרילוגיית ליהמן (2022) • לאופולד-שטאט (2023) ‏•‏‏ Stereophonic ‏(2024)