אברהם יעקב פרידמן (הראשון)
 | |||||
| ציור דמותו של רבי אברהם יעקב מסדיגורה | |||||
| לידה |
28 באוקטובר 1820 כ' בחשוון ה'תק"פ רוז'ין, רוסיה  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
12 בספטמבר 1883 (בגיל 62) י"א באלול ה'תרמ"ג סדיגורה | ||||
| מקום קבורה | סדיגורה | ||||
| מקום מגורים | סדיגורה | ||||
| מקום פעילות | סדיגורה | ||||
| תקופת הפעילות |
? – 12 בספטמבר 1883 | ||||
| רבותיו | אביו רבי ישראל מרוז'ין | ||||
| חיבוריו | אמת ליעקב | ||||
| בת זוג | מרים פרלוב | ||||
| אב | ישראל פרידמן | ||||
| אם | שרה אפרתי | ||||
| צאצאים | שלמה פרידמן, יצחק פרידמן, ישראל פרידמן, הדסה פייגה פרידמן, פערל פרידמן ובת שבע רוחמה פרידמן | ||||
| |||||
  | |||||
רבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה (כ' בחשוון ה'תק"פ – י"א באלול ה'תרמ"ג; 8 בנובמבר 1819 - 1 בספטמבר 1883), היה בנו השני של רבי ישראל פרידמן מרוז'ין ומייסד חסידות סדיגורה. נקרא גם 'האדמו"ר הזקן מסדיגורה'.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בכ' בחשוון תק"פ. נישא לבתו של רבי אהרן מקרלין מחבר הספר "בית אהרן". ר' יעקב החל לכהן כאדמו"ר בסדיגורה לאחר פטירת אביו ואחיו הגדול, ר' שלום יוסף ששימש זמן קצר כאדמו"ר ונפטר בתוך שנת האבל לאביו בי"א באלול תרי"א. המשיך את דרכו המלכותית של אביו והיה נחשב כמייצג הראשי של חסידות רוז'ין בתקופתו.
היה ידוע בחיבתו הגדולה לארץ ישראל ולתושביה. כמו אביו עמד גם הוא בראש "כולל וואהלין" שהיה אחראי על איסוף הכספים והעברתם לחסידים שהתגוררו בארץ ישראל. בהשתדלותו הסתיימה בניית בית הכנסת "תפארת ישראל" בירושלים שהתחילה בזמן אביו. קיימת מסורת בעל פה לפיה כאשר ביקש ממנו לורנס אוליפנט לתמוך בהקמת יישובים בארץ ישראל אמר לו: "אנו מקווים לגאולה נסית מן השמים ולא על ידי בשר ודם"[1], אך עם זאת פרסם מכתב הקורא ליהודים לעלות ארצה ועודד את חסידיו לכך[דרוש מקור].
בעקבות הלשנה נעצר באשמת זיוף כספים וישב בכלא, מניסן תרט"ז עד כ"ג בתמוז תרי"ז. יום שחרורו הפך ליום חג בחסידות סדיגורה-בויאן.
בגלל הנהגתו המלכותית בדרכו של אביו, עורר עליו את ההתנגדות המרכזית מצד רבי חיים מצאנז (בזמן "מחלוקת צאנז–סדיגורה"), שטען שדרך המלכות אינה ראויה לכל אחד.
נפטר ביום י"א באלול תרמ"ג 32 שנה בדיוק לאחר שהתחיל לכהן כאדמו"ר ונטמן בסדיגורה לצד אביו.
בין חסידיו המפורסמים היו הרב דוד אורטנברג, הרב יעקב מרגליות ראב"ד ברדיצ'ב והרב שעפטיל הורוויץ מברדיצ'ב.
ילדיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בנו הבכור רבי אשר נפטר בתור חתן.
- בנו השני, רבי שלמה פרידמן, נפטר בחיי אביו אך זקני החסידים נהגו בו כבוד כמו אדמו"ר[2].
- רבי יצחק פרידמן, ה"פחד יצחק", מייסד חסידות בויאן.
- רבי ישראל פרידמן, ה"אור ישראל", ממלא מקום אביו בסדיגורה.
- הדסה פייגא אשת רבי אבי עזרא זעליג שפירא בנו של רבי חיים מאיר יחיאל שפירא ממוגלינצא (נינו של רבי ישראל מקוז'ניץ ואביו של רבי חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ'), בנו של רבי אבי עזרא זעליג היה רבי יצחק מרדכי חתן דודו רבי ישראל פרידמן.
- פערל אשת בן דודה רבי מנחם נחום דב בער (נחום בער'ניו) מסדיגורה (בן רבי שלום יוסף מסדיגורה).
- שרה רבקה אשת רבי ישראל שלום יוסף השיל ממעז'יבוז' בנו של בן דודה רבי אברהם יהושע העשיל ממעז'יבוז' (חתן רבי שלום יוסף מסדיגורה).
- בת-שבע רוחמה פרידמן אשר הייתה נשואה לבן דודה רבי ישראל פרידמן מצ'ורטקוב, בעל הספר "גנזי ישראל".
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אדמו"ר רבי אברהם יעקב פרדימן מסדיגורה, באתר "MyTzadik"
- אברהם יעקב פרידמן (הראשון), ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
אברהם יעקב בן ישראל פרידמן (1819-1883), מסדיגורה, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יצחק אלפסי הנימוקים בעד הפעילות הציונית דתית והנימוקים נגדם
- ^ צאצאיו מפורטים בערך חסידות סדיגורה
| הקודם: רבי שלום יוסף פרידמן, בנו בכורו של רבי ישראל מרוז'ין |
האדמו"ר מסדיגורה | הבא: רבי ישראל פרידמן |
