לדלג לתוכן

אלכסנדרה ברושטיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלכסנדרה ברושטיין
אלכסנדרה ברושטיין
אלכסנדרה ברושטיין
לידה 11 באוגוסט 1884 (יוליאני)
וילנה, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 בספטמבר 1968 (בגיל 84)
מוסקבה, ברה"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Aleksandra Wygodzka עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה הרוסית, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות נובודוויצ'יה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים Bestuzhev Courses עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה רוסית, פולנית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Sergey Brushteĭn עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Juana heiva עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה עיטור הדגל האדום של העמל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אלכסנדרה ברושטיין (23 באוגוסט 1884 וילנה - 20 בספטמבר 1968 מוסקבה) הייתה סופרת ומחזאית יהודייה-רוסייה, אשר כתבה בברית המועצות, וזכתה שם לפרסום רב.

נולדה בווילנה בשם אלכסנדרה ויגודסקי. אביה, יעקב ויגודסקי היה רופא גינקולוג, סופר יידיש, ואיש ציבור, שר לענייני יהודים בליטא המרכזית, ציר לסיים של הרפובליקה הפולנית השנייה (1922–1927), וממנהיגי קהילת וילנה ערב חורבנהּ. הוריה נרצחו על ידי הנאצים.[1]

ברושטיין סיימה את לימודיה בבסטוז'ב, מוסד ללימודים גבוהים לנשים בסנקט-פטרבורג. בין השנים 19061917 היא עבדה עם הצלב האדום הפוליטי, ארגון שעסק במתן סיוע לאסירים פוליטיים באימפריה הרוסית ויותר מאוחר בברית המועצות. הארגון הפסיק את פעילותו ב-15 ביולי 1938.[2] לאחר מהפכת אוקטובר היא פעלה לחיסול הבערות בברית המועצות, הקימה מספר בתי ספר בפטרוגראד למבוגרים וכתבה לילדים ומתבגרים.

ב-1922 יצא המחזה הראשון של ברושטיין: "מאי". היא פרסמה כ-60 מחזות, רובם ככולם לנוער, אך התפרסמה בעיקר בזכות טרילוגיה אוטוביוגרפית שיצאה לאור בסוף שנות החמישים ותחילת שנות הששים, וכללה את "הדרך יוצאת למרחקים", "שעת שחר" ו"אביב".

ספרה "הדרך יוצאת למרחקים" תורגם לעברית על ידי דוידה קרול ויצא לאור בספריית הפועלים ב-1988.

הספר הוא חלק מטרילוגיה אוטוביוגרפית של ברוּשטיין, שיצאה ברוסיה במהדורות רבות של עשרות אלפי עותקים כל אחת, וזכתה למעמד של ספר פולחן.[3] הספר הוא מעין שילוב של רומן חניכה, רומן היסטורי ופוליטי וספר זיכרונות והרפתקאות. בהומור מרגש מספרת ברושטיין על ילדותה ונעוריה בווילנה על גבול המאות ה–19 וה–20. זהו סיפור אמין ומרתק, שאינו סוטה מהנרטיב הסוציאליסטי של ברית המועצות בתקופה זו של סוף שנות ה–50 ותחילת ה–60, שבהן התפרסמה הטרילוגיה

קיימת ברוסיה התעניינות מחודשת בספר, והחל מ–2005 יצאה כמעט מדי שנתיים מהדורה חדשה שלו.[3]


אלכסנדרה ברושטיין הייתה נשואה לסרגיי ברושטיין שהיה רופא ידוע, ולהם שני ילדים: בן בשם מיכאיל בורשטיין, שהיה מהנדס מזון ועבד במפעל אוקטובר האדום, אחד ממפעלי ממתקים הגדולים במדינה; ובת בשם נדז'דה נדז'דינה, שהייתה כוריאוגרפית שהקימה את להקת בריוזקה.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Rina Lapidus, Jewish Women Writers in the Soviet Union, Routledge, 2012.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלכסנדרה ברושטיין בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Lapidus, p. 20
  2. ^ Безумство храбрых// Санкт-Петербургские ведомости, № 164, 28.08.2013
  3. ^ 1 2 אתר למנויים בלבד ליזה רוזובסקי, זה הרומן ששימש לי כמצפן מוסרי, זה הספר שאני רוצה להכיר לילדיי, באתר הארץ, 24 בספטמבר 2019