זכריה בן ברכאל
| לידה | חלב |
|---|---|
| מקום פעילות | בגדאד, חלב |
| בני דורו | הרמב"ם |
| אב | ברכאל |
  | |
רבי זכריה בן ברכאל היה חכם בגדדי בבלי, גאון וראש ישיבה, ככל הנראה יליד ארם צובא (חלב).[1]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי זכריה בן ברכאל היה חתנו של רבי שמואל בן עלי גאון, שהעמידו לבא כוחו בעיר חלב בשנת 1191 ובמסגרת זו הרשות להעמיד מתורגמן[2] ומינוי לאב בית הדין.[3] כתב המינוי שנשלח על ידו לקהילת חלב יכול לשמש כדוגמה לתעודת סמיכה לרבנות.[4] בכתב המינוי נתנה הרשות "לדרוש תורה ברבים ולקבוע פרקים ולהעמיד מתורגמן ולומר קודם מדרשו שמעו מאי דסברה, ואחר מדרשו קידוש ה'".[5]
ככל הנראה כיהן רב זכריה בן ברכאל זמן קצר כראש ישיבת "גאון יעקב" בבגדאד לאחר מות חמיו.[6] הוא נתמנה לראש ישיבה בשנת ד'תתק"ן (1190).[7]
כבן דורו של הרמב"ם נמנה רבי זכריה בן ברכאל יחד עם חמיו רבי שמואל בן עלי ממתנגדי בבל לספר משנה תורה שנכתב על ידי הרמב"ם.[8]
רבי שמואל בן עלי כתב עליו "בקי במקרא ובגמרא... וגורס רב התלמוד על פיו".[9]
יהודה אלחריזי בספרו תחכמוני ביקר בחריפות את שירתו של רבי זכריה בן ברכאל.[10]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 8 בדצמבר 2012, באתר מורשת יהדות מרוקו
- ^ שלמה דב גוטיין, סדרי חינוך, בתוך סדרי חינוך,האוניברסיטה העברית, ירושלים תשכ"ב, עמוד 68, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ שלמה דב גוטיין, סדרי חינוך, בתוך סדרי חינוך,האוניברסיטה העברית, ירושלים תשכ"ב, עמוד 71, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ שלמה דב גוטיין, סדרי חינוך, בתוך סדרי חינוך, האוניברסיטה העברית, ירושלים תשכ"ב, עמוד 88, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ שמואל קלמן מירסקי, שאילתות, בתוך שאילתות, ירושלים תש"כ, עמוד 9, באתר אוצר החכמה
- ^ ליפא גינת, רב יוסף ראש הסדר, בתוך רב יוסף ראש הסדר, חמד תש"ד, עמוד 47, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ הרב רפאל הלפרין, אטלס עץ חיים, בתוך אטלס עץ חיים, בני ברק תשל"ח, עמוד 141, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ שמואל קלמן מירסקי, פירוש רבינו יונתן הכהן מלוניל, בתוך פירוש רבינו יונתן הכהן מלוניל, מכון סורא בירושלים וישיבה יוניברסיטי בניו יורק, ירושלים תשט"ז, עמוד 18, באתר אוצר החכמה
- ^ שאילתות אסף קובץ איגרות רבי שמואל בן עלי ובן דורו, תר"ץ, עמודים 103-130.
- ^ יצחק אבישור, מחקרים בתולדות יהודי עיראק ובתרבותם, בתוך מחקרים בתולדות יהודי עיראק ובתרבותם, אור יהודה, תשמ"א, עמוד 46, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
