לדלג לתוכן

נשיא ניגריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נשיא ניגריה
President of Nigeria
בולה טינובו, הנשיא הנוכחי של ניגריה
בולה טינובו, הנשיא הנוכחי של ניגריה
איוש נוכחי בולה טינובו (אנ')
תחום שיפוט ניגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מעון אסו וילה
מושב המשרה אבוג'ה
משך כהונה קצוב 4 שנים עם אפשרות לכהונה נוספת
ייסוד המשרה 1 באוקטובר 1963
איוש ראשון ננמדי אזיקיווה
www.statehouse.gov.ng
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נשיא הרפובליקה הפדרלית של ניגריה (באנגלית: President of the Federal Republic of Nigeria) הוא ראש המדינה וראש הממשלה של הרפובליקה הפדרלית של ניגריה. הנשיא מנהל את הרשות המבצעת של הממשל הפדרלי והוא המפקד העליון של הכוחות המזוינים של ניגריה.

התפקידים, הסמכויות והתארים של ראש המדינה וראש הממשלה אוחדו רשמית למשרת הנשיאות עם כניסתה לתוקף של חוקת ניגריה משנת 1979.

הסמכות המבצעת של המדינה נתונה לנשיא, והיא כוללת את הביצוע והאכיפה של החוק הפדרלי ואת האחריות למנות פקידים פדרליים, דיפלומטיים, רגולטוריים ושיפוטיים. ההוראות החוקתיות מסמיכות את הנשיא למנות ולקבל שגרירים, לחתום הסכמים עם מדינות זרות, ועל חוקים הבאים שחוקקו על ידי הבית, לנשיאות יש אחריות ראשית לניהול מדיניות חוץ.

הנשיא גם ממלא תפקיד חשוב בחקיקה הפדרלית ובקביעת מדיניות פנים. כחלק מעיקרון הפרדת הרשויות במדינה, החוקה מעניקה לנשיא את הסמכות לחתום או להטיל וטו על כל חקיקה פדרלית.

הנשיא נבחר בבחירות ישירות כלל-ארציות לכהונה של ארבע שנים, יחד עם סגנו.

בולה טינובו (אנ') הוא הנשיא הנוכחי של ניגריה, וה-16 במספר, לאחר שהושבע לתפקיד ב-29 במאי 2023.[1]

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1 באוקטובר 1960 קיבלה ניגריה עצמאות מהממלכה המאוחדת. בראש המועצה המבצעת הכלל-ניגרית עמד ראש ממשלה, אבובכר טפאווה בלווה. ב-16 בנובמבר 1960 הפך ננמדי אזיקיווה למושל הכללי הראשון של הפדרציה בת שלושה אזורים בצפון, מזרח ומערב המדינה, כשלאגוס משמשת כבירה הפדרלית. בראש כל אחד מהאזורים עמד ראש ממשלה עם מושל כתפקיד טקסי. המושלים והמושל הכללי ייצגו את מלכת ניגריה, אליזבת השנייה. ב-1 באוקטובר 1963 ניגריה הפכה לרפובליקה פדרלית ובכך ביטלה את המלוכה בה, אך נותרה חברה בחבר העמים הבריטי. תיקון לחוקת 1960 החליף את תפקידו של המושל הכללי במשרת הנשיא. אזיקיווה הושבע למשרה זו ב-1 באוקטובר 1963.[2] התפקיד באותה תקופה היה בעיקר טקסי, ותפקידיו העיקריים של הנשיא היו קבלת אורחים זרים ופתיחת הפרלמנט.

בהפיכה הצבאית הכושלת בינואר 1966 שבוצעה על ידי קבוצה של קציני צבא, בראשות מייג'ור צ'וקוואמה נזאוגו, הופלו הממשלות האזוריות, ראש הממשלה אבובכר טפאווה בלווה נהרג ונעשה ניסיון להשתלט על הממשלה הפדרלית. נזאוגו נתפס, הועמד לדין ונכלא על ידי הגנרל ג'ונסון אגוויי-איירונסי. הגנרל אגוויי-איירונסי מונה לראש המדינה הצבאי.

ביולי 1966 התקוממה קבוצה של קציני צבא כנגד הממשלה, הרגה את הגנרל איירונסי ומינתה את ראש מטה הצבא, גנרל יעקובו גואון, לראש הממשלה הצבאית החדשה.

