ארצות כתר בוהמיה
| |||
.svg) | |||
| ממשל | |||
|---|---|---|---|
| משטר | מונרכיה | ||
| עיר בירה | פראג 50°05′00″N 14°25′00″E / 50.0833333333333°N 14.4166666666667°E | ||
| גאוגרפיה | |||
| יבשת | אירופה | ||
| היסטוריה | |||
| הקמה | איחוד הנחלות תחת הכתר הבוהמי | ||
| תאריך | 1348 | ||
| פירוק | מלחמת העולם הראשונה | ||
| תאריך | 1918 | ||
| ישות קודמת |
 ממלכת בוהמיה  מרקיזות מוראביה  דוכסות שלזיה  לוסאטיה העליונה  לוסאטיה התחתונה | ||
| ישות יורשת |
 נסיכות הבוחר מסקסוניה .svg){kind=small} המדינה החופשית פרוסיה  הרפובליקה הצ'כוסלובקית הראשונה | ||
ארצות כתר בוהמיה (בצ'כית: Země Koruny české, בגרמנית: Länder der Böhmischen Krone, בלטינית: Corona regni Bohemiae) היו איחוד קבוע של תארים שונים ומדינות שהיו שייכות למלך בוהמיה, בתחומי האימפריה הרומית הקדושה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שושלת פרמיסל
[עריכת קוד מקור | עריכה]במאה ה-10 וה-11 התאחדה דוכסות בוהמיה יחד עם מוראביה שהפכה למרקיזות מוראביה בשנת 1182 תחת שלטון בית פרמיסל.
במהלך המלחמה בין בית הוהנשטאופן לבית ולף תמך אוטוקאר הראשון, דוכס בוהמיה בפיליפ משוואביה, מלך גרמניה, ובתמורה הועלתה הדוכסות בשנת 1198 למעמד ממלכה. בשנת 1200 ביטל אוטוקאר את בריתו עם פיליפ משוואביה ועבר לתמוך באוטו מבראונשווייג, אשר אישר בתמורה אף הוא את המעמד של ממלכת בוהמיה, ואף האפיפיור אישר את מעמדו.
אוטוקאר השני, מלך בוהמיה כבש את דוכסות אוסטריה בשנת 1251, את דוכסות שטיריה בשנת 1261, את אגרלנד בשנת 1266, את דוכסות קרינתיה, מרקיזות קרניולה ומרקיזות וינדיש בשנת 1269, ואת פריולי בשנת 1272. תוכניותיו להפוך את בוהמיה למדינה המובילה באימפריה, הובילו לסכסוך עם רודולף הראשון, מלך גרמניה, אשר כבש את נחלותיו ולבסוף הביס את אוטוקאר והרגו בקרב מרספלד.
בית לוקסמבורג
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1310 התחתן בנו של היינריך השביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה - יוהאן, מלך בוהמיה עם אליזבת מבוהמיה, אחותו של וצלאב השלישי, מלך בוהמיה, והוכתר כמלך בוהמיה. בשנת 1314 ניסה יוהאן להיבחר במקום אביו כמלך הרומאים, אולם נכשל בכך, ולודוויג הרביעי, דוכס בוואריה הוכתר בתואר.
בשנת 1346 נבחר קרל מבוהמיה, בנו של יוהאן, מלך בוהמיה לאנטי-מלך ללודוויג, על ידי חלק מהנסיכים שהסתכסכו עם לודוויג, ואף נתמכו על ידי האפיפיור קלמנס השישי. בשנת 1347 מת לודוויג הרביעי, ועד מהרה הפך קרל לשליט היחיד באימפריה. בשנת 1348 איחד קרל את כל נחלות הכתר הבוהמי, ובשנת 1355 הוא הוכתר כקיסר האימפריה הרומית הקדושה. בשנת 1367 סיפח קרל את מרקיזות ברנדנבורג, אשר הייתה שייכת לאוטו החמישי, דוכס בוואריה, ובשנת 1373 העניק אותה לבנו וצלאב יחד עם ממלכת בוהמיה. בשנת 1378 מת קרל, ובנו וצלאב הרביעי, מלך בוהמיה ירש את נחלותיו. וצלאב אף הוכתר כמלך הרומאים, אולם בשנת 1400 הודח מתפקידו על ידי רופרכט השלישי, הנסיך הבוחר מפפאלץ. בשנת 1410 מת רופרכט, ובמקומו נבחר זיגמונד, מלך הונגריה, אשר נבחר גם למלך בוהמיה לאחר מותו של וצלאב בשנת 1419. זיגיסמונד סיים את הקרע המערבי בשנת 1417, ואף גבר על ההוסיטים בשנת 1434. בשנת 1437 מת זיגיסמונד, ועם מותו נכחד בית לוקסמבורג.
