אגודה עות'מאנית
אגודה עות'מאנית היא תאגיד המורכב מקבוצה של בני-אדם או תאגידים אחרים אשר חברו יחד, בהגדרה, למען מטרות ציבוריות, משתמשות בכספי ציבור ומקבלת הטבות ממדינת ישראל[1].
אגודה עות'מאנית מתנהלת על פי הוראותיו של החוק העות'מאני על האגודות משנת 1909. החוק לא עודכן מאז, להבדיל מחוקים העוסקים בעמותות או גופים ציבוריים אחרים, ועד לאוגוסט 2021 היה חריג בכך שאינו כולל הוראות חוק המאפשרות פיקוח ואכיפה, ואף לא רישום מסודר של כלל האגודות העות'מאניות הקיימות[1].
נכון לשנת 2022 פועלות בישראל 10,473 אגודות עות'מאניות, על פי רישומי המדינה. חלק מאגודות אלו הן ארגונים מרכזיים במשק הישראלי. תחומי הפעילות המרכזיים של אגודות עות'מאניות הם ארגוני עובדים, ארגוני מעבידים וקופות חולים[1].
מעמד חוקי
[עריכת קוד מקור | עריכה]אגודה עות'מאנית מתנהלת על פי הוראותיו של החוק העות'מאני על האגודות משנת 1909 שמקורו צרפתי.
אגודות עות'מאנית המשיכו להיווסד גם בתקופת המנדט ולאחר הקמת המדינה עד שחוקק חוק העמותות. ממועד כניסתו לתוקף של חוק העמותות, באפריל 1981, לא ניתן היה להקים אגודות עות'מאניות חדשות, אולם המחוקק אִפשר את המשך פעילותן של האגודות הקיימות[2].
בפסק דין תקדימי שניתן ביולי 2018 הורה בית המשפט המחוזי מרכז על הפיכת האגודה העות'מאנית פועלי אגודת ישראל לעמותה, כמענה לאי-סדרים בהתנהלות האגודה[3].
הבדלים בדין לעומת עמותות
[עריכת קוד מקור | עריכה]חוק העמותות אינו חל על אגודה עות'מאנית והחוק העות'מאני משנת 1909 אינו כולל הוראות בדבר חובות דיווח, שקיפות וסמכויות פיקוח, ובין השאר לא חייבת אגודה עות'מאנית לציין ליד שמה שהיא אגודה מסוג זה, בניגוד לעמותות. בנוסף, לגבי אגודות עות'מאניות משרד הפנים לא מקיים פעילות קבועה של פיקוח וריכוז מידע, והן אינן מחויבות בביקורת פנימית על פי חוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב–1992[1].
בנוסף, בניגוד לעמותה רגילה, גוף המוגדר כאגודה עות'מאנית יכול לקבל אישור לניכוי מס הכנסה עקב תרומה לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה גם ללא כל אישור על "ניהול תקין".
המאפיינים הייחודיים של האגודות העות'מאניות נבחנו לעומק בדו"ח מבקר המדינה משנת 2017, שהעלה חששות שונים בעקבות העדר השקיפות והפיקוח של האגודות, ביניהם חשד למעילה במיליוני שקלים מקופת הסתדרות העובדים הלאומית. החשד הוביל לחקירת משטרה במהלכה התגלתה מעילה של כ-13 מיליון שקלים מכספי האגודה, שבוצעה בשנים 1998–2005 על ידי בכירים בהסתדרות הלאומית[4].
עוד הדגיש דו"ח המבקר שבעקבות חוסר המחויבות בביקורת פנימית, אין סמכות לנציב תלונות הציבור לבחון תלונות על אגודות עות'מאניות, או להוציא צו הגנה לחושפי שחיתויות בגופים אלו, ובמקרה של דיווח על שחיתות לכאורה, לא ניתן היה לבחון את השחיתות או להגן על המדווחת מפיטורים[1].
הגברת הפיקוח על פעילותן של אגודות עות'מאניות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2014 עלתה "הצעת חוק האגודות העות'מאניות (רישום ופיקוח), התשע"ד–2014", שמטרתה להשוות את מעמדן של האגודות העותמאניות לאלו של עמותות וחברות לתועלת הציבור. בשנת 2017, פרסם מבקר המדינה ביקורת חמורה על משרד הפנים בנושא "כישלון הפיקוח על האגודות העות'מאניות" והמליץ לשנות את החוק[5]. לאחר פרסום המבקר הוגשו בשנת 2018 שתי הצעות חוק נוספות, אולם כמו קודמתן גם הן לא עברו קריאה טרומית[4]. בהנחיית שרת המשפטים איילת שקד ב-28 במאי 2018 פרסם משרד המשפטים קול קורא לדיון פתוח בנושא[6].
