אמיר וינטרוב
 | |
| לידה |
16 בספטמבר 1986 (בן 38) רחובות |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| מקום מגורים | רחובות |
| גובה | 1.88 מטר |
| יד חובטת | ימין (חבטת גב יד ביד אחת) |
| פעילות כמקצוען | 2005–הווה (כ־19 שנים) |
| סה"כ פרסים שצבר |
478,456 דולר אמריקאי  |
| יחידים | |
| מאזן קריירה |
11–11 |
| דירוג שיא | 161 (20 במאי 2012) |
| זכיות בטורנירים | 0 |
| זוגות | |
| דירוג שיא | 246 (25 בפברואר 2013) |
| זכיות בטורנירים | 0 |
| שיאי גראנד סלאם | |
| זכיות 0 | |
| אליפות אוסטרליה הפתוחה | סיבוב שני (2013) |
| אליפות צרפת הפתוחה | סיבוב שני במוקדמות (2013) |
| וימבלדון | סיבוב שני במוקדמות (2013) |
| אליפות ארצות הברית הפתוחה | סיבוב שלישי במוקדמות (2013) |
  | |
אמיר וינטרוב (נולד ב-16 בספטמבר 1986) הוא טניסאי עבר ישראלי. הישג השיא שלו הוא העפלה לסיבוב השני באליפות אוסטרליה הפתוחה. זכה פעמיים באליפות ישראל בטניס בשנים 2010 ו-2012. בשיאו דורג במקום 161 בעולם (20 במאי 2012). וינטרוב היה חבר נבחרת גביע דייוויס של ישראל ובמסגרת זו זכה בכמה ניצחונות גדולים. משמש כפרשן טניס בערוץ ספורט 5[דרוש מקור].
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
וינטרוב החל לשחק טניס בגיל שש, תחילה בעירו רחובות ולאחר מכן במרכז הטניס ביפו.[1] בנעוריו למד והתגורר במסגרת המרכז לטיפוח מחוננים בספורט במכון וינגייט בתנאי פנימייה, ובמקביל למד בחטיבת הביניים והתיכון "חוף השרון" בשפיים. בכיתות י"א-י"ב עבר לאוסטריה ולמד באקדמיה לטניס של גונטר ברזניק, מאמנו של הטניסאי בוריס בקר. בהמשך שירת בצה"ל במעמד ספורטאי מצטיין; במהלך תקופה זו המשיך להשתתף בתחרויות בינלאומיות.
בשנת 2006 זכה בתחרות פיוצ'ר ראשונה בסנגל. בשנת 2007 החל להשתתף בתחרויות בסבב הצ'לנג'ר והגיע לגמר בתחרות באוזבקיסטן. בנובמבר 2007 דורג וינטרוב במקום ה-316, שהיווה (בזמנו) את דירוג השיא שלו. בשנים הבאות לא הצליח להתקדם בדירוג ובהמשך החליט לפרוש מטניס. שלמה צורף שכנע אותו לחזור ווינטרוב שב למגרשים.
באליפות ישראל בטניס שנערכה בדצמבר 2009 העפיל וינטרוב לשלב הגמר, שבו הפסיד בשלוש מערכות לסלע. באליפות ישראל בטניס שנערכה ברעננה בדצמבר 2010 זכה וינטרוב לאחר שניצח במשחק הגמר את סלע בתוצאה 6–7, 6–3, 6–7. בסוף 2010 שיפר את דירוג השיא שלו וסיים את השנה כשהוא מדורג 281 בעולם.
2011
[עריכת קוד מקור | עריכה]בינואר 2011 השתתף וינטרוב לראשונה במוקדמות טורניר גראנד סלאם, באליפות אוסטרליה הפתוחה, אך הודח בסיבוב הראשון של המוקדמות. באותו חודש, הוחלט שישתתף בנבחרת גביע דייוויס של ישראל מול פולין בתור המחבט השני. במשחק הראשון שלו בדייוויס בו ייצג את הנבחרת גבר וינטרוב על גרז'י יאנוביץ' בחמש מערכות. בהמשך אותה שנה השתתף לראשונה במוקדמות טורניר בסבב ה-ATP. וינטרוב השתתף גם במוקדמות וימבלדון אך הודח בסיבוב הראשון.
