מורה הצדק

מורה הצדק הוא הכינוי המופיע במגילות מדבר יהודה למנהיגה ומייסדה של כת קומראן, בסביבות 150 לפנה"ס. לא ידוע שמו או תפקידו המדויק, ורבו ההשערות על כך במחקר. החלק ממגילות קומראן הנקרא הודיות, מכיל בתוכו טקסטים המכונים "הודיות המורה", ובו מתוארים רגשותיו של הכותב המודה לאלוהים שהעניק לו חוכמה, ועל שהציל אותו מכוחות הרשע. היו שסברו שהכותב הוא מורה הצדק עצמו. יש שייחסו למורה הצדק גם טקסטים אחרים של הכת.

במגילות נקרא אויבו של מורה הצדק "הכוהן הרשע", ורבים משערים כי מדובר באחד מהכהנים הגדולים של בית חשמונאי. איש זה רדף את מורה הצדק והגלה אותו. כך נאמר בפשר חבקוק:

פשרו על הכוהן הרשע אשר רדף אחר מורה הצדק לבלעו בכעס חמתו אבית גלותו, ובקץ מועד מנוחת יום הכיפורים הופיע עליהם לבלעם ולכשילם ביום צום מנוחתם.

כמו כן, מורה הצדק היה מסוכסך גם עם אדם נוסף המכונה "מטיף הכזב" או "איש הלצון". מספר חוקרים הניחו כי מדובר על מנהיג פרושי מאותה תקופה.

לאחר מות מורה הצדק, יצאה הכת ל"ארץ הצפון" (דמשק), וכשחזרה משם נרדפה על ידי תלמידיו של "מטיף הכזב", המכונים "דורשי חלקות". על פי הנאמר באחת המגילות יש המשערים שלמורה הצדק קם ממשיך שנקרא "דורש התורה".

על פי דוד פלוסר, מורה הצדק היה כהן עני (ככל הנראה המילה 'צדק' מרמזת לכהנים הצדוקים).

ישנן הקבלות רבות בין התיאורים של מורה הצדק לבין תיאוריו של ישו. הקבלה זו הביאה את החוקר ג'ון אלגרו לטעון שחיי ישו המתוארים בברית החדשה אינם אלא השתקפות מעוותת של חייו האמיתיים של מורה הצדק. טענה קונטרוברסלית אחרת הייתה של חוקרת אוסטרלית בשם ברברה טירינג, שטענה שמורה הצדק היה יוחנן המטביל, ואילו אויבו הגדול, הכוהן הרשע, היה לא אחר מישו הנוצרי, כאשר שניהם היו מנהיגים בשתי כתות יריבות בקומראן. טענות אלו נשארו דחויות בידי הזרם המרכזי של חוקרי המגילות הגנוזות, כאשר עדיין לדעת רוב החוקרים זהותו של מורה הצדק לוטה בערפל.

קישורים חיצוניים

• דוד פלוסר, כתות מדבר יהודה ותקופתן, אתר דעת
• יוסף דן, המגילות הגנוזות בפרספקטיווה חדשה, באתר הארץ, 20 באפריל 2003
• ספריית קומראן(הקישור אינו פעיל), אתר היכל הספר
• אלי אשד, המגילות הגנוזות - 60 שנה, באתר אימגו