ארנסט פרנץ פון וייזל
ארנסט פרנץ (יעקב) פון וייזל (בגרמנית: Ernst Franz von Weisl; 3 במאי 1857 – 18 ביוני 1931) היה משפטן יהודי אוסטרי. מראשוני יהודי וינה שהצטרפו לתמיכה ברעיונות הציונות של הרצל. נודע כמי שניסח את חוקת השיפוט הצבאית של האימפריה האוסטרו־הונגרית.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ארנסט פרנץ בן וולף וייזל, נולד ב-3 במאי 1857 בסאבכליץ (Sabechlitz) (אנ') שבבוהמיה (כיום חלק מהמרחב העירוני של פראג).
למד באוניברסיטת פראג בין השנים 1874–1878, אז השלים את לימודי הדוקטורט במשפטים. זמן מה עבד כעורך דין בפראג, ובשנת 1886 התיישב בבירה וינה. נישא לשרלוטה לבית פופר-מיכלופ.
התמתחותו העיקרית הייתה בתחום המשפט הצבאי, שבו פרסם מספר יצירות. עבודתו העיקרית שהקנתה לו פרסום רב, הייתה ניסוח חוקה לשיפוט הצבאי של האימפריה האוסטרו־הונגרית, שלאחר אישורה בפרלמנט הפכה לחוקה הצבאית המודרנית הראשונה, והחליפה את החוקה בת 200 השנים שנהגה באימפריה מאז ימי הקיסרית מריה תרזה.
בשנת 1915 התמנה לסגן התובע הכללי הצבאי.
במסגרת שירותו הצבאי, זכה ב-1912, לעיטור מסדר כתר הברזל (אנ') מדרגה שלישית. וב-1918 זכה בתואר אצולה.
פון וייזל היה מעורב בתחום ההגירה, וכיהן בין השנים 1905–1919 כנשיא האגודה הקולוניאלית האוסטרו-הונגרית.
כמשפטן, כיהן כנשיא לשכת עורכי הדין הבינלאומית (1923–1929) ושל ההסתדרות הציונית החדשה. כן כיהן כנשיא ה-"Allgemeine Kreditvereinsbank" (הבנק הכללי לאשראי) בווינה, כחבר הנהלת בנק בוהמיה בפראג וכדירקטור בכמה חברות ביטוח.
פון וייזל היה מראשוני היהודים בווינה שתמכו ברעיונות הציוניים של הרצל. בנו בנימין זאב פון וייזל הלך בעקבותיו בפעילות הציונית ואחרי שפגש בזאב ז'בוטינסקי היה לאחד מראשוני וראשי התנועה הרוויזיוניסטית.
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ארנסט פרנץ פון וייזל ואשתו שרלוטה לבית פופר-מיכלופ ניהלו אורח חיים דתי[1], נולדו להן שני ילדים:
בתם מריאנה בת' (אנ') (1889–1984) הייתה משפטנית פמיניסטית, האישה האוסטרית הראשונה שזכתה לתואר דוקטור למשפטים ב-1921. ב-1906 היא נישאה לפילוסוף הפרוטסטנטי קרל בת' שנחשב לאחד האבות המייסדים של תחום הפסיכולוגיה של הדת והתנצרה. בדצמבר 1938 הוסרה ממרשם לשכת עורכי הדין האוסטרית בשל יהדותה, המשפחה נמלטה לארצות הברית ומריאנה לימדה שם במוסדות אקדמיים שונים. גם בעלה, שהיה דקאן הפקולטה התאולוגית הפרוטסטנטית באוניברסיטת וינה, המשיך בקריירה אקדמית תאולוגית בארצות הברית.
בנם בנימין זאב פון וייזל שהיה מראשוני התנועה הרוויזיוניסטית עלה לארץ ישראל והתיישב בגדרה שבה חי ופעל עד מותו.
בנם גיאורג מרטין פון וייזל (1898–1974) המשיך להתגורר באוסטריה עד פטירתו.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- על משפחת פון וייזל
- שרלוטה פון-וייזל, הספר של סבתא שרלוטה: תולדות משפחה, 1934-1660, מגרמנית: אלדעה קרסיקוב (לבית פון וייזל) ודן פון וייזל; הביאה לבית הדפוס וערכה: ניבה פון וייזל, תשס"ח 2008
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- וייזל, ארנסט פרנץ פון־, במהדורה המקוונת של הלקסיקון הביוגרפי האוסטרי 1815–1950 (אנ')
- נכדת המנהיג, כתבה על נינתו ניבה פון וייזל, בגיליון 23 בינואר 1980 של "העולם הזה", עמוד 37
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ נכדת המנהיג, להלן "קישורים חיצוניים".
