המפקד העליון של כוחות הברית
המפקד העליון של כוחות הברית (באנגלית: Supreme Commander of the Allied Powers) ובראשי תיבות SCAP היה תוארו של הגנרל דאגלס מקארתור בזמן הכיבוש האמריקני של יפן לאחר מלחמת העולם השנייה. על אף שהיו, וישנם גם כיום, קצינים הנושאים בתואר המפקד העליון של בעלות הברית, התואר SCAP כשלעצמו הוענק אך ורק למקארתור.
מקארתור האמין כי נוכחותו ביפן כמפקד עליון, ובהשלכה, הנוכחות האמריקנית ביפן, היא קדושה. במהלך הנאום שנשא מקארתור על סיפון אוניית הקרב שלו לאחר חתימת הסכם הכניעה המוחלט של יפן הוא הצהיר ש"המשימה הקדושה הושלמה".
ביפן היה מקובל לכנות את משרתו של מקארתור "GHQ" (קיצור מ-General Headquarters – המפקדה הכללית) והתואר SCAP התייחס גם למשרדי הכיבוש שכללו צוות של כמה מאות פקידים מהשירות הציבורי האמריקני כמו גם סגל צבאי. הכוחות האוסטרלים, הבריטים, ההודים, הקנדים והניו זילנדים שתחת ה-SCAP התארגנו תחת פיקוד משנה שהיה מכונה "כוח הכיבוש של חבר הלאומים הבריטי" (British Commonwealth Occupation Force).
לדאגלס מקארתור וצוות ה-SCAP בפיקודו היה תפקיד מהותי בחנינה לה זכה הקיסר הירוהיטו, שמנעה את העמדתו לדין בגין פשעי מלחמה, ובמניעת הגשת כתבי אישום בבית הדין הבינלאומי הצבאי למזרח הרחוק כנגד כל בני המשפחה הקיסרית, שהיו מעורבים במלחמה כדוגמת הנסיכים: צ'יצ'יבו, טאקדה, אסאקה, היגאשיקוּני והירויאסו פוּשימי.
כבר ב-26 בנובמבר 1945, אישר מקארתור לאדמירל מיטסומאסה יונאי שהקיסר לא יתבקש לוותר על כס מלכותו. לפני שבית המשפט לפשעי מלחמה התכנס לראשונה עבדו אנשי סגל ה-SCAP, אנשי האו"ם ופקידים של הקיסר מאחורי הקלעים, לא רק על מנת למנוע שהמשפחה הקיסרית תואשם, אלא לשנות את עדותם של הנאשמים במשפטים כך שאיש לא יפליל את הקיסר. פקידים רמי דרג בבית המשפט ובממשלת הקיסר שיתפו פעולה עם מפקדת בנות הברית בהכנת רשימות של חשודים בפשעי מלחמה, בעוד שהאנשים שנאסרו כחשודים מ"דרגה ראשונה" והושמו במאסר בכלא סוגמו התחייבו חגיגית להגן על שליטם בפני כל הכתמה של אחריות למלחמה.
חלק מאנשי הסגל של ה-SCAP היו אחראיים לכתיבת הטיוטה הראשונה של חוקת יפן, שאותה אשרר הדיאט של יפן (הפרלמנט של יפן) לאחר כמה תיקונים. פעולות אלו שננקטו על ידי ה-SCAP בפיקודו של מקארתור הובילו גורמים פוליטיים ואזרחיים רבים ביפן להתייחס אליו כאל כוח קיסרי חדש ביפן. היו כאלו שהחשיבו את ממשלו כלידה מחדש של ממשל השוגונים, ששלטו ביפן עד לתחילת הרסטורציה של מייג'י.
במשך שבע השנים שלאחר כניעת יפן הייתה בידי ה-SCAP שליטה על הכלכלה, הפוליטיקה והתקשורת ביפן. במסגרת ה-SCAP הוקמה מחלקת צנזורה הקרויה "מחלקת הצנזורה האזרחית" (Civil Censorship Detachment), הידועה בראשי התיבות CCD. במשך השנים הוטלה הגבלה על הופעת נושאים שונים בתקשורת היפנית ובסופו של דבר אסר ה-CCD על הופעת 31 נושאים בכל תצורת תקשורת. הנושאים כללו:
- ביקורת על ה-SCAP (אנשים מסגל הארגון או הארגון עצמו).
- כל מדינות הברית.
- ביקורת על מדיניות בעלות הברית לפני ואחרי המלחמה
- כל צורה של תעמולה קיסרית
- הגנה על פושעי מלחמה
- שבחים לצורות ממשל "בלתי דמוקרטיות"
- פצצת האטום
- פעילויות השוק השחור
- דיון פומבי ביחסים בין בנות הברית (ארצות הברית כנגד ברית המועצות)
למרות שרוב הגבלות הצנזורה של ה-CCD בוטלו לקראת תום תקופת ה-SCAP, נושאים מסוימים כדוגמת פצצת האטום, היו בבחינת טאבו עד תום תקופת הכיבוש ב-1952.
באפריל 1951 פיטר הנשיא הארי טרומן את מקארתור מתפקיד ה-SCAP בשל אי ציות להוראות שנגעו למלחמת קוריאה. הגנרל מת'יו רידג'וויי מונה במקומו ל-SCAP. עם חתימת הסכם השלום עם יפן בוטל תפקיד ה-SCAP.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- John W. Dower Embracing Defeat: Japan in the Wake of World War II. 1999. W.W Norton & Company. New York. PP. 41 - 341. ISBN 0-393-32027-8
- Eiji Takemae, Robert Ricketts, Sebastian Swann Inside GHQ : the Allied occupation of Japan and its legacy. Continuum International Publishing Group, New York, 2002. ISBN 9780826462473 ISBN 9780485113143
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בקרת זהויות  |
|
|---|
