ויקיפדיה:הידעת?/2020/אפריל
הידעת? | ||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
2015 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2016 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2017 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2018 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2019 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2020 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2021 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2022 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2023 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2024 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
אפריל 2020 | ||
---|---|---|
1 באפריל 2020 |
ב-1 באפריל 1981 הודיעו בחדשות הבוקר של קול ישראל כי נפסל תוארה של מכבי תל אביב בכדורסל כאלופת אירופה הטרייה, משום שקהל האוהדים שנכח באולם פרץ למגרש כשנייה אחת לפני תום המשחק ולכן לא נסתיים משחק זה במועדו הרשמי, ולפי חוקת הכדורסל יש לקיים משחק חוזר. במהלך הבוקר ההוא רעשה הארץ, עד אשר חזר בו קול ישראל מדבריו והבהיר כי מדובר בכזב לכבוד אחד באפריל, יום הכזבים הבינלאומי. |
עריכה - תבנית - שיחה |
2 באפריל 2020 |
הנאום הסודי הוא נאום בן ארבע שעות שנשא ניקיטה חרושצ'וב בליל 24 - 25 בפברואר 1956 בפני מושב סגור של הוועידה ה-20 של המפלגה הקומוניסטית הסובייטית ובו הוקיע את פולחן האישיות שהנהיג יוסיף סטלין, ואת פשעיו, עריצותו ורצח ההמונים בכל תקופת שלטונו. הנאום לא פורסם אך הוברח למערב על ידי יהודי פולני בשם ויקטור גרייבסקי. גרייבסקי עלה לישראל ושימש סוכן כפול בשירות השב"כ במשך כחמש עשרה שנים, במהלכן הזין את הק.ג.ב. במידע מודיעיני מסולף. |
עריכה - תבנית - שיחה |
3 באפריל 2020 |
במשך מאות שנים התבסס הניווט הימי בעיקר על שימוש ברוחב הגאוגרפי משום שהיה קשה מאוד לדעת את האורך הגאוגרפי המדויק בלב ים. הימאים היו מוכרחים להשתמש בשיטת הניווט המשוער, הבלתי מדויקת, שכללה מדידת מהירות הספינה באמצעות מד דרך ימי וחישוב מקורב של הדרך שעברה. רק במחצית הראשונה של המאה ה-18 הצליח בונה השעונים האנגלי ג'ון הריסון לתכנן ולבנות את הכרונומטר הימי המוצלח הראשון, שרמת דיוקו הייתה מספיקה למציאת קו האורך בים, בהפלגות למרחקים ארוכים. |
עריכה - תבנית - שיחה |
4 באפריל 2020 |
במורדות הר הזיתים ובאפיקו של נחל קדרון מצויים מספר קברים ומצבות, שהמסורת קשרה אליהם אגדות שונות. מבנה מונוליתי מרשים שם, מתקופת בית שני, זכה לכינוי יד אבשלום. הורים לילדים סוררים היו מביאים את ילדיהם למקום, וסוקלים את המצבה כדי לחנכם. גם נפוליאון מתקשר למסורת זו. מסע נפוליאון בארץ ישראל לא עבר בירושלים, אך הדבר לא מנע את התפתחות האגדה כי הייתה פעם דמות יד מעל למצבה, ונפוליאון, בזעמו על אבשלום שהעז למרוד בדוד אביו, הורידהּ ביריית תותח. |
