לדלג לתוכן

ליגת העל המזרח-גרמנית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ליגת העל המזרח-גרמנית
DDR-Fußball-Oberliga
ענף כדורגל
תאריך ייסוד 1948
תאריך פירוק 1991
ארגון מפעיל Deutscher Fußball-Verband der DDR עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר מתמודדים 14 עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינות משתתפות גרמניה המזרחיתגרמניה המזרחית גרמניה המזרחית
הכי הרבה זכיות דינמו ברלין (10)
מפעל מקביל הגביע המזרח-גרמני
מפעל נמוך יותר ליגת המשנה של מזרח גרמניה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

האוברליגה של גרמניה המזרחיתגרמנית: DDR-Fußball-Oberliga, הליגה הבכירה בגרמניה המזרחית) הייתה ליגת הכדורגל הבכירה בגרמניה המזרחית עד לאיחוד גרמניה בשנת 1990. הליגה, שפעלה במקביל לבונדסליגה של גרמניה המערבית, הכילה את הקבוצות הטובות ביותר בגרמניה המזרחית, כאשר בכל עונה התחלפו הקבוצות הפחות טובות בטבלה עם הקבוצות הטובות ביותר בליגת המשנה.

האוברליגה של גרמניה המזרחית החלה לפעול בשנת 1950 כ"התאחדות הכדורגל המזרח גרמנית הבכירה" (בגרמנית: Deutscher Sportausschuss Oberliga). כאשר הליגה עברה שינויים בתחילה והגיעה לפורמט הסופי שלה בשנת 1958, פורמט שהמשיך עד לאיחודה של גרמניה בשנת 1990.

בעונת ההקמה, בעונת 1949/50, היו בליגה זו 14 קבוצות כאשר בסוף העונה הודחו 2 הקבוצות הפחות טובות והוחלפו בשתי קבוצות מליגת המשנה. בארבע השנים שלאחר מכן שונה כל הזמן מספר הקבוצות בליגה זו, מספרים שנעו בין 17 ל-19 קבוצות ו-3 או 4 קבוצות שירדו ליגת המשנה. כאשר בעונת 1954/55 התייצבה הליגה ונותרה במבנה אחד עד לסיומה, מבנה בו ישנן 14 קבוצות בכל עונה ושתיים מוחלפות בסוף העונה.

בתחילה, הונהגה הליגה בשיטת סתיו-עד-אביב, כנהוג בגרמניה המערבית השכנה. מ-1956 ועד 1960, שיטת המשחקים שהייתה נהוגה במדינות ברית המועצות, של משחקים לפי עונה קלנדרית, הייתה נהוגה. ההעברה גרמה לביטול עונת 1955 במהלך העונה, ואף על פי שלא הוכרזה אף אלופה באופן רשמי, ויסמוט קארל מרקס שטאט הייתה בראש הדירוג עם הפסקת הליגה. עונת 1961/62 הייתה העונה האחרונה בסידור החדש והסידור שונה שנית לשיטה הקודמת, ובשל השינוי התארכה הליגה ל-39 משחקים במקום 26 משחקים כצפוי ולכן פגשה כל קבוצה את שאר הקבוצות שלוש פעמים, אחת בבית, אחת בחוץ ואחת במגרש נייטרלי.

אחרי האיחוד עם גרמניה המערבית, הפכה הליגה הבכירה של גרמניה המזרחית לחלק מסבב הליגות של גרמניה המערבית. ליתר דיוק, הפכה הליגה של גרמניה המזרחית לליגה הגרמנית השנייה-מחוז צפון ובעונת 1990/91, העונה האחרונה למעשה של הליגה המזרח גרמנית, היא שוחקה כאחת מהליגות הגרמניות ושתי הקבוצות המובילות באותה העונה, הנזה רוסטוק ודינמו דרזדן הועלו בעונה שלאחר מכן לבונדסליגה ובכך הפכו לשתי הקבוצות הראשונות מגרמניה המזרחית להשתתף בה.

הקבוצות ששיחקו בליגה בעונה האחרונה לקיומה (1990/1991) היו: דינמו ברלין, הנזה רוסטוק, דינמו דרזדן, רוט-וייס ארפורט, אנרגי קוטבוס, האלשר כמיה, פ.צ. קמניצר, קארל צייס יינה, לוקומוטיב לייפציג, שטאל ברנדנבורג, אייזנהוטנשטאטר שטאל, פ.צ. מגדבורג, זאקסן לייפציג, ויקטוריה 91 פרנקפורט.

