בית אגיון
 | |
| בית אגיון בזמן בנייתו (בשמאל הצילום), 1938 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
מעון רשמי  |
| על שם |
אדוארד אגיון |
| כתובת | סמולנסקין 9, טלביה |
| מיקום |
 ירושלים |
| מדינה |
ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | 1936–1938 (כשנתיים) |
| תאריך פתיחה רשמי |
1938 |
| אדריכל |
ריכרד קאופמן |
| קואורדינטות | 31°46′24″N 35°13′03″E / 31.7734409°N 35.2173935°E |
|
(למפת ירושלים רגילה)   בית אגיון | |
  | |
בֵּית אַגיוֹן (מכונה גם בית ראש הממשלה או הבית בבלפור) הוא מבנה בשכונת טלביה בירושלים המשמש כביתו של ראש ממשלת ישראל החל משנת 1974. הבית נמצא ברחוב סמולנסקין 9, פינת רחוב בלפור, על גבול שכונת רחביה.
המבנה מחופה באבן ירושלמית, ומורכב ממספר גושים רבוּעים, המחוברים יחדיו. במרכזו חדר מדרגות בעל טור חלונות, אשר פונים לחזית המבנה. לבית אגף בעל צורה מעגלית דמוית ספינה, הבולטת מחזיתו (עיצוב אופייני לסגנון הבינלאומי), וכן חצר פנימית (פטיו; אלמנט שאינו מקובל בסגנון הבינלאומי, אולם מקובל בבנייה המוסלמית). על פי ההערכות, החצר נוספה לבית לבקשת משפחת אגיון.
מאז שנת 2021 ראשי ממשלות ישראל לא גרים במעון הרשמי[1][2][3].
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המבנה נבנה עבור סוחר יהודי-יווני בשם אדוארד אגיון, מעשירי אלכסנדריה באותם הימים. הוא תוכנן על ידי האדריכל ריכרד קאופמן ונבנה בין השנים 1936–1938. המבנה המקורי היה בית דו קומתי ובו תריסר חדרים. בשנת 1941 התגורר בבית פטר השני מלך יוגוסלביה לכחודשיים. בשנת 1947 נדרשה המשפחה על ידי השלטונות הבריטים לפנות זמנית את ביתה, בשל הקמת אזור ביטחון בסביבה. בזמן מלחמת העצמאות איפשר אגיון להשתמש במקום כבית חולים ללוחמי האצ"ל.
בשנת 1952 רכשה מדינת ישראל את הבית כדי שישמש כמעונו הרשמי של שר החוץ[4]. אדוארד אגיון עבר עם משפחתו להתגורר בחיפה. השר משה שרת היה הבכיר הראשון שהתגורר בו[5]. לאחר המעבר של משה שרת אל הבית, בוצעו בפנים המעון עבודות חידוש ושיפוץ, אותן תכננו האדריכלים דורה גד ויחזקאל גד[6].
בשנת 1974 החליטה ממשלת ישראל להעביר את בית ראש הממשלה מבית יוליוס ג'ייקובס, שהיה באותה עת במצב תחזוקתי רעוע, לבית אגיון, כאשר ראש הממשלה הראשון להתגורר בבית זה היה יצחק רבין ביוני של שנת 1974 ועד התפטרותו ב-1977. בהמשך התגוררו בבית ראשי הממשלה הבאים: מנחם בגין, יצחק שמיר ושמעון פרס. לאחר פרישתו של בגין עמד הבניין ריק כשנה, במהלכה ביצעה דורה גד עבודות נוספות לרענון פנים הבית[7]. בשנות ה-90 של המאה ה-20 נבנתה חומה סביב הבית משיקולי אבטחה, וחלק מרחוב בלפור נסגר לתנועה. במהלך שנות ה-90 שופץ המקום לאורך מספר חודשים, ועל כן התגורר ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו, ברחוב רחל המשוררת בשכונת בית הכרם.
בעקבות עלייה בעומס התנועה באזור, בהוצאות הנסיעה והאבטחה, בכוח האדם שיש לשכן, ובהיעדר אולם כנסים בבית אגיון, אישרה ממשלת ישראל את פרויקט אלמוג להקמת מעון חדש לראש הממשלה בשנת 2009. ההחלטה בוטלה לאחר כחודשיים, בעקבות ביקורת ציבורית על עלות הפרויקט. ב-15 בדצמבר 2013 הוחלט להקים ועדה שתבחן שוב את האפשרות להקמת המבנה[8]. במאי 2014 אישרה הממשלה את הפרויקט מחדש[9], אך ביצועו מתעכב.
בשנת 2013 סופח למתחם המאובטח של מעון ראש הממשלה בית זלמן שוקן הסמוך[10]. רחוב סמולנסקין נחצה לשניים, כשחציו הקרוב יותר לבית ראש הממשלה סגור לכניסה, מגודר ומאובטח.
ב-2017 נבנתה סככה בין חומת הבית לחומת קולג' טרה סנטה, כאמצעי אבטחה נוסף. הסככה נבנתה בלא היתר, שטחה 312 מ"ר וגובהה כ-6 מטר, ולא ניתן להיכנס לרחוב סמולנסקין מבלי לעבור מתחתיה[11].
