לדלג לתוכן

בורשטין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בורשטין
Бурштин
סמל בורשטין
סמל בורשטין
סמל בורשטין
דגל בורשטין
דגל בורשטין
דגל בורשטין
תחנת הכוח בבורשטין, המונעת בדלק מאובנים
תחנת הכוח בבורשטין, המונעת בדלק מאובנים
תחנת הכוח בבורשטין, המונעת בדלק מאובנים
מדינה אוקראינהאוקראינה אוקראינה
אובלסט מחוז איוואנו-פרנקיבסקמחוז איוואנו-פרנקיבסק איוואנו-פרנקיבסק
תאריך ייסוד 1554 עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 32.71 קמ"ר
גובה 243 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 15,039 (1 בינואר 2019)
קואורדינטות 49°15′N 24°37′E / 49.250°N 24.617°E / 49.250; 24.617
אזור זמן UTC+2
https://burshtyn-rada.if.gov.ua/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בורשטיןאוקראינית: Бурштин; בפולנית: Bursztyn; בגרמנית: Bernstein) היא עיר באוקראינה, כ-60 ק"מ מדרום מזרח ללבוב. פירוש שמה של העיר באוקראינית הוא "ענבר".

תולדות היישוב

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזכורה הראשון של העיר הוא משנת 1596, במסמכי תיעוד של העיר הסמוכה האליץ', בהם כונתה "Nove Selo", כלומר "כפר חדש", ובהם מצוין שתאריך ייסודה של העיר הוא 1554.

במהלך התקופה הסובייטית התפתחה העיר במהירות, בפרט בין השנים 1962-1944, והייתה לעיר הגדולה ביותר במחוז, ובה אוכלוסייה כפולה בגודלה מאוכלוסיית עיר המחוז האליץ'. עם זאת, רק לאחר התקופה הקומוניסטית, בשנת 1993, זכה היישוב למעמד של עיר.

בעיר עוברת מסילת רכבת ובה קיימת כנסייה קתולית עתיקה, ששופצה בתחילת המאה ה-21. אחד ממאפייני ההיכר הבולטים של העיר הוא תחנת הכוח שלה, המונעת בדלק מאובנים. העיר שוכנת לחופי אגם, ובה חוות דגים.

פרנץ קסאפר וולפגנג מוצרט, בנו של וולפגנג אמדאוס מוצרט, התגורר בבורשטין ב-1809, כשהעיר הייתה חלק מהאימפריה האוסטרית.

יהודי בורשטין

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מצבות בבית העלמין היהודי העתיק בבורשטין

תולדות הקהילה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

התיעוד הראשון לישיבת יהודים בבורשטין הוא מהמחצית הראשונה של המאה ה-17. בראשית המאה ה-18 התארגנה בעיר קהילה עצמאית, וקודש בה בית עלמין, וכעבור מספר שנים נבנה במקום בית כנסת.

מאמצע המאה ה-19 ישבו בעיירה אדמו"רים מחסידות סטרטין, וכן ישבו בה חסידי בלז וחסידי צ'ורטקוב.

בשנת 1898 הוקם בעיר בית ספר יהודי מיסוד קרן הברון הירש, ובשנת 1909 הוקם בה בית ספר עברי. בסוף המאה ה-19 הוקם בעיר איגוד חובבי ציון.

במהלך מלחמת העולם הראשונה נמלטו מהעיר רבים מיהודיה, בשל חשש מגייסות הרוסים, ויהודי העיר הנותרים נפגעו מפרעות החיילים הרוסים, ולאחר מכן הקוזקים. כמו כן, רבים מבתי העיר נשרפו, ובשנת 1918 פרצו בה מגפות שהפילו חללים רבים. לאחר תום המלחמה, נרצחו בעיר 11 יהודים בעת פרעות פטליורה. בעקבות מאורעות אלו עזבו את העיר רבים מיהודיה.

בסיוע יוצאי העיר בארצות הברית ומוסדות עזרה הדדית, השתקמה הקהילה בעיר. בשנות העשרים והשלושים של המאה ה-20 הוקמו בעיר סניפי המזרחי והרוויזיוניסטים, ופעלו בה תנועות הנוער גורדוניה, בית"ר והנוער הציוני.

בין מלחמות העולם נמנו בבורשטין כ-1,800 יהודים, למעלה ממחצית מסך תושביה באותה עת[1].

עם כיבוש האזור בידי הצבא האדום בספטמבר 1939, הולאמו עסקי היהודים בעיר, והוגלו ממנה פעילי המפלגות ותנועות הנוער הציוניות. לאחר פלישת הגרמנים ובעלות בריתם לברית המועצות במבצע ברברוסה ביוני 1941, כבשו את העיר כוחות של צבא הונגריה. באוגוסט 1941 עברה העיר לשלטון גרמני. בתקופת הביניים ערכו תושבי המקום האוקראינים פרעות ביהודי העיר.

באוגוסט 1941 הוקם בעיר יודנרט, בראשות ליפא שומר, אשר נדרש להעביר לגרמנים תשלום כופר גבוה וחפצי ערך. בספטמבר 1941 צוו יהודי העיר לעבור לגטו, תוך שנאסר עליהם ללכת על מדרכות העיר, והם חויבו בענידת סרט עם מגן דוד על זרועם. כמו כן, יהודי העיר נלקחו לעבודות כפייה, שבמהלכן מתו עשרות. בחורף 1942-1941 מתו רבים מיהודי העיר כתוצאה מרעב. קבוצות צעירים מהעיר שניסו להימלט לרומניה נתפסו ברובן, ונרצחו.

בסתיו 1942 הועברו יהודי העיר לגטו רוהטין ולבוקאצ'יבצי, שם נרצחו במקום או הועברו למחנה ההשמדה בלז'ץ. שוטרים גרמנים ואוקראינים, בסיוע איכרים מקומיים, ערכו מצוד אחר יהודים שניסו להימלט ליערות הסביבה.

ביער סמוך לעיר פעלה קבוצת פרטיזנים, שחלקם היו יהודים מהעיר, אשר אחת מפעולותיה הייתה מתקפה על תחנת המשטרה בבורשטין והוצאת נשק מהמקום.

לאחר שחרור העיר בידי הצבא האדום ב-27 ביולי 1944 נמצאו בה 13 יהודים שהסתתרו. בתי הכנסת של העיר הוסבו בשנות החמישים למחסני תבואה.

בבורשטין ישנו בית עלמין יהודי שנוסד במאה ה-18, והוא השריד האחרון לקיומה של הקהילה היהודית בעיר. ככל הידוע, הקבורה האחרונה בו הייתה ב-1940.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בורשטין בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ראו באתר מרכז מורשת יהדות פולין המצורף בקישור.