מייגן מולאלי
 | |
| מייגן מולאלי, 2011 | |
| לידה |
12 בנובמבר 1958 (בת 65) לוס אנג'לס, קליפורניה |
|---|---|
| מדינה |
ארצות הברית  |
| תקופת הפעילות | מ-1981 |
| עיסוק | זמרת, אשת תקשורת-בידור, מנחה |
| מקום לימודים |
|
| בן או בת זוג |
ניק אופרמן (2003–?) |
| פרסים והוקרה | פעמיים פרס אמי |
| http://www.meganmullally.net | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
מייגן מולאלי (באנגלית: Megan Mullally; נולדה ב-12 בנובמבר 1958) היא שחקנית, זמרת ואשת תקשורת-בידור אמריקאית.
מולאלי ידועה בעיקר בזכות גילום דמותה של קארן ווקר בסדרה "ויל וגרייס", תפקיד עליו זכתה פעמיים בפרס אמי מתוך שבע מועמדויות שלה לפרס זה בקטגוריית שחקנית המשנה הטובה בסדרה קומית. בנוסף, זכתה שלוש פעמים בפרס גילדת שחקני המסך. הקריירה של מולאלי בבידור החלה בשנת 1981 וממשיכה עד היום. בנוסף לתפקיד ראשי בסדרה "ויל וגרייס", שיחקה בתפקידי אורח בסדרות ובסרטים, דיבבה מספר דמויות בסדרות ובסרטי אנימציה, שיחקה במספר פרסומות, הופיעה בתיאטרון, הנחתה תוכנית משלה וגילתה כישרונות בהוליווד.
שנותיה הראשונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מולאלי נולדה בלוס אנג'לס שבקליפורניה, לדוגמנית מרת'ה פאלמר ולשחקן קארטר מולאלי ג'וניור (ששיחק בסרטי חברת סרטי פרמאונט במהלך שנות ה-50). בגיל שבע עברה עם משפחתה לאוקלהומה סיטי שבאוקלהומה, עיר הולדתו של אביה. היא למדה בלט מגיל שש והופיעה במסגרת להקת בלט במהלך לימודיה בתיכון. את חופשות הקיץ במהלך בגרותה בילתה בלוס אנג'לס עקב עבודת הדוגמנות של אמה שם. עם סיום לימודיה בבית הספר "קאסאדי" (Casady School) החלה ללמוד ספרות אנגלית ותולדות האמנות באוניברסיטת נורת'ווסטרן שבפרברי שיקגו, אך לאחר שנתיים הפסיקה את לימודיה והחלה להיות פעילה בהפקות של התיאטראות המקומיים בשיקגו. במשך שש שנים עבדה ב-"תיאטרון שיקגו".
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]טלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1981, כאשר חזרה ללוס אנג'לס, עשתה את תפקידה הטלוויזיוני הראשון בסדרה "התוכנית של אלן בורשטין", והופיעה בתפקידים שונים בסדרות כגון "רצח במשיכת קולמוס". במשך השנים שיחקה בתפקידי אורח בסדרות רבות בהוליווד כגון: "פרייז'ר", "משתגעים מאהבה", "תהרוג אותי וזהו", "כנפיים" ו"נד וסטייסי". עוד בסוף שנות השמונים נבחנה לתפקיד "איליין", אחת הדמויות הראשיות בסדרה "סיינפלד" אולם לא התקבלה לתפקיד אלא לתפקיד אורח. בין השנים 1998–2006, גילמה את קארן ווקר - אחת הדמויות הראשיות בסדרה "ויל וגרייס", ועל תפקיד זה זכתה במספר פרסים והייתה מועמדת לזכיות כמעט לאורך כל שנות הסדרה. היא השתתפה גם כ-"שחקנית דיבוב" במספר סדרות אנימציה כגון: "באטמן: איש העטלף" ו"המלך היל".
כאשת בידור, לאחר סיום "ויל וגרייס", הנחתה החל מסוף שנת 2006 תוכנית אירוח על שמה: "התוכנית של מייגן מולאלי", אך זו בוטלה כבר בתחילת שנת 2007 עקב אחוזי צפייה נמוכים. בשנת 2006 הנחתה את טקס הפרסים לתוכניות מהעבר (שכבר לא מפיקים להן פרקים חדשים), הנערך על ידי רשת הכבלים האמריקאית "TV Land". לאחר-מכן המשיכה להופיע בתפקידי אורח במספר תוכניות טלוויזיה. כאשת יחסי ציבור, בשנת 2005 חשפה לציבור הרחב את הקומיקאי והשחקן ביל היידר, שבו הבחינה בזמן שעבד במסגרת להקה קומית בשם "Animals From The Future" ("חיות מהעתיד"), לאחר שביקשה ממפיק התוכנית "סאטרדיי נייט לייב" שיצרפו להשתתף במערכוני התוכנית.