עריכה - תבנית - שיחה |
5 באפריל 2020 |
פודפולקובניק ברק יוסלביץ' היה קצין יהודי בצבא הפולני, מגיבורי התקוממות קושצ'ושקו בשנת 1794 והקרבות נגד הרוסים, האוסטרים והפרוסים בשנים שלאחר מכן. יוסלביץ' נפל בשנת 1809 בקרב נגד האוסטרים והפך לסמל המאבק המשותף של פולנים ויהודים לעצמאות פולין. סיפורי גבורתו נלמדו באקדמיות הצבאיות, והצייר יוליוש קושטאק אף צייר אותו כשהוא רוכב על סוס בראש חייליו. |
עריכה - תבנית - שיחה |
6 באפריל 2020 |
ג'ורג' וושינגטון הוא נשיא ארצות הברית היחיד שנבחר לנשיאות פה אחד על ידי כל האלקטורים, בבחירות 1789 ו-1792. לעומתו, ג'ון קווינסי אדמס נבחר לנשיאות ב-1824 אף על פי שפיגר אחרי אנדרו ג'קסון הן במניין האלקטורים והן במניין הקולות – לאף אחד מארבעת המועמדים לא היה רוב מוחלט בקרב האלקטורים, והבחירה הועברה לבית הנבחרים, שם ניצח אדמס. |
עריכה - תבנית - שיחה |
7 באפריל 2020 |
האיגוד האסטרונומי הבינלאומי עוסק גם במתן שמות לאסטרואידים. נכון ל-30 במרץ 2023, 23,839 אסטרואידים זכו לשם פרטי. מנהג זה, להעניק שמות לאסטרואידים, מאפשר להנציח בחלל הקרוב אלפי אנשים מכל התחומים: מלחינים כבאך ופלסטרינה, זמרים כאלביס ופיאף, אנשי מדע כגדל, איינשטיין ופון נוימן, אסטרונומים כהרשל ואולברס, ציירים כרנואר ופיקאסו, אסטרונאוטים כאילן רמון ואפילו תלמיד בית ספר תיכון ישראלי, רון נוימן. ישנם גם שמות שאינם על שם אנשים: ASCII, נמיביה, אפריקה, אפופיס, לינוקס, ויקיפדיה ועוד. |
עריכה - תבנית - שיחה |
8 באפריל 2020 |
הברכה היהודית הנדירה ביותר היא ברכת החמה. ברכת החמה היא ברכת ראייה שאותה מברכים בתקופת ניסן, כשרואים את השמש בתחילת כל מחזור בן 28 שנים. על פי המסורת השמש חוזרת למקומה המקורי שבו הייתה בבריאת העולם, באותה שעה ובאותו יום בשבוע כבזמן הבריאה. על כן הברכה נאמרת בימי רביעי בלבד, יום בריאת המאורות על פי ספר בראשית, אחת ל-10,227 ימים. תאריך אמירת הברכה הוא 26 במרץ בלוח היוליאני, שעל פי הקירוב שלו נקבע זמן הברכה. בלוח הגריגוריאני, המקובל כיום, התאריך חל ב-8 באפריל עבור המאה ה-20 והמאה ה-21 וב-9 באפריל עבור המאה ה-22, כתוצאה מהתרחבות הפער בין הלוחות. הפעם הקודמת שבה נאמרה הברכה הייתה ב-8 באפריל 2009 (י"ד בניסן ה'תשס"ט), והפעם הבאה תהיה ב-8 באפריל 2037 (כ"ג בניסן ה'תשצ"ז). |
עריכה - תבנית - שיחה |
9 באפריל 2020 |
מארי קירי, כלת פרס נובל לפיזיקה ופרס נובל לכימיה, נפטרה ב-4 ביולי 1934 מאנמיה אפלסטית, כנראה בעקבות חשיפה לקרינה רדיואקטיבית במחקריה; באותה תקופה לא הייתה מודעות לסכנות הנובעות מקרינה מייננת. בבדיקות שנערכו בביתה של קירי כ-60 שנה לאחר מותה, נמצאו חומרים רדיואקטיביים במקומות רבים, בין השאר על ספרי הבישול שלה. בשנת 1995 הועבר ארון הקבורה שלה לפנתאון בפריז, וכך הייתה לאישה הראשונה שזכתה לכבוד זה. בפנתאון קבור גם בעלה פייר קירי, שנהרג מדריסת כרכרה, ובכך כנראה נמנע ממנו מוות מקרינה בדומה לאשתו. |
