משה גיאת

משה גיאת

לידה	29 באוגוסט 1955 (בן 69) שכונת התקווה, תל אביב
מוקד פעילות	ישראל
סוגה	מוזיקה מזרחית זמר עברי
שפה מועדפת	עברית
פרופיל ב-IMDb

משה גיאת (נולד ב-29 באוגוסט 1955) הוא זמר ישראלי. הוא פרץ לתודעה בתחילת שנות ה-80 ולאורך הקריירה שלו הוציא מעל ל-20 אלבומים.

ביוגרפיה

גיאת נולד בשכונת התקווה שבתל אביב, למשפחה של יוצאי תימן, לשושנה ולאברהם גיאת (שהיה חזן מפורסם בצנעא שבתימן). מגיל 8 הופיע במשותף באירועים עם עפרה חזה, רמי דנוך ואבנר גדסי. הוא הופיע גם עם אחיו התאום אהרן, שנהרג בגיל 14 בתאונת דרכים. כצמד זכו האחים בתחרות כישרונות צעירים מטעם מעריב לנוער וארגון ויצו. הוא שירת בצה"ל במקהלת הרבנות הצבאית והפך לסולן בלהקה. כמפקד הלהקה היה מי שקיבל לשורותיה בין היתר את הזמר ציון גולן. גיאת היה לזמר הראשון ממוצא תימני שהתקבל לשירות בלהקת הרבנות הצבאית. לאחר שחרורו מצה"ל החל ללמד מוזיקה בבתי ספר ממלכתיים-דתיים. לאחר מכן הוא הוציא את השיר "נורה נורה" שזכה להצלחה רבה, והביא לפריצתו לתודעה הציבורית.

בשנת 1977 עם שחרורו מצה"ל הקים יחד עם יהודה וסרמן את 'צמד הראשונים' והשניים הוציאו תקליט ובו שירים חסידיים בלחנים של וסרמן, משה מונה רוזנבלום, אבי מסלו וראובן סירוטקין.

ב-1979 יצא אלבום הסולו הראשון שלו "בשרו נא את הגאולה" בחברת התקליטים של האחים ראובני. באלבום ביצע גיאת שירים מן התפילה, במסורת הספרדית והתימנית.

ב-1980 יצא בחברת התקליטים "קוליפון" אלבומו השני של גיאת במהדורת קלטת עם השם "משה גיאט - להיטים" (שם המשפחה נכתב בטעות ב-ט'). בקלטת ביצע גיאת חידושים ללהיטים מזרחיים ישנים עם להקה שכללה קאנון, בוזוקי וכלי מיתר.

באפריל 1982 השתתף בפסטיבל הזמר המזרחי עם השיר "חלומות" שכתב והלחין אביהו מדינה. השיר זכה לתחייה מחודשת כאשר שימש כשיר הנושא לאלבום של הראשון של "הפרויקט של רביבו".

ב-1984 השתתף בסרט "כאסח" לצד שורה של זמרים שהופיעו בתפקיד עצמם כאהרון עמרם, חיים משה, זוהר ארגוב וחופני כהן.

ב-1986 הוציא בחברת התקליטים של "האחים בן-מוש" את האלבום "שירת הזמיר". באלבום בלטו חידוש לשיר "רק אלייך", שבוצע במקור על ידי ג'ו עמר, וכן לשיר "בשרו נא את הגאולה" מתוך אלבומו הראשון של גיאת. עיבודי השירים נחלקו בין יגאל חרד ואריה ברקוביץ', ובהקלטות השתתפו גם משה בן-מוש בגיטרה מזרחית וחברי ״להקת ברוש".

ב-1987 הוציא את האלבום "לינה מנדולינה", שכלל את "לא רוצה אמריקה" ו"יעוייזי אל פילפלו". אריה ברקוביץ' והגיטריסט משה בן-מוש עיבדו את שירי האלבום.

בשנת 1988 גיאת נדון לחצי שנת עבודות שירות ולקנס בגין העלמת מס שביצע.

ב-1990 הוציא את אלבומו "תודה לאמא" בחברת התקליטים של "האחים ראובני". בין שירי האלבום בלטו "אוהב אוהב" (מילים: נעמי גיאת, לחן ספרדי), ושיר הנושא (מילים: יוני רועה, לחן: ג'אן אלכסנדרוני). אריה ברקוביץ' עיבד את שירי האלבום וניגן בקלידים, בס ותיכנות תופים. יחד עימו השתתפו בהקלטות גם יהודה קיסר וישי בן-צור בגיטרה 'מזרחית', אברהם פלדר ופטר ורטהיימר בכלי נשיפה, ונגנים נוספים.