בנוסף, מולאלי השתתפה בפרסומות בטלוויזיה לסוכריות M&M's, לאתר האינטרנט של חברת הנסיעות "CheapTickets" ("כרטיסים-זולים") ולמוצר של תחליף חמאה הנקרא: "!I Can't Believe It's Not Butter" ("אני לא מאמין שזו לא חמאה!"), פרסומת שבה היא שרה ורוקדת. במקביל ולאחר-מכן, המשיכה להופיע בתפקידי אורח בסדרות "בוסטון ליגל" ו-"נשות הקמפוס" בשנת 2007, רוק 30 בשנת 2008, והתארחה בתוכנית המציאות של קתי גריפין בשם: "Kathy Griffin: My Life on the D-List" (בתרגום חופשי: "קתי גריפין: חיי כידוענית סוג ז'") בסוף שנת 2008. בשנת 2009 שיחקה באחד התפקידים הראשיים בקומדיה "In the Motherhood", אך זו קיבלה ביקורות שליליות ואחוזי צפייה נמוכים, וירדה מהמסך כבר לאחר שלושה חודשים שבהם שודרו 5 פרקים בלבד (מתוך 7 פרקים שהופקו). מולאלי מבצעת בתפקיד משני את קול האם של הדמות הראשית של השחקן ניל פטריק האריס בסדרה "איך פגשתי את אמא". שיחקה גם כאמא של פני בסדרה "הכול לטובה".
בשנת 2013 שיחקה למספר פרקים בסדרה הקומית "טיפול אונליין" ברשת שואוטיים בכיכובה של ליסה קודרו.
קולנוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1983 שיחקה לראשונה בקולנוע, בתפקיד קטן בסרט "Risky Business". היא שיחקה בתפקידים נוספים וגדולים יותר בסרטים "Stealing Harvard", "Anywhere but Here" ובסרט הקומדיה "Rebound" בכיכובו של מרטין לורנס. בשנת 2001 שיחקה באחד התפקידים הראשיים בסרט ""Monkeybone". בשנת 2009 שיחקה באחד התפקידים הראשיים בסרט "תהילה" המהווה גרסה מחודשת לסדרה ולסרט תהילה. בנוסף, השתתפה כ-"שחקנית דיבוב" במספר סרטי אנימציה: בשנת 1994 דיבבה ב"הפלינסטונס", גרסה קולנועית לסדרה "משפחת קדמוני", בשנת 2004 דיבבה ב-"Teacher's Pet" ("מחמד המורה"),בשנת 2005 שיחקה בקומדיה "ריבאונד", ובשנת 2007 ב"כוורת בסרט".
בשנת 2013 שיחקה בדרמת הנעורים זוכת הפרסים "מלכי הקיץ" של הבמאי ג'ורדן ווגט-רוברטס.
בשנת 2017 שיחקה בסרט הדרמה קומי-ביוגרפי "חי בסרט", שביים, הפיק ושיחק בו בתפקיד ראשי ג'יימס פרנקו. בשנת 2019 שיחקה בסרטו של ריצ'רד לינקלייטר "איפה את, ברנדט".
תיאטרון
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1994 שיחקה לראשונה בתיאטראות ברודוויי בניו יורק כשגילמה את הדמות "מארטי" בהפקה תיאטרלית מחודשת לסרט גריז, שבה שיחקה לצד רוזי אודונל. משנת 1995 ועד 1996, במשך 548 הצגות של המחזה "איך להצליח בעסקים מבלי להתאמץ" – גילמה את אחד התפקידים הראשיים בדמות "רוזמרי", מזכירתו של הדמות הראשית "פינץ", אשר גולמה על ידי מתיו ברודריק. מסוף שנת 2007 כיכבה במחזמר "פרנקנשטיין הצעיר" של מל ברוקס בדמות "אליזבת'", ארוסתו של הדמות הראשית "דוקטור פרונקנשטין". דמות "אליזבת" התפרסמה לאחר שגולמה על ידי Madeline Kahn בסרט בעל אותו שם משנת 1974 שעליו מבוסס המחזמר. שיחקה גם בתפקיד פולי במחזמר "אופרה בגרוש". לאחרונה עובדת מולאלי על מחזה מוזיקלי חדש שיעלה ב-"ברודוויי" בשם: "קארן: המחזמר", שבו תגלם שוב את קארן ווקר מ-"ויל וגרייס". בנוסף, היא צפויה לגלם את דמות "קלואי האדוק" במחזה המהווה הפקה מחודשת ל-"שפתיים יחד, שיניים לחוד" ("Lips Together, Teeth Apart").
