אריה אזולאי

אריה אזולאי
	אזולאי, 2013
לידה	9 ביולי 1933 (בן 91); פאס, מרוקו הצרפתית
מדינה	ישראל
השכלה	כל ישראל חברים; האוניברסיטה העברית בירושלים ;
עיסוק	מחנך, מומחה להיסטוריה ולספרות יהודית
מפלגה	העבודה
	1983–1989; (כ־6 שנים)
	→ צבי צילקר צבי צילקר ←
	2007–2008
	2007–2008
	1973–1983; (כ־10 שנים)
	1973–1983; (כ־10 שנים)

אריה אזולאי (נולד ב-9 ביולי 1933) הוא איש חינוך ואיש ציבור ישראלי, בעל תואר דוקטור ליהדות מהאוניברסיטה העברית בירושלים. בעבר כיהן בין היתר כראש העירייה השלישי של אשדוד וכיושב ראש הוועדה הקרואה באופקים.

ביוגרפיה

אזולאי נולד בעיר פאס שבמרוקו ובנעוריו היה חבר בתנועת נוער הבונים, ראש הסניף בפאס ולאחר השתלמות בירושלים בשנת 1952, עמד בראש ההנהגה הארצית של התנועה במרוקו. הוא עלה לישראל עם רעייתו באפריל 1955 והצטרף לקיבוץ דורות.

אזולאי עבר לקיבוץ ברור חיל והיה הראשון בקיבוץ שיצא ללמוד באוניברסיטה. לאחר שקיבל תואר ראשון בהיסטוריה ובספרות היה יו"ר ועדת החינוך והיה ממייסדי בית חינוך שער הנגב^[1]. אף על פי שהזדהה עם האידאולוגיה של הקיבוץ, עזב אזולאי מכיוון שלא התאפשר לו להמשיך בלימודים לתואר שני, ועבר לאשדוד. במסגרת התואר השני כתב עבודה על ביקורו של משה מונטיפיורי במרוקו והשלכות הביקור.

שליחויות מחוץ לישראל

הוא יצא בשליחות תנועת הבונים לארגנטינה, שם סייע למוסד בלכידת אדולף אייכמן^[^{דרוש מקור]} ובעקבות זאת גורש מארגנטינה.

לאחר סיום לימודיו ב-1969 יצא בשליחות אגף הנוער והחלוץ של הסוכנות היהודית לפריז, וב-1972 שב לישראל.^[2] באמצע 1978, שב לארגנטינה בשליחות הסוכנות, לאחר פנייתו של מרדכי בר-און, ראש המחלקה לנוער והחלוץ. הוא היה אחראי גם על הפעילות במדינות השכנות, אורוגוואי, צ'ילה, פרגוואי ופרו.^[3] ב-1980 שב לישראל וחזר לנהל את בית הספר מקיף ג' באשדוד.

בשנת 1992 יצא לשליחות כראש משלחת הסוכנות היהודית בצרפת (עד 1996) והיה חבר בהנהלה הציונית כיו"ר עמית של המחלקה לעלייה וקליטה של הסוכנות היהודית (1997-2006).

מקיף ג'

ביולי 1973 נענה לבקשת סגן ראש עיריית אשדוד והממונה על החינוך, עדי עם-שלום, ומנהל מחלקת החינוך העל-יסודי, אלישע לוי, להקים ולנהל את תיכון מקיף ג' ע"ש רוגוזין שברובע ד'.^[4] בזמן שליחותו בארגנטינה (1978–1980), החליפוֹ דב גינצבורג בתפקיד בבית הספר, ונערכו שינויים מינהליים, והייתה כוונה למנות מנהל נפרד לחטיבת הביניים.^[3] אזולאי חזר לתפקיד המנהל, וגינצבורג שב לתפקידו הקודם, כסגן המנהל ומורה לטכנולוגיה.^[3] הוא המשיך לכהן בתפקיד עד 1983.^[3] באותה עת, מנה בית הספר כ-1,500 תלמידים ו-110 מורים.^[3]

פעילות ציבורית

כראש עיריית אשדוד ה-3

בשנת 1981 נבחר לכהן כמזכיר סניף מפלגת העבודה באשדוד ובבחירות המוניציפליות בשנת 1983 נבחר לתפקיד ראש עיריית אשדוד מטעם מפלגת העבודה, תפקיד בו כיהן עד לשנת 1989 במשך קדנציה אחת, ובמקביל כיושב ראש החברה לפיתוח אשדוד (חפ"א). במהלך כהונתו של אזולאי כראש העירייה, התרחבה אשדוד דרומה לעבר חולות ניצנים ונבנה רובע הווילות רובע ט"ו.

