יושב ראש הוועד הפועל המרכזי הרוסי
מראה
מעון | הקרמלין |
---|---|
ייסוד המשרה | 27 באוקטובר 1917 (יוליאני) |
משרה יורשת | יושב ראש נשיאות הסובייט העליון של רוסיה |
יושב ראש הוועד הפועל המרכזי הרוסי (ברוסית: Председатель Всероссийского центрального исполнительного комитета) הייתה המשרה הציבורית הגבוהה ביותר ברפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית, בתקופה שבין 1917 ל-1938.[1] המשרה הוקמה ביוני 1917 במהלך הקונגרס הכל-רוסי הראשון של מועצות צירי הפועלים והחיילים. לאחר הפלת הממשלה הזמנית והעברת השלטון לידי הסובייטים מ-27 באוקטובר (9 בנובמבר) 1917 הפך באופן סמלי למשרה הממשלתית הגבוהה ביותר ברוסיה.
בפועל הייתה זו משרה בדרגת נשיא, אך משרת נשיא רוסיה או נשיא הרפובליקה הרוסית לא הייתה קיימת עד 1991, כאשר בוריס ילצין הפך לנשיא הרפובליקה הרוסית.
יושבי ראש
[עריכת קוד מקור | עריכה]№ | שם (שנות חיים) |
תקופת כהונה | ||
---|---|---|---|---|
התחלה | סוף | |||
— | ניקולאי צ'חדיזה (כראש ארגון ציבורי) (1864-1926) |
24 יוני (7 ביולי) 1917 | 27 באוקטובר (9 בנובמבר) 1917 | |
1 | לב קמנייב (1883-1936) |
27 באוקטובר (9 בנובמבר) 1917 | 8 (21) בנובמבר 1917 | |
2 | יעקב סברדלוב (1886-1919) |
8 (21) בנובמבר 1917 | 16 במרץ 1919 | |
— | מיכאיל ולדימירסקי (ממלא מקום) (1874-1951) |
16 במרץ 1919 | 30 במרץ 1919 | |
3 | מיכאיל קלינין (1875-1946) |
30 במרץ 1919 | 15 ביולי 1938 |
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "РСФСР: Председатели ВЦИК и Президиума Верховного Совета: 1917-1991 - Praviteli.org". www.praviteli.org. נבדק ב-2019-08-14.