ב-1975 הודח הגנרל גואון והגנרל מורטלה מוחמד הפך לראש הממשלה הצבאית הפדרלית של ניגריה עד להירצחו ב-1976. במותו, נכנס ראש המטה הכללי (מקביל לסגן נשיא) הגנרל אולוסגון אובסנג'ו לתפקיד ראש המדינה בישיבה של המועצה הצבאית העליונה, תוך שמירה על שרשרת הפיקוד. גנרל אובסנג'ו היה אחראי להשלמת המעבר הדמוקרטי שהחל קודמו, שהגיע לשיאו בבחירות באוגוסט 1979.

בשנת 1979 אימצה ניגריה חוקה נשיאותית פדרלית. משרת הנשיאות הניגרית הפכה לתפקיד ביצועי, בעל סמכויות דומות לאלו של מקבילתה האמריקאית. בית המחוקקים היה אספה לאומית דו-ביתית, שכללה סנאט ובית נבחרים.

באוקטובר 1979, לאחר למעלה מ-13 שנות שלטון צבאי, שבה ניגריה לשלטון דמוקרטי. בבחירות לנשיאות זכתה המפלגה הלאומית של ניגריה ושהו שגארי הפך לנשיא הראשון שנבחר באופן דמוקרטי.

ב-31 בדצמבר 1983 הפיל הצבא את הרפובליקה השנייה. מייג'ור גנרל מוחמדו בוהארי מונה ליושב ראש המועצה הצבאית העליונה ולראש המדינה החדש.

באוגוסט 1985 הופלה ממשלתו של הגנרל בוהארי בדרכי שלום על ידי רמטכ"ל הצבא, מייג'ור גנרל איברהים בבנגידה. בבנגידה הפך לנשיא וליושב ראש מועצת השלטון של הכוחות המזוינים.

באוגוסט 1993 התפטר הגנרל בבנגידה ובחר בממשלת מעבר שתחליף אותו. ארנסט שונקן נבחר לנשיא הזמני. הגנרל סאני אבאצ'ה תפס את השלטון מידי שונקאן בנובמבר 1993 והפך לנשיא ויושב ראש המועצה השלטת הזמנית.

ב-8 ביוני 1998 מת הגנרל אבאצ'ה בווילה הנשיאותית בבירת ניגריה, אבוג'ה.[3][4][5][6][7][8] מייג'ור גנרל עבד א-סלאמי אבובכר הפך לנשיא החדש ויושב ראש מועצת השלטון הזמנית.[9][10][11]

ב-29 במאי 1999 פרש אבובכר מתפקידו,[12] וראש המדינה הצבאי לשעבר, אולוסגון אובסנג'ו, הפך לנשיא האזרחי. אובסנג'ו כיהן שתי קדנציות בתפקיד.

במאי 2007 הושבע עומארו יאר אדואה לנשיא ה-13 של ניגריה.[13][14][15] יאר אדואה נפטר ב-5 במאי 2010 בווילה הנשיאותית באבוג'ה, בירת המדינה.[16][17][18][19][20][21][22]

ב-6 במאי 2010 הושבע סגן הנשיא גודלאק ג'ונתן לנשיא הרפובליקה הפדרלית של ניגריה ה-14.[23][24][25][26][27][28]

ב-29 במאי 2015 הושבע מוחמדו בוהארי לתפקיד נשיא הרפובליקה הפדרלית של ניגריה ולראש המדינה ה-15, לאחר שניצח בבחירות הכלליות.[29][30][31][32][33][34]

ב-29 במאי 2023 הושבע בולה טינובו (אנ') לנשיא הרפובליקה הפדרלית של ניגריה ה-16.

זכאות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק ו', חלק א', סעיף 131 לחוקה קובע כי אדם יכול להיבחר למשרת הנשיא אם הוא:[35]

  • אזרח ניגרי מלידה.
  • הגיע לגיל 35 שנים.
  • חבר במפלגה פוליטית ונתמך על ידה.
  • קיבל השכלה לפחות עד רמת תעודת סיום בית ספר.

