משתמש:Duke.of.spacingham /ארגז חול/רשומות הבמבוק
(שילוב תוספות מהויקיפדיה הסינית ב"רשומות הבמבוק")
רשומות הבמבוק (בכתב סיני: 竹書紀年; בפין-יין: Zhúshū Jìnián) הן כרוניקה מסין העתיקה. הן פותחות בזמנים הקדומים המיתיים (הקיסר הצהוב, 2497 לפנה"ס עד 2398 לפנה"ס) ומגיעות עד לזמנו של שְׂיָאנְג מלך ווי (魏襄王; wei xiang wang) אשר חי בתקופת המדינות הלוחמות (המאה ה-5 לפנה"ס עד 221 לפנה"ס), ומתרכזות בעיקר בהיסטוריה של מדינת וֵיי (魏; Wei).
הרשומות מכילות 13 חלקים והן אחד משלושת הטקסטים החשובים ביותר העוסקים בסין העתיקה. השניים האחרים הם הדְזְווֹ גְ'ווָאן (Zuo Zhuan) הקדום יותר, ו"שְה-גִ'י ("רשומות ההיסטוריון"; 史记; Shǐjì), המאוחר יותר.
מקור הטקסט
[עריכת קוד מקור | עריכה]הטקסט המקורי נקבר עם אָן-שִׂי מלך ויי (מת בשנת 296 לפנה"ס או 243 לפנה"ס), ונתגלה מחדש באותו קבר ב-281 לספירה (שושלת ג'ין המערבית; 西晋) על ידי שודד הקברים בּוּ-ג'וּן. משום כך שרדו הרשומות את שריפת הספרים הגדולה של הקיסר הראשון. הרשומות, כמו ספרים אחרים שנתגלו באותו קבר, נכתבו על פיסות במבוק; פיסות במבוק היו משטח הכתיבה המקובל בתקופת המדינות הלוחמות, וזה גם המקור לשמו של החיבור.
רשומות הבמבוק אינם הטקסט היחיד שנמצא באותו קבר. מדובר באוסף שקיבל את השם גִ'י ג'ונְג שׁוּ (汲塚書; Jí zhŏng shū), וכולל את ה"גְווֹ יוּ" (國語; Guo yu ואת ה"יִי גִ'ינְג" (易經; Yi jing).
הגירסה הראשונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רשומות הבמבוק כבר אבדו בימי שושלת חאן. בשנת 297 בשושלת גִ'ין המערבית נשדד קברו של מלך ווי (המצוי באיזור מחוז חנאן של היום), ועם מעצרם של השודדים נחשפה גם הכמות הגדולה של פיסות הבמבוק שהיו בקבר. סין של אותה תקופה ייחסה חשיבות רבה לתגלית, והמלך ווּ מגִ'ין (晉武帝) ציווה על שׂוּ'ן שׂ'וּ (荀勗) המפקח על הארכיון ועל חֶה גְ'יָאו (和嶠) דובר הארכיון את האחריות על תרגום הספר העתיק (התרגום נדרש משום שהיו לא מעט הבדלים בין הכתב של מדינת וֵיי לחותם הקטן של מדינת צִ'ין אשר שימש הבסיס לכתיבה הסינית המקובלת). אורכה של כל פיסת במבוק היה כ80 ס"מ, ועליה היו 40 סימנים, ובסך הכל 30 פרקים. החלק "רשומות מדינת גִ'ין" מתחיל לאחר שעבר המלך פִּינְג מג'וֹאוּ (周平王) מזרחה , והחלק "רשומות מדינת וֵיי" מתחיל בתקופת המדינות הלוחמות לאחר חלוקת מדינת ג'ין (770-426 לפנה"ס). התקופה בה נמצאו הרשומות היתה תקופת התהפוכות הפוליטיות של מלחמת שמונה הנסיכים, במהלכן נהרג סגן המזכיר וֵיי חֶנְג (衛恆) שעסק באותו זמן בבדיקת הטקסט, והדבר פגע פגיעה משמעותית בקצב סידורו. עוזר הלישכה שׁוּ שִׂי (束皙) הוא שסיים את המלאכה. משסיים לבסוף הפקיד האחראי את סידור הרשומות ההסטוריות, נתן להן את השם "רשומות הבמבוק".