בתיאטראות בלוס אנג'לס הופיעה בשנת 1999 במופע-יחיד משלה בשם "יקירי" ("Sweetheart"), בשנת 2000 בהצגה "The Berlin Circle" בתפקיד שעליו זכתה בפרסי תיאטרון נחשבים, ובשנת 2003 בהצגת הקומדיה הפוליטית "Mayhem" שהועלתה בממסד "תיאטרון חדר העדות" ("Evidence Room theater"). מולאלי גם חברה בחברת "תיאטרון חדר העדות".
מוזיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מולאלי גם שרה בלהקה משלה הנקראת "דה סוּפרים מיוּזיק פרוגרם". הלהקה הוציאה שלושה אלבומים: "The Sweetheart Break-In", "Big as a Berry" ו-"Free Again!" בשנת 2007. לסדרה "ויל וגרייס" הופק פסקול בשם: "ויל וגרייס: תנו למוזיקה לצאת!" ("Will & Grace: Let the Music Out!"), ומולאלי הקליטה לפסקול זה דואט עם הזמרת קארלי סימון, בשם "הדבר הנכון לעשות" ("The Right Thing To Do"). היא גם הקליטה דואט עם זמר הרוק המצליח מיט לוף. בנוסף, היא שרה במספר טקסי פרסים נחשבים ולהופיע במערכונים שונים בטקסים ובתוכניות, שבהם היא שרה.
כמו כן, הרבה מתפקידיה בתיאטרון הם במחזות מוזיקליים שבהם היא גם שרה וגם משחקת, כמו גם בפרסומות שעשתה בטלוויזיה שבהן היא שרה. במחזמר "פרנקנשטיין הצעיר" ביצעה על הבמה שלושה שירים: "Please Don't Touch Me," "Deep Love" ו-"Surprise" ושרה באלבום שהופק למחזה בשיתוף צוות השחקנים.
זכיות ומועמדויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]על תפקידה בטלוויזיה בסדרה "ויל וגרייס" הייתה מועמדת לפרס אמי בקטגוריה "שחקנית משנה בסדרה קומית" שבע שנים ברציפות, משנת 2000 עד שנת 2006, וזכתה פעמיים, בשנת 2000 ובשנת 2006. כמו כן, זכתה בפרס גילדת שחקני המסך בקטגוריה "ההופעה הטובה ביותר של שחקנית בסדרת קומדיה" בשנים 2002 ו-2003, וזכתה יחד עם שלושת השחקנים הראשיים האחרים בסדרה באותו פרס בקטגוריה "ההופעה הטובה ביותר של צוות שחקנים בסדרת קומדיה" בשנת 2000. בנוסף, הייתה מועמדת בין השנים 2000–2003 לזכייה בפרס גלובוס הזהב בקטגוריה "שחקנית המשנה הטובה ביותר בסדרה, במיני-סדרה או בסרט-טלוויזיה".
על תפקידה בתיאטרון במחזה "The Berlin Circle" בשנת 2000, זכתה ב-"פרס התיאטרון השבועי של לוס אנג'לס" ובפרס "ווסט גארלאנד בק סטייג'" (בתרגום חופשי: "אחורי הקלעים של מערב גארלאנד").
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מולאלי מתגוררת באזור "ווסט הוליווד" בלוס אנג'לס עם בעלה השחקן ניק אופרמן (שהופיע בתפקיד אורח בעונה הרביעית של "ויל וגרייס"). בזמן לימודיה בקולג' יצאה עם השחקן ויליאם ה' מייסי. באמצע שנות התשעים נישאה למייצג האמנים מייקל Katcher, ובשנת 2003 נישאה שנית לאופרמאן.
