וושינגטון קפיטולס
 | |||
| מידע כללי | |||
|---|---|---|---|
| תאריך ייסוד | 1946 | ||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||
| אולם ביתי | יוליין ארנה (7,500 מושבים) | ||
| מיקום | וושינגטון די. סי., ארצות הברית | ||
| תאריך פירוק | 1951 | ||
| ליגה |
BAA (1949-1946) NBA (1951-1949) | ||
| צבעי תלבושת | ירוק, לבן | ||
| תארים | |||
| |||
  | |||
וושינגטון קפיטולס (באנגלית: Washington Capitols) הייתה קבוצת כדורסל מהעיר וושינגטון ששיחקה בליגת ה-BAA, ולאחר מכן בליגת ה-NBA, בין השנים 1951-1946.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקבוצה הוקמה בשנת 1946, כאחת מ-11 הקבוצות שהשתתפו בעונת הבכורה של ליגת ה-BAA. את משרת מאמן הקבוצה קיבל רד אאורבך בן ה-29, שתפקד עד אז כעוזר מאמן באוניברסיטת דיוק. בעונת הבכורה שלה ניצחה וושינגטון 49 מתוך 60 משחקי העונה הסדירה, אותה סיימה כמדורגת הראשונה בליגה, אך הודחה על ידי שיקגו סטאגס בסיבוב הראשון של הפלייאוף (חצי גמר ה-BAA) בתוצאה 4-2. השחקן הבולט בקבוצה היה הגארד-פורוורד בוב פיריק, שהוביל את קלעי הקבוצה בשלוש עונותיה הראשונות עם ממוצע של 15.2 נקודות למשחק.[1] פיריק ואאורבך הוליכו את וושינגטון לשתי עונות מוצלחות נוספות, בהן ניצחה 58% ו-63% ממשחקיה, בהתאמה, ואף העפילה לגמר ה-BAA בעונת 1948/1949. בסדרת הגמר הפסידו הקפיטולס למיניאפוליס לייקרס של ג'ורג' מייקן בתוצאה 4-2. בסיום העונה עזב אאורבך את הקפיטולס לטובת אימון טריי-סיטיז בלקהוקס לעונה אחת, ולאחר מכן אימן את בוסטון סלטיקס אותה הוביל ל-9 אליפויות NBA. בין עונות 1947/1948 ו-1948/1949 ניצחו הקפיטולס 20 משחקים רצופים, מה שהיווה את שיא הליגה במשך 23 שנים, עד ששברה אותו לוס אנג'לס לייקרס עם 33 ניצחונות ברציפות בעונת 1971/1972.[2]
לקראת עונת 1949/1950 התמזגה ליגת ה-BAA אל ליגת ה-NBA, בה שיחקה וושינגטון בשתי העונות הבאות. בדראפט 1950 בחרו הקפיטולס את הקלע ביל שרמן, שהוביל את קלעי הקבוצה בעונתה האחרונה עם 12.2 נקודות למשחק. באותו הדראפט בחרו הקפיטולס גם את הסמול פורוורד ארל לויד, שהפך לשחקן האפרו-אמריקאי הראשון שמשתתף במשחק NBA, כשעלה לשחק ב-31 באוקטובר 1950 בהפסד וושינגטון לרוצ'סטר רויאלס.[3][4]
במהלך עונת 1950/1951, בעודה מחזיקה במאזן ניצחונות שלילי 10-25, התפרקה הקבוצה והותירה את ליגת ה-NBA עם עשר קבוצות. ב-10 בינואר 1951 נערך "דראפט פיזור", במסגרתו בחרו קבוצות הליגה את שחקני הסגל של הקפיטולס.[5] ביל שרמן, שנבחר על ידי בוסטון סלטיקס, השתתף בהמשך הקריירה ב-8 משחקי אולסטאר וזכה עם הסלטיקס ב-4 אליפויות NBA.[6]
בעונת 1973/1974 עברה קבוצת "בולטימור בולטס" לעיר וושינגטון ושינתה את שמה ל"קפיטל בולטס", וכיום נקראת הקבוצה "וושינגטון ויזארדס". ליגת ה-NBA אינה מחשיבה את הוויזארדס כגלגול של קבוצת וושינגטון קפיטולס, אלא כמועדון נפרד המשאיר את הקפיטולס על תקן קבוצה שחדלה להתקיים.
מאזנים לפני עונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
| עונה | ליגה | מאמן | ניצחונות | הפסדים | פלייאוף |
|---|---|---|---|---|---|
| 1946/1947 | BAA | רד אאורבך | 49 | 11 | חצי גמר ה-BAA |
| 1947/1948 | BAA | רד אאורבך | 28 | 20 | לא העפילה |
| 1948/1949 | BAA | רד אאורבך | 38 | 22 | גמר ה-BAA |
| 1949/1950 | NBA | בוב פיריק | 32 | 36 | חצי גמר המחוז המזרחי |
| 1950/1951 | NBA | בונס מקיני | 10 | 25 | התפרקה במהלך העונה |
קלעים מובילים
[עריכת קוד מקור | עריכה]להלן חמשת הקלעים המובילים בתולדות המועדון:[7]
- 1. בוב פיריק - 2,936
- 2. פרד סקולרי - 2,715
- 3. בונס מקיני - 2,422
- 4. ג'וני נורלנדר - 1,811
- 5. ג'ק ניקולס - 1,041
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סיכום העונות של המועדון, באתר Basketball-reference.com
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ דף השחקן של בוב פיריק, באתר basketball-reference.com
- ^ שיאי הניצחונות הרצופים ב-NBA, באתר basketball-reference.com
- ^ סיכום עונת 1950/51 ב-NBA, באתר nba.com
- ^ כתבה על האפרו-אמריקאים הראשונים ב-NBA, באתר seattlepi.com
- ^ נבחרי דראפט הפיזור של וושינגטון קפיטולס, באתר realgm.com
- ^ דף השחקן של ביל שרמן, באתר basketball-reference.com
- ^ המובילים הסטטיסטיים של המועדון, באתר basketball-reference.com
| קבוצות ליגת ה-NBA שהתפרקו |
|---|
