לדלג לתוכן

אנה סורוקין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנה סורוקין
Анна Сорокина
לידה 23 בינואר 1991 (בת 33)
דומודדובו, הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Анна Вадимовна Сорокина עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה, רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Hunter Lee Soik עריכת הנתון בוויקינתונים
www.annadelveydiaries.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אנה ואדימובנה סורוקינה (ברוסית: Анна Вадимовна Сорокина; נולדה ב-23 בינואר 1991) היא נוכלת מורשעת רוסייה. בין השנים 2013 ל-2017, בזמן שהתגוררה בארצות הברית, התחזתה ליורשת מיליונים גרמנייה תחת השם אנה דלווי (Anna Delvey), וכך הצליחה למשוך בעורמה כספים מבנקים, להימלט מבתי מלון מבלי לשלם ולהונות את חבריה המיליונרים. היא הורשעה וישבה בכלא. סיפור חייה עובד לסדרת טלוויזיה בשם "להמציא את אנה" בהפקת נטפליקס.

ראשית חייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה ב-23 בינואר 1991 בדומודדובו, עיירת לוויין של מעמד הפועלים, דרומית מזרחית למוסקבה. היא הייתה אחת משני ילדי המשפחה. אביה עבד כנהג משאית, ואילו אמה הייתה בעלת חנות מכולת קטנה לפני שהפכה לעקרת בית. המשפחה עברה לגרמניה בשנת 2007, כאשר אנה הייתה בת 16. סורוקין למדה בגימנסיה לבנות בעיר אשוויילר ותוארה על ידי בני גילה שם כילדה שקטה שהתקשתה בלימוד השפה הגרמנית.[1][2]

סורוקין סיימה את בית הספר התיכון בשנת 2011 ועברה ללונדון כדי ללמוד במכללת סנטרל סנט מרטינס לאמנות, אך עזבה וחזרה לגרמניה. היא עבדה כמתמחה בחברת יחסי ציבור לפני שעברה לפריז כדי להתחיל התמחות במגזין האופנה הצרפתי Purple. באותה תקופה, היא החלה לקרוא לעצמה אנה דלווי (Anna Delvey).[3]

חייה כיורשת מזויפת ועבירות הונאה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך קיץ 2013 נסעה סורוקין לניו יורק כדי להשתתף בשבוע האופנה בניו יורק. מכיוון שקל יותר להתיידד בניו יורק מאשר בפריז, היא בחרה להישאר שם, ועברה לעבוד במשרדי המגזין "פרפל" בניו יורק לזמן קצר. לאחר שעזבה את פרפל, היא יזמה את הקמתה של "קרן אנה דלווי" - מועדון חברים פרטי וקרן אמנות - והציעה לחברים עשירים שונים בסצנה החברתית של העיר להשקיע בה, ביניהם אבי רוזן ורו רוג'רס. היא שכרה את בית המיסיון של הכנסייה כאולם אירועים רב תכליתי וסטודיו לאמנות.[3]

בית המיסיון של הכנסייה אותו שכרה והסבה לאולם אירועים רב תכליתי וסטודיו לאמנות

בשנת 2015 פגשה סורוקין את מייקל שופו הואנג (אנ') אספן אמנות במסיבת קוקטייל. באותה תקופה הוא היה סטודנט באוניברסיטת פנסילבניה עם תוכניות לפתוח מוזיאון פרטי לאמנות. לאחר שנודע לה כי הואנג מתכנן להשתתף בביאנלה של ונציה, סורוקין שאלה אותו אם היא יכולה להתלוות אליו. הואנג הסכים, והזמין לסורקין טיסה וחדר מלון מתוך הבנה שהוא יקבל על כך החזר. עם שובם לניו יורק, נראה שסורקין "שכחה" את ההסדר ולא שילמה את חובה להואנג. הואנג הניח בתחילה שסורקין פשוט נעדרה. עם זאת, לאחר שהואנג השתתף במסיבת יום ההולדת של סורוקין אצל סאדל בינואר 2016, המסעדה שבה נערך האירוע יצרה עמו קשר כדי לשאול אם יש לו את פרטי הקשר של סורוקין שהזמינה את האירוע והשתמשה בכמה כרטיסי אשראי מזויפים והציגה פרטי אנשי קשר כוזבים. הואנג חשד שסורקין רמאית, ולחץ עליה לשלם. בסופו של דבר נפרע החוב, אבל מחשבון Venmo תחת שם שאינו מוכר.[4]

