זכאת אל-פיטר

זכאת אל פיטר (בערבית: زكاة الفطر) היא מס אשר מפרישים המוסלמים בחודש הרמדאן לטובת הנזקקים והעניים.

סיווג הלכתי

מבחינה הלכתית, זכאת אל-פיטר היא חובה על כל מוסלמי ומוסלמית אשר יש בידיהם את האפשרות הכלכלית.

זכאת אל-פיטר היא חובה אך ורק בפרק זמן מסוים. אם פלוני פספס את ההזדמנות לתת את זה בלי סיבה מוצדקת, הוא נחשב כמי שביצע חטא. למרות שניתן לעשות זה בכל חודש הרמדאן, זה הופך לחובה בשקיעת השמש של היום האחרון של הצום ועד לתפילת החג.

תכלית וחשיבות

התכלית העיקרית של זכאת אל-פיטר היא לספק לעניים מספיק אוכל על מנת שיוכלו לחגוג את עיד אל-פיטר שבסוף חודש הרמדאן, ביחד עם שאר המוסלמים.

כל מוסלמי נדרש לתת זכאת אל-פיטר במהלך או בסופו של חודש הרמדאן, כאות תודה לאל על כך שהוא אפשר לו לצום.

זכאת אל-פיטר מתפקדת הן כמס על הצם, והן על מנת לטהר אותו מחטאיו, וכמו כן לעזור לעניים ולנזקקים.

חשיבותה של הזכאה בכלל ושל זכאת אל-פיטר בפרט, היא מחזור ההון בתוך החברה האסלאמית. יחד עם זאת, בזכאת אל-פיטר על כל אדם לחשב כמה עליו לשלם עבור עצמו ואלו אשר בחסותו (אשתו, ילדיו וכו'), ואז לחלק זאת בקהילה. כך למעשה זכאת אל-פיטר משחקת תפקיד חשוב בחיזוק הקשרים בקהילה, מפני שהעשיר מחויב לבוא במגע ישיר עם העני, והעני צריך לבוא במגע ישיר עם זה שיותר עני ממנו. המגעים בין השכבות השונות בחברה עוזרים לפתח קשרים של אחווה, אהבה וחמלה בתוך הקהילה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא זכאת אל-פיטר בוויקישיתוף