הגרסאות שנמצאות בידינו כיום
[עריכת קוד מקור | עריכה]עד תקופת שושלת סונג, "רשומות הבמבוק" שסודרו בתקופת שושלת ג'ין אבדו שוב. מספר מלומדים מתקופת שושלת צ'ינג חיפשו את הטקסט של "רשומות הבמבוק" באינספור ציטוטים מיצירות ומדברי פרשנות שנוצרו בשושלת ג'ין ואילך, ותוצר החיפושים הללו נקרא "רשומות הבמבוק העתיקות". "עתיקות" בא בהתייחס לאלו ה"מודרניות" - עם תום תקופת שלטונו של הקיסר גְ'יָאגִ'ינְג ממינג (嘉靖, 1507-1567) הופיעו שני כרכים ששמם היה "רשומות הבמבוק", וקיבלו את הכינוי "רשומות הבמבוק המודרניות". בשל מקורן הלא-ברור, סגנונן הספרותי וההבדלים בינן לבין הציטוטים שנעשו מרשומות הבמבוק במהלך ההסטוריה, תמיד נחשבו "רשומות הבמבוק המודרניות" לזיוף שיצר אדם בן זמנן של שושלות יואן או מינג, אף כי קיימים גם מלומדים המשוכנעים באותנטיות שלהן. לדוגמה, החוקר האמריקאי שונסי (Shaughnessy) מאמין כי ההבדלים הרבים בסגנון הכתיבה בין "רשומות הבמבוק המודרניות" ל"רשומות הבמבוק העתיקות" פרי איסופם של מלומדי צ'ינג, נובע מכך שמדובר בתוצרים נפרדים של שתי עבודות עריכה ואיסוף שונות בתקופת שושלת ג'ין.
השלכות על הבנת ההסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רשומות הבמבוק הביאו לטלטלה בקרב ההסטוריוגרפים עם הימצאם, שכן החומר המתועד בהם היה שונה מן המסופר ב"רשומות ההיסטוריון" לא רק ברמת התוכן, אלא גם ברמת הערכים המספריים. ברשומות הבמבוק תועדו ההפיכות עקובות מדם ועימותים הצבאיים משושלת שְׂיָה ועד תקופת המדינות הלוחמות. לדוגמה, על פי הרשום ב"רשומות ההסטוריון"[1], שלוש שנים לאחר שטָאי גְ'יָה משושלת שאנג (商朝太甲) נכלא בידי יִי יִין (伊尹), ראה יִי יִין כי טָאי גְ'יָה תיקן דרכיו ומסר לידיו את הנהגת המדינה. ומשחזר זה לשלטון, ספג תוכחות רבות ונעשה לשליט יעיל האוהב את עמו, ולחכם המשקיע את כל כולו באמנות השלטון. זאת כאשר מרשומות הבמבוק עולה תמונה שונה לגמרי: לאחר שיִי יִין הדיח את טָאי גְ'יָה, הוא הכתיר עצמו למלך, אך שבע שנים מאוחר יותר שב טָאי גְ'יָה בחשאי, הרג את יִי יִין ומינה את בניו, יִי גְ'ה (伊陟) ויִי פֶן (伊奮) לממשיכי בית אביהם. אולם על פי עצמות הניחוש שנמצאו בחפירות ארכיאולוגיות, המשיכה שושלת שאנג את פולחן האבות ליִי יִין עד שנותיה האחרונות. עקב כך יש אשר מפקפקים בכך שרישומי ההסטוריה ברשומות הבמבוק משקפות את המציאות.