בשנת 1469 נכבשה מוראביה על ידי מתיאש הראשון, מלך הונגריה אשר טען לתואר "מלך בוהמיה" כנגד ייז'י מפודבראדי, מלך בוהמיה, והמלחמה נמשכה אף לאחר מותו של ייז'י מפודבראדי בזמן שלטונו של ולדיסלב השני, מלך בוהמיה, והסתיימה בשלום אולומואוץ בשנת 1479, ובו ויתר מתיאש על התואר מלך בוהמיה, אך המשיך להחזיק באדמות מוראביה.
בית הבסבורג
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1526 נהרג לאיוש השני, מלך בוהמיה והונגריה בקרב מוהאץ', ובעקבות כך הוכתר פרדיננד, ארכידוכס אוסטריה מבית הבסבורג למלך בוהמיה. פרדיננד שהחזיק כבר בארכידוכסות אוסטריה, ובנוסף ירש כעת חלק מממלכת הונגריה, צירף את כל הנחלות והקים את ממלכת הבסבורג.
בשנת 1609 הפך רודולף השני את פראג, בירת בוהמיה, לבירת האימפריה הרומית הקדושה. מתיאס, קיסר האימפריה הרומית הקדושה ומלך בוהמיה, מת בשנת 1617 מבלי שהותיר אחריו יורש ביולוגי. בן דודו, פרדיננד פון שטיריה, ירש אותו כמלך בוהמיה והיה לקיסר פרדיננד השני. הלה היה קתולי אדוק, אשר התחנך על ברכי הישועים, ושאף להחזיר את הקתוליות לגדולתה. משום כך היה בלתי אהוד על ידי תושבי בוהמיה, שהיו קלוויניסטים ברובם (לימים פרוטסטנטים). התנגדותם של תושבי בוהמיה למלכם החדש הייתה הניצוץ שחולל את מלחמת שלושים השנים שהחלה ב-1618, אותה ניתן לחלק לארבעה שלבים עיקריים, שהעיקרי בהם היה המרד הבוהמי.[1] במסגרת המרד, נבחר פרידריך החמישי, הנסיך הבוחר מפפאלץ למלוך על בוהמיה במקומו של פרדיננד השני. אשתו של פרידריך, אליזבת סטיוארט, נסיכת אנגליה וסקוטלנד נקראה גם מלכת הלבבות והייתה אהודה ביותר על אזרחי בוהמיה. היא הייתה ביתו של ג'יימס השישי, מלך סקוטלנד. בקרב ההר הלבן, שנערך סמוך לפראג בשנת 1620, הכניע הקיסר פרדיננד השני את מלך בוהמיה, פרידריך החמישי שנמלט להולנד עם אשתו. בוהמיה נותרה בשליטת ההבסבורגים לאורך שלוש מאות השנים הבאות. בשנת 1635 נחתם שלום פראג, ובו הועברה לוסאטיה לנסיכות הבוחר מסקסוניה.
בשנת 1740 פרצה מלחמת הירושה האוסטרית, ובשלום ברסלאו שנחתם בשנת 1742 קיבל פרידריך השני, מלך פרוסיה את רוב שטחה של שלזיה.
בשנת 1804 הוקמה האימפריה האוסטרית ונכללו בה נחלות הכתר הבוהמי, ובשנת 1867 הן צורפו לחלק האוסטרי (ציסלייטניה) של האימפריה האוסטרו-הונגרית. בשנת 1918 הובסה האימפריה במלחמת העולם הראשונה, ונחלות הכתר הבוהמי צורפו לשטחי סלובקיה ורותניה הקרפטית להקמת צ'כוסלובקיה, למעט אזור צ'שין שנמסר לפולין.
מדינות בוהמיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ארבעת השלבים במלחמת שלושים השנים היו: המרד הבוהמי, ההתערבות הדנית, ההתערבות השוודית וההתערבות הצרפתית.