בריאיון למגזין "Advocate" אמרה: "אני מחשיבה עצמי כדו-מינית, והפילוסופיה שלי היא שכולם נולדים כאלו." בראיון אחר כמה שנים מאוחר יותר טענה כי לא העידה כך על עצמה כפי שהיא כעת, אלא שהתכוונה כי לכולם יש תכונה מולדת של משיכה לשני המינים, כמו גם צדדים גבריים ונשיים באישיותם.[1]
בשנת 2003 התחתנה מולאלי עם השחקן ניק אופרמן והופיעה כגרושתו השנייה בסדרה מחלקת גנים ונוף.
אפיונה כשחקנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]אף על פי שלקולה מנעד גבוה באופן טבעי, פיתחה מנעד אף גבוה יותר בהתאם לגילום קארן ווקר בסדרה "ויל וגרייס", שהיא דמות קולנית מלאת מרץ ושמחת חיים הנוהגת לדבר מהר, בתור אישה עשירה ומתנשאת שנוהגת לעשות דברים הנחשבים קיצוניים כמו בליעת כדורים שונים ושתיית אלכוהול במהלך היום. רק בפרק הראשון של הסדרה דיברה בקולה הטבעי. כמו כן, היא נוהגת לשחק עם מנעד קולה ולשנותו בתחום נרחב בקריירה שלה, כשהיא דיבבה עד היום וממשיכה לדבב מגוון דמויות בסדרות ובסרטי אנימציה. גם בסרט הגרסה המחודשת של "תהילה", היא משחקת בתפקיד מורה לפיתוח קול לכיתת תלמידים בבית הספר לאמנויות שבמרכז עלילת הסרט. כל ביטויי יכולת כוונון הקול שלה בתפקידיה בקולנוע ובטלוויזיה מקשרים כך גם ליכולת השירה שלה ולקריירת השירה שלה לצד קריירת המשחק.
המרץ וההתנהגות המוחצנת והקיצונית שלה בדמות קארן ווקר, מתבטאים בשיאם כשהם מתקשרים לאנרגיה המינית שיש בדמות, כאשר יש סצנות מיניות או בעלות רמיזות מיניות רבות סביב דמותה בסדרה. כך היא מתנשקת במספר מצבים עם דמויות רבות, גם גבריות וגם נשיות. בפרק שבו שיחקה בתפקיד אורח בסדרה "כנפיים", גילמה דמות של אישה ששכבה עם מספר גדול מאוד של גברים, ותוך שהיא יוצאת עם אחת הדמויות הראשיות בסדרה, מעירות שאר הדמויות כולל דמותה שלה הערות אשר מראות את הניסיון המיני הרב שלה. גם בסדרה "In the Motherhood" גילמה דמויות אימהיות על בסיס סיפורים אמיתיים שקיבלה מנשים שהן אימהות, אך גם כדמות אימהית בסדרה זו ובמספר תפקידים אחרים, נעשה ניצול של מצבים קומיים כשהיא מתנהגת בצורה משוחררת לעיתים וגם כדמות אימהית עוסקת בנושאים מיניים בצורה משעשעת.
הגדרת משחקה כמשחק במגדר
[עריכת קוד מקור | עריכה]במספר מצבים מתנשקת בתור קארן ווקר עם הדמות הנשית הראשית בסדרה "ויל וגרייס" בשם גרייס אדלר, ואף נוגעת במקומות בגופה ומנסה להביא למצב שזו תיגע בגופה שלה, ובאופן כללי נוקטת ברמיזות מיניות רבות כלפיה. מולאלי גם שיחקה בסצנה בסדרה שבה היא והזמרת מדונה (שהתארחה בתפקיד אורח), רוקדות במועדון ותוך כדי הריקוד נצמדות זו לזו וממששות האחת את גופה של השנייה. ישנן גם מספר סצנות לכל אורך הסדרה של ניסיונותיה למגעים מיניים, או דיבוריה אודות מגעים מיניים, עם דמות העוזרת הקשוחה והחסונה האישית שלה בשם "רוזריו", שאליה היא נוטה לפעמים להתייחס כאל גבר עקב מראה והתנהלותה. באופן כללי, בתוך מצע הדמויות והמצבים של סדרה שאחד מנושאיה העיקריים הוא הומוסקסואליות, מתייחסת בדמות קארן ווקר פעמים רבות לדמויות גבריות מסוימות כאל נשים, ולדמויות נשיות מסוימות כאל גברים, יחד עם טשטוש הזהות המינית בדמותה שלה.
