לדלג לתוכן

הגחה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הגחה או התהוות (Emergence) היא הופעה של דפוסים לא צפויים או התנהגות לא צפויה מתוך מערכות מורכבות[1] הגחה היא התנהגות המתרחשת כאשר לישות מורכבת יש תכונות או התנהגויות שאין לחלקיה, ומופיעה רק כאשר הם מקיימים אינטראקציה במכלול רחב יותר. המושג משמש כיום בתחומים כמו תורת המערכות, מערכות מורכבות, בפילוסופיה ואמנות. להגחה יש תפקיד מרכזי בתיאוריות של רמות אינטגרטיביות(אנ') ושל מערכות מורכבות. לדוגמה, תופעת החיים שנחקרת בביולוגיה היא תכונה הגחה מתוך כללים ומבנים פשוטים יותר בתחומים של כימיה ופיזיקה.

בפיזיקה, הגחה משמשת לתיאור תכונה, חוק או תופעה המתרחשת בקנה מידה מקרוסקופי (במרחב או בזמן) אך לא בקנה מידה מיקרוסקופי, למרות העובדה שניתן להתייחס למערכת מקרוסקופית כמכלול גדול מאוד של מערכות מיקרוסקופיות. בתורת האבולוציה, הגחה פרושה עלייתה של מערכת שלא ניתן לחזות או להסביר מתנאים קדומים.[2]

ג'ורג' הנרי לווס (אנ') פילוסוף המדע האנגלי בן המאה ה-19, הבחין בין תוצאתיות (Resultants) לבין הגחה. תוצאתיות הן תופעות הניתנות לחיזוי מהחלקים המרכיבים שלהן ובאילו בהגחה לא ניתן לבצע דבר כזה. למשל, תערובת פיזיקלית של חול ואבקת טלק היא תוצאתיות בניגוד לתרכובת כימית כגון מלח בישול, שלא נראה כמו נתרן או כלור.[2]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]