יאנושהלמה
| |||
מדינה | הונגריה | ||
---|---|---|---|
חבל | המישור הגדול הדרומי | ||
מחוז | באץ'-קישקון | ||
נפה | נפת יאנושהלמה | ||
ראש העיר | Zoltán Czeller | ||
שטח | 132.21 קמ"ר | ||
אוכלוסייה | | ||
‑ בעיר | 7,997 (1 בינואר 2024) | ||
קואורדינטות | 46°17′48″N 19°19′22″E / 46.296666666667°N 19.322777777778°E | ||
אזור זמן | UTC+2 | ||
http://www.janoshalma.hu | |||
יאנושהלמה (בהונגרית: Jánoshalma) היא עיירה במחוז באץ'-קישקון, המרכז של נפת יאנושהלמה.
מיקום
[עריכת קוד מקור | עריכה]העיירה ממוקמת במפגש רכס הלס של מחוז באצ'קה ושל קישקונשאג (Kiskunság). היא ממוקמת כ-20 ק"מ מקישקונהלש לכיוון באיה. האזור הכפרי של אילאנץ' מספק את ערכי הטבע.
יאנושהלמה, שהפכה לעיר בשנת 1989, משתרעת על שטח של 132,200 דונם, מתוכם כ-15% הם שטח פנימי, 25% יער, 60% הם שטח חקלאי. סביבתה מוקפת חוות חקלאיות. חלק מבתי המגורים הפכו לאירוח כך שתושבי הערים או הזרים שמבקרים שם יוכלו להכיר את אורח החיים, המנהגים והטעמים של החוות החקלאיות והמשקים מסביב.
יאנושלה הוא יישוב חד-מרכזי אופייני. המוסדות ממוקמים בעיקר בסביבת כיכר בקה, ומחוברים למרחב המרכזי ולמערכת הרחובות כקווים ליניאריים לאורך צירי התנועה.
תחנת הרכבת יאנושאלמה ממוקמת על הרכבת של MÁV באטאסק–באיה–קישקונהלש. 98% מרשת הכבישים באזור הפנימי מרוצפת (אספלט), 75% מהרחובות כוללים מדרכות בטון משני הצדדים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]יאנושהלמה קיבלה מעמד של עיר רק לפני כמה שנים, אך העבר של היישוב מתוארך לכיבוש הקדם-טורקי. חפירות ארכאולוגיות מוכיחות שעמי רועים נודדים חיו במקום: סרמטים, הונים ואווארים.
אחרי הפלישה המונגולית לאירופה וגם להונגריה התיישבו הקומנים בין ההונגרים ששרדו בכפר והכפר שלהם נקרא צ'ספה. האזור הפך לנחלת משפחת הוניאדי בשנת 1439. הכפר התפתח אז ונקרא ינקוסאלאלש (Jankószállás). במהלך 150 שנות השלטון הטורקי שבא לאחר מכן, האוכלוסייה כמעט נכחדה והוחלפה בסרבים ואחר כך באחרים. משנת 1731 התגוררו ביישוב הונגרים קתולים, וגם סלאבים דרומיים וסלובקים. הכפר, שנקרא גם ינקובאץ מאז הטורקים הפך משנת 1799 לנחלת צמיתים של משפחת אורצי. בשנת 1807 הוא זכה לדרגת עיירת שוק עם זכות לערוך ירידים והוא שמר על כך עד 1886. שמו שונה ליאנושהלמה בשנת 1904 על פי הצעתו של פרנץ קלאנסקי.
לאחר מלחמת העולם הראשונה, עם היווצרות קו הגבול ההונגרי-סרבי, נותרה מקום מושבם האדמיניסטרטיבי של מחוז באצ'-בודרוג עד לפינוי באיה על ידי הסרבים באוגוסט 1921.
אתרים בעלי חשיבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- טירת אורצי - הטירה נבנתה בסגנון הקלאסיציסטי בסביבות 1820. כיום בניין מגורים.
- טחנת הגלגלים של באצ'ה העליונה המזכירה טירות איטלקיות מימי הביניים היא הטחנה היפה ביותר במרכז אירופה, בולטת מרחוק. נבנה בשנת 1907 ועדיין טוחנים בה קמח איכותי שנטחן על ידי הציוד המקורי.
- בית הכנסת יאנושהלמה - נבנה בסביבות 1828, שופץ והורחב במחצית השנייה של המאה ה-19. הוא שופץ שוב בשנת 2000.
- מוזיאון באוויר הפתוח על חיי האבות של האזור, מסורות אדריכליות, מנהגים, חיי היומיום שמציג את יאנושהלמה הממוקם בשולי הכביש אחרי תחנת הדלק.
הקהילה היהודית
[עריכת קוד מקור | עריכה]יהודים התיישבו בעיירה ב-1840. הם התפרנסו ממסחר ומלאכה. הקהילה התארגנה ב-1850 עם ייסוד החברה קדישא ובניית בית הכנסת. אגודת הנשים טיפלה בפעולות סעד והיו במקום מוסדות חינוך עממיים. בשנת 1930 ישבו ביאנושהלמה 382 יהודים.