אלופות הליגה המזרח-גרמנית לפי עונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
אליפות מזרח גרמניה
עונה אלופה סגנית
1948 פלאניץ פריימפיידה האלה
1949 אוניון האלה פורטונה אירפורט
1949/1950 הורש צוויקהאו פרידריכשטאט
1950/1951 כמי לייפציג טורבינה אירפורט
1951/1952 טורבינה האלה אס.וו. דויטש וולקספוליציי דרזדן
1952/1953 דינמו דרזדן וויסמוט אווה
1953/1954 טורבינה אירפורט כמי לייפציג
1954/1955 טורבינה אירפורט וויסמוט קרל-מרקס-שטאט
1955 לא הוכרזה אלופה[1]
1956 וויסמוט קרל-מרקס-שטאט אקטיביסט בריסק-זפטנברג
1957 וויסמוט קרל-מרקס-שטאט וורווארטס ברלין
1958 וורווארטס ברלין מוטור ינה
1959 וויסמוט קרל-מרקס-שטאט וורווארטס ברלין
1960 וורווארטס ברלין אס.סה דינמו ברלין
1961[2] ללא אלופה
1961/1962[3] וורווארטס ברלין אמפור רוסטוק
1962/1963 מוטור ינה אמפור רוסטוק
1963/1964 כמי לייפציג אמפור רוסטוק
1964/1965 וורווארטס ברלין מוטור ינה
1965/1966 וורווארטס ברלין קרל צייס ינה
1966/1967 פ.צ. קרל-מרקס-שטאט לוקומוטיב לייפציג
1967/1968 קרל צייס ינה הנזה רוסטוק
עונה אלופה סגנית
1968/1969 וורווארטס ברלין קרל צייס ינה
1969/1970 קרל צייס ינה וורווארטס ברלין
1970/1971 דינמו דרזדן קרל צייס ינה
1971/1972 פ.צ. מגדבורג דינמו ברלין
1972/1973 דינמו דרזדן קרל צייס ינה
1973/1974 פ.צ. מגדבורג קרל צייס ינה
1974/1975 פ.צ. מגדבורג קרל צייס ינה
1975/1976 דינמו דרזדן דינמו ברלין
1976/1977 דינמו דרזדן פ.צ. מגדבורג
1977/1978 דינמו דרזדן פ.צ. מגדבורג
1978/1979 דינמו ברלין דינמו דרזדן
1979/1980 דינמו ברלין דינמו דרזדן
1980/1981 דינמו ברלין קרל צייס ינה
1981/1982 דינמו ברלין דינמו דרזדן
1982/1983 דינמו ברלין וורווארטס פרנקפורט
1983/1984 דינמו ברלין דינמו דרזדן
1984/1985 דינמו ברלין דינמו דרזדן
1985/1986 דינמו ברלין לוקומוטיב לייפציג
1986/1987 דינמו ברלין דינמו דרזדן
1987/1988 דינמו ברלין לוקומוטיב לייפציג
1988/1989 דינמו דרזדן דינמו ברלין
1989/1990 דינמו דרזדן פ.צ. קרל-מרקס-שטאט
1990/1991 הנזה רוסטוק דינמו דרזדן

טבלת הישגים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מועדון מס' אליפויות סגנויות שנים
דינמו ברלין
10
4
1978/1979, 1979/1980, 1980/1981, 1981/1982, 1982/1983, 1983/1984, 1984/1985, 1985/1986, 1986/1987, 1987/1988
דינמו דרזדן
8
8
1952/1953, 1970/1971, 1972/1973, 1975/1976, 1976/1977, 1977/1978, 1988/1989, 1989/1990
וורווארטס ברלין/פרנקפורט
6
4
1958, 1960, 1961/1962, 1964/1965, 1965/1966, 1968/1969
מוטור/קרל צייס ינה
3
9
1962/1963, 1967/1968, 1969/1970
פ.צ. מגדבורג
3
2
1971/1972, 1973/1974, 1974/1975
וויסמוט אווה (קרל-מרקס-שטאט)
3
2
1956, 1957, 1959
טורבינה אירפורט
2
2
1953/1954, 1954/1955
כמי לייפציג
2
1
1950/1951, 1963/1964
הורש צוויקהאו/פלאניץ
2
1948, 1949/1950
אוניון/טורבינה האלה
2
1949, 1951/1952
הנזה/אמפור רוסטוק
1
4
1990/1991
פ.צ. קרל-מרקס-שטאט
1
1
1966/1967
לוקומוטיב לייפציג
3
פריימפיידה האלה
1
אקטיביסט בריסק-זפטנברג
1
פרידריכשטאט
1

הליגות הממשיכות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ השינוי מאליפות סתיו-אביב לאליפות לפי שנה קלנדרית אירע בשנה זו ולכן לא הוכרזה אלופה, אך ויסמוט קארל מרקס שטאט הייתה במקום הראשון בטבלה עם עצירת הליגה.
  2. ^ שינוי הפורמט משנה קלנדרית לסתיו-אביב, לא הוכרזה אלופה.
  3. ^ הליגה הוארכה ל-39 משחקים.