עם סיום כהונתו של בנימין נתניהו כראש הממשלה ביולי 2021, נסגר הבית לדרישת השב"כ לערוך בו שיפוץ נרחב לצורכי אבטחה. בשל כך התגורר ראש הממשלה נפתלי בנט בביתו הפרטי ברעננה.[12] עם כניסתו של לפיד לתפקיד הוחלט להשתמש בבית וילה חנא סלאמה הסמוך, כמעונו של ראש הממשלה כיוון שמרבית הליקויים התשתיתים בבית אגיון שצוינו בדוח מבקר המדינה טרם תוקנו.[13][14] עם חזרתו של נתניהו לתפקיד ראש ממשלת ישראל בסוף שנת 2022, הוחלט כי ימשיך להתגורר בביתו הפרטי ברחוב עזה, הסמוך לבית אגיון, כיוון שבית אגיון היה בשיפוצים מקיפים.[15]
מעמדו הרשמי של בית ראש הממשלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בית ראש הממשלה הוא המעון הרשמי של ראש ממשלת ישראל, המנוהל על ידי משרד ראש הממשלה. מלבד מגורים לראש הממשלה ומשפחתו, משמש המקום כמשרד ונערכים בו אירועים ממשלתיים שונים, כדוגמת פגישות עבודה ואירוח מנהיגים זרים הבאים לביקור בישראל.
על פי החלטת הכנסת, המדינה מממנת את הוצאות בית ראש הממשלה, כמו גם את הוצאות בית המגורים הפרטי של ראש הממשלה, כדוגמת ראש הממשלה הנוכחי בנימין נתניהו והוצאות ביתו הפרטי בקיסריה, וגם במקרה של ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט, לו בית פרטי ברעננה, הכוללות את כל ההוצאות הנדרשות לתפקודו התקין לצורך מילוי תפקידו כראש ממשלה, בתקופת כהונתו. לבית המגורים הפרטי, ניתן מימון להוצאות אבטחה בלבד. מימון ההוצאות נעשה בהתאם להוראות נוהל פנימי של משרד ראש הממשלה, בהתאם למסגרת המוגדרת בתקציב המדינה.
החוק אינו קוצב את משך הזמן הנדרש לפינוי המעון על ידי ראש ממשלה המסיים את תפקידו. בשנת 1999, כאשר אהוד ברק החליף את בנימין נתניהו בתפקיד, נתניהו מסר את המעון למחליפו כשישה שבועות לאחר חילופי התפקידים. בשנת 2009 ראש הממשלה היוצא אהוד אולמרט פינה את הבית כשבוע וחצי לאחר שהוחלף בתפקיד ראש הממשלה[16]. בשנת 2021 מסר בנימין נתניהו את הבית כארבעה שבועות מכינון הממשלה החדשה[17].
יחסי העבודה בבית אגיון
[עריכת קוד מקור | עריכה]בבית אגיון הועסקו עובדי משק בית אחדים. בתקופה שבה התגוררה במעון משפחת נתניהו הוגשו תביעות אחדות לבית הדין לעבודה שעניינן הפרה של דיני העבודה ובפרט התעמרות בעבודה, ובחלק מהתביעות נפסקו פיצויים לעובדים:
- בפברואר 2016 קיבל בית הדין האזורי לעבודה בירושלים בראשות השופטת דיתה פרוז'ינין את תביעתו של מני נפתלי נגד משרד ראש הממשלה ופסק פיצויים לנפתלי בסך 170 אלף שקל, כולל הוצאות משפט, בין השאר בגין העסקה פוגענית. בפסק הדין נכתב, בין השאר: "העדויות הרבות שהוצגו בפני בית הדין מצביעות על כך שבמעון שררו תנאי העסקה פוגעניים בגין התנהגותה של נתניהו ויחסה אל העובדים שכלל דרישות מוגזמות, העלבות, השפלות והתפרצויות זעם"[18][19].
- במאי 2016 פסק בית הדין האזורי לעבודה בירושלים שעל משרד ראש הממשלה לשלם לגיא אליהו פיצוי בסך 120 אלף ש"ח, מהם 65 אלף ש"ח עקב העסקה פוגענית ועוד 55 אלף ש"ח עקב הפרות שונות של דיני העבודה[20].
- ביוני 2024 פסק בית הדין האזורי לעבודה בירושלים שעל משרד ראש הממשלה לשלם פיצויים לשלושה עובדים לשעבר במעון ראש הממשלה:[21]
- ליוסף קורסון, שף המעון בשנים 2015–2020, נפסקו פיצויים בסך 380 אלף ש"ח.
- ליאיר יצחקי, שעבד במעון בשנים 2015–2021, נפסקו פיצויים בסך 265 אלף ש"ח.