אדם העומד בתנאים לעיל עדיין פסול מלמלא את תפקיד הנשיא אם הוא:

השבעה לתפקיד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אני נשבע/מאשר בחגיגיות שאהיה נאמן ואשא נאמנות אמיתית לרפובליקה הפדרלית של ניגריה; שכנשיא הרפובליקה הפדרלית של ניגריה, אמלא את חובותיי כמיטב יכולתי, בנאמנות ובהתאם לחוקת הרפובליקה הפדרלית של ניגריה ולחוק, ותמיד לטובת הריבונות, היושרה, הסולידריות, הרווחה ושגשוג של הרפובליקה הפדרלית של ניגריה; שאשאף לשמר את המטרות היסודיות ועקרונות ההנחיה של מדיניות המדינה הכלולים בחוקת הרפובליקה הפדרלית של ניגריה; שלא אתן לאינטרס האישי שלי להשפיע על התנהלותי הרשמית או על החלטותיי הרשמיות; אעשה כמיטב יכולתי לשמר, לשמור ולהגן על חוקת הרפובליקה הפדרלית של ניגריה; שאקיים את קוד ההתנהגות הכלול בתוספת החמישית לחוקת הרפובליקה הפדרלית של ניגריה; שבכל הנסיבות, אעשה נכון לכל האנשים, על פי חוק, ללא פחד או חסד, חיבה או רצון רע; שלא אעביר או אגלה לאף אדם במישרין או בעקיפין כל עניין שיובא לשיקולי או שייוודע לי כנשיא הרפובליקה הפדרלית של ניגריה, למעט ככל שיידרש לצורך מילוי תפקידי כנשיא כנדרש; ושאקדיש את עצמי לשירות ולרווחתם של תושבי ניגריה. אז עזור לי אלוהים.

המקור באנגלית
I do solemnly swear/affirm that I will be faithful and bear true allegiance to the Federal Republic of Nigeria; that as President of the Federal Republic of Nigeria, I will discharge my duties to the best of my ability, faithfully and in accordance with the Constitution of the Federal Republic of Nigeria and the law, and always in the interest of the sovereignty, integrity, solidarity, well-being and prosperity of the Federal Republic of Nigeria; that I will strive to preserve the Fundamental Objectives and Directive Principles of State Policy contained in the Constitution of the Federal Republic of Nigeria; that I will not allow my personal interest to influence my official conduct or my official decisions; that I will to the best of my ability preserve, protect and defend the Constitution of the Federal Republic of Nigeria; that I will abide by the Code of Conduct contained in the Fifth Schedule to the Constitution of the Federal Republic of Nigeria; that in all circumstances, I will do right to all manner of people, according to law, without fear or favour, affection or ill-will; that I will not directly or indirectly communicate or reveal to any person any matter which shall be brought under my consideration or shall become known to me as President of the Federal Republic of Nigeria, except as may be required for the due discharge of my duties as President; and that I will devote myself to the service and well-being of the people of Nigeria. So help me God.