עריכה - תבנית - שיחה |
10 באפריל 2020 |
מלבד זאת אני סבור שיש להרוס את קרתגו הוא ניב לטיני שנטבע במקור על ידי קאטו הזקן, אחד מהמדינאים הרומאים הבולטים והמשפיעים בתקופתו. קאטו רחש איבה עמוקה לקרתגו וחשש מפניה, רגשות שנבעו משנותיו כחייל במהלך המלחמה הפונית השנייה. עם חזרתו לרומא הוא החל במסע תעמולה בסנאט הרומאי שמטרתו הייתה הכרזת מלחמה על קרתגו והשמדתה. במסגרת זו אימץ לעצמו קאטו הזקן מנהג לסיים כל נאום בקריאה להרוס את קרתגו. בסופו של דבר אכן חרבה קרתגו במלחמה הפונית השלישית. כיום משתמשים באמרה לתיאור דעה שהמחזיק בה מביע אותה בפומבי לעיתים קרובות, ולתיאור אדם הניחן בנחישות ודבקות במטרה, ואולי אף בעקשנות יתר. |
עריכה - תבנית - שיחה |
11 באפריל 2020 |
נָאוּרוּ היא המדינה היחידה בעולם שאין לה עיר בירה רשמית. לדרום אפריקה, לעומת זאת, יש שלוש ערי בירה, המייצגות את עקרון הפרדת הרשויות: פרטוריה היא הבירה הראשית, ה"ביצועית" ומקום מושב הממשלה; קייפטאון היא הבירה ה"תחיקתית" ומקום מושב הפרלמנט; ואילו בלומפונטיין היא הבירה ה"שיפוטית" ומקום מושב בית המשפט העליון. |
עריכה - תבנית - שיחה |
12 באפריל 2020 |
נקודה קטנה בשמי הלילה של 13 באפריל 2029 תסמן את מיקומו של האסטרואיד אַפּוֹפִיס, שיתקרב אל כדור הארץ עד למרחק הקטן מעשירית המרחק לירח. אם אפופיס, ששמו לקוח מהגרסה היוונית לשמו של עאפפ, אל החורבן במיתולוגיה המצרית, יעבור דרך "חור המנעול" – אזור קטן בחלל שקוטרו כ־800 מטר בלבד – אזי הוא יילכד בכוח הכבידה של כדור הארץ, ובמקרה זה קיים סיכוי שהוא יתנגש בו בשנת 2036 או 2037. ההתנגשות, אם תהיה, גם אם לא תגיע בעוצמתה לזו שגרמה כנראה להיכחדות הדינוזאורים, עלולה לגרום להרס משמעותי באזורים הסמוכים למקום הפגיעה או לגלי צונאמי אדירים. |
עריכה - תבנית - שיחה |
13 באפריל 2020 |
נהר האמזונאס הוא האדיר בנהרות תבל. חמישית מכמות המים המתוקים בעולם שזורמים לים, מקורה באמזונאס. לנהר למעלה מ-1,100 יובלים וכ-14,000 יובלי-משנה, כמה מהם ארוכים מ-1,500 ק"מ. שטח אגן הניקוז שלו כ-7 מיליון קמ"ר – כשטחה של ארצות הברית ללא אלסקה. ספיקתו של הנהר כ-220,000 מ"ק בשנייה – די כדי למלא את הכנרת עד תומה בחמש שעות לוּ הייתה ריקה. האמזונאס ממתיק את מי האוקיינוס האטלנטי ומשנה את צבעם עד למרחק של 320 ק"מ משפך הנהר. לאורך אלפי ק"מ בברזיל זורם הנהר בשיפוע זעיר של 21 מילימטר לק"מ, שבגללו הזרימה איטית וגאות האוקיינוס מורגשת למרחק רב במעלה השפך. |
עריכה - תבנית - שיחה |
14 באפריל 2020 |
ב-2002, בסין, אדם נדבק במחלה לא מוכרת מחיות בר. הוא הדביק אנשים נוספים, ואלו התאשפזו והדביקו את רופאיהם, למרות כל אמצעי הזהירות של בתי החולים. אחד מהרופאים שנדבקו טס להונג קונג, על אף שחש ברע. שם הוא הדביק, בין השאר, עשרות מדיירי בית מלון שכלל לא פגש בהם, לאחר שהם עברו במסדרון אחרי שהוא, כנראה, התעטש בו. חקירות אפידמיולוגיות גילו גם שהנגיפים עברו דרך מערכת הביוב מדירת אחד המודבקים בעיר אל מערכת מיזוג האוויר של הבניין כולו, ומשם נישאו ברוח והדביקו את דיירי הבתים המשותפים הסמוכים. העיר הפכה למדגרת מגפת הסארס הקטלנית, שהתפשטה לכ-30 מדינות וחלו בה כ-8,000 איש. אולם לפתע, ארבעה חודשים מיום הדבקות החולה הראשון, ההידבקויות פסקו. |
עריכה - תבנית - שיחה |
15 באפריל 2020 |
חג המימונה נחגג במוצאי שביעי של פסח, באסרו חג (בישראל בכ"ב בניסן ובחוץ לארץ בכ"ג בניסן), בקרב יהדות מרוקו. מקורו של החג בכך שבפסח היו נזהרים בקהילות אלה שלא לאכול מחוץ לביתם מחשש חמץ, והקפידו על חומרה זו מאוד. ולכן, מיד לאחר פסח, היו מארחים זה את זה, כדי להראות שההימנעות מהאכילה המשותפת לא הייתה מחמת איבה. המאכל המאפיין את החג הוא המופלטה שאין בה צורך בהתפחה וזמן ההכנה הקצר מאפשר את הכנתה מיד עם צאת החג, ללא חשש חמץ שעבר עליו הפסח. |
עריכה - תבנית - שיחה |
16 באפריל 2020 |
צריח הכנסייה הגבוה ביותר בעולם שייך לקתדרלת אוּלְם שבגרמניה, וגובהו 161.53 מטרים. הצריח הושלם ב-1890 במסגרת גל התחייה הגותית, שבו שופצו והושלמו קתדרלות רבות בגרמניה, צרפת ואיטליה. הקתדרלה לקחה את תואר הבניין הגבוה בעולם מקתדרלת קלן, שהושלמה ב-1880 וגובהה היה 157 מטרים. בשנת 1908 הפסידה קתדרלת אולם את התואר לבניין סינגר בניו יורק שבארצות הברית (שהחזיק בו רק עד 1909). כנסיית סגרדה פמיליה שבברצלונה, שבנייתה נמשכת בימינו, אמורה להגיע לגובה של 170 מטר עם השלמתה ולעבור את קתדרלת אולם. קתדרלת לינקולן הגיעה לגובה של 160 מטר כבר בתחילת המאה ה-14, אך חלקה הגבוה קרס מאוחר יותר. |
עריכה - תבנית - שיחה |
17 באפריל 2020 |
סמל אלווין ק. יורק היה אחד מן החיילים המעוטרים ביותר בצבא ארצות הברית במלחמת העולם הראשונה. הוא היה פציפיסט מוצהר, על פי אמונתו הדתית. מפקדיו של יורק, שהיו נוצרים אדוקים, שכנעו אותו בצדקת המלחמה. במהלך המלחמה הסתער יורק בראש קבוצת חיילים קטנה על עמדות של מכונות ירייה גרמניות, הרג 28 חיילים גרמנים ושבה 132 נוספים, וכן לכד 32 מכונות ירייה. תוך כדי הלחימה לא הפסיק יורק לצעוק לחיילים הגרמנים שייכנעו, שכן לא רצה להרוג עוד חיילי אויב. על פעולתו זכה במדליית הכבוד, העיטור הגבוה ביותר של ארצות הברית, וכן בצלב השירות המצוין, בעיטור לגיון הכבוד הצרפתי, ובעיטורים נוספים רבים. בשנת 1941 עלה לאקרנים הסרט "סרג'נט יורק", בכיכובו של גרי קופר, המספר את סיפורו של יורק. |
עריכה - תבנית - שיחה |
18 באפריל 2020 |