לאחר שהצליחה מעט בהצגת רעיון הקרן שלה למשקיעים, החליטה סורוקין להשיג את הכסף הנדרש באמצעים חלופיים. היא יצרה דפי חשבונות בנק מזויפים המתיימרים להראות שיש לה גישה לכ-60 מיליון אירו שמופקדים בחשבונות בנק בשווייץ, ובנובמבר 2016 הגישה אותם כחלק מבקשת הלוואה בסך 22 מיליון דולר לסיטי נשיונל בנק בניו יורק. הבנק סירב להעניק לה הלוואה כאשר סורוקין לא סיפקה להם דפי חשבון המעידים על הנכסים השווייצרים. משלא קיבלה את מבוקשה היא פנתה בבקשת הלוואה לחברה אחרת, קבוצת פורטרס השקעות (Fortress Investment Group), אשר הסכימה לשקול את הבקשה אם סורוקין תשלם מקדמה של 100,000 דולר לכיסוי הוצאות משפט הקשורות לבקשה. כדי להשיג את הכסף הזה, חזרה סורוקין לנשיונל בנק בעיר ושכנעה את אחד מעובדי הבנק להעניק לה מסגרת משיכת יתר זמנית בסכום זה, בהבטחה כי היא תפרע את החוב במהירות. מנכ"ל קבוצת פורטרס השקעות חשד בפנייתה של סורוקין בגלל אי התאמות שנמצאו בניירת שהגישה. למשל, היא טענה שהיא בעלת חתימה מורשת גרמנייה, אבל הדרכון שלה הראה שהיא ילידת רוסיה. כאשר המנהל ביקש לאמת את נכסיה של סורוקין על ידי פגישה עם אנשי הבנק שלה בשווייץ, היא משכה את בקשת ההלוואה כדי למנוע בדיקה נוספת. החלק מהאוברדראפט שלא שולם לחברת "פורטרס" כחלק מתהליך בדיקת הנאותות, סכום בסך 55,000 דולר, הוחזר לסורקין. מתוך סכום זה, הרוב הוצא על ידה על ביגוד יוקרתי ושהייה בבתי מלון.[5]

סורוקין עשתה צ'ק אין במלון היוקרתי הווארד 11 בסוהו בפברואר 2017, ובמהרה התפרסמה בקרב עובדי המלון כנותנת תשרים נדיבה אשר מעניקה לעיתים קרובות לאנשי הצוות שטר של מאה דולר עבור משימות פשוטות. לאחר שההנהלה גילתה שאין ברשותה כרטיס אשראי, הם התעקשו שהיא תסדיר את החשבון שלה בסך 30,000 דולר. סורוקין נתנה בקבוק שמפניה דום פריניון משנת 1975 לדלפק הקונסיירז' בניסיון להותיר את הצוות לצדה; עם זאת, מדיניות המלון מנעה מהצוות לשמור את המתנה והם נאלצו להחזירה.[2]