באוגוסט 2011 שיחק במוקדמות אליפות ארצות הברית הפתוחה והודח בסיבוב הראשון של המוקדמות על ידי המדורג שני במוקדמות פול קפדוויל בשלוש מערכות. שבוע לאחר מכן, הגיע וינטרוב לגמר טורניר הצלנג'ר בבנגקוק, ונכנס לראשונה בקריירה ל-200 המדורגים הראשונים בעולם.
הישג השיא בקריירה של וינטרוב עד אז הושג ב-16 בספטמבר 2011 ביום הולדתו ה-25, כשניצח את מילוש ראוניץ' מקנדה (31 בעולם), בארבע מערכות 5–7, 5–7, 4–6, 1–6 במפגש גביע דייוויס בין ישראל לקנדה שנערך ברמת השרון. במשחק החמישי והמכריע במפגש מול הקנדים הפסיד וינטרוב בשלוש מערכות לואסק פוספיסיל.
2012
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2012 השתתף במוקדמות כל ארבעת הגרנד סלאמים, כאשר הוא מפסיד בסיבוב הראשון באוסטרליה, צרפת, ווימבלדון. במוקדמות אליפות ארצות הברית הפתוחה העפיל לראשונה לסיבוב השני, בו הפסיד לרוברטו באוטיסטה-אגוט מספרד בשתי מערכות. במהלך השנה הגיע שוב לגמר צ'לנג'ר באוזבקיסטן. הישג זה העלה אותו לדירוג השיא בקריירה, כאשר במאי 2012 היה מדורג במקום ה-161 בעולם.
ביולי שיחק בליגת הטניס האמריקאית (WTT) שאינה חלק מהסבב ואינה מעניקה נקודות.[2]
וינטרוב המשיך לשחק עבור ישראל בגביע דייוויס, והיה שותף לניצחון מול נבחרת פורטוגל לאחר שניצח במשחק היחידים. במשחק גביע דייוויס נגד נבחרת יפן, שנערך ביפן בספטמבר 2012, זכה וינטרוב בשני ניצחונות, 0–3 על טאצומי איטו, המדורג 67 בעולם, ו-1–3 על גו סואדה המדורג 53 בעולם. ניצחונות אלה הובילו את נבחרת ישראל לניצחון 2–3 במפגש והעלו אותה לבית העליון של גביע דייוויס. באליפות ישראל שנערכה ברמת השרון זכה וינטרוב בתואר בפעם השנייה לאחר ניצחון במשחק הגמר על האלוף היוצא, דודי סלע, בשלוש מערכות, 6–4, 4–6, 3–6.
2013
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחילת 2013 הגיע להישג השיא שלו בגראנד סלאם, כאשר עבר את שלב המוקדמות באליפות אוסטרליה הפתוחה והעפיל להגרלה הראשית לאחר ניצחונות על המדורגים 144, 220 ו-179 בעולם. בהמשך הטורניר ניצח אף את פאלה (96 בעולם) בשלוש מערכות: 6–7, 5–7, 2–6 והעפיל לסיבוב השני, בו הפסיד לפיליפ קולשרייבר המדורג 19 בעולם בשלוש מערכות: 6–2, 7–6, 6–4.[3]
באותה שנה העפיל לראשונה בקריירה לסיבוב המוקדמות השני ברולאן גרוס, שם הפסיד לאחר קרב צמוד למדורג 5 במוקדמות אונגור הרומני, לאחר שזכה במערכה הראשונה 1–6, אך הפסיד בבאות 6–3, 6–4. כחודש לאחר מכן, העפיל לסיבוב המוקדמות השני גם בטורניר ווימבלדון, שם הפסיד לאחר משחק בן 3 מערכות.