באוגוסט 1993 הוציא את אלבומו ה-13 במספר - "כתר של זהב", שהכיל שירים מקוריים דוגמת "לרקוד נולדה", "קזנובה" ושיר הנושא (בכולם - למילים של אבי רן), "אביב ביבשת" (למילים של אברהם חלפי) וכן מחרוזות להיטים שלו של זוהר ארגוב, חיים משה ושל גיאת עצמו. חיים חדד עיבד את מרבית השירים, כאשר בנוסף אליו דודו מויאל עיבד שלושה שירים ורלף לויטן שיר אחד.

הזמר משה גיאת בצעירותו.

בדצמבר 1993 הוציא את אלבומו ה-14 "כינור דוד".

בעקבות תהליך של חזרה בתשובה והתקרבות לדת, הפסיק להופיע בפני קהל מעורב. מאמצע שנות ה-90 החל לפנות לקהל המסורתי-דתי ועבר להתגורר עם משפחתו בירושלים.

בינואר 1996 הוציא את אלבומו ה-16 "תעיתי כשה אובד" בעיבודם של ארנון אלמסי, יוחאי ג'רפי, וזוזו מוסא. האלבום כלל בעיקר שירים מסורתיים ועממיים וכן שני שירים מקוריים: "מזלי" (מילים: יוש גרנות, לחן: מישל בדיחי) ו"שמור אותי" (מילים: ארלט ספדיה, לחן: אביחי מליחי)

ב-1998 הוציא את האלבום "כתר" בעיבוד והפקה מוזיקלית של עמי כהן. את שיר הנושא כתב והלחין גיאת עצמו, וכן נכללו בו ביצועיו ל"אמא" שביצע במקור שימי תבורי, ו"אהבת רעיה רצוני".

גיאת היה פעיל רבות בשנות ה-80 וכונה "זמר קסטות". הוא זכה למעט הופעות בתקשורת, אך תקליטיו נמכרו רבות והוא נהג להופיע באירועים משפחתיים ובמועדוני הזמר המזרחי. בין שיריו הבולטים: "נורה נורה", "פעמון זהב", "נגילה הללויה" "יומה יומה", ו"השקיני יין". הוא הוציא מעל ל-20 אלבומים לאורך הקריירה. לאורך הקריירה הופיע בין היתר בתימניאדה ובפני קהילות יהודיות בעולם. גיאת שילב בין שירה תימנית מסורתית, שירה בעברית בסגנון עדות המזרח, מוזיקה חסידית ואף שר ביידיש.

דיסקוגרפיה

(רשימה חלקית)

• "צמד הראשונים" עם יהודה וסרמן - 1977
• "מתימן באהבה" - 1979
• "בשרו נא הגאולה" - 1979
• "בטוב וברע" - 1980
• "בשירה תימנית מקורית" - 1981
• "חלומות" - 1983
• שירת הזמיר - 1986
• "פעמון זהב" - 1987
• "לינה מנדולינה" - 1987
• "השקיני יין" - 1989
• "תודה לאמא" - 1990
• "כינור דוד" - 1993
• "להיטים של זהב" (אוסף) - 1995
• "תעיתי כשה אובד" - 1996
• "שומר ישראל" - 1998
• "להיטי זהב" (אלבום אוסף) - 2002
• "יש מנגינה" - 2004
• "כינור דוד" - 2004
• "חפלה עם משה גיאת" - 2005
• "אליאור" (מיני אלבום) - 2006
• "מצהלות" - 2008

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא משה גיאת בוויקישיתוף

• משה גיאת, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• משה גיאת, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
• משה גיאת, באתר שירונט
• משה גיאת, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• משה גיאת, דף שער בספרייה הלאומית
• משה גיאת ואחיו אהרון ז"ל - שלום לבן דודי - היכל התרבות 10 באוקטובר 1968
• יעקב בר-און, יורשו של ג'ו עמר, בעיתון מעריב, 21 בפברואר 1980
• איריס קול, קול מן העבר - פרק 11 - משה גיאת, בערוץ היוטיוב של כאן 11 - תאגיד השידור הישראלי
• ריקי בן בסט, "אני מחפש משקיע": לאן נעלם משה גיאת?, באתר nrg‏, 4 באוקטובר 2012
• יעקב בר-און, ‏משה גיאת: "מזוהר ארגוב אפשר היה לצפות להכל. סרט מתח וסיפור עצוב", באתר מעריב אונליין, 23 במאי 2019
• שילה פריד, עניין אישי עם משה גיאת, באתר ערוץ 7, 22 במאי 2020
• דודי פטימר, ‏בחזרה לסיפור חייו של משה גיאת, מכוכבי הזמר הים תיכוני, באתר מעריב אונליין, 12 בינואר 2024