במהלך אפריל 2017 הפקידה סורוקין צ'קים מזויפים בסך 160,000 דולר לחשבון סיטי בנק, ומתוכם היא הצליחה לאחזר 70,000 דולר. לאחר מכן היא העבירה חלק מהכספים הללו למלון הווארד 11 כדי לשלם את החשבון. עם זאת, מכיוון שהיא עדיין סירבה לספק כרטיס אשראי, בית המלון פינה אותה. בחודש לאחר מכן, היא הצליחה לשכנע את שירות הזמנת טיסות השכר "Blade" לאפשר לה להזמין מטוס פרטי לאומהה, נברסקה, מבלי לשלם את העלות של 35,390 דולר מראש. סורוקין שלחה לבלייד אישור העברה בנקאית מזויף, לכאורה מדויטשה בנק, כחלק מתוכנית ההונאה שרקחה. בלייד שוכנעו להעניק לה אשראי בין השאר משום שסורקין סיפרה להם שפגשה את מנכ"ל החברה רוב ויזנטל במסיבה, והצוות הניהולי האמין שהיא מהווה סיכון המקובל בשוק ההלוואות. ויזנטל התלונן עליה למשטרה באוגוסט 2017 לאחר אי תשלום חוזר ונשנה.[6]

סורוקין הזמינה שלושה חברים למה שהיא תיארה כמסע "שמשולם מראש, על כל ההוצאות הכרוכות בו" למרקש, מרוקו במאי 2017. כמה ימים לאחר שהגיעו למלון היוקרתי "לה ממוניה" בעיר, צוות המלון לא הצליח לחייב את כרטיסי האשראי של סורוקין, ודרש ממנה אמצעי תשלום חלופי. סורוקין שכנעה בסופו של דבר את אחת מחברותיה, רייצ'ל דלואץ' ויליאמס, לשלם את החשבון של 62,000 דולר עבור שהותם, כשהיא מבטיחה להחזיר לה את החוב באמצעות העברה בנקאית. מאוחר יותר שילמה ויליאמס עבור הוצאות אחרות במהלך הטיול, כולל פריטים שנרכשו על ידי סורוקין וסיורים באזור ביניהם לגן מז'ורל. למרות הבטחות חוזרות ונשנות מצד סורוקין, הכסף לא הוחזר לוויליאמס.[7][8]

מלון W New York Union Square אשר הגיש תביעה נגד סורוקין בגין גניבת שירותים

עם חזרתה ממרוקו במהלך חודש מאי, עברה סורוקין למלון ביקמן, ושוב הצליחה להזמין חדר מבלי שכרטיס אשראי מצוי בכיסה. כשלושה שבועות לאחר מכן, לאחר שצברה חשבון בסך 11,518 דולר ולא שילמה אותו למרות הבטחות חוזרות ונשנות, פינה אותה המלון.[9] לאחר מכן היא שהתה במלון "W New York – Union Square", שם ניסתה להונות את המלון בצורה דומה. עם זאת, היא פונתה לאחר יומיים בלבד. מלונות ביקמן ו-W הגישו תביעה נגד סורוקין בגין גניבת שירותים. בשלב זה, נחקרה סורוקין גם על ידי משרד התובע המחוזי במנהטן בגין הונאת בנקים.[8]

כתב אישום ומעצר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חבר מושבעים גדול התכנס באוגוסט 2017 כדי לשקול את ההאשמות נגד סורוקין. בסופו של דבר הוא מצא אותה אשמה בשתי עבירות של ניסיונות לגניבה מדרגה ראשונה, בשלוש עבירות של הונאה וגניבה מדרגה השנייה, בסעיף אחד של גניבה מדרגה שלישית, ובסעיף אחד של גניבת שירותים בעבירה. האישום החמור ביותר התייחס לבקשת ההלוואה במרמה שהוגשה לבנק נשיונל סיטי ולקבוצת פורטרס השקעות, והאישומים האחרים בגניבה נוגעים למקרים של הונאת צ'קים ולתקרית במרוקו. תשלום גניבת השירותים קשור לאי תשלום חשבונות מלונות ומסעדות של סורוקין.[10]