הישג נוסף רשם בטורניר המאסטרס במונטריאול, כשניצח שני שחקני טופ 100 בסיבובי המוקדמות והעפיל להגרלה הראשית לראשונה בקריירה בטורניר ATP 1000, שם הפסיד לשחקן ספרדי 1–6, 7–6 (5). כשבועיים לאחר מכן, העפיל לסיבוב המוקדמות השלישי והאחרון באליפות ארצות הברית הפתוחה.
בקיץ שיחק שוב ב-WTT עבור קבוצה מבוסטון.[4]
בשנה זה השתתף יחד עם נבחרת ישראל במשחקי הבית העליון בגביע דייוויס. במפגש מול צרפת הפסיד וינטרוב לז'ו-וילפריד צונגה בארבע מערכות. במפגש על הישארות בבית העליון מול בלגיה ניצח בחמש מערכות את משחק היחידים שלו ביום הראשון והפסיד במשחק החמישי והמכריע.
2014
[עריכת קוד מקור | עריכה]וינטרוב פתח את שנת 2014 עם הופעה נוספת במוקדמות אליפות אוסטרליה והפסיד בסיבוב הראשון.
באפריל השתתף במפגש הדייוויס מול נבחרת סלובניה. במשחק היחידים מול קבציץ' המדורג 121 בעולם נפצע וינטרוב אולם המשיך לשחק וניצח את המשחק. בתחילה לא נראתה הפציעה כחמורה ווינטרוב המשיך להתחרות בכמה תחרויות צ'לנג'ר במזרח הרחוק בהם הגיע לשלושה רבעי גמר. בתקופה זו החמירה הפציעה ולאחר שהשתתף במוקדמות הרולאן גארוס ווימבלדון (הפסיד בסיבוב הראשון בשניהם), סיים את העונה ועבר טיפולים וניתוח בניסיון לטפל בפציעה.[5]
2015
[עריכת קוד מקור | עריכה]במרץ 2015 חזר להתחרות וזכה בכמה תחרויות פיוצ'ר בארץ. לאחר שהחמיץ את אליפות אוסטרליה, השתתף במוקדמות שלושת הגרנד סלאמים הנותרים אולם לא הצליח לעבור את סיבוב המוקדמות הראשון. בספטמבר הגיע בפעם הרביעית בקריירה לגמר תחרות צ'לנג'ר, אולם הפסיד גם הפעם בגמר. בנוסף, השתתף במפגש הדייוויס מול סלובניה וניצח בחמש מערכות את משחק היחידים שלו.
התוצאות הטובות במהלך השנה הביאו אותו אל קרבת הדירוג בו היה לפני שנפצע (מקום ה-212 בעולם), וזאת לאחר שבמהלך העונה התדרדר עד המקום ה-625 בעולם.
2016
[עריכת קוד מקור | עריכה]באליפות אוסטרליה ניצח בסיבוב המוקדמות הראשון אולם הפסיד בסיבוב השני. בפברואר הצליח לחזור לרשימת 200 הטניסאים הטובים בעולם ודורג במקום ה-192. השתתף גם במוקדמות הרולאן גארוס ווימבלדון והפסיד בסיבוב הראשון. באליפות ארצות הברית הפתוחה הגיע לסיבוב המוקדמות השני.
במהלך השנה ניסה השתתף במוקדמות תחרויות בסבב ה-ATP ולראשונה הצליח להיכנס להגרלה הראשית. בתחרות בניופורט הפסיד בסיבוב המוקדמות השני אך נכנס בכל זאת "כמפסיד בר-מזל" (Lucky Loser). בסיבוב הראשון הפסיד בשלוש מערכות לסוגיטה היפני שדורג 107 בעולם. בתחרות בלוס קאבוס במקסיקו עבר את שני סיבובי המוקדמות אך הפסיד בסיבוב הראשון. וינטרוב סיים את השנה במקום 231 בעולם.
