מבחן שלוש ה-D לאנטישמיות
מבחן שלוש ה-D לאנטישמיות הוא מבחן שנועד להבדיל בין ביקורת על מדינת ישראל לאנטישמיות. שלוש ה-D מייצגות: דה-לגיטימציה (Delegitimization), דמוניזציה (Demonization) ומוסר כפול (Double standards) כלפי מדינת ישראל, כשכל אחד מאלו מייצג, לפי גישת המבחן, אנטישמיות.
ב-2004 הגה את המבחן שר ממשלת ישראל ואסיר ציון לשעבר בברית המועצות, נתן שרנסקי, ככלי רעיוני להגדרת גבולות הביקורת הלגיטימית כלפי מעשיה ומדיניותה של מדינת ישראל, לביקורת אנטישמית שאינה לגיטימית.[1] שכן על-פי שרנסקי, האנטישמיות החדשה (הכלל עולמית) בשונה מהקלאסית (הנוצרית) היא הרבה יותר קשה לחשיפה, ולכן מבחן "שלוש ה-D-ים לאנטישמיות" שימושי לזיהויה ולחשיפתה. המבחן אומץ על-ידי מחלקת המדינה של ארצות הברית.[2]
מושגים עיקריים
[עריכת קוד מקור | עריכה]Delegitimization (דה-לגיטימציה)
[עריכת קוד מקור | עריכה]דה-לגיטימציה הוא מונח המתייחס להכחשה ושלילה של זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית. לדוגמה, טיעונים בדבר כך שמדינת ישראל גזענית מעצם קיומה נחשבים לאנטישמיים[3], שכן טענה זו מפלה את היהודים על ידי שלילת זכותם הבסיסית להגדרה עצמית, כפי שנקבע על ידי החוק הבינלאומי. מאחר שכל סוג אפליה נגד קבוצה אתנית, דתית, גזעית או לאומית נחשבים לסוג של גזענות, דה-לגיטימציה לזכותו של העם היהודי להגדרה עצמית היינו כגזענות נגד יהודים, ומכאן אנטישמיות.
Demonization (דמוניזציה)
[עריכת קוד מקור | עריכה]
דמוניזציה הוא מונח המתייחס לתיאור קבוצה מסוימת כרעה, מפלצתית, לא-אנושית או שטנית. לדוגמה, תיאור היהודים כפוגעים באנושות ואחראים לכל הרע שבעולם, בנוסף לקטרוג היהודים כזוממים ומכוונים לשליטה יהודית עולמית תוך שליטה בתקשורת, הכלכלה, הממשלה או מוסדות אחרים של החברה. סטראוטיפים הבאים לידי ביטוי בדיבור, כתיבה, צורות חזותיות ופעולות.[3] אם הביקורת כלפי ישראל משתמשת במטפורות, דימויים או רטוריקה המרמזת על כך שהישראלים או היהודים רעים, זוהי הקרנה של רטוריקת עלילות הדם האנטישמיות.[4]
Double standards (מוסר כפול)
[עריכת קוד מקור | עריכה]מוסר כפול הוא מונח המתייחס להפעלת מערכת עקרונות שונה, לקבוצות שונות הנמצאות במצבים דומים. לדוגמה, אם בנושאים מסוימים אדם בוחר לבקר אך ורק את ישראל תוך התעלמות ממצבים דומים במדינות אחרות, הוא מבצע מדיניות של מוסר כפול נגד ישראל.[3]
תומאס פרידמן טוען כי תנועות כמו ה-BDS, הקוראות לחרם על ישראל, הן תנועות הנוקטות מוסר כפול, שכן הן מתעלמות מהמצב במדינות כמו סוריה, ערב הסעודית ואיראן ובכך הן מגלות צביעות. כתוצאה מכך הוא טוען שפעולתן נופלת תחת ההגדרה לאנטישמיות, מכיוון שאילו היו מונעות רק מדאגה למצב זכויות האדם, הן היו פועלות גם כנגד מדינות נוספות.[5]
מחלוקת בנושא Double standards
[עריכת קוד מקור | עריכה]מספר פוליטיקאים ודיפלומטים פרו-ישראלים שצדדו בשימוש ב"מוסר כפול" (Double standards) במבחן זה, בהם הפרופסור למשפט חוקתי ובינלאומי יוג'ין קונטורוביץ' ואלן בייקר, שהיה שגריר ישראל בקנדה, טענו שסימון מוצרים מההתנחלויות הישראליות, במסגרת הסכם התאגדות האיחוד האירופי–ישראל מהווה "סטנדרט כפול", משום שלא-מוטלות מגבלות דומות על מוצרים מסהרה המערבית, הנמצאת בשליטת מרוקו, או מהרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין.
מנגד, שגריר האיחוד האירופי, לארס פאבורג-אנדרסן דחה טענה זו. לדבריו, הכיבוש הישראלי בגדה המערבית הוא "מצב שונה לחלוטין" בהשוואה לכיבוש הטורקי של קפריסין או שליטת מרוקו בסהרה המערבית. לדבריו, "ההקבלה היחידה שדומה היא סכסוך נגורנו קרבאך", ושם אכן מסמן האיחוד האירופי מוצרים מהאזורים הנמצאים תחת כיבוש ארמניה.[6]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Sharansky, Natan (Fall 2004). "3D Test of Anti-Semitism: Demonization, Double Standards, Delegitimization". Jewish Political Studies Review.
- ^ Rosenthal, Hannah (Dec 5, 2011). "Remarks at the 2011 B'nai B'rith International Policy Conference". US Department of State.
- ^ 1 2 3 "Working Definition of Antisemitism". EUMC.
- ^ Cotler, Irwin. "Irwin Cotler delivers remarks at signing of Ottawa Protocol on Combating Antisemitism"
- ^ Friedman, Thomas. "Campus Hypocrisy". The New York Times.
- ^ Why is this occupation different from all other occupations?, זמן ישראל, 25 בדצמבר 2013 (באנגלית)