סורוקין נעצרה ב-3 באוקטובר 2017, במבצע עוקץ שתוכנן על ידי מייקל מקאפרי, שוטר שעובד עם משרד התובע המחוזי במנהטן. באותו זמן שהתה סורוקין ב-Passages Malibu, מתקן לטיפול בהתמכרויות במחוז לוס אנג'לס, קליפורניה. השוטר מקאפרי ביקש מרייצ'ל ויליאמס, חברתה לשעבר של סורוקין, לארגן פגישה בזמן ארוחת צהריים במסעדה בקרבת המתקן בו שהתה כדי לשכנע את סורוקין לעזוב. כאשר סורוקין עזבה את המתקן, היא נעצרה על ידי שוטרים ממשטרת לוס אנג'לס.[11][12] ב-26 באוקטובר 2017, התובע המחוזי של מנהטן, סיירוס ואנס ג'וניור, הודיע רשמית על הגשת כתב האישום נגד סורוקין, וביקש מכל קורבן שנפגע מסורקין לפנות אל משרד התובע.

משפט, הרשעה ועונש

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-18 בדצמבר 2018 הופיעה סורוקין בבית המשפט הפלילי בעיר ניו יורק ודחתה הסדר טיעון שהציעה ההגנה ולפיו תרצה שלוש עד תשע שנות מאסר; משפטה החל ב-20 במארס 2019 עם השופטת דיאן קיזל.[5]

סנגורה של סורוקין, עורך דין טוד ספודק, דאג לסטייליסט מקצועי שיזמין תלבושות להופעותיה בבית המשפט, וקבע כי "חובה שאנה תתלבש כראוי למשפט". בתגובה אמר התובע שסורקין "הראתה דאגה רבה יותר ללבושה מאשר לרגשותיהם של אלה שנפגעו ממנה", ונראה היה שהיא "מתמוגגת ממצוקת הקורבנות שלה". ביומו השישי של המשפט סירבה סורוקין להיכנס לאולם בית המשפט משום שלא רצתה להופיע בבגדים שסופקו בכלא ובלבושה האזרחי לאותו יום. השופטת קיזל הורתה לסורקין להתייצב, וקבעה "זהו משפט. היא נאשמת בתיק פלילי. אני מצטערת אם הלבוש שלה לא עומד בסטנדרטים שלה [...] אבל היא חייבת להיות כאן". להגנתה של סורוקין טען ספודק כי היא ניסתה להחזיר את כל חובותיה. הוא אף ניסה לתאר אותה כיזמית והשווה אותה לפרנק סינטרה, בטענה ששניהם יצרו "הזדמנות פז" בניו יורק.[10]

ב-25 באפריל 2019, לאחר דיון במשך יומיים, מצא חבר מושבעים את סורוקין אשמה בשמונה סעיפי אישום, כולל גניבה מדרגה שנייה, ניסיון גניבה וגניבת שירותים. סורוקין נמצאה לא אשמה בשני אישומים נוספים: האחד של ניסיון גניבה מדרגה ראשונה (הנוגע לבקשת ההלוואה המקורית עם בנק עירוני לאומי), והשני בגניבה מדרגה שנייה (הנוגע לגניבה לכאורה של 62,000 דולר מרייצ'ל ויליאמס במרקש).[7][5]

ב-9 במאי 2019 נגזרו על סורוקין עונש של 4 עד 12 שנות מאסר במדינה, קנס של 24,000 דולר, ונדרש ממנה לשלם פיצויים בסך של כ-199,000 דולר.[13] סורוקין נכלאה ברייקרז איילנד במהלך המשפט. לאחר המשפט, סורוקין, אסירה מס' 19G0366 של מערכת בתי הכלא של מדינת ניו יורק, נכלאה בתחילה במתקן הכליאה בדפורד הילס לפני שהועברה למתקן הכליאה אלביון.[13][11]

לאחר השחרור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סורוקין שוחררה מהכלא ב-11 בפברואר 2021. במרץ 2021, היא נלקחה בחזרה למעצר על ידי רשויות ההגירה והמכס (ICE) בגין שהייה במדינה מעבר לתקופת האשרה שלה. היא הוחזקה בכלא של מחוז ניו ג'רזי בהמתנה עד לגירושה לגרמניה. סורוקין קיבלה 320,000 דולר מנטפליקס עבור סיפור חייה, סכום בו השתמשה כדי לשלם פיצויים לקורבנותיה.[14]

