אובדנות בצה"ל
אובדנות בצבא הגנה לישראל היא תופעה של אובדנות המתרחשת במסגרת השירות הצבאי. התאבדות נחשבת לאחת מסיבות המוות הנפוצות של חיילים.
סטטיסטיקה של התופעה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מספר החיילים המתאבדים מדי שנה:
- בשנת 2005 התאבדו 36 חיילים[1].
- בשנת 2006 התאבדו 28 חיילים[2].
- בשנת 2007 התאבדו 18 חיילים[2].
- בשנת 2008 התאבדו 22 חיילים[2].
- בשנת 2009 התאבדו 21 חיילים[2].
- בשנת 2010 התאבדו 28 חיילים[1].
- בשנת 2011 התאבדו 21 חיילים[1].
- בשנת 2012 התאבדו 14 חיילים[1].
- בשנת 2013 התאבדו 6 חיילים[1].
- בשנת 2014 התאבדו 15 חיילים[1].
- בשנת 2015 התאבדו 13 חיילים[1].
- בשנת 2016 התאבדו 15 חיילים[1].
- בשנת 2017 התאבדו 16 חיילים[1].
- בשנת 2018 התאבדו 9 חיילים[1].
- בשנת 2019 התאבדו 12 חיילים[1].
- בשנת 2020 התאבדו 9 חיילים[1].
- בשנת 2021 התאבדו 11 חיילים[1].
- בשנת 2022 התאבדו 14 חיילים[1].
בשנת 2022 שליש ממקרי המוות של חיילים בצה"ל נבעו מהתאבדות[3]. באותה השנה התקבלו בעמותת ער"ן כ-600 פניות שכללו כוונות אובדניות[4].
מחקר
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי מרכז המחקר והמידע של הכנסת[5], בשנים 2007–2012 מספר החיילים שהתאבדו גדול מפי-שמונה ממספר החיילות שהתאבדו. 84% מההתאבדויות בוצעו בירייה, לעומת 13% בתלייה. 82% מהמתאבדים בשנים אלו היו בשירות החובה, ורוב החיילים שהתאבדו לא שירתו בתפקידי לחימה. אין נתונים על ניסיונות להתאבדות בשנים אלו.
בעבר, רק 10% מכלל החיילים שהתאבדו היו מוכרים למערך בריאות הנפש, ואילו בשנים האחרונות 60% ל-70% מכלל החיילים שהתאבדו מוכרים לגורמי בריאות הנפש השונים[6]. מחקר של ד"ר ירדן קציר מ-2005 מעיד כי שיא הנטיות האובדניות הן במהלך הטירונות (במיוחד באמצעה), זאת בשל הלחץ וקשיי ההסתגלות שמאפיינים את שלב זה בשירות, לעומת שלבים מאוחרים יותר[7].
נהלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]טיפול החירום בחייל אובדני מוגדר בפקודת מטכ"ל 33.0219[8]. לפי פקודה זו, לחייל אובדני בסיכון מיידי יילקח הנשק, והוא יימצא בהשגחה של חיילים לכל הפחות מדרגתו, בעדיפות לקצינים או חוגרים בשירות קבע. על המשגיחים לא להחזיק נשק טעון, ונשקו של החייל יוחזר אליו רק באישור של קצין בדרגת סגן-אלוף ומעלה לפי חוות דעת של גורם בריאות הנפש. ההשגחה תהיה עד טיפול של גורם מקצועי. אם החייל האובדני שבסיכון אינו נמצא ביחידתו, הצבא ייעזר בחיל המשטרה הצבאית ובפסיכיאטרים המחוזיים. לפי נוהלי הסתדרות הפסיכולוגים בישראל וחוק זכויות החולה[9], פסיכולוג קליני אזרחי חיצוני המטפל בחייל יכול לעדכן את הצבא במידע על החייל המטופל – זאת ללא חיסיון רפואי. לפי חוק כלי הירייה, פסיכולוג החושש שהחייל המטופל עלול לפגוע בעצמו ומחזיק נשק- מחויבותו להודיע למשרד הבריאות שיעדכן את צה"ל.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 המספר הגבוה זה 5 שנים: 14 חיילים התאבדו השנה במהלך שירותם, באתר ynet, 25 בדצמבר 2022
- ^ 1 2 3 4 גילי כהן, בעיצומה של פרשת הבלוגר: צה"ל מפרסם את מספר המתאבדים, באתר הארץ, 26 בדצמבר 2012
- ^
נועם אמיר, עלייה במספר ההתאבדויות בצה"ל בשנת 2022, בעיתון מקור ראשון, 3 בינואר 2023
- ^ אטילה שומפלבי, אובדנות בצה"ל: "ב-2022 התקבלו 20 אלף פניות מחיילים שחוו מצוקה נפשית", באתר ynet, 22 בינואר 2023
- ^ אוריאנה אלמסי, אובדנות בצה”ל וסקירת הפעילות של משרד ההגנה האמריקני למניעת התאבדויות בצבא ארה"ב, באתר הכנסת, 21 ביולי 2013
- ^ ד"ר ורד תמיר, אובדנות בצה"ל – טיוח או חוסר מקצועיות?, באתר גלובס, 28 בפברואר 2021
- ^ ד"ר ירדן קציר, אובדנות בצה"ל – תקציר עבודת מחקר מאת ד"ר ירדן קציר, באתר פסיכולוגיה עברית
- ^
טיפול בחייל הנמצא במצוקה נפשית 33.0219, באתר צה"ל, 10 ביוני 1992
- ^ טיפול נפשי בחיילים בשירות סדיר, באתר הסתדרות הפסיכולוגים בישראל
