הרכבת התחתית של בייג'ינג
מידע כללי | |
---|---|
מדינה | הרפובליקה העממית של סין |
עיר | בייג'ינג |
מפעיל |
Beijing Mass Transit Railway Operation Corp., Ltd |
מידע על ההקמה | |
פתיחת המערכת | 1 באוקטובר 1969 |
מידע על המערכת | |
אורך המערכת | 637 ק"מ |
רוחב המסילה | 1,435 מ"מ |
מספר נוסעים ביום | 12.5 מיליון (2018)[1] |
מספר נוסעים בשנה | 3.78 מיליארד (2017) |
מספר הקווים | 22 |
מספר התחנות | 391 |
www | |
תרשים המערכת | |
הרכבת התחתית של בייג'ינג (בסינית מפושטת: 北京地铁; בפיניין: Běijīng dìtiě) היא מערכת רכבת תחתית המהווה חלק ממערך התחבורה הציבורית של העיר בייג'ינג בסין. הרכבת נמצאת בבעלות עיריית בייג'ינג. הקו הראשון נפתח בשנת 1969, וכיום ישנם 22 קווים שמהם 20 קווי מטרו, קו אחד של רכבת ריחוף מגנטי, וקו אחד של רכבת קלה. המערכת משתרעת לאורך של 636.8 קילומטר וכוללת 391 תחנות[2].
הרכבת התחתית היא הוותיקה בסין, השנייה באורכה במדינה לאחר הרכבת התחתית של שאנגחאי, והיא מערכת הרכבות התחתיות העמוסה בעולם, עם 3.78 מיליארד נסיעות בשנת 2017, וממוצע של 10.35 מיליון נסיעות ביום.
בשנת 2002 החלו עבודות מאסיביות להרחבת הרשת, עד שנה זו פעלו שני קווים בלבד. למרות עבודות אלו מערכת הרכבת התחתית עדיין לא עונה על הצרכים של העיר, ותוכנית הפיתוח קוראת להרחיב את הקווים ל-998.5 קילומטר שישרתו 18.5 מיליון נסיעות ביום עד 2021.
תעריף נסיעה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מודל התמחור של הנסיעה שונה ממחיר קבוע למודל של תשלום מבוסס מרחק נסיעה בדצמבר 2014, למעט בקו Airport Express. המחיר מתחיל מ-3 יואן סיני עבור נסיעה של עד 6 קילומטר ועולה בהדרגה (ראו טבלה מטה).
מחיר הנסיעה ב-Airport Express הוא 25 יואן סיני ללא תלות במרחק הנסיעה. ילדים שגובהם עד 1.3 מטר לא משלמים עבור הנסיעה במידה והם מלווים במבוגר ששילם עבור הנסיעה. אזרחים ותיקים מעל גיל 65, אנשים עם מוגבלויות, קצינים בדימוס, אנשי צבא, משטרה ויוצאי צבא שנפצעו בזמן פעולה, ואנשי המשטרה העממית המזוינת של סין נוסעים ברכבת התחתית ללא תשלום.
תעריף | מרחק נסיעה |
---|---|
¥3 | עד 6 ק"מ |
¥4 | 6–12 ק"מ |
¥5 | 12–22 ק"מ |
¥6 | 22–32 ק"מ |
¥7 | 32–52 ק"מ |
¥8 | 52–72 ק"מ |
¥9 | 72–92 ק"מ |
¥10 | 92–112 ק"מ |
הרחבה ותכנון עתידי
[עריכת קוד מקור | עריכה]מערכת הרכבת התחתית בבייג׳ינג ממשיכה להתרחב במהירות, ועל פי תוכנית האב היא תשתרע על פני 998.5 ק״מ עד סוף שנת 2021[3]. בתחילת 2019 היו קווים באורך 252.3 ק״מ בבנייה. הקווים החדשים ירחיבו בצורה משמעותית את הכיסוי של המערכת, בייחוד בדרום העיר ובמערב העיר.
רכבת חד־פסית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2014 רשות התכנון בבייג׳ינג בחנה הקמה של קווי רכבת חד־פסית באזורים בעיר בהם הקמת קו תת-קרעי עלול להיות קשה לביצוע. למרות שקו רכבת חד־פסית יכול לשנע כמות נמוכה של אנשים ביחס לקו רכבת תחתית והוא פועל במהירות נמוכה יותר, קווי רכבת חד־פסית זולים משמעותית מקווי רכבת תחתית והם שקטים יותר.
התכנון של קו בודד שכלל 21 תחנות אושר והעבודות החלו ב-2014, אך בתחילת 2015 העבודות הופסקו והתוכניות להקמת רכבת חד־פסית נגנזו בגלל התנגדות תושבים וקיבולת נמוכה של הקו.
קו 28
[עריכת קוד מקור | עריכה]באוגוסט 2015 רשויות התכנון הציעו להקים מסיעון תת-קרקעי שיעבור דרך המע"ר של בייג׳ינג. לפי פרסומים מ-2018 הוחלט לבסוף להקים את קו 28 כקו רכבת תחתית ולא כמסיעון. הקו הוא באורך 8.77 ק"מ והוא כולל 9 תחנות.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של הרכבת התחתית של בייג'ינג
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הודעת מחלקת התחבורה הציבורית של עיריית בייג'ינג
- ^ Beijing Subway 2019: tourist information, timetable, prices, China Highlights
- ^ Liang Shuang, Beijing's subway is going full bore, China Daily, 12 לינואר, 2017