גם בסדרה "כריסטין הישנה" גילמה מולאלי בתפקיד אורח דמות בעלת מרץ ומטען מיני בפרק שעסק בין השאר בהגדרת זהות מינית. באותו פרק מסוים הדמות המגולמת על ידי השחקנית ג'וליה לואיס דרייפוס גרה עקב מצב מסוים עם אישה אחרת, ובאחת הסצנות זו מנסה לשכנע את הדמות המגולמת על ידי מולאלי שאינה לסבית כפי שזה נראה לה. אז דמותה של מולאלי דווקא מתנפלת עליה בנשיקה תוך מישוש גופה.
כך משחקת מולאלי במספר סדרות בעלות מצבים עם אופי מיני, הכוללים פעמים רבות מצבים חד-מיניים, וכך באמצעות משחקה היא משחקת פעמים רבות על תחום המיניות והמגדר, בטשטוש זהויות מיניות. כך משחקה בעיקר בטלוויזיה גם מתקשר להשקפתה שלה במציאות, כי אנשים נולדים דו-מיניים.
פילמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קולנוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "הילד שאף אחד לא רצה" (1981) - סרט טלוויזיה של CBS
- "Risky Business" (1983)
- "Once Bitten" (1985)
- "Last Resort" (1986)
- "About Last Night..." (1986)
- "Queens Logic" (199 1)
- "הפלינסטונס" (דיבוב) (1994)
- "The Pact" (1998)
- "Anywhere But Here" (1999)
- "Best Man in Grass Creek" (1999)
- "הכל ביחד" (2000)
- "Speaking of Sex" (2001)
- "Monkeybone" (2001)
- "לימודים גנובים" (2002)
- "חיית המחמד של המורה" (דיבוב) (2004)
- "ריבאונד" (2005)
- כוורת בסרט (דיבוב) (2007)
- "תהילה" (2009, הפקה מחודשת לסדרה ולסרט תהילה משנות השמונים)
- "למה לצפות כשאתם מצפים" (2012)
- "מרוסקת" (2012)
- "מלכי הקיץ" (2013)
- "החבר הטוב ביותר" (2013)
- "אלכסנדר והיום האיום והנורא והגרוע והלא טוב בכלל" (2014)
- "פגישה והחלפה" (2014)
- "למה דווקא הוא?" (2016)
- "Infinity Baby" (2017)
- "Oh Lucy!" (2017)
- "חי בסרט" (2017)
- "איפה את, ברנדט" (2019)
- "Crush " (2022)
- "דיקס: המיוזיקל" (2023)
- First Time Female Director (2023)
- "Summering" (TBA)
טלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סיינפלד(1993) - תפקיד אורח
- הפריצה (2012)
- אי שם (2013) - דיבוב
- השוטר גרזן (2015-2013) - דיבוב
- אתה, אני והאפוקליפסה (2015)
- מימד 404 (2017)
- The Great North (2021-הווה; דיבוב)
- Reservation Dogs (2022)
- פרסי ג'קסון והאולימפיים (TBA)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של מייגן מולאלי
מייגן מולאלי, ברשת החברתית פייסבוק
מייגן מולאלי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
מייגן מולאלי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
מייגן מולאלי, באתר AllMovie (באנגלית)
מייגן מולאלי, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
מייגן מולאלי, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
מייגן מולאלי, באתר AllMusic (באנגלית)
מייגן מולאלי, באתר MusicBrainz (באנגלית)
מייגן מולאלי, באתר Discogs (באנגלית)
מייגן מולאלי, באתר Songkick (באנגלית)
מייגן מולאלי, באתר בילבורד (באנגלית)- ביוגרפיה, קליפים והאזנה לשיריה במסגרת להקתה, ובמסגרת סדרות ומחזות מוזיקליים
- נועה רובין, ג'אסט קארן: מייגן מולאלי מביאה את "וויל וגרייס" לברודווי, באתר nrg, 26 באוקטובר 2009
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
| פרס אמי לשחקנית משנה מצטיינת בסדרת קומדיה | ||
|---|---|---|