ישראל בֶּר מונה על ידי דוד בן-גוריון לכתוב את ההיסטוריה הרשמית של מלחמת העצמאות כיוון שהיה דוקטור בהיסטוריה. מאוחר יותר נתגלה כמרגל למען ברית המועצות ונידון לעשר שנות מאסר, ואף הסתבר שבדה לעצמו את התואר האקדמי עם עלייתו לארץ ישראל. |
עריכה - תבנית - שיחה |
19 באפריל 2020 |
שמה של העיר הרוסית סנקט פטרבורג שונה בשנת 1914 לפֶּטְרוֹגְרָד. בשנת 1924, בעקבות מותו של ולדימיר איליץ' לנין, ניתן לעיר השם לנינגְרָד, ועם קריסת ברית המועצות הוחזר לה שמה המקורי. באנגלית מכנים אותה סֵיינט פִּיטֶרסְבֶּרג, בגרמנית זַנְקְט פֶּטֶרְסְבּוּרג, ואילו דוברי הרוסית מעדיפים לקרוא לה בקיצור פיטר. |
עריכה - תבנית - שיחה |
20 באפריל 2020 |
בניסיון לעצור פיליבסטר שבו השתתף הסנאטור הרפובליקני רוברט לה פולט ב-1908, הורעלה כוס השתייה שלו במידה שהיה בה די להביא למותו. הסנאטור הספיק ללגום מליקר הביצים שהיה בכוס, חש שמשהו אינו כשורה, ולא המשיך לשתות ממנה. הוא נאם במשך 8 שעות נוספות, ובסך הכול ארך נאומו 18 שעות. בסופו של דבר ניסיון הפיליבסטר נכשל; רצף הנאומים של משתתפי הפיליבסטר נפסק כשסנאטור אחר, שהיה עיוור, פינה את הבמה לחבר מפלגתו שלא שהה באותה עת בתוך האולם. |
עריכה - תבנית - שיחה |
21 באפריל 2020 |
במהלך מלחמת העולם השנייה פעל הצבא הגרמני למנוע הפצת מחלות מידבקות בקרב חייליו ובפרט ניטר דיווחים על מחלת הטיפוס. צמד רופאים מטעם הצלב האדום בעיירה רוזוואדוב שבפולין, סטניסלב מָטוּלֶביץ' ויוג'ין לזובסקי, העריכו שהכרזה על העיירה כמוקד התפרצות מגפה תמנע מהנאצים להתקרב וכך תגן על הקהילה היהודית מהשמדה. הרופאים הדביקו פולנים לא-יהודים בחיידקים מומתים מסוג Proteus כך שדגימות דם שלהם יגיבו באופן דומה לשל חולי טיפוס. הם נמנעו מלהדביק יהודים, שכן יהודי אשר היה נחשד כחולה היה נורה במקום. זמן קצר מתחילת התרמית הגרמנים הכריזו על הֶסגר על העיירה. לאחר שנה של עבודה משותפת מטולביץ' עזב ולזובסקי המשיך בתרמית שנתיים נוספות. בסוף 1943, בעקבות הלשנה של משתף פעולה פולני, שלח הצבא לאזור משלחת רפואית כדי לבחון את היקף התחלואה. ד"ר לזובסקי חשש מחשיפת התרמית ופגש את המשלחת מחוץ לרוזוואדוב, סעד איתם ודאג לשלב בארוחה גם אלכוהול. הרופא הבכיר נהנה מחברתו של לזובסקי ושלח את הרופאים הזוטרים לבצע את הבדיקות הרפואיות, אך אלו חששו מהטיפוס והסתפקו בבדיקה שטחית והתרמית לא נחשפה. בסוף שנת 1942 חוסל גטו רוזוואדוב, אך בזכות התרמית הצליחו הרופאים לדחות את השמדתם של כ-8,000 איש, יהודים ופולנים, תושבי רוזוואדוב והעיירות היהודיות באזור. |
עריכה - תבנית - שיחה |
22 באפריל 2020 |
השיר אָבָּנִיבִּי בביצוע יזהר כהן זכה ב-22 באפריל 1978 בתחרות האירוויזיון. השיר, שעוסק בשפת הילדים המוצפנת שפת הבי"ת, יועד למעשה לפסטיבל שירי הילדים, אולם משהסתיימה כתיבתו שינו כותבי השיר, נורית הירש ואהוד מנור, את דעתם והחליטו להגיש אותו לפסטיבל הזמר והפזמון, ששימש אז בתור קדם אירוויזיון. "אבניבי" סיים בתיקו במקום הראשון, יחד עם שירה של חדוה עמרני, "בלב אחד", ונשלח לתחרות האירוויזיון לפי החלטתם של השופטים. לפני פסטיבל הזמר והפזמון הוא הוצע ללהקת הכל עובר חביבי, שדחתה אותו בטענה שהוא "ילדותי מדי". |