ביולי 2021 חתם שר המשפטים גדעון סער על תקנות שנועדו להגביר את שקיפות האגודות[7].
התקנות קובעות כי האגודות יחויבו בהגשת הדיווחים הבאים:
- דיווח ראשוני וחד פעמי הכולל פרטים בסיסיים על האגודה (תקנון, הרכב הוועד ומען האגודה). פרטים אלה ישמשו לצורך יצירת מרשם מסודר ועדכני של כלל האגודות העות'מאניות בישראל.
- דיווח מיידי בדבר תיקונים בתקנון, שינויים בהרכב הוועד או במען האגודה.
- דיווח שנתי על ענייניה הכספיים של האגודה ועל פרטים שונים ביחס לפעילותה.
עם זאת נכון ל-2021, גם לאחר העברת התקנות רק 2% מהאגודות העות'מאניות הגישו דו"חות. לאור ההתעלמות של האגודות, הוכרז שאגודות שלא יעמדו בתקנות לא ייהנו מהטבות מס והכנסות מהמדינה[8].
גופים הפועלים בישראל במאה ה-21 כאגודה עות'מאנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]נכון לשנת 2022 רשומות במדינת ישראל מעל עשרת אלפים אגודות עות’מאניות.
בעבר לא פורסם רישום מסודר שלהן, אולם לאחר שהוגשה בקשת חופש מידע בשנת 2015, פרסמה היחידה הממשלתית לחופש המידע 10,473 גופים הרשומים בישראל כאגודות עות’מאניות בישראל. במקביל פורסמה הודעת המִנהל לשלטון מקומי במשרד הפנים, כי ”לא ידוע לנו למתי מעודכנת הרשימה ולא בוצעה בדיקת טיוב של הנתונים, לכן איננו יכולים לאשר את נכונותה. יתכן שחלק מהאגודות ברשימה אינן קיימות, נמחקו, נסגרו, הפכו לעמותות וכדומה”[4].
על הגופים הגדולים הפועלים בישראל במאה ה-21 כאגודה עות'מאנית, נמנים:
- לשכת עורכי הדין
- ועד עובדי התעשייה האווירית
- ויצו
- אוניברסיטת תל אביב
- ההסתדרות הכללית החדשה
- הסתדרות המורים
- ארגון המורים
- הסתדרות העובדים הלאומית
- ההסתדרות הרפואית בישראל
- התאחדות בוני הארץ
- התאחדות התעשיינים בישראל
- אגודת העיתונאים ירושלים
- מגן דוד אדום
- שירותי בריאות כללית
- התאחדות המלונות בישראל
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
החוק העותומני על האגודות, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט- רשימת אגודות עות'מאניות בישראל
- דו"ח מבקר המדינה בנושא האגודות העות'מאניות, שנת 2017
- עו"ד דב קיבלוביץ, אגודה עות'מאנית – האם ה'דינוזאורים' עדיין קיימים ופועלים?, באתר "משפטי", 24 במרץ 2016
- תומר אביטל, אגודות עות'מאניות: ישראל 2016, פורום קהלת, אוגוסט 2016
- ליאל קייזר ושאול אמסטרדמסקי, העולם הסודי של העמותות העותמאניות, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 16 באוגוסט 2017
- אסופת כתבות ותחקירים בנושא אגודות עות'מאניות, שקוף - גוף התקשורת של הציבור
- נילי אבן-חן ומיקה קרטן, "המגזר השלילי: תופעת האגודות העות'מאניות", השילוח, 10, יוני 2018
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 5 הפיקוח על אגודות עות'מאניות, באתר משרד הפנים
- ^ טלי חרותי-סובר, זהירות, אגודה עות'מאנית, באתר "הארץ", 27 באפריל 2013(הקישור אינו פעיל, 9.4.2020)
- ^ שחר אילן, החלטה תקדימית של המחוזי מרכז: אגודה עותומנית תחייב להפוך לעמותה, באתר כלכליסט, 26 ביולי 2018
- ^ 1 2 3 התומכים שלנו בחרו שני נושאי-על למעקב צמוד (סיקור צל) במושב הקרוב: ועדת שרים לחקיקה וההסתדרות., באתר "שקוף"
- ^ אגודות עות'מאניות כעמותות – מבקר המדינה
- ^ קול קורא והזמנה לשיח עם בעלי העניין והציבור: אגודות עות'מאניות – הגשת דיווחים לגבי פעילותן
- ^ אבישי גרינצייג, סער חתם על תקנות השקיפות באגודות העותמניות; ארגוני העובדים זוכים להקלות, באתר גלובס, 28 ביולי 2021
תקנות החוק העות'מאני על אגודות (דיווח ושקיפות), התשפ"א–2021, טיוטה. - ^ אגודות עותמאניות שיפעלו ללא שקיפות לא יקבלו תקציב מהמדינה