שנה זו הייתה השנה האחרונה בה השתתף בגביע דייוויס. במרץ הפסיד במשחק היחידים מול הונגריה וישראל הפסידה 2–3. במפגש על ההישארות בבית האזורי 1 מול שוודיה ניצח את אליאס יאמר המדורג 158 בעולם בשלוש מערכות, כחלק מניצחון של ישראל במפגש 1–3.
2017-2020
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחילת 2017 השתתף וינטרוב בתחרות צ'לנג'ר בבנגקוק והגיע לסיבוב השני. משם המשיך למוקדמות אליפות אוסטרליה והפסיד בסיבוב הראשון. וינטרוב היה אמור לשחק במפגש גביע הדייוויס מול פורטוגל, אולם נפצע במהלך ההכנות ולא שיחק במפגש.[6] הפציעה התבררה כקשה וזמן ההחלמה ממנה ארוך, והיא זו שסיימה באופן לא רשמי את הקריירה של וינטרוב, אם כי וינטרוב לא הודיע באופן רשמי על פרישה.
בשנת 2019 השתמש וינטרוב בדירוג המוגן המאפשר לו להיכנס למספר תחרויות עם הדירוג בו היה לפני הפציעה כדי לשחק במוקדמות הרולאן גארוס. וינטרוב הפסיד בסיבוב המוקדמות הראשון. מספר כלי תקשורת הביעו ביקורת על כך שהשתתף בתחרות לטענתם רק כדי לקבל את הפרס הכספי (7,000 אירו) על אף שלא היה מסוגל לשחק בצורה תחרותית.[7] וינטרוב הדף את הטענות.[8]
בהמשך השנה השתמש בדירוג המוגן כדי לשחק במוקדמות בניופורט, בהגרלה הראשית בתחרות בוינסטון-סיילם (הפעם השלישית בקריירה בה שיחק בהגרלה ראשית בתחרות ATP), ובמוקדמות תחרות בסנקט-פטרסבורג. בכולם הפסיד בקלות בסיבוב הראשון.
בתחילת 2020 השתתף במוקדמות אליפות אוסטרליה והפסיד בסיבוב הראשון, במה שהוגדר על ידו כמשחק האחרון בקריירה.[9]
זוגות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסבב הזוגות זכה וינטרוב בשלוש תחרויות צ'לנג'ר: באפטוס ב-2008 (עם נועם אוקון), בסינגפור ב-2012, ובסין ב-2015 (יחד עם דודי סלע). שלוש פעמים נוספות הפסיד במעמד הגמר. בשיאו הגיע למקום ה-246 בעולם בזוגות, ב-25 בפברואר 2013.
הופעות בגביע דייוויס
[עריכת קוד מקור | עריכה]וינטרוב ייצג את ישראל בגביע דייוויס במשך שש שנים בין השנים 2011-2016. בשנים אלו שימש כמחבט השני של הנבחרת והשתתף עימה במשחקי הבית העליון בשנת 2013.
מאזנו של וינטרוב בגביע דייוויס: 6–10, מתוכם שלושה ניצחונות על שחקנים במאיה הראשונה.
