האקדמיה המלכותית השוודית למדעים

האקדמיה המלכותית השוודית למדעים
Kungliga Vetenskapsakademien
	האקדמיה המלכותית למדעים
	האקדמיה המלכותית למדעים
אקדמיה למדעים
תקופת הפעילות	2 ביוני 1739 – הווה (285 שנים)
מייסדים	Jonas Alströmer, קארולוס ליניאוס, Mårten Triewald, Carl Wilhelm Cederhielm, בפסקה זו 2 רשומות נוספות שטרם תורגמו
בעלי תפקידים
נשיא	דן לרמהר
מנכ"ל	גורן ק' הנסון
מיקום
מיקום	סטוקהולם, שוודיה
מדינה	שוודיה
	kva.se/en

האקדמיה המלכותית השוודית למדעים (בשוודית: Kungliga Vetenskapsakademien‏ – "KVA"), היא אחת מתשע האקדמיות המלכותיות השוודיות. היא נוסדה ב־2 ביוני 1739, ומקום מושבה בסטוקהולם. האקדמיה היא עצמאית, איננה כפופה לגוף ממשלתי כלשהו, ופועלת לקידום המחקר במדעי הטבע ובמתמטיקה. היא פועלת במתכונת דומה לזו של החברה המלכותית בלונדון ולאקדמיה הצרפתית למדעים בפריז.

המטרה הכוללת של האקדמיה, היא לקדם את המדעים ולחזק את השפעתם בחברה.^[1] לאקדמיה יש אחריות מיוחדת למדעי הטבע ולמתמטיקה, אך עבודתה שואפת להגביר את האינטראקציה בין תחומים שונים. פעילות האקדמיה מתמקדת בעיקר בתחומים הבאים:

להיות קול המדע בחברה ולהשפיע על מדיניות המחקר
מתן בסיס מדעי לדיון ציבורי ולקבלת החלטות
הכרה בתרומות מצטיינות למחקר
להיות מקום מפגש למדע, בתוך גבולות הנושא ומחוצה להם
מתן תמיכה לחוקרים צעירים
לעורר עניין במתמטיקה ובמדעי הטבע בבית הספר
הפצת ידע לציבור
תיווך במגעים מדעיים בין־לאומיים
שמירה על מורשת מדעית

ארגון

חברי האקדמיה

האקדמיה מורכבת מכ־460 שוודים ו־175 חברים זרים, המייצגים יחד את המומחיות העיקרית במדינתם במדעים. מאז הקמת האקדמיה בשנת 1739 נבחרו כ־1,700 חברים שוודים. חברי האקדמיה מאורגנים בעשר קטגוריות נושא המכונות כיתות והן: מתמטיקה, אסטרונומיה ומדעי החלל, פיזיקה, כימיה, מדעי הגאוגרפיה, מדעי הביולוגיה, מדעי הרפואה, מדעי ההנדסה, מדעי החברה, מדעי הרוח ולשירותים מצטיינים למדע. הבחירה כחבר באקדמיה מהווה הכרה בלעדית בהישגים מוצלחים. אלה יכולים להיות מחקר בולט במדעים אלו, אך גם שירותים מצטיינים למדע.

ניהול

מועצת האקדמיה

הגוף המנהל הוא מועצת האקדמיה המורכבת מהוועד המנהל ועשרה חברים, נציגי הכיתות. הדירקטוריון אחראי על תכנון פעילויות ועל שימוש יעיל במשאבים הזמינים.

ועדות

באקדמיה ארבע ועדות קבועות העוסקות בחלק מהפעילויות העיקריות של האקדמיה: ועדת חינוך; ועדת איכות הסביבה ואנרגיה; ועדה בין־לאומית; ועדת מדיניות מחקר.

פעילות

פעילות האקדמיה כוללת קשרים עם ארגונים בין־לאומיים דרך ועדות לאומיות, הענקת פרסים, הוצאת פרסומים והיא פועלת גם באמצעות מכוני המחקר ותוכניות האקדמיה שלה. הוועדה הבין־לאומית הוא גוף האקדמיה להתחייבויות בין־לאומיות. הוא יוזם ומתאם את הפעילות הבין־לאומית של האקדמיה הכוללים בעיקר שיתוף פעולה במסגרת ארגוני אקדמיה ומחקר בין־לאומיים. האקדמיה מייצגת את שוודיה במספר ארגונים בין־לאומיים, לדוגמה: כל האקדמיות האירופיות (ALLEA), מועצת המדע הבין־לאומית (ISC), מועצת המדע המייעצת של האקדמיות האירופיות (EASAC), רשת האקדמיות הבין־לאומיות (IAPׁׂׂ) והקרן הבין־לאומית למדע (IFS).