תקופת השואה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מצבם של היהודים בהונגריה הפרו-גרמנית הורע עוד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה (1 בספטמבר 1939), עם החלת "החוקים היהודיים" (1938 ואילך ובמיוחד החוק היהודי השני והחוק היהודי השלישי) שהיפלו את היהודים לרעה בתחומי הכלכלה, החברה והתרבות ביאנושהאלמה נשללו רישיונות העבודה של בעלי המלאכה היהודים והוטלו הגבלות על מכירת סחורות על ידם. ב-1941 גויסו הגברים היהודים לשרות העבודה (עבודות כפייה עבור הצבא ההונגרי). 42 יהודים נשלחו לחזית אוקראינה, שם לחמו ההונגרים לצד הגרמנים, והיהודים הועסקו בבניית גשרים, פינוי מוקשים, סלילת דרכים ועוד בתנאים תת-אנושיים. רובם נספו.
במארס 1944, אחרי כניסת הצבא הגרמני להונגריה (מבצע מרגרטה), נצטוו היהודים לענוד את הטלאי הצהוב ונאסר עליהם לצאת מבתיהם. ב-10 במאי הועברו כולם לגיטו באצ'למאש (Bácsalmás), בו רוכזו יהודי האזור. ב-25 ביוני 1944 גורשו כל יהודי הגיטו וביניהם 343 יהודי יאנושהלמה, למחנה ההשמדה אושוויץ.
אחרי המלחמה חזרו לעיירה שרידי הקהילה, והצטרפו אליהם יהודים נוספים מישובי הסביבה ששרדו, 125 סך הכל. הם חידשו את חיי הקהילה. במרוצת הזמן נטשו רובם, וב-1962 נותרו במקום רק 33 יהודים.
ילידי המקום
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הנריק ליוואי, הברון קישטלקי (בהונגרית: Lévay Henrik; יאנושהלמה, 16 באפריל 1826 – בודפשט, 16 בדצמבר 1901) היה מומחה לביטוח יהודי-הונגרי, מייסד מוסד הביטוח בממלכת הונגריה, כלכלן.
- אדולף אגאי (בהונגרית: Ágai Adolf; נולד בשם אדולף רוזנצווייג; 1836 – 1916) היה סופר יהודי-הונגרי. הומוריסט, עורך עיתון, רופא, חבר באגודת קישפלודי.
- מרצל נמש, במקור משה קליין (בהונגרית: Nemes Marcel;יאנושהלמה, 4 במאי 1866 – בודפשט, 28 באוקטובר 1930)[1] היה אספן אמנות, סוחר אמנות, נדבן יהודי-הונגרי.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יאנושהלמה בפנקס הקהילות הונגריה, עמוד 326-327
- יאנוש-האלמא, בתוך: שלמה שפיצר, קהילות הונגריה: הקהילות החרדיות בהונגריה - תש"ד, ירושלים: מכון ירושלים, תשס"ט, עמוד 186-187. (נתוני האוכלוסין בספר מבוססים על מפקד קהילות הונגריה של המועצה המרכזית של יהודי הונגריה שנערך בפקודת שלטונות הכיבוש הנאצי באביב 1944)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של יאנושהלמה
- קהילת יהודי יאנושהלמה באתר בית התפוצות
יישובים במחוז באץ'-קישקון | ||
---|---|---|
ערי המחוז | קצ'קמט • באיה | |
ערים | באצ'אלמאש • דונווצ'ה • • האיוש Hajós • איז'אק • יאנושהלמה • קלוצ'ה • קצל • קרקאג'האזה • קישקרש • קישקונפלדיהאזה • קישקונהלש • קישקונמאישה • קונסנטמיקלוש • לאיושמיז'ה • מייקוט • שולט • שולטוואדקרט • סבדסאלאש • טיסקצ'קה • טומפה Tompa | |
כפרים | מדראש • דושנוק • אגשג'האזה • בלוסג • פלשלאיוש • פילפהאזה • פילפיאקב • הלווציה • יאקבסאלאש • קונברץ' • קונסאלאש • ניארלרינץ • לדאנבנה • וארושפלד • אורגוואן • באצ'בוקוד • באצ'סלש • צ'יקריה • קטימאר • קונבאיה • מאטטלקה • טטהאזה • באצ'סנטגיירג' • באטמונושטור • צ'אטאליה • צ'אבוי • דאבוד • דונפלווה • ארשקצ'נאד • ארשקהלמה • פלשסנטאיוואן • גרה • הרצגסאנטו • נג'ברצ'קה • נמשנאדאודבר • שיקשד • סרמלה • ושקוט • אפושטג • דונאג'האזה • קונדץ' • קונפסר • סלקסנטמארטון • צ'ויושפאלוש • טאש • יאסנטלאסלו • קמפץ • מוריצגאט • באצ'בורשוד • באטיה • דראגסל • דונפטאי • דונסנטבנדק |