זיוונית

זיוונית

אבטיפוס סנפירית טילים, 1984
אבטיפוס סנפירית טילים, 1984
תיאור כללי
סוג אונייה	סנפירית
צי	חיל הים הישראלי, שייטת ספינות הטילים, פלגה 44
דגל הצי
סדרה	פרויקט זיוונית
סדרה קודמת	סער 4
אוניות בסדרה	'אח"י שמרית' ו'אח"י שלומית'
ציוני דרך עיקריים
מספנה	'אח"י שמרית' נבנתה במספנות נורת'רופ גרומן שיפ סיסטמס, סינגר איילנד ווסט פאלם ביץ' שבפלורידה, ארצות הברית 'אח"י שלומית' נבנתה במספנות ישראל כקבלן משנה של חברת גרומן.
תקופת הפעילות	1983–1991 (כ־8 שנים)
אחריתה	פורקו לחלקים שנמכרו כגרוטאות אלומיניום
מידות
הֶדְחֶק	105 טון
אורך	25.5 מטר
רוחב	7.3 מטר
נתונים טכניים
מהירות	45 קשר
גודל הצוות	15
מספר תרנים	1
גובה התרנים	8 מטר
הנעה	עיקרית: טורבינת גז, מנועי עזר: 2 טורבינות גז קטנות
צורת הנעה	סנפירית (הידרופויל)
אמצעי לחימה
חימוש	2 טילי גבריאל, 4 טילי הרפון תותח 30 מ"מ דו-קני

רחפת זיוונית בגלישה מהירה, 1988.

זיוונית היא דגם של ספינת סער קטנת ממדים מסוג סנפירית. שתי ספינות מדגם זה נרכשו על ידי חיל הים הישראלי כאבטיפוס לסדרה של 18 יחידות, אך בעקבות כישלון האבטיפוס לא הוזמנו יחידות נוספות. ככל הסנפיריות, ניחנו הספינות ביכולת עילוי והפלגה על סנפירים, אשר הקנו מהירות גבוהה (כ-45 קשר) הודות לחיכוך המוקטן - בחיל הים כונה מצב שיט זה "מצב רחיפה".

ההחלטה על רכישת הספינות

לאחר הניצחון של חיל הים הישראלי בזירה הימית במלחמת יום הכיפורים, נושא בניין הכוח המשיך להעסיק את פיקוד החיל, שנערך להמשך המאבק בים. מפקד החיל בנימין תלם וסגנו מיכאל ברקאי נתנו משקל רב ללקחי המלחמה, שהצביעו על הצורך בהגדלת מספר יחידות הלחימה. כן הסיקו שמהירות מרבית גבוהה יותר תאפשר למנוע בריחת מטרות, ולכן דגלו בשימוש בספינות סער, קטנות ומהירות.

השינוי היחידי מהתפישה הבסיסית למעשה כבר נעשה. לא עוד ספינות מדגם אחיד, אלא מחצית הכוח מדגם סער 4 כספינות גדולות ומחצית ספינות קטנות יותר. את הספינות מדגמי סער 2 וסער 3 תכננו להחליף ב-18 סנפיריות הסנפירית הייתה קטנה מכדי לשאת תותח אוטו מלרה 76 מ"מ לכן נרכש תותח 30 מ"מ דו-קני בהנעה חשמלית תוצרת חברת אורליקון. מהירותן המרבית תוכננה להיות כ-50 קשר. הסיבה העיקרית להחלטה להחליף את הספינות הישנות ב"זיווניות" נבעה מצורך טכני (מהירות ויציבות משופרים יותר וכדומה) ולא בעקבות תפישה מבצעית – אופרטיבית או טקטית – חדשה, הלוקחת בחשבון את השינויים שחלו ביחסי הכוחות הימיים בין חיל הים לבין הציים הערביים, את אופי זירת הפעולה הימית/חופית ואת ההתפתחות הטכנולוגית שחלה במערכות ובאמצעים הימיים בעולם לאחר מלחמת יום הכיפורים.

באותה עת נעשה בארצות הברית פיתוח של סנפיריות למטרות צבאיות. החברה האמריקאית נורת'רופ גרומן הציגה יכולת שלא הייתה מוכחת והצליחה למנוע מישראל מידע על מגבלות והקשיים בהפעלתו של הדגם הראשוני, שהוגש לבחינת הצי ומשמר החופים האמריקני ונדחה. תוכנית ה"זיוונית" אושרה על ידי הרמטכ"ל מוטה גור ושר הביטחון שמעון פרס, אף שהיא לא נדונה בפורום הבכיר של חיל הים או במסגרת נרחבת בכירה אחרת. חיל הים החל לפתח ולייצר שתי סנפיריות (דגם "זיוונית") כ"פַּיילוט" – אחת בארצות הברית והשנייה ב"מספנות ישראל", וכבר בתחילת הדרך אשרו רב-אלוף גור ושר הביטחון פרס בנייתן של 18 ספינות כאלה. החוזה לבנייתן באמצעות חברת גרומן נחתם בדצמבר 1977, שנה שלמה קודם שיצא בחיל הים האפיון של כלי-שיט זה (דצמבר 1978) שנכתב על ידי רמ"ח אמל"ח, אל"ם אלי רהב.

מפקד חיל הים האלוף בנימין תלם וסגנו תא"ל מיכאל ברקאי שוכנעו שהסנפיריות הן כלי שיט זול ואמין, ובזכות מחירן ניתן יהיה להגדיל את מספר יחידות הלחימה מ-12 ל-18 יחידות. החוזה עמד על כך שהמשך הבנייה יעשה במספנות ישראל. הפרויקט קיבל את הכינוי זיוונית.