ביוני 1986 נעצר באופן מתוקשר^[5] והוחזק במעצר במשך עשרה ימים, במסגרת חקירה בהאשמות של לקיחת שוחד. לאחר מספר חודשים נסגר התיק לאחר שלא נמצאו ראיות לטענות נגדו^[6] ובעקבות העובדה שפעיל של מפלגת העבודה שהעיד נגדו חזר בו מעדותו מספר ימים לאחר שנעצר^[7]. אזולאי טען שהוא נפל קרבן לעלילה מצד יריבים פוליטיים והתלונן על תנאי המעצר המשפילים והעדר נורמות לחקירת אישי ציבור^[8]. בעקבות סגירת התיק דרש מאמר מערכת של מעריב להפיק לקחים מהפרשה בעניין הקלות בה עוצרים חשודים ומאריכים את מעצרם^[9].

קרן אשדוד

ב-1986, במקביל לכהונתו כראש העירייה, הקים את "קרן אשדוד" כעמותה, בהשראה מקרנות דומות שקמו בירושלים ובתל אביב-יפו.^[10] היא הוקמה במטרה לגייס כספים מגופים נטולי אינטרס כלכלי בעיר, בעיקר מיהדות התפוצות וקרנות אחרות.^[10] עם ניצחונו של צבי צילקר בבחירות 1989 לרשויות המקומיות, מונה לראשות הקרן, תחת הסכמה שראש העירייה יהיה בעל הסמכות לעמוד בראש הקרן או למנות אדם מטעמו.^[10] מתוקף אותו הסכם, נקבע תפקידו של אזולאי כיושב ראש מייסד של הקרן.^[10]

פעילויות נוספות

לאחר סיום כהונתו כראש עיריית אשדוד, כיהן כיו"ר הדירקטוריון של החברה למתנ"סים וכראש המחלקה לעליה ולקליטה של הסוכנות היהודית.

ב-25 בספטמבר 2007 מונה ליו"ר הוועדה הקרואה באופקים על ידי שר הפנים מאיר שטרית. ביולי 2008 הודיע על התפטרותו מתפקידו כדי להתמקד בכתיבת עבודת דוקטורט^[11]. במקומו, כראש ועדה קרואה, מונה צביקה גרינגולד.

בינואר 2024, לקראת הבחירות לרשויות המקומיות בישראל (שנדחו בעקבות מלחמת חרבות ברזל), הביע את תמיכתו ברשימתו של יניב קקון למועצת העירייה, תנועת "אשדודים".^[12]^[13]^[14]

השכלה

בוגר תואר ראשון בהיסטוריה של העם היהודי ותואר שני בספרות עברית, שניהם מ"האוניברסיטה העברית" בירושלים. ביוני 2011 קיבל תואר דוקטור מהחוג ליהדות בת זמננו מהאוניברסיטה העברית בנושא תנועות הנוער היהודיות במרוקו בשנים 1944–1964. העבודה ראתה אור ב-2012 בהוצאת הספרייה הציונית כספר בשם: "נוער בסערה: תנועות הנוער היהודיות במרוקו".

בשנת 2023 יצא לאור ספרו האוטוביוגרפי של אזולאי "ציוני כל הדרך", בהוצאת הספרייה הציונית העולמית, ומוסד ביאליק.

חיים אישיים

אזולאי מכהן כיו"ר ברית יוצאי פאס. הוא מתגורר באשדוד. היה נשוי לרחל, עד פטירתה ב-17 באפריל 2018.^[15] לזוג שני בנים – עופר ואיתמר, ובת, אסתר.

ספרים

מסע משה מונטיפיורי למרוקו (1863-1864), 1969
תנועות הנוער היהודיות במרוקו (1964-1944), ירושלים, 2010
נוער בסערה: תנועות הנוער היהודיות במרוקו, ירושלים: הספרייה הציונית, 2012, מסת"ב 9789654400787
ציוני כל הדרך: אוטוביוגרפיה, ירושלים: הספרייה הציונית, 2023, מסת"ב 9789655363975

קישורים חיצוניים

עיינו גם בפורטלים:
	פורטל אישים
	פורטל הממשל בישראל
	פורטל יהדות
	פורטל ספרות
	פורטל אשדוד

מדיה וקבצים בנושא אריה אזולאי בוויקישיתוף

אריה אזולאי (1933-), דף שער בספרייה הלאומית
אוסף על שם אריה ורחל אזולאי, מתוך הארכיון העירוני לתולדות אשדוד

אריה אזולאי באתר הסוכנות היהודית
אריה אזולאי באתר תנועות הנוער היהודיות במרוקו
אריה אזולאי בן שמונים. מרכז תקשורת אשדוד 2013
אריה אזולאי, אני, אריה אזולאי, מבקש: תפסיקו לקרוא לי ישראל השנייה, באתר הארץ, 1 באוקטובר 2020

הערות שוליים

^ אהרון דולב, אריה אזולאי: אשתי סיפרה לי שברחוב אומרים - הפעם יש עשן בלי אש, מעריב, 24 באוקטובר 1986
^ שליחות בפאריס, 1969–1972, ציוני כל הדרך: אוטוביוגרפיה, עמ' 72–83
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ חזרה לארגנטינה, 1978–1979, ציוני כל הדרך: אוטוביוגרפיה, עמ' 93–99
^ בית הספר מקיף ג', ציוני כל הדרך: אוטוביוגרפיה, עמ' 84–92
^ אלי דנון, אילן בכר ועזרא ינוב, לאחר חקירה בת 8 שעות הוחלט:ראש עיריית אשדוד ייעצר, מעריב, 9 ביוני 1986
^ עזרא ינוב, נסגר תיק החקירה נגד ראש עיריית אשדוד, מעריב, 20 באוקטובר 1986
^ אריה אזולאי: אני שמח שיצאתי מהסיוט הזה, מעריב, 19 ביוני 1986
^ מהמעצר - למפכ"ל, מעריב, 30 ביוני 1986
^ סגירת תיק אזולאי, מעריב, 20 באוקטובר 1986
^ ¹ ² ³ ⁴ קרן אשדוד, ציוני כל הדרך: אוטוביוגרפיה, עמ' 132–135
^ זמן מעריב, ראש הוועדה הממונה באופקים פורש, באתר nrg‏, 23 ביולי 2008
^ חן מור אטיאס, "מביע פומבית את תמיכתי": אריה אזולאי רה"ע לשעבר תומך ב'אשדודים' למועצת העיר, באתר כאן דרום אשדוד, ‏30 בינואר 2024
^ מערכת האתר, ראש העיר לשעבר דר אריה אזולאי תומך ב תנועת אשדודים למועצת העיר, באתר אשדוד נט, ‏30 בינואר 2024
^ ראש העיר לשעבר אריה אזולאי תומך בתנועת "אשדודים" למועצת העיר, באתר אשדודי, ‏30 בינואר 2024
^ ציוני כל הדרך: אוטוביוגרפיה, עמ' 225

ראשי ועד המתיישבים, מועצת ועיריית אופקים

לפני ההכרה במועצה המקומית	יעקב שמשוני (ראש מרחבים)	יהודה מרציאנו (ועד מקומי)
לפני ההכרה במועצה המקומית	1955	1955–1958

כמועצה מקומית	דב פרידקין (מועצה ממונה)	משה ביתן	יעקב כהן (ועדה קרואה)	משה מייבסקי (ועדה קרואה ונבחר)	יחיאל בנטוב	אברהם רביבו	יחיאל בנטוב	יאיר חזן
כמועצה מקומית	מ-1958	מ-1960	מ-1961	מ-1963	מ-1969	מ-1978	מ-1983	1989–1993

כעירייה	מיכה הרמן (מועצה / עירייה)	יאיר חזן	אבי אסרף	אריה אזולאי (ועדה קרואה)	צביקה גרינגולד (ועדה קרואה)	איציק דנינו
כעירייה	מ-1993	מ-1998	מ-2003	מ-2007	מ-2008	2013 ואילך

[1] אהרון דולב, אריה אזולאי: אשתי סיפרה לי שברחוב אומרים - הפעם יש עשן בלי אש, מעריב, 24 באוקטובר 1986

[2] שליחות בפאריס, 1969–1972, ציוני כל הדרך: אוטוביוגרפיה, עמ' 72–83

[חזרה_לארגנטינה-3] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ חזרה לארגנטינה, 1978–1979, ציוני כל הדרך: אוטוביוגרפיה, עמ' 93–99

[4] בית הספר מקיף ג', ציוני כל הדרך: אוטוביוגרפיה, עמ' 84–92

[5] אלי דנון, אילן בכר ועזרא ינוב, לאחר חקירה בת 8 שעות הוחלט:ראש עיריית אשדוד ייעצר, מעריב, 9 ביוני 1986

[6] עזרא ינוב, נסגר תיק החקירה נגד ראש עיריית אשדוד, מעריב, 20 באוקטובר 1986

[7] אריה אזולאי: אני שמח שיצאתי מהסיוט הזה, מעריב, 19 ביוני 1986

[8] מהמעצר - למפכ"ל, מעריב, 30 ביוני 1986

[9] סגירת תיק אזולאי, מעריב, 20 באוקטובר 1986

[קרן_אשדוד-10] ¹ ² ³ ⁴ קרן אשדוד, ציוני כל הדרך: אוטוביוגרפיה, עמ' 132–135

[11] זמן מעריב, ראש הוועדה הממונה באופקים פורש, באתר nrg‏, 23 ביולי 2008

[12] חן מור אטיאס, "מביע פומבית את תמיכתי": אריה אזולאי רה"ע לשעבר תומך ב'אשדודים' למועצת העיר, באתר כאן דרום אשדוד, ‏30 בינואר 2024

[13] מערכת האתר, ראש העיר לשעבר דר אריה אזולאי תומך ב תנועת אשדודים למועצת העיר, באתר אשדוד נט, ‏30 בינואר 2024

[14] ראש העיר לשעבר אריה אזולאי תומך בתנועת "אשדודים" למועצת העיר, באתר אשדודי, ‏30 בינואר 2024

[15] ציוני כל הדרך: אוטוביוגרפיה, עמ' 225

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

ראשי המועצה המקומית ועיריית אשדוד ‏
ראשי המועצה המקומית	דב גור (1959–1960) • אפרים לנגסנר (1960-1961) • רוברט חיים (1961–1963) • אבנר גרעין (1963–1968)
ראשי העירייה	אבנר גרעין (1968–1969) • צבי צילקר (1969–1983) • אריה אזולאי (1983–1989) • צבי צילקר (1989–2008) • יחיאל לסרי (2008–מכהן)

אשדוד
ערכים ראשיים	אשדוד • רובעי העיר • תכנון העיר • אדריכלות • כיכרות
גנים ופארקים	פארק אשדוד-ים • פארק בן-גוריון • פארק אקולוגי מצודת-ים אשדוד • גן אלישבע • פארק לכיש • גבעת יונה • עד הלום
רחובות	רחוב רוגוזין • רחוב שבי ציון • מדרחוב הנביאים • שדרות בני ברית • שדרות הרצל • שדרות מנחם בגין • שדרות משה דיין
תחבורה	תחבורה ציבורית • מסוף ריביירה • מסוף בני ברית • מסוף ביג
מוסדות	מרכז כיוונים • המשכן לאמנויות הבמה • הארכיון לתולדות אשדוד • אוניברסיטת אשדוד (עתידי) • בית אריה קלנג • מוזיאון אשדוד לאמנות • אצטדיון אשדוד (עתידי)
תעשייה	נמל אשדוד • תחנת הכוח אשכול • נמל הדרום • אלתא מערכות
היסטוריה	אשדוד ים (העיר העתיקה) • תל אשדוד • תל מור • רצועת החוף
נושאים מרכזיים נוספים	העירייה ומועצת העירייה • סמל העיר • יקיר העיר אשדוד • חברת אשדוד • החברה לפיתוח אשדוד
קטגוריה ראשית	כל הערכים על העיר

	ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך ובפרט מתבצעת הרחבה של קורות חייו של אזולאי. הערך פתוח לעריכה.
	אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.	עריכה - שיחה

ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך ובפרט מתבצעת הרחבה של קורות חייו של אזולאי. הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.