ויליאם בויל, הרוזן ה-12 מקורק
 | |
| לידה |
30 בנובמבר 1873 פרנהאם, בריטניה  |
|---|---|
| פטירה |
19 באפריל 1967 (בגיל 93) לונדון, בריטניה |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת  |
| בן או בת זוג |
Florence Keppel (24 ביולי 1902–?) |
| השתייכות |
 הצי המלכותי הבריטי |
| תקופת הפעילות | 1886–1940 (כ־54 שנים) |
| דרגה |
 אדמירל הצי |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד אה"מ היברניה מפקד אה"מ סקרימסייר מפקד אה"מ פוקס מפקד סיור הים האדום מפקד אה"מ ריפאלס מפקד אה"מ טייגר מפקד בסיס הצי בדבנפורט מפקד שייטת הסיירות הראשונה מפקד צי המילואים מפקד צי הבית | |
| פעולות ומבצעים | |
|
מרד הבוקסרים מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה | |
| עיטורים | |
 אביר הצלב הגדול של מסדר האמבט אביר הצלב הגדול של המסדר הוויקטוריאני | |
  | |
ויליאם הנרי דאדלי בויל, הרוזן ה-12 מקורק והרוזן ה-12 מאוררי (באנגלית: William Henry Dudley Boyle, 12th Earl of Cork and 12th Earl of Orrery; 30 בנובמבר 1873 – 19 באפריל 1967) היה אדמירל בריטי אשר מילא תפקידים בולטים במלחמת העולם הראשונה ובמלחמת העולם השנייה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בויל נולד ב-30 בנובמבר 1873, בעיר פרנהאם שבסארי. הוא היה השני מבין ארבעת בניו של אדמונד בויל, הרוזן העשירי מקורק, קולונל בצבא הבריטי. אמו הייתה תרזה פפיס, בתו של צ'ארלס פפיס, הרוזן הראשון מקוטנהם. ב-1886 הוא התגייס לצי הבריטי, והוצב בספינת האימונים אה"מ בריטניה כצוער. ב-1888 הוצב כקצין מן המניין באוניית המערכה אה"מ מונרכיה. ב-1890 הועבר לאוניית המערכה אה"מ קולוסוס אשר הוצבה בים התיכון.
ב-1 ביולי 1894 הוא הועלה לדרגת תת-לוטננט והוצב בספינת התותחים אה"מ ליזארד. ב-1 באוקטובר 1895 הוא הועלה לדרגת לוטננט והוצב בסיירת אה"מ פיוריוס. בנובמבר 1898 הוא הועבר לסלופ אה"מ דפנה שהוצבה בחופי סין. בתפקידו זה, הוא השתתף בדיכוי מרד הבוקסרים. ב-28 באוגוסט 1902 מונה למפקד אוניית המערכה אה"מ היברניה, ובינואר 1912 הוא הועבר לפקד על אה"מ סקרימסייר. ב-30 ביוני 1913 הוא הועלה לדרגת קפטן. ביולי 1913 הוא מונה לנספח הצי הבריטי ברומא, ובמסגרת תפקידו זה נשלח להשקיף מקרוב על מלחמת הבלקן השנייה.
בתחילת מערכת גליפולי, שימש בויל כקצין במטהו של הברון ומיס. בספטמבר 1915 הוא מונה למפקד הסיירת הקלה אה"מ פוקס אשר הוצבה בים האדום. בינואר 1916 הוא הועבר לפקד על פטרול הים האדום. בתפקידו זה, הוא נצטווה לסייע למרד הערבי כנגד האימפריה העות'מאנית. ביוני של אותה שנה, הוא הפציץ במשך שישה ימים את העיר ג'דה. בנובמבר 1917 הוא מונה למפקד אה"מ ריפאלס. ב-1 בינואר 1918 הוא הפך לאביר במסדר האמבט.
באפריל 1919 הוא מונה למפקד סיירת המערכה אה"מ טייגר. ביולי 1921 הוא הועבר לפקד על בסיס הצי בדבנפורט. ב-8 בנובמבר 1922 הוא מונה לשלישו הימי של המלך ג'ורג' החמישי. ב-1 בנובמבר 1923 הוא הועלה לדרגת אדמירל משנה. בספטמבר 1926 הוא מונה למפקד שייטת הסיירות הראשונה, וב-12 ביוני 1928 הועלה לדרגת תת אדמירל. בדצמבר של אותה שנה הוא מונה למפקד צי המילואים. ב-1 בנובמבר 1932 הוא הועלה לדרגת אדמירל. במרץ 1933 הוא מונה למפקד צי הבית. ב-16 ביולי 1935 הוא הפך לאביר הצלב הגדול של מסדר האמבט.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, נבחר קורק להוביל את מבצע קתרין - תוכנית של הצי הבריטי להשתלט עם הים הבלטי ולנתק את זרם עפרות הברזל שקיבלה גרמניה הנאצית משוודיה. המבצע בוטל באופן רשמי בינואר 1940. לאחר מכן, מונה בויל למפקד משלחת צבאית בריטית-צרפתית אשר תכננה לסייע לפינלנד במלחמת החורף כנגד ברית המועצות. גם תוכנית זו בוטלה, מכיוון שפינלנד החליטה להיכנע לסובייטים בחודש מרץ.
באפריל 1940, מונה בויל למפקד משלחת צבאית שנועדה להשתלט על עיר החוף האסטרטגית נרוויק בנורווגיה, אשר נכבשה בידי הגרמנים. כוחות הצי של בויל הפציצו את העיר מהים, ולאחר מכן הנחיתו כוחות יבשתיים בריטיים, צרפתיים ופולניים ליד העיר. בסיוע הדיוויזיה הנורווגית ה-6, הצליחו הכוחות היבשתיים לכבוש את נרוויק. עם זאת, לנוכח התקדמות הגרמנים במערכה על צרפת, נאלצו בעלות הברית להתפנות מנורווגיה בתחילת יוני.
בתפקידו האחרון שימש בויל כראש ועדת חקירה מיוחדת שמינה וינסטון צ'רצ'יל. הוועדה חקרה את התנהגותו של האדמירל ג'יימס סומרוויל במהלך קרב קייפ ספרטיבנטו. הוועדה לא מצאה כל פסול בהתנהגותו של סומרוויל. לאחר מכן פרש בויל מהצי.
ב-24 ביולי 1902, נישא בויל לפלורנס קפל (1871-1963), בתו של ויליאם קפל, הרוזן השביעי מאלבמארל. הוא נפטר בביתו בלונדון ב-19 באפריל 1967.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אתר הצי המלכותי
- ויליאם בויל, הרוזן ה-12 מקורק באתר פרויקט הדרדנוט