בשנת 2024 לוהקה לעונה ה-33 של "רוקדים עם כוכבים" בארצות הברית. ליהוקה של דלווי עורר סערה בעקבות אישור שקיבלה ממשרד ההגירה האמריקאי להשתתף בתוכנית. למרות הביקורת, המפיק הראשי של התוכנית, קונרד גרין, ציין שדלווי מייצגת עניין גדול עבור אנשים ויש סקרנות לראות את השתתפותה.[15] היא וטורי ספלינג היו למודחות הראשונות של העונה.[16]

ייצוגה בתקשורת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

משרד התובע הכללי של ניו יורק תבע את סורוקין ב-2019 תוך שימוש בחוק המדינה "הבן של סאם", האוסר על מי שהורשעו בפשע להרוויח מהפרסום שלו. נטפליקס ושונדה ריימס רכשו בשלב זה את הזכויות על הפרופיל של סורוקין במגזין ניו יורק, מתוך כוונה ליצור סדרת טלוויזיה. כתוצאה מהתביעה, המשרד לשירותי קורבנות במדינה (OVS) הקפיא מקדמה בסך 140,000 דולר ששולמה לסורקין על ידי נטפליקס, מה שאפשר לשני בנקים שהונו על ידה להמשיך בפעולות הבראה. סיטי נשיונל בנק תבע 100,000 דולר, וסיטיבנק תבעו את ה-40,000 דולר האחרים. נטפליקס הסכימה לשלוח תשלומים עתידיים לחשבון נאמנות המנוהל על ידי עורך דינה של סורוקין, טוד ספודק, ומפוקח על ידי ה-Office of Victim Services.[17]

בפברואר 2022 עלתה לשידור הסדרה האמריקאית "להמציא את אנה" מבית נטפליקס, בה מגלמת את אנה השחקנית ג'וליה גארנר. גארנר ביקרה את סורוקין (דלווי) בכלא רייקרז איילנד, כדי להתכונן היטב לתפקיד.[18]

"My Friend Anna" ("חברתי אנה"), ספר שנכתב על ידי רייצ'ל ויליאמס, פורסם ביולי 2019 על ידי הוצאת Gallery Books, וכן על ידי ההוצאה לאור Quercus בבריטניה והוצאת גולדמן בגרמניה. בספר מפרטת ויליאמס את חוויותיה עם סורוקין, כולל כיצד התקרית במרקש השפיעה עליה כלכלית ונפשית. ערוץ הטלוויזיה HBO רכש את הזכויות לספר של ויליאמס. בפברואר 2021 הפרויקט היה עדיין בפיתוח, כאשר לפי הדיווחים לנה דנהאם משמשת כתסריטאית ראשית.[19][20]

בדצמבר 2019 שודרה סדרת פודקאסט מומחזת חלקית על סיפורה של סורוקין, שכותרתה "יורשת מזויפת" הוצגה על ידי BBC Radio 4.[21]

אנה X, מחזה במה מאת ג'וזף צ'רלטון בכיכובם של אמה קורין ונבהאן ריזוואן נוצר בהשראת הסיפור של סורוקין. המחזה הוצג בתיאטרון הרולד פינטר בלונדון, ובתיאטרון "The Lowry" בסלפורד בשנת 2021.[22]