מאחר ש"רשומות ההסטוריון" נכתבו במבנה של סיפורים במסגרת ביוגרפיות, הופעתן של רשומות הבמבוק איפשרה לבחון את תוכנן של רשומות ההסטוריון מזוית נוספת, כפי שמבטאות הרשומות "טאי ג'יה הרג את יי יין" אשר נבחנה לעיל, "וֶן דִינְג (文丁) הרג את גִ'י לִי(季歷)" אשר מתייחסת למלך משושלת שאנג אשר הרג את אביו של מייסד שושלת ג'ואו, ו"חֶה דוכס גונְג (共伯和) התערב במלוכה" המתייחסת למרידה בתחילת שושלת ג'ואו, שכולן שונות מאוד מהמוזכר בספרי ההסטוריה. הרשומה "בשנתו הראשונה של המלך יִי (懿王), זרחה השמש פעמיים בגֶ'נְג..." מתוך רשומות הבמבוק יכולה להצביע על ליקוי החמה אשר התרחש מוקדם בבוקר ב21 לאפריל בשנת 899 לפנה"ס, ולפיכך יכולה להצביע על תאריך עליתו לשלטון של המלך יִי מג'ואו (周懿王). (יצויין כי ישנם מלומדים המטילים ספק ברישום הזה). וָאנְג גְווֹוֵיי (王國維, 1877-1927) בספרו "אימותים מודרניים של רשומות הבמבוק" מצביע על כך שליקוי החמה שמיוחס ב"ספר השירים" (詩經·小雅) וב"ספר החדש של טאנג" (新唐書·歷志) לתאריך שנחשב כיום שנתו השישית של המלך יוּאוּ מג'ואו (776 לפנה"ס), הוא למעשה ליקוי חמה לא מתוארך מתקופת שושלת ג'ואו אשר בתקופת שושלת טאנג הסיקו את תיארוכו מחישוב לאחור.
הערות
[עריכת קוד מקור | עריכה]החוקר היפני קאצוהיסה פוג'יטה הטיל ספק בכך שהקבר בו נמצאו פיסות הבמבוק היה קברו של מלך ווי, בציינו כי מיקומו סמוך לגבול בין מדינת ווי למדינת גָ'או, מיקום שאינו סביר לבניית קבר של שליט. הוא מאמין כי המקום הוא למעשה איזור קבורה של אצילים ממדינת ווי.[2]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 朱淵清,三.汲冢書:編年古史《竹書紀年》,《再現的文明—中國出土文獻與傳統學術》,中國:華東師範大學出版社,2001年。
- 藤田胜久:《史记战国史料研究》,上海古籍出版社,2008年。
- (清)朱右曾輯(民國)王國維較補:《古本竹書紀年輯校》,遼寧教育出版社,1997年。
- 方詩銘、王修齡:《古本竹書紀年輯證(修订本)》,上海古籍出版社,2005年。
- Nivison, David S., Early Chinese Texts. A Bibliographical Guide (Loewe, Michael, ed.) p.39-47, Berkeley: Society for the Study of Early China, 1993, ISBN 1-55729-043-1.
- Shaughnessy, Edward L., 'The Editing and Editions of the Bamboo Annals', in: ibid, Rewriting Early Chinese Texts, Albany (State University of New York Press) 2006, ISBN 0-7914-6643-4.
- Nivison, David S., (倪德衛), The Riddle of the Bamboo Annals (竹書紀年解謎), Taipei (Airiti Press) 2009, ISBN 978-986-85182-1-6. 內容 三民書局, Airiti Press, Amazon or 電子書, 或倪德衛總結這.
- SHAO, Dongfang, (邵東方), Critical Reflection on Current Debates about The Bamboo Annals, 台北 (Airiti Press) 2010, ISBN 978-986-85182-9-2. For the content Airiti Press, 三民書局, 電子書.
- Nivison, David S., 'The Dates of Western Chou', in: Harvard Journal of Asiatic Studies 43 (1983) pp. 481-580.
- Nivison, David S., The Key to the Chronology of the Three Dynasties. The "Modern Text" Bamboo Annals, Philadelphia (Department of Asian and Middle Eastern Studies, University of Pennsylvania) 1999, Sino-Platonic Papers 93. 點 這總結.
- Shaughnessy Edward L., 'On the Authenticity of the Bamboo Annals', in: Before Confucius. Studies in the Creation of the Chinese Classics, Ithaca (SUNY Press) 1997, ISBN 0-7914-3378-1, pp.69-101, 點 這.:Also published in: Harvard Journal of Asiatic Studies vol. 46 (1986), pp. 149-180.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ רשומות ההסטוריון, http://chinese.dsturgeon.net/text.pl?node=4540&if=en#n4553
- ^ 藤田胜久:《史记战国史料研究》,上海古籍出版社,2008年。