פאיז ביי אל-אידריסי

פאיז ביי אל-אידריסי

פאיז (ביי) אל-אידריסי (??18 - 1969) (בערבית: فايز بيك الادريسي, תעתיק מדויק: פאיז ביכ אלאדריסי; בעיתונות ובספרות העברית מוכר גם כ"פאיז ביי אידריסי") היה קצין בכיר במשטרת המנדט הבריטי.

פאיז ביי אל-אידריסי היה בן לשבט הסנוסים וצאצא למשפחת המלוכה הלובית. סבו התיישב בארץ ישראל באמצע המאה התשע עשרה. בתקופת האימפריה העות'מאנית למד אל-אידריסי במכללה הצבאית באיסטנבול ולאחר מכן שירת כקצין בצבא הטורקי.

לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה שירת את המלך פייסל הראשון בתקופת שלטונו בדמשק, וכאשר החל שלטון המנדט הצרפתי בסוריה חזר לארץ ישראל.

בתקופת המנדט הבריטי התגורר אל-אידריסי לסירוגין בשני בתים שבבעלותו, בימי הקיץ בביתו ברמאללה הקרירה ובימי החורף בביתו ביריחו, וחילק את זמנו בין שתי נשיו. בשנת 1920 הצטרף למשטרת המנדט ושירת בה כקצין. בשנות השלושים נתמנה למפקד גזרת הגבול המזרחי שבין ארץ ישראל לעבר הירדן, שמבית שאן ועד יריחו. במסגרת תפקידו פיקח על חגיגות נבי מוסא.

במאי 1932 העניק הנציב העליון ארתור ווקופ את אות "מסדר האימפריה הבריטית" על הצטיינותו בלכידת שודדי דרכים ליד יריחו. הייתה זו הפעם הראשונה שאות זה הוענק לקצין מקציני משטרת המנדט.

בעיני אנשי הממשל המנדטורי היה אל-אידריסי דמות ייצוגית והם נהגו להביא לביתו מבקרים רשמיים הפוקדים את הארץ והוא אירח אותם כמיטב המסורת הערבית. בחודשים ספטמבר-אוקטובר 1933 ביקרה קיסרית אתיופיה מנן אספאו בארץ ישראל ואל-אידריסי נתמנה למלווה שלה ולאחראי על ביטחונה.

בימי המרד הערבי הגדול גילה אל-אידריסי נאמנות לבריטים, ולא פעם היה מטרה לניסיונות התנקשות של המורדים, אך תמיד הצליח להיחלץ ללא פגע.

מאוחר יותר נתמנה לסגנו של מפקד משטרת מחוז ירושלים ומפקד משטרת הכפרים שבמחוז. מטהו היה בבנין הקישלה בעיר העתיקה. בשנת 1939 בא הגנרל אדמונד איירונסייד לבנין הקישלה לפגוש את אל-אידריסי ששמו יצא לפניו. אל-אידריסי נשא בתפקידו זה בימי מלחמת העולם השנייה. בתקופת סכנת הפלישה הנאצית, שכונתה לאחר מכן בכינוי מאתיים ימי חרדה, היה אל-אידריסי מפקדו של חביב כנען, לימים עיתונאי וחוקר תולדות היישוב, שהיה אז מפקד אחת מתחנות המשטרה במזרח ירושלים. חביב כנען תיאר אותו בספרו "מאתיים ימי חרדה":

"דיבורו האנגלי מצוין, קולח ונכון...חזהו עטור אותות הצטיינות רבים: מתקופת שירותו בצבא הטורקי ובז'נדרמריה הפלשתינאית ובעבור מבצעיו למען שלום הציבור. דומני שהוא הקצין הערבי היחיד במשטרת פלשתינה שזכה לתואר או. בי. אי.".

ב-10 במאי 1942 קרא אליו אל-אידריסי את חביב כנען והזהיר אותו במילים הבאות:

"המצב מחמיר. בחזית צפויות אפתעות גדולות. אין לדעת כיצד יתפתחו העניינים. נקווה שרומל לא יתקדם לתוך מצרים. אבל רצוני לומר לך שקיבלנו ידיעות על אפשרות של ירידת צנחנים גרמנים בארץ ישראל. הנפה שלנו חולשת על הרים, מדבר ואזורים בלתי מיושבים. לא מן הנמנע שהגרמנים ינסו להצניח סוכנים או אפילו כוחות ממש בקרבת ירושלים כדי לכבוש את העיר. ידוע לנו שערבים רבים מתושבי הכפרים מצפים לאורחים אלה מן הרייך."

ואכן, מאוחר יותר התממש חששו של אל-אידריסי; בליל 6 באוקטובר 1944, במסגרת מבצע אטלס, צנחו ממטוס גרמני לאזור ואדי קלט חמישה צנחנים: שלושה גרמנים ושני ערבים, אחד מהם מנהיג הכנופיות הידוע חסן סלאמה. שלושה מאנשי הכוח, שני גרמנים וערבי, התחבאו במערה שבוואדי קלט. נערים בדואים מצאו חלק מהציוד שהוצנח, שק ובו מטבעות כסף, אקדח ותחמושת. השמועה על המטבעות פשטה באזור וגרמה לעריכת מבצע חיפושים, שאל-אידריסי עמד בראשו. הערבי שמבין השלושה שהסתתרו במערה יצר קשר עם שני שוטרים ערביים מהכוחות הבריטים המחפשים, ואלה סיפקו לו מזון ומים. ב-16 באוקטובר 1944 נתפסו שני הגרמנים והערבי במערה בוואדי קלט, לאחר שאל-אידריסי הורה לעקוב אחר השוטרים שסיפקו מזון ומידע לשוכני המערה.

בשנת 1948 מונה אל-אידריסי לתפקיד "המפקח על ביטחון הציבור" מטעם הוועד הערבי העליון. עם ההכרזה על הקמת מדינת ישראל ב-15 במאי 1948 פרסם אל-אידריסי, מתוקף תפקידו, הוראה לאