אלטאי (חבל מנהלי)
| |||
 | |||
| מדינה |
 רוסיה | ||
|---|---|---|---|
| מחוז פדרלי | המחוז הסיבירי | ||
| מחוז כלכלי | המחוז המערב סיבירי | ||
| מושל | ויקטור טומנקו | ||
| רשות מחוקקת |
האספה המחוקקת של חבל אלטאי  | ||
| בירת הקראי | ברנאול | ||
| שפה רשמית | רוסית | ||
| תאריך ייסוד | 28 בספטמבר 1937 | ||
| שטח | 167,996 קמ"ר (דירוג: 22) | ||
| גובה | 202 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בקראי | 2,115,308 (דירוג: 23, 2024) | ||
| ‑ צפיפות | 12.6 נפש לקמ"ר (2024) | ||
| קואורדינטות | 52°46′00″N 82°37′00″E / 52.766666666667°N 82.616666666667°E | ||
| אזור זמן | UTC +7 | ||
| www.altairegion22.ru | |||
|
לחצו כדי להקטין חזרה  | |||
  | |||
חבל מנהלי אלטאי (ברוסית: Алтайский край; תעתיק: אלטאיסקי קראי) הוא סובייקט בפדרציה הרוסית. נמצא בחלק הדרום-מערבי של המחוז הפדרלי הסיבירי. החבל גובל עם קזחסטן. נכון לשנת 2024 בחבל מתגוררים 2,115,308 תושבים. בירת החבל היא ברנאול.
החבל הוקם בשנת 1937.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]התיישבות רוסית באזור החלה במחצית השנייה של המאה ה-17. לצורך הגנת הגבולות משבטים מקומיים הוקמו מבצרים. באותה תקופה התגלו מרבצי מתכות שונות (בעיקר זהב, כסף ונחושת) והוקמו מפעלים שהיו בבעלות הצאר. לקראת סוף המאה ה-19 רוב המפעלים נסגרו. בתקופת האימפריה הרוסית החבל היה חלק של גוברניה עם מרכזה בנובוסיבירסק.
בשנת 1917 הוקמה גוברניית ברנאול שבשנת 1925 שובלה ב"חבל סיביר" עם מרכזה בנובוסיבירסק. בשנת 1937 הוקם יחידה מנהלית נוכחית עם מרכז בברנאול.
בשנות ה-50 של המאה ה-20 החל פיתוח מועץ של שחטים לא מעובדים. לצורך כך הגיעו לאזור כ-350 מתיישבים חדשים.
בשנת 1991 ממנו פוצלה רפובליקת אלטאי.
ממשל
[עריכת קוד מקור | עריכה]
החבל מנוהל על ידי מושל שנבחר בבחירות ישירות לכהונה של 5 שנים. בשנת 2023 ויקטור טומנקו נבחר לכהונה השנייה. הפעילות המחוקקת מבוצעת על ידי אספה מחוקקת של כוללת 68 חברים.
מבחינה מנהלית החלל כולל 9 ערים בעלי חשיבות אזורית, 59 נפות כפריות ועיר סגורה (בסיס חיל הטילים האסטרטגיים של רוסיה).
כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כלכלת החבל מבוססת בעיקר על חקלאות. בעיר ברנאול קיימים מפעלי תעשייה משמעותיים.
תחבורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]דרך החבל עוברים מספר כבישים בעלי חשיבות ארצית שקושרים את רוסיה עם מונגוליה וקזחסטן.
מסילת ברזל ראשונה באזור נבנתה בשנת 1915. אורך כולל של המסילות הוא כ-2,500 ק"מ. מסילת ברזל מנוצלת בין היתר להעברת סחורות לקזחסטן.
בשנת 1967 החל לפעול נמל תעופה בברנאול. בשנת 1995 הוא קיבל מעמד של נמל תעופםה בין-לאומי.
בנהרות החבל מועברים סחורות רבות.
דמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]חבל מתאפיין בהגירה שלילית. בשנות ה-90 של המאה ה-20 התגוררו בו 2,600 אלף אנשים לעומת 2,100 אלף כיום.
כ-54% מאוכלוסיית החבל מתגוררת בערים. בעיר הגדולה - ברנאול מתגוררים כ-600 אלף תושבים. בהתאם לנתוני מפקד אוכלוסין משנת 2021 הרוסים מהווים כ-94% מאוכלוסיית החבל.
גרמנים הגיעו לאזור בעקבות הגירוש שבוצע בתחילת מלחמת העולם השנייה. בשנת 1959 התגוררו בחבל כ-142 אלף גרמנים והם היו כ-6% מכלל אוכלוסיית החבל. מספר גרמנים בחבל יורד בהדרגה ועתה (2021) מתגוררים בו רק 25 אלף גרמנים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אלטאי (ברוסית)- אלטאי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