עריכה - תבנית - שיחה |
23 באפריל 2020 | בשנות השישים הסיטה ממשלת בריטניה תקציבים מפיתוח וייצור מטוסי קרב לתחום הטילים המונחים. מדיניות זו פגעה בתעשיית התעופה הבריטית ובמורל טייסי חיל האוויר המלכותי. בשנת 1968 הודיעה הממשלה על קיצוצים גם בחיל האוויר עצמו, כולל ביטול המפגן האווירי השנתי שלו. כאות מחאה ערך סגן אלן פולוק, טייס קרבי ששירת בחיל, מפגן אווירי על דעת עצמו. לאחר שהמריא למשימת תחזוקה מאושרת נפרד פולוק מהגף, ועבר לטיסה נמוכה ולמרכז לונדון. הוא הקיף שלוש פעמים את בית הפרלמנט, חלף כמעט בגובה פני המים ליד אנדרטת חיל האוויר המלכותי שעל גדת נהר התמזה, המשיך אל גשר מצודת לונדון ועבר בחלל שבין מגדלי הגשר ושני מפלסיו – מלבן ברוחב 60 מטר ובגובה 43 מטר – כל זאת בעת שהגשר המה אדם. זו הייתה הפעם הראשונה שבה עבר שם מטוס סילון. בדרכו לבסיסו ערך פולוק גם יעפים נמוכים מעל שדות תעופה שונים של החיל, כשמטוסו הפוך. פיקוד החיל לא העמיד את פולוק למשפט צבאי, כדי לא לתת לו במה להעלאת טענותיו נגד הממשלה. | עריכה - תבנית - שיחה |
24 באפריל 2020 |
במסגרת מבצע זעם האל הקים המוסד צוות רחב לצורך איתורם של אנשי "ספטמבר השחור", האחראים לטבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן, ולצורך התנקשות בחייהם. המוסד נקט בלוחמה פסיכולוגית ובמקרים מסוימים אף פרסם בעיתונות מודעות אבל על המיועדים לחיסול מספר ימים לפני ההתנקשות עצמה. |
עריכה - תבנית - שיחה |
25 באפריל 2020 |
השתלת האיברים המוצלחת הראשונה באדם התרחשה בשנת 1954 בבוסטון שבארצות הברית, כאשר כליה נלקחה מאדם והושתלה באחיו התאום. השתלה זאת התאפשרה עקב ההתאמה המלאה בין התורם והמקבל, בשל היותם תאומים זהים. לולא התאמה מספקת, המערכת החיסונית של המקבל דוחה את ההשתלה. כיום מתבצעות בעולם מאות אלפי השתלות מדי שנה - רובן ככולן ללא קרבה משפחתית בין התורם והמקבל. הדבר מתאפשר על ידי בדיקת רקמות לפני ההשתלה ותרופות חדשות, המונעות דחייה. |
עריכה - תבנית - שיחה |
26 באפריל 2020 |
בשנת 1980 הוכרזה רוזי רואיז כמנצחת בריצת הנשים במרתון בוסטון, בזמן שיא נשי של שעתיים, 31 דקות ו-56 שניות. בסופו של דבר התברר על סמך עדויות וראיות נוספות כי לא רצה את כל המסלול בן 42 הקילומטרים ו-195 המטרים אלא זינקה אל קו הסיום מאזור שהיה סמוך אליו, דרך קהל הצופים. למרות פסילתה, מעולם לא הודתה רואיז בחשדות שהועלו כנגדה. לאחר שהתבררה התרמית, קיבלה הזוכה האמיתית, ז'קלין גרו, מדליית זהב במסיבת עיתונאים מיוחדת שנערכה שבוע לאחר המרתון. בעקבות התקרית, שיפרו מרתון בוסטון ומרוצים אחרים את אמצעי הבטיחות שלהם כנגד תרמיות, לרבות מעקב וידאו אחר המסלול כולו ושבבים מיוחדים המתעדים את הזמן שבו מגיעים הרצים לכל תחנה. |