| 1953–1975 | ויויאן ואנס (1953) • אודרי מדוז (1954) • נאנט פברי (1955) • פאט קרול (1956) • אן ב. דייוויס (1957) • אן ב. דייוויס (1959) • אליס פירס (1966) • פרנסס באווייר (1967) • מריון לורן (1968) • קארן ולנטיין (1970) • ואלרי הרפר (1971) • ואלרי הרפר / סאלי סטראתרס (1972) • ואלרי הרפר (1973) • קלוריס ליצ'מן (1974) • בטי וייט (1975) | |
| 1976–2000 | בטי וייט (1976) • מרי קיי פלייס (1977) • ג'ולי קאוונר (1978) • סאלי סטראתרס (1979) • לורטה סוויט (1980) • איילין ברנן (1981) • לורטה סוויט (1982) • קרול קיין (1983) • ריאה פרלמן (1984) • ריאה פרלמן (1985) • ריאה פרלמן (1986) • ג'קיי הארי (1987) • אסטל גטי (1988) • ריאה פרלמן (1989) • ביבי ניווירת' (1990) • ביבי ניווירת' (1991) • לורי מטאקלף (1992) • לורי מטאקלף (1993) • לורי מטאקלף (1994) • כריסטין ברנסקי (1995) • ג'וליה לואי-דרייפוס (1996) • קריסטן ג'ונסטון (1997) • ליסה קודרו (1998) • קריסטן ג'ונסטון (1999) • מייגן מולאלי (2000) | |
| 2001–הווה | דוריס רוברטס (2001) • דוריס רוברטס (2002) • דוריס רוברטס (2003) • סינת'יה ניקסון (2004) • דוריס רוברטס (2005) • מייגן מולאלי (2006) • ג'יימי פרסלי (2007) • ג'ין סמארט (2008) • קריסטין צ'נוות' (2009) • ג'יין לינץ' (2010) • ג'ולי בואן (2011) • ג'ולי בואן (2012) • מריט ויבר (2013) • אליסון ג'ני (2014) • אליסון ג'ני (2015) • קייט מקינון (2016) • קייט מקינון (2017) • אלכס בורסטיין (2018) • אלכס בורסטיין (2019) • אנני מרפי (2020) • האנה וודינגהם (2021) • שריל לי ראלף (2022) • איו אדבירי (2023) • ליזה קולון-זייאס (2024) | |
| פרס גילדת שחקני המסך לשחקנית הטובה ביותר בסדרה קומית | ||
|---|---|---|
| 1994-2000 | הלן האנט (1994) • כריסטין ברנסקי (1995) • ג'וליה לואי-דרייפוס (1996) • ג'וליה לואי-דרייפוס (1997) • טרייסי אולמן (1998) • ליסה קודרו (1999) • שרה ג'סיקה פרקר (2000) | |
| 2001-2010 | מייגן מולאלי (2001) • מייגן מולאלי (2002) • מייגן מולאלי (2003) • טרי האטצ'ר (2004) • פליסיטי האפמן (2005) אמריקה פררה (2006) • טינה פיי (2007) • טינה פיי (2008) • טינה פיי (2009) • בטי וייט (2010) | |
| 2011-היום | בטי וייט (2011) • טינה פיי (2012) • ג'וליה לואי-דרייפוס (2013) • אוזו אדובה (2014) • אוזו אדובה (2015) • ג'וליה לואי-דרייפוס (2016) • ג'וליה לואי-דרייפוס (2017) • רייצ'ל ברוסנהאן (2018) • פיבי וולר-ברידג' (2019) • קתרין אוהרה (2020) • ג'ין סמארט (2021) • ג'ין סמארט (2022) • איו אדבירי (2023) | |
| ויל וגרייס | ||
|---|---|---|
| יוצרים | דייוויד כהן • מקס מוצ'ניק | 
|
| שחקנים | אריק מקורמק • דברה מסינג • מייגן מולאלי • שון הייז • שלי מוריסון • גארי גרובס • מייקל אנגרנו • לזלי ג'ורדן | |
| דמויות | ויל טרומן • גרייס אדלר • קארן ווקר • ג'ק מק'פרלנד • רוזאריו סלזר • דמויות משנה | |
- שחקניות תיאטרון אמריקאיות
- זוכי פרס גילדת שחקני המסך - שחקנים
- להט"בים אמריקאים
- מדבבות אמריקאיות
- שחקניות קולנוע וטלוויזיה אמריקאיות
- שחקני קולנוע וטלוויזיה אמריקאים
- זמרות אמריקאיות
- זמרים אמריקאים
- זוכי אמי בפריים טיים: שחקנית משנה בקומדיה
- זוכי אמי בפריים טיים: שחקן משנה בקומדיה
- אמריקאיות שנולדו ב-1958
- אמריקאים שנולדו ב-1958
- זוכי פרס לוסי