יעקב קאשטרו
 | |
| ספר ערך לחם | |
| מקום פעילות | מצרים |
|---|---|
| פטירה |
1612 י"ב באדר ב' ה'שע"ב |
| תקופת הפעילות |
?–1612  |
| תחומי עיסוק | פוסק הלכה |
| תפקידים נוספים | רב קהל המוסתערבים בקהיר |
| רבותיו | רלב"ח, רדב"ז |
  | |
רבי יעקב קאשֹטרו (גם קאסטרו; מכונה מהריק"ש; רפ"ה, 1525 בערך – י"ב באדר ב' ה'שע"ב, 1612) היה מרבניה הנודעים של יהדות מצרים. נתפרסם בעיקר מחיבורו 'ערך לחם' שכולל הגהות על השולחן ערוך, הספר היה נפוץ בכתבי יד רבים, עוד קודם להדפסתו בשנת תע"ח.[1]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד במצרים לר' אברהם קאשטרו[2] סביב שנת 1525. למד בירושלים אצל הרלב"ח, אך רבו המובהק היה הרדב"ז, והוא מצטט אותו ברוב תשובותיו.[3] בצעירותו עסק במסחר. ידוע כי לתקופה קצרה בשנת ה'שס"ד התגורר באלכסנדריה, אך מרבית ימיו ישב בקהיר (המכונה אצלו "מצרים"), וכיהן כרבו של קהל המוסתערבים בעיר.
ר' יעקב קאשטרו עמד בקשר שאלות ותשובות עם חכמים רבים בערי הממלכה העות'מאנית. הכרעותיו בבית הדין ותשובותיו נכתבו בלשון תקיפה ונחרצת. בדורות שאחריו סמכו כל חכמי מצרים על הכרעותיו ותשובותיו. במצרים ראו בו גדול הדור וקראו לו, כמו שקראו לרמב"ם ולרדב"ז לפניו, "מרא דאתרא". וכותב עליו החיד"א: "ופשטו הוראותיו בכל גבול מצרים".
בשנת ש"ל בערך נסע לארץ ישראל וביקר בצפת, במהלך הביקור התאכסן בביתו של הרב יוסף קארו, מחבר "שולחן ערוך", בצפת,[4] ובספרו "ערך לחם"[5] אף הביא מנהג שנהג הרב קארו.[6]
ככל הנראה נפטר בקהיר, בשנת ה'שע"ב.[7] לפי מסקנת יעקב שפיגל, תאריך פטירתו הוא י"ב באדר ב'.[8]
תלמידו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בספר "שם הגדולים"[9] כותב החיד"א שרבי אברהם אסכנדרי, בנו של יוסף אסכנדרי הרופא, ומצאצאיו של רבי יוסף אסכנדרי הנזכר מספר פעמים ב"בית יוסף", היה תלמידו של מהריק"ש.
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי יעקב כתב מספר ספרים, חלקם נדפסו רק לאחר מותו:
- ערך לחם – הגהות על "שולחן ערוך". ספר השגות על השו"ע, כמו הגהות הרמ"א. הגהות מהריק"ש תואמות פעמים רבות את הגהותיו של הרמ"א. נינו של מהריק"ש, ר' יצחק ב"ר יוסף קשטרו, שהביא את הספר לדפוס בקושטא בשנת תע"ח (1718), עמד על כך, וכתב שני טעמים להדפסת הספר בשלמותו, על אף שכבר נתפשטו הגהות הרמ"א: ”תמצא בהרבה מקומות שכיונה דעתו ודעת מהר"ם איסרלן זלה"ה בהגהת מפה, שניהם בפרק אחד נתנבאו. ומ"מ משנה לא זזה ממקומה. והנחנו הדברים כצורתן לכמה סיבות. הראשונה כדי שיחשבו לשתי דעות, ועוד כי אין שני נביאים מתנבאים בסגנון אחד, ועוד כי הספרדים אינם פוסקים כדברי מור"ם ז"ל במקום שחולק על מרן בית יוסף. אמנם כדברי מר זקני מוהריק"ש זלה"ה פוסקים בכל ארץ מצרים ובכל גלילותיה אף במקום שחולק על מרן הב"י, יען כי הוא מאריה דאתרא”. בספרו שו"ת אוהלי יעקב כותב רבי יעקב על השולחן ערוך ”בספר הנזכר, חיברו הרב הנזכר בסוף ימיו ומפני חולשתו נמצאו דברים רבים, כיוצא באלו בספר הנזכר, שבמקום אחד לא השגיח על דבריו שבמקום אחר” (שו"ת אוהלי יעקב סימן כ'). יש שהעריכו שזה אחת הסיבות שחיבר את ההגהות על השולחן ערוך.[10]
- קול יעקב – דרשותיו שנאספו על ידו בספר "קול יעקב" אך הן לא נדפסו.
- תולדות יעקב – חידושים על מסכת ביצה שנדפסו בשנת תרכ"ה.
- שו"ת "אהלי יעקב".
פרופ' יעקב שפיגל שההדיר את השיטה שכתב מהריק"ש על מסכת בבא קמא, טוען שהמריק"ש ור' בצלאל אשכנזי, בעל השיטה מקובצת, השתמשו באותה ספריית כתבי יד.
| תקופת חייו של הרב יעקב קאשטרו על ציר הזמן |
|---|
 |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
יעקב בן אברהם קשטרו (נפטר 1612), דף שער בספרייה הלאומית- יעקב ש' שפיגל, "הרב ר' יעקב קשטרו (מהריק"ש) וחיבוריו", עלי ספר טז (תש"ן), עמ' 5–36, באתר אוצר החכמה
ספריו:
- קשטרו, יעקב בן אברהם, 1612, ספר מוהריק"ש – ערך לחם, קושטא תעח, באתר היברובוקס
- קשטרו, יעקב בן אברהם, 1612, אהלי יעקב, ליוורנו תקמג, באתר היברובוקס
- קשטרו, יעקב בן אברהם, 1612, תולדות יעקב – ביצה, ירושלים תרפה, באתר היברובוקס
- קשטרו, יעקב בן אברהם – יעקבוביץ, יצחק יהודה, תולדות יעקב – ביצה א – רשימות בעקב, ליקווד תשסג, באתר היברובוקס
- קשטרו, יעקב בן אברהם – יעקבוביץ, יצחק יהודה, תולדות יעקב – ביצה ב – רשימות בעקב, ליקווד תשסג, באתר היברובוקס
- כתב יד, ערך הלחם, מאה 17, אוהיו, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מבוא לשולחן ערוך במהדורת מכון ירושלים.
- ^ בספר קורא הדורות (פרק ג) כותב שרבי אברהם קשטרו היה סבו: "גם האדון השר המרומם החכם השלם כמה"ר אברהם קשטרו ז"ל, והוא אבי אביו של הרב הגדול כמה"ר יעקב קשטרו ז"ל".
- ^ שפיגל, עמ' 6.
- ^ כך כתב בספר קורא הדורות דף מא.
- ^ אורח חיים קסז.
- ^ עיין שם הגדולים לחיד"א אות י' רנט.
- ^ החיד"א קבע את פטירתו לשנת ה'ש"ע, אולם מדובר בטעות, כי מצויה עדות שלו מכ"ח באייר ה'שע"א.
- ^ שפיגל, עמ' 8–9.
- ^ אות א', סי' פ"ז.
- ^ יצחק ניסים, ספונות כרך ב עמ' פט.
| בקרת זהויות |
|
|---|