- לאהרון נאור, שעבד במעון בשנים 2015–2021, נפסקו פיצויים בסך 250 אלף ש"ח.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אמנון רמון, "דוקטור מול דוקטור גר" שכונת רחביה בירושלים, ירושלים: יד בן צבי, 2006
- דוד קרויאנקר, טלביה, קטמון והמושבה היוונית, כתר הוצאה לאור, 2002
- משה חננאל, הירושלמים, הוצאת ארץ הצבי, תשס"ז
- דותן גורן, אדוני בית ראש הממשלה, סגולה 136, אוקטובר 2021, עמ' 49-38
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
עופר אדרת, אף שנאסרו לפרסום בארכיון הציוני, שרטוטים של מעון ראש הממשלה זמינים לכל דורש בספר עיון, באתר הארץ, 18 בפברואר 2015- דוח מבקר המדינה על הוצאות בית ראש הממשלה, 2015
- שוקי שדה, "הבית עצום ורב, נפשי עודנה סולדת בו, אך הפור נפל", באתר TheMarker, 20 בפברואר 2015
- משפחת נתניהו יוצאת לקרב על הבית: המעון הרשמי בירושלים "מיושן ורעוע", באתר הארץ, 15 בפברואר 2015
- נעמה ריבה, היופי וההיסטוריה שמסתתרים מאחורי הווילון השחור במעון ראש הממשלה, באתר הארץ, 9 באוגוסט 2020
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ בנט ימשיך לגור ברעננה, באתר ערוץ 7, 3 ביוני 2021
- ^ איתמר אייכנר, ליד המעון הרשמי: לפיד יתגורר במתחם מאובטח בבלפור, באתר ynet, 28 ביוני 2022
- ^ ביני אשכנזי, השיפוץ על חשבונכם: 10 שנות חידלון בפרויקט מעון רה"מ עלו לציבור כ-56 מיליון שקלים, באתר וואלה, 2 באפריל 2024
- ^ רכישת בתים של ה"ה אגיון ושוקן בירושלים, באתר ארכיון המדינה, מזהה פיזי ג-5439/17
- ^ מיומנו של משה שרת ראש הממשלה ושר החוץ, מעריב, מעריב של חג, 24 באפריל 1974
- ^ רן שחורי, דורה גד - הנוכחות הישראלית באדריכלות פנים, אדריכלות ישראלית, 1997, עמ' 54-55
- ^ עליזה וולך, לקנות מיטה לראש הממשלה, דבר, 5.11.1984, עמוד 9
- ^ מורן אזולאי, ועדה תקבע אם יוקם "בית לבן" ישראלי, באתר ynet, 15 בדצמבר 2013
- ^ צבי זרחיה, מוטי בסוק, הממשלה אישרה רכישת מטוס לראש הממשלה ולנשיא ובניית מעון לראש הממשלה, באתר TheMarker, 4 במאי 2014
- ^ תני גולדשטיין, כך השתלט מעון ראש הממשלה על מבנה היסטורי השוכן לצידו, באתר זמן ישראל, 25 בנובמבר 2019.
- ^ נמרוד בוסו, השכנים של נתניהו: "בית ראש הממשלה משתלט באופן לא חוקי על הרחוב", באתר TheMarker, 1 באוגוסט 2017
- ^ מיכאל האוזר טוב, שב"כ: ביקשנו מבנט שלא לעבור למעון בבלפור כדי לבצע בו התאמות ביטחוניות, באתר הארץ, 21 במרץ 2022
- ^ איתמר אייכנר, לפיד כבר בדירה במתחם בבלפור: תיעוד מבפנים, ומה מצפה לו בשבוע הקרוב?, באתר ynet, 2 ביולי 2022
- ^ המעון החלופי: יאיר לפיד יתגורר 200 מטרים מבלפור, באתר ערוץ 7, 28 ביוני 2022
- ^ כיכר השבת, מסתמן: נתניהו ורעייתו לא יוכלו לחזור לבית בבלפור, באתר כיכר השבת, 13 בנובמבר 2022
- ^ אטילה שומפלבי, מתי עזב אולמרט את המעון בבלפור ב-2009?, באתר ynet, 19 ביוני 2021
- ^ מיכאל האוזר טוב, משפחת נתניהו עזבה את מעון ראש הממשלה בבלפור בתום 12 שנים, באתר הארץ, 11 ביולי 2021.
- ^ "תביעתו של מני נפתלי נגד שרה נתניהו התקבלה: יפוצה ב-170 אלף ש"ח", באתר גלי צה"ל, 10 בפברואר 2016
- ^ בית דין אזורי לעבודה בירושלים, סע"ש 38335-03-14 מנחם נפתלי נגד משרד ראש הממשלה ואחרים, ניתן ב-10 בפברואר 2016
- ^ חן מענית, משפחת נתניהו במתקפה על השופטת: "פוגענית, מוטה וחד-צדדית", באתר גלובס, 31 במאי 2016
- ^ יעל פרידסון, שלושה עובדים לשעבר במעון רה"מ יפוצו במאות אלפי שקלים בגין התעמרות והפרת זכויות, באתר הארץ, 21 ביוני 2024;
סע"ש 64556-02-23 יוסף (ג'ו) קורסון ואחרים נגד משרד ראש הממשלה, ניתן ב-16 ביוני 2024