ב-13 באוגוסט 1978 הגיש זאב אלמוג למפקד החיל ברקאי ולרמטכ"ל גור חוות-דעת מקצועית ומנומקת שנכתבה על ידי קצין צי אמריקני אשר ביצע את ניסויי הקבלה לדגמי סנפירית שנרכשו בצי האמריקני קודם לדגם ה"זיוונית". קצין זה הזהיר מפני הכשלים הטכניים והקונספטואליים הטמונים בספינות הסנפירית כסטי"לים.

העלויות לבניית הזיווניות הלכו ותפחו ושר הביטחון עזר ויצמן והרמטכ"ל רפאל איתן, שהחליפו את פרס וגור, לחצו על אלמוג ושידלוהו להפסיק את פרויקט הבנייה. אלמוג הבהיר להם כי מאוחר מדי לעשות צעד זה כיוון שהקנסות שחיל הים ייאלץ לשלם עקב הפסקת הבנייה יהיו גבוהים מעלות הבנייה כולה, ולהפרת החוזה לבנייתן תהיינה השלכות משפטיות חמורות אשר גם תשפענה על מערכת היחסים עם הצי האמריקני, אשר תמך באישור תקציב הסיוע לבניית ה"זיווניות" על פי בקשת חיל הים.

שירות בחיל הים

בתחילת שנות ה-80 הגיעו לחיל הים שתי ספינות אבטיפוס מדגם זיוונית. "אח"י שמרית" (1982), נבנתה בארצות הברית במספנות נורת'רופ גרומן שיפ סיסטמס, במספנות בסינגר איילנד ווסט פאלם ביץ' שבפלורידה, והשנייה, "אח"י שלומית" (1983), נבנתה במספנות ישראל. ספינות אלו נשאו 8 טילי "הרפון", תותח 30 מ"מ דו קני ומקלעים. צוות הספינה מנה 15 חיילים. החוק האמריקאי מאפשר בפרויקט פיתוח להעלות את המחיר. חברת נורת'רופ גרומן העלתה את המחיר במהלך בניית האבטיפוס פי 10 מהמחיר הראשוני.

לאחר כניסת זאב אלמוג לתפקיד מפקד חיל הים שונתה המגמה של הצטיידות בספינות קטנות ומהירות והוחלט להצטייד בכלי שיט רב תכליתיים גדולים יותר, מתוך גישה שגרסה תפיסת נקודות שולטות בים. כמו כן, הזיוונית לא הצליחה להגיע למהירות 50 קשר אותה דרש החיל והייתה רגישה מאוד בים סוער. לכלים היו תקלות טכניות חוזרות ונשנות בכמות גבוהה מהצפוי לאבטיפוס, במנוע הסילוני, בתמסורת ובחיפוי שדרית הספינה.

עם השלמת בניית שתי הספינות והתחלת הפעלתן הוברר, כי "זיוונית" היא כלי-שיט קטן ומהיר, אך מוגבל בכמות החימוש ובגודל המעמס שהוא מסוגל לשאת לשם הגנת נט"ל; תדמיותיו (המכ"מית, האקוסטית והתרמית) גבוהות, ולכן הוא לא מסוגל לחמוק מפגיעת טילים תוקפים; ספינת ה"זיוונית" התגלתה מטווח רחוק; הייתה מוגבלת בשהייה בים ושהִייָתָה בנמל הייתה מאוימת; ה"זיוונית" התגלתה כנטולת יכולת לזהות מטרות אויב מעבר לאופק, והייתה יקרה לתחזוקה ולהפעלה; כדי לפגוע במטרות-שטח שתמצאנה מעבר לאופק (שנגדן נועדו טילי ה"הרפון" ארוכי הטווח שהוצבו על סיפוני ה"זיווניות"), יזדקק חיל הים להיעזר בכוח אווירי שמחוץ לשליטתו, אשר אמור היה להמריא מהיבשה כדי לגלות ולזהות מטרות אויב. היה זה שילוב מסורבל ומעבר לכך, הניסיון בחיל הים מלמד שחיל האוויר יתקשה למלא משימה זו. על רקע נתונים אלה המליץ האלוף אלמוג לבטל את תוכנית ההצטיידות ב-16 ספינות ה"זיוונית" הנוספות.

סיום הפעלתן של ה"זיווניות" הגיע במשמרתו של מפקד חיל הים מיכה רם. הסנפיריות שירתו בשנים 1982–1991 ולאחר הוצאתן משירות נגרטו.

לקריאה נוספת

• זאב אלמוג, מפקד שייטת 13 - הפלגות חיי, כנרת, זמורה ביתן, 2014, עמ' 996–1006, 1030-1029
• הסנפירית ספינת המחר, 'בין גלים' 5 אוגוסט 1973 עמ' 10.
• דניאל מעוז, ספינת ביקורים, אח"י פלברה אגדות שקרו באמת, הוצאת בית החובל 2020, עמ' 148.
• אריאל ברזילי ואחרים, חשיבה מחוץ לקופסה הביאה את המפסק המיוחל, אח"י פלברה אגדות שקרו באמת, הוצאת בית החובל 2020, עמ' 272.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא זיוונית בוויקישיתוף

• יוסף ולטר, סטי"ל - במהירות 100 קמ"ש, מעריב, 26 ביוני 1985; המשך
• אריה קיזל, עם הסנפירים קדימה - ספינות חדשות בסד"כ, 'בין גלים' 165 יוני 1985 עמ' 5.
• שלמה מן, מחיפה לראש הניקרה ברחיפה, 'בין גלים' 180 אפריל 1990 עמ' 27.