ועדות לאומיות

האקדמיה הקימה שמונה עשרה ועדות לאומיות בתחומים שונים, שבין היתר אחראיות על קשרים עם האיגודים המדעיים במסגרת מועצת המדע הבינלאומית. ועדות האקדמיה מפיקות בשיתוף פעולה כנסים והרצאות רבות. חברי הוועדות כוללים חוקרים כמו גם נציגי תעשייה, מינהל ציבורי, חינוך ותקשורת. האקדמיה מנהלת ועדות לאומיות עבור התחומים הבאים: אסטרונומיה; ביולוגיה; גאוגרפיה; מדעי הגיאופיזיקה; שינוי סביבתי עולמי; לוגיקה, מתודולוגיה ופילוסופיה של המדע; היסטוריה של טכנולוגיה ומדע; מתמטיקה; מדעים ביו־מולקולריים; מדעי התזונה והמזון; פרמקולוגיה, פיזיולוגיה ומדעי המוח; מדעי הפסיכולוגיה; כימיה תאורטית ויישומית; פיזיקה תאורטית ויישומית; מחקר הגנת קרינה; מדע רדיו; מכניקה תאורטית ויישומית. מטרות הוועדות:

לקדם מחקר וחינוך בתחומם
לקדם שיתוף פעולה עם תחומים משיקים
לקדם את השפעת תחומי המחקר בחברה (חינוך, ציבור כללי ותעשייה)
לתת ייעוץ לאוניברסיטאות ולחלקים אחרים במערכת החינוך
ליעץ לאקדמיה

פרסים

האקדמיה השוודית המלכותית למדעים מעניקה פרסים בין־לאומיים ולאומיים כאות להוקרה על הישגים ותרומות שונות לקידום המחקר בתחומי המדע השונים. בנוסף האקדמיה מעניקה מדי שנה סוגים רבים ושונים של מלגות ומענקים לתפקידי עמיתי מחקר ברוב התחומים המדעיים.

פרסים בין־לאומיים

ועדות האקדמיה פועלות כוועדות בחירה במספר פרסים בין־לאומיים, ובכל פרס בתחומים ספציפיים:

פרסי נובל בפיזיקה ובכימיה
פרס נובל לכלכלה
פרס קראפורד באסטרונומיה ומתמטיקה, מדעי כדור הארץ, מדעי החיים (בדגש מיוחד על אקולוגיה)
פרס גרגורי אמינוף בקריסטלוגרפיה
מדליית אוסקר קליין
פרס ח'וברי עבור מחקר הסרטן
פרס טוביאס עבור מחקר לטיפול בהפרעות המטולוגיות

פרסים לאומיים

האקדמיה מחלקת מספר פרסים בשוודיה:

פרס ייראן גוסטבסון למחקרים בתחומים הבאים: כימיה, מתמטיקה, ביולוגיה מולקולרית, רפואה ופיזיקה
פרס סדרברי לכלכלה או למשפטים או לרפואה
פרס יינגוואר לינדקוויסט למורים בתחומי הפיזיקה, הכימיה, המתמטיקה, הביולוגיה ומדעי הטבע
פרס טאגה ארלנדר למחקר במדעי הטבע והטכנולוגיה בארבעה תחומים (פיזיקה, כימיה, טכנולוגיה וביולוגיה)

ראו גם

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא האקדמיה המלכותית השוודית למדעים בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של האקדמיה המלכותית השוודית למדעים (באנגלית ובשוודית)
אתר האינטרנט של המרכז להיסטוריה של המדע (באנגלית)
אתר האינטרנט של מכון בייגר לכלכלה אקולוגית (באנגלית)
אתר האינטרנט של המכון הבוטני ע"ש קרן ברגיוס (באנגלית)
אתר האינטרנט מכון MITTAG-LEFFLER (באנגלית)
אתר האינטרנט של מכון "טרספורמציית בריאות עולמית" (SIGHT) (באנגלית)
אתר האינטרנט של תוכנית "כלכלה גלובלית דינמית וביוספרה" (GEDB) (באנגלית)
האקדמיה המלכותית השוודית למדעים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

^ The Royal Swedish Academy of Sciences

[1] The Royal Swedish Academy of Sciences

[1]