עריכה - תבנית - שיחה |
27 באפריל 2020 |
אבא נאמן (1872–1960) היה תעשיין וממציא ארץ-ישראלי, ונמנה עם מייסדי תל אביב. שלושה מנכדיו זכו בפרס ישראל: נכדו, הבן של בנו גדליה, הוא הפיזיקאי והפוליטיקאי יובל נאמן, חתן פרס ישראל למדעים מדויקים לשנת ה'תשכ"ט; נכדתו, בתו של גדליה, היא המשפטנית רות בן-ישראל, כלת פרס ישראל לחקר המשפט לשנת ה'תשס"א; נכד שלישי, הבן של בתו דינה (אשתו של יזהר הררי), הוא הפיזיקאי, נשיא מכון ויצמן למדע לשעבר, חיים הררי, חתן פרס ישראל למדעים מדויקים לשנת ה'תשמ"ט. |
עריכה - תבנית - שיחה |
28 באפריל 2020 |
צעיר הנופלים במערכות ישראל הוא נסים גיני, אשר נפל בעודו ילד שטרם מלאו לו עשר שנים, ולאחר מותו חויל. גיני, ששימש קשר בין עמדות הלוחמים ברובע היהודי בעיר העתיקה במהלך מלחמת העצמאות, נפגע ב-28 במאי 1948 מפגיעת צלף. |
עריכה - תבנית - שיחה |
29 באפריל 2020 |
סִמלהּ של מדינת ישראל, מנורת שבעת הקנים ושני ענפי עץ זית משני צדדיה, עוצב בידי האחים שמיר. ייתכן כי עיצוב הסמל הושפע מחזון זכריה הנביא (זכריה, ד, א–יד). בחזון זה, המנורה מסמלת את ישראל, ושני ענפי עץ הזית משמשים חיזוק לזרובבל לפעול לשיבת ציון מממלכת פרס בכוח הרוח של הכהונה והמלכות הנמשחים בשמן זית. הסמל נבחר על ידי ועדה מיוחדת לענייני סמלים שהקימה מועצת המדינה הזמנית, לאחר שינויים מסוימים להצעה המקורית. המנורה עוצבה על פי התבליט בשער טיטוס המתאר תהלוכה של עבדים וחיילים השבים לרומא לאחר ניצחון הרומאים על יהודה והחרבת בית המקדש בירושלים. כמו כן הועדף השימוש בענפי עץ זית על השימוש בסמלי הלולב, האתרוג והשופר. |
עריכה - תבנית - שיחה |
30 באפריל 2020 |
הבלש שרלוק הולמס, גיבור ספריו של ארתור קונאן דויל, מוכר כמי שמרבה להשתמש במילה אלמנטרי לתיאור מסקנותיו הלוגיות וכשרון ההיקש שלו. אך הביטוי "אלמנטרי, ווטסון יקירי" לא מופיע באף אחד משישים הסיפורים בכיכובו של הולמס, והוא נטבע מאוחר יותר בסרטי הקולנוע ובתסכיתי הרדיו. |
עריכה - תבנית - שיחה |
הידעת? | ||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
2015 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2016 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2017 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2018 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2019 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2020 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2021 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2022 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2023 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2024 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |