ארנסט יונגר

ארנסט יונגר
Ernst Jünger
לידה	29 במרץ 1895; היידלברג, הדוכסות הגדולה של באדן, הקיסרות הגרמנית
פטירה	17 בפברואר 1998 (בגיל 102); רידלינגן, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
מדינה	גרמניה
מקום קבורה	Wilflingen Cemetery
מקום לימודים	אוניברסיטת לייפציג
שפות היצירה	גרמנית
זרם ספרותי	Conservative Revolution
יצירות בולטות	The forest passage, Storm of Steel, Eumeswil
פרסים והוקרה	הפרס הספרותי של ברמן (1956); פרס גתה (1982); אות המסדר מקסימיליאן של בוואריה למדעים ואמנויות (1986); פרס אימרמן (1965); דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת מדריד (1995); פרס לזכר שילר (1974); הפרס העולמי ע״ש סינו דל דוקה (1981); הצלב הגדול של מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (1985); מסדר ההצטיינות של באדן-וירטמברג (1980); פור לה מריט ;
	www.juenger-haus.de
חתימה

ארנסט יונגר (גרמנית: Ernst Jünger;‏ 29 במרץ 1895 – 17 בפברואר 1998) היה סופר ופילוסוף גרמני.

ביוגרפיה

יונגר נולד בהיידלברג וגדל בהנובר, בנעוריו היה חבר בתנועת הנוער הוואנדרפוגל. במלחמת העולם הראשונה שירת כמתנדב בחזית המערב, נלחם בקרב על הסום, נפצע וזכה בעיטורים רבים בהם העיטור הרם ביותר פור לה מריט. את חוויותיו במהלך המלחמה תיאר בסדרת מסות וספרים שכתב במהלך שנות העשרים בהם "בסופת הפלדה" (1920), ו"המלחמה בחזית הפנימית" (1922).

עם פרישתו מהצבא בשנת 1923 החל ללמוד זואולוגיה ופילוסופיה, אך פרש בטרם סיים את לימודיו. יונגר היה חבר במספר קבוצות לאומניות בתקופת רפובליקת ויימאר והיה בקשר עם מנהיגים נאצים כיוזף גבלס ואוטו שטראסר. יחד עם זאת, סירב להצטרף למפלגה הנאצית ולהיות חבר ברייכסטאג מטעמה.

ב-1932 ראה אור ספרו של יונגר "העובד" הפורש את משנתו הפוליטית באותה עת. לפיה הוא תפס את החברה כמערכת של גיוס וייחס תפקיד מכריע לטכנולוגיה כמאפשרת את גיוסה המוחלט של החברה למלחמה. החיבור בין הגוף למכונה יוביל לגאולה פיזית ורוחנית של האדם. את המלחמה קישר לאסתטיקה וליופי. בטכנולוגיה אף טמון מרכיב משמעותי בגיוסו הפוליטי של ההמון, רעיון שהשפיע ויושם על ידי הנאצים. ב-1933 סירב יונגר להצטרף לאגודת הסופרים הגרמנית שטוהרה בידי הנאצים. על פי יומנו שפורסם לאחר מלחמת העולם השנייה, יונגר התנגד לנאציזם וחש כלפיו בוז עמוק, יותר בגלל התנגדות האינטלקטואל לוולגרי מאשר מתוקף התנגדות אידאולוגית. ביומנו הוא מספר על הבושה שאחזו בו למראה יהודים עם טלאי צהוב^[1].

ב-1940 הוצב יונגר כקצין במפקדת הוורמכט בפריז. בעת היותו בפריז יצר קשרים עם משכילים צרפתים כמו פבלו פיקאסו וז'אן קוקטו^[1]. לאחר ניסיון ההתנקשות הכושל בהיטלר ב-20 ביולי 1944 שוחרר מהצבא, על אף שככל הנראה לא היה מעורב בו. בראשית 1944 נעצר בנו על פעילותו האנטי נאצית. עד לשנת 1949 נאסר פרסומם של כתביו של יונגר. לאחר מלחמת העולם השנייה היו שלמדו זכות על יונגר וטענו שספרו "צורי שיש" מהווה אליגוריה המבקרת את השלטון הנאצי. אחרים הזכירו שהספר זכה לתשבחות בביטאון דאס רייך של יוזף גבלס^[2], וראו ביונגר דוגמה לסופר גרמני אנטישמי^[3].

זכה בפרסים רבים והחשוב שבהם בשנת 1982 פרס גתה לספרות, שהוענק לו לאחר ויכוחים מרים בין חברי הוועדה הבוחרת עקב קשריו בעבר עם הנאצים, וכן בשל הגותו ועברו הלאומני.

יונגר הוא מן המחברים והוגי הדעות הרבגוניים ביותר. הוא כתב מסות, מניפסטים פוליטיים, יומנים, ספרי פילוסופיה וסיפורת.

ספריו

Afrikanische Spiele. Munchen, Ungekurzte Ausg., 1958
Auf den Marmorklippen. Erlenbach, E. Rentsch
Aufmarsch des Nationalismus. von Friedrich Georg Junger, hrsg. von Ernst Junger. Berlin, Vormarsch-Verlag
Auswahl aus dem Werk in tunf Banden. Stuttgart, Klett-Cotta, 1994
Autor und Autorchaft. Stuttgart, Klett-Cotta, 1984
Copse 125: a chronicle from the trench warfare of 1918 New York, H. Fertig, 1988
Glaseme Bienen. Stuttgart, E. Klett, 1957
In Stahlgewitten: aus dem Tagebuch eines Stostruppfuhrers, Berlin, E.S. Mittler, 10 Aufl. 1926
Jardins et routeL journal i, 1939-1940/ ernst Junger, traduit de l'allemand par Maurice Betz, ed. definitive Rev. par Henri Plard. Paris' C, Bourgois, 1979
Der Kampf um das Reich / hrsg. von Ernst Junger. Essen, Deutsch Vertriebsstelle "Rhein und Ruhr", Wilhelm Kamp
Krieg und Krieger/ hrsg. von Ernst Junger. Berlin, Junker und Dunnhaupt, 1930
On the Marble Cliffs. Harmondsworth, Middlesex, Penguin Books, 1970
Premier Journal parisien: Journal 22, 1941-1943/ Ernst Junger, traduit de l'allemand. Paris, C. Bourgois, 1980
Second Journal parisien: Journal iii, 1943-1945. Paris, C.Bourgois, 1980
Sgraffiti, Stuttgart, E. Klett, 1960
Siebzig verweht. Stuttgart, Klett-Cotta, 1988
Strahlungen. Tubingen, Heliopolis-Verlag, 1949
fUber die Linie. Frankfurt am Main, V. Klostermann, 1958,

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ארנסט יונגר בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של ארנסט יונגר (בגרמנית)
אלכס רוס, עולש סגול, הזמן הזה, מכון ון ליר בירושלים, ינואר 2024

ארנסט יונגר, ברשת החברתית Goodreads
ארנסט יונגר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
ארנסט יונגר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
כתבי ארנסט יונגר בפרויקט גוטנברג (באנגלית)

הערות שוליים

^ ¹ ² מ. פוליטי, סופר גרמני במדי הכובש בצרפת, מעריב, 18 ביוני 1965
^ ווילהלם שווצ'יק, אננה זגרס, על המשמר, 2 ביולי 1948
^ אברהם שאנן, דין הסופרים האנטישמיים, דבר, 17 בפברואר 1967

[פוליטי-1] ¹ ² מ. פוליטי, סופר גרמני במדי הכובש בצרפת, מעריב, 18 ביוני 1965

[2] ווילהלם שווצ'יק, אננה זגרס, על המשמר, 2 ביולי 1948

[3] אברהם שאנן, דין הסופרים האנטישמיים, דבר, 17 בפברואר 1967

[1]

[2]

[3]