משתמש:אריה בן שמן/ארגז חול 1
חיה ביהדות היא הגדרה כוללת לבעלי חיים ממחלקת היונקים שאינם גדלים מטבעם במקום ישוב[1].
בשונה מבהמה שמטבעה גדלה במקום ישוב[2].
אף שבתורה נקראת לעיתים החיה בשם בהמה ולהפך, קיימת במקורות חלוקה ברורה בנושא.
החלוקה בתורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המקום הראשון בתורה בו מוצאים אנו חלוקה בין בהמה לחיה הוא בתיאור בריאת העולם [3]
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ בְּהֵמָה וָרֶמֶשׂ וְחַיְתוֹ אֶרֶץ לְמִינָהּ וַיְהִי כֵן:
המקרא משתמש בהגדרה "נפש חיה" לכלל בעל החיים, ומחלק בין "בהמה" ל-"חיתו ארץ".
בבעלי החיים הכשרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בבעלי החיים הכשרים החלוקה היא בין החיות המבויתות הנקראות בהמה לבין החיות הפראיות הנקראות חיה.
כפי שמבאר האבן עזרא את הפסוק:
- בהמה - שהם עם בני אדם לצרכם לרכוב ולאכול.
- וחיתו ארץ - שהם בשדה שאין שם ישוב.
בבעלי החיים שאינם כשרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בבעלי החיים שאינם כשרים החלוקה היא בין אוכלי הבשר שנקראים חיה (בזואולוגיה הם מחלקת הטורפים), לצמחוניים המכונים בהמה.
חלוקה זו מופיעה בפירוש הרמב"ן על הפסוק הנ"ל:
- בהמה - הם המינים האוכלים עשב, בין ישובי בין מדברי.
- וחיתו ארץ - אוכלי הבשר יקרא חיות, וכלם יטרופו.
מיני החיות ביהדות
[עריכת קוד מקור | עריכה]החיות הכשרות לאכילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]החיות הכשרות היחידות[4] הם שבעה כפי שנכתב בתורה: [5]
אַיָּל וּצְבִי וְיַחְמוּר וְאַקּוֹ וְדִישֹׁן וּתְאוֹ וָזָמֶר:
- אַיָּל - הוא המין ממשפחת האייליים הידועה לנו.
- צבי - סוג בתת משפחת הצבאיים שבמשפחת הפריים.
- יחמור - מין וסוג יחיד במשפחת האייליים.
- אקו - יעל, לפי דעת ראשוני מפרשי התורה והתלמוד[6].
- דישון - ראם[7]
- תאו - לפי דעה בתלמוד בבלי זהו שור הבר ויש דעות שהוא מין אחר[8].
- זמר - לא נמצא לו תיאור במקורות, יש המזהים אותו בימינו עם הג'ירף.
החיות שאינן כשרות לאכילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]השלכות החלוקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לחלוקה זו ביהדות בין חיה לבהמה השלכות הלכתיות רבות ומגוונות.
- האיסור אותו ואת בנו - שלא לשחוט ביום אחד, אינו נוהג בחיה.
- בכור - קדושת בכור אינה נוהגת בחיה.
- בשר בחלב - מהתורה אינו נוהג בחיה, (אסור מדרבנן).
- זרוע לחיים וקיבה - שמצוה לתת לכהן, אינה נוהגת בחיה.
- חֵלב - איסור אכילתו אינו בחיה.
- כיסוי הדם - מצווה זו נוהגת רק בחיה ועוף.
- מעשר בהמה - אינו נוהג בחיה.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ספר שנות אליהו להגאון מווילנא על משניות מסכת כלאיים פרק ח' משנה ו'.
- ^ פירוש המשניות להרמב"ם מסכת אהלות פרק ח' משנה א'.
- ^ בראשית פרק א' פסוק כ"ד
- ^ משנה תורה להרמב"ם הלכות מאכלות אסורות פרק א' הלכה ח'.
- ^ דברים פרק י"ד פסוק ה'.
- ^ תרגום אונקלוס על הפסוק הנ"ל, פירוש התוספות על מסכת ראש השנה דף כ"ו עמוד ב' ד"ה של יעל.
- ^ תרגום אונקלוס הנ"ל
- ^ מסכת חולין דף פ' עמודא א'.