הישגים בקריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גמרים בתחרויות צ'לנג'ר
[עריכת קוד מקור | עריכה]| תוצאה | תאריך | טורניר | יריב | תוצאה |
|---|---|---|---|---|
| סגן | 18 באוגוסט 2007 | בוכרה, אוזבקיסטן |  דניס איסטומין |
6-3, 1-6, 4-6 |
| סגן | 3 בספטמבר 2011 | בנגקוק, תאילנד |  סדריק מרסל סטבה |
5-7, 1-6 |
| סגן | 20 במאי 2012 | פרגנה, אוזבקיסטן |  יוקי בהמברי |
3-6, 3-6 |
| סגן | 20 באוקטובר 2015 | נאנצ'אנג, סין | פיטר גוג'ויצ'ק |
2-6, 1-6 |
התקדמות בטורנירי גראנד סלאם
[עריכת קוד מקור | עריכה]| טורניר | 2011 | 2012 | 2013 | 2014 | 2015 | 2016 | 2017 | 2018 | 2019 | 2020 |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| אליפות אוסטרליה הפתוחה | סיבוב מוקדמות 1 | סיבוב מוקדמות 1 | סיבוב 2 | סיבוב מוקדמות 1 | לא השתתף | סיבוב מוקדמות 2 | סיבוב מוקדמות 1 | לא השתתף | לא השתתף | סיבוב מוקדמות 1 |
| אליפות צרפת הפתוחה | לא השתתף | סיבוב מוקדמות 1 | סיבוב מוקדמות 2 | סיבוב מוקדמות 1 | סיבוב מוקדמות 1 | סיבוב מוקדמות 1 | לא השתתף | לא השתתף | סיבוב מוקדמות 1 | |
| ווימבלדון | סיבוב מוקדמות 1 | סיבוב מוקדמות 1 | סיבוב מוקדמות 2 | סיבוב מוקדמות 1 | סיבוב מוקדמות 1 | סיבוב מוקדמות 1 | לא השתתף | לא השתתף | לא השתתף | |
| אליפות ארצות הברית הפתוחה | סיבוב מוקדמות 1 | סיבוב מוקדמות 2 | סיבוב מוקדמות 3 | לא השתתף | סיבוב מוקדמות 1 | סיבוב מוקדמות 2 | לא השתתף | לא השתתף | לא השתתף |
דירוג בסוף השנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| 2005 | 2006 | 2007 | 2008 | 2009 | 2010 | 2011 | 2012 | 2013 | 2014 | 2015 | 2016 | 2017 | |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| דירוג | 935 | 562 | 334 | 559 | 575 | 281 | 206 | 195 | 189 | 349 | 212 | 231 | 1128 |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אמיר וינטרוב, ברשת החברתית פייסבוק- אמיר וינטרוב, באתר ה-ATP
- אמיר וינטרוב, באתר ה-ITF
- אמיר וינטרוב, באתר גביע דייוויס
- כתבות שכתב אמיר וינטרוב בגלובס
- יניב פוהורילס, אזור הדמדומים של הטניס העולמי, באתר גלובס, 10 בפברואר 2010
- שי אלון ואור קיסר, וינטרוב ניצח את ראוניץ', 1:1 ענק בין ישראל וקנדה, באתר ONE, 16 בספטמבר 2011
אורי טלשיר, אמיר וינטרוב: "הייתי במקום טוב, ואז הפציעה באה בבום", באתר הארץ, 17 במאי 2015 
- בן מיטלמן, הסודות של עולם הטניס נחשפים, באתר מאקו, 26 באוקטובר 2016
ONE ON ONE - פיני גרשון מארח את אמיר וינטרוב, סרטון באתר יוטיוב- ממקור ראשון: מסעו הפרישה של ויינטרוב, באתר ערוץ הספורט, 13 בפברואר 2020
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ביוגרפיה, באתר הרשמי של וינטרוב
- ^ אמיר וינטרוב, החלום האמריקאי, באתר גלובס, 23 ביולי 2012
- ^ אורן אהרוני, אליפות אוסטרליה: שחר פאר ואמיר וינטרוב הודחו, באתר ynet, 17 בינואר 2013
- ^ Statistics, WTT (באנגלית אמריקאית)
- ^ שי אלון, אמיר וינטרוב בספק למפגש הדייויס מול ארגנטינה, באתר ONE, 29 ביולי 2014
- ^ מכה לנבחרת: ויינטרוב בספק למפגש מול פורטוגל, באתר מאקו, 23 בינואר 2017
- ^ אורן אהרוני, "הקאמבק" של אמיר וינטרוב היה שווה 7,000 אירו, באתר ynet, 20 במאי 2019
- ^ ynet ספורט, אמיר וינטרוב: "עצם היותי על המגרש זה ניצחון", באתר ynet, 20 באוגוסט 2019
- ^ ממקור ראשון: מסעו הפרישה של ויינטרוב, באתר ערוץ הספורט, 13 בפברואר 2020