סיפורה של סורוקין היה נושא לכתבה בסדרת מגזין החדשות האמריקאי 20/20 באוקטובר 2021. בתוכנית התראיינה סורוקין לכתבת דבורה רוברטס מתוך הכלא.[23]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Amy Mackelden, Anna Delvey Is So Much More than a "Fake German Heiress", Harper's BAZAAR, ‏1 בינואר 2022
  2. ^ 1 2 Jessica Pressler, Maybe She Had So Much Money She Just Lost Track of It, The Cut, ‏3 בינואר 2022
  3. ^ 1 2 Emily Palmer, A Fake Heiress Called Anna Delvey Conned the City’s Wealthy. ‘I’m Not Sorry,’ She Says., ‏5 באפריל 2019
  4. ^ Eileen Kinsella, Convicted Fraudster Anna Delvey Conned Collector Michael Xufu Huang. That Didn’t Stop Him From Hanging Her Portrait in His New Museum, Artnet News, ‏4 בנובמבר 2020
  5. ^ 1 2 3 Emily Palmer וJan Ransom, Fake Heiress Who Swindled N.Y.’s Elite Is Found Guilty, ‏5 במרץ 2019
  6. ^ Rolling Stone, באתר הרולינג סטון
  7. ^ 1 2 Laura Pullman, ‘Fake Heiress’ Anna Delvey on her time in prison and what she’ll do next, The Sunday Times, ‏בפברואר 2021
  8. ^ 1 2 Rachel DeLoache Williams, “As an Added Bonus, She Paid for Everything”: My Bright-Lights Misadventure with a Magician of Manhattan, Vanity Fair, ‏5 במרץ 2018
  9. ^ Rolling Stone, באתר הרולינג סטון
  10. ^ 1 2 Emily Palmer, ‘Anna Delvey,’ Fake Heiress: 7 Bizarre Highlights From Her Trial, ‏1 במרץ 2019
  11. ^ 1 2 Jacob Shamsian, A Vanity Fair photo editor who says she was scammed by 'SoHo grifter' Anna Delvey wrote a book — and it finally explains how she was caught, Insider, ‏2 ביוני 2019
  12. ^ Rachel DeLoache Williams, Anna 'Delvey' Sorokin Was My Friend. Here's How I Helped Bring the Fake Heiress to Justice, Time, ‏4 ביוני 2019
  13. ^ 1 2 Lucy Pavia, Anna 'Delvey' documentary to star Julia Garner as the 'fake heiress' on Netflix, Evening Standard, ‏2 באוקטובר 2019
  14. ^ Jacob Shamsian, EXCLUSIVE: Netflix paid fake heiress Anna Sorokin $320,000 for its show about her, and she's already used the money to pay off her victims, Insider, ‏5 בundefined 2021
  15. ^ Emily Longeretta, ‘Dancing With the Stars’ Boss Defends Anna Delvey Casting, Ponders Adding On Set Therapists and Previews ‘Fierce’ Season 33, Variety, ‏2024-09-12 (באנגלית אמריקאית)
  16. ^ Emily Longeretta, ‘Dancing With the Stars’: Hollywood Night Sends Home Two Celebs in First Double Elimination of Season 33, Variety, ‏2024-09-25 (באנגלית אמריקאית)
  17. ^ Emma Tucker, New York’s ‘Son of Sam’ Law Invoked in German Heiress Fraud Scheme, The Wall Street Journal, ‏1 בנובמבר 2020
  18. ^ Lane Florsheim, Julia Garner on Meeting Anna Delvey at Rikers and Watching ‘The Vow’, The Wall Street Journal, ‏1 באוקטובר 2020
  19. ^ Sadie Stein, True Life: I Got Conned by Anna Delvey, ‏2 ביוני 2019
  20. ^ Denise Petski, Deadline, Deadline, ‏3 ביולי 2019
  21. ^ אתר למנויים בלבד Gerard O'Donovan, ‏Would you have a sixth sense for a fake psychic?, The Telegraph, 2 February 2022
  22. ^ Natasha Tripney, Gatsby, Ripley and the fake heiress: inside the tech fantasy Anna X, The Guardian, ‏3 במאי 2021
  23. ^ Anna Sorokin, Erasing Anna: From ICE detention, Anna Delvey talks about her new Netflix show and life behind bars, Insider, ‏3 בינואר 2022
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אנה_סורוקין&oldid=39833099"