מעון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשיא ניגריה מתגורר ועובד במעונו הרשמי, הווילה הנשיאותית אסו רוק.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נשיא ניגריה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Nigeria News, BREAKING: Bola Tinubu sworn in as 16th President, Ejes Gist News Nigeria, ‏29 במאי 2023 (באנגלית)
  2. ^ "bookreader demo". credo.library.umass.edu. נבדק ב-2019-04-11.
  3. ^ Kaufman, Michael T. (1998-06-09). "NEW CHAPTER IN NIGERIA: THE OBITUARY; Sani Abacha, 54, a Beacon of Brutality In an Era When Brutality Was Standard". The New York Times (באנגלית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2020-03-29.
  4. ^ Rupert, James (1998-06-09). "GEN. SANI ABACHA DIES". Washington Post (באנגלית). ISSN 0190-8286. נבדק ב-2020-03-29.
  5. ^ Orr, David. "Diplomat claims that disaffected soldiers poisoned Sani Abacha". The Irish Times (באנגלית). נבדק ב-2020-03-29.
  6. ^ "Sani Abacha: Timeline of the late Nigerian dictator's life". BBC News (באנגלית). נבדק ב-2020-03-29.
  7. ^ "The day Sani Abacha died!". TheCable (באנגלית). 2018-06-08. נבדק ב-2020-03-29.
  8. ^ Opejobi, Seun (2017-06-19). "Details of how Abacha died in 1998 – Al-Mustapha". Daily Post Nigeria (באנגלית). נבדק ב-2020-03-29.
  9. ^ "NIGERIA: Dictator dies; successor chosen". products.kitsapsun.com. נבדק ב-2020-03-29.
  10. ^ "Nigerian Leader Dies; Military Picks Successor". Los Angeles Times (באנגלית). 1998-06-09. נבדק ב-2020-03-29.
  11. ^ ""My Transition Agenda for Development" [Text of Speech to the Nigerian Nation, July 20, 1998] by General Abdulsalam Abubakar". www.waado.org. נבדק ב-2020-03-29.
  12. ^ Onishi, Norimitsu (1999-05-30). "Nigeria's Military Turns Over Power to Elected Leader". The New York Times (באנגלית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2020-03-29.
  13. ^ "Yar'Adua Inauguration Marks Key Point for Nigeria". NPR.org (באנגלית). נבדק ב-2020-03-29.
  14. ^ "Umaru Musa Yar'adua took the piss". Sahara Reporters. 2010-02-07. נבדק ב-2020-03-29.
  15. ^ "Nigeria: Inauguration Speech by President Umar Musa Yar'Adua".
  16. ^ "Nigeria's president Yar'Adua dies". www.aljazeera.com. נבדק ב-2020-03-29.
  17. ^ Whiteman, Kaye (2010-05-05). "Umaru Yar'Adua obituary". The Guardian (באנגלית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2020-03-29.
  18. ^ "Obituary: President Yar'Adua" (באנגלית בריטית). 2010-05-06. נבדק ב-2020-03-29.
  19. ^ "Late Nigerian President Buried in Katsina | Voice of America - English". www.voanews.com (באנגלית). נבדק ב-2020-03-29.
  20. ^ "Nigerian President Umaru Yar' Adua – a death foretold". The Africa Report.com (באנגלית). 2010-05-06. נבדק ב-2020-03-29.
  21. ^ "Nigeria Mourns President Umaru Musa Yar'Adua". ISS Africa (באנגלית). 2010-05-07. נבדק ב-2020-03-29.
  22. ^ אתר למנויים בלבד Nigerian president Umaru Yar'Adua dies after months of illness, The Telegraph, 6 May 2010
  23. ^ "Jonathan Sworn in as New Nigerian President | Voice of America - English". www.voanews.com (באנגלית). נבדק ב-2020-03-29.
  24. ^ "Nigeria swears in new president". www.aljazeera.com. נבדק ב-2020-03-29.
  25. ^ "Goodluck Jonathan sworn in as Nigerian president". San Diego Union-Tribune (באנגלית). 2010-05-06. נבדק ב-2020-03-29.
  26. ^ "Timeline: Goodluck Jonathan sworn in as Nigeria's president". Reuters (באנגלית). 2010-05-06. נבדק ב-2020-03-29.
  27. ^ "Goodluck Jonathan is sworn in as president". France 24 (באנגלית). 2010-05-06. נבדק ב-2020-03-29.
  28. ^ Smith, David; agencies (2010-05-06). "Goodluck Jonathan sworn in as Nigerian president". The Guardian (באנגלית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2020-03-29.
  29. ^ Faith Karimi; Christian Purefoy (29 במאי 2015). "Nigeria: Muhammadu Buhari sworn in as President". CNN. נבדק ב-2020-03-29. {{cite web}}: (עזרה)
  30. ^ "Buhari sworn in as Nigeria's president after historic win". France 24 (באנגלית). 2015-05-29. נבדק ב-2020-03-29.
  31. ^ Smith, David (2015-05-29). "Historic succession complete as Buhari is sworn in as the president of Nigeria". The Guardian (באנגלית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2020-03-29.
  32. ^ Monica Mark; David Smith (2015-04-01). "Nigerian election: opposition leader Muhammadu Buhari sweeps to victory". The Guardian (באנגלית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2020-03-29.
  33. ^ אתר למנויים בלבד Aislinn Laing, ‏Nigeria's president Goodluck Jonathan hands over to former dictator Muhammadu Buhari, The Telegraph, 29 May 2015
  34. ^ Ross, Will (2015-05-29). "Handing over the reins of power in Nigeria". BBC News (באנגלית). נבדק ב-2020-03-29.
  35. ^ "CONSTITUTIONAL REQUIREMENTS FOR RUNNING FOR OFFICE: OFFICE OF THE PRESIDENCY". 17 באוקטובר 2014. נבדק ב-2021-10-05. {{cite web}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=נשיא_ניגריה&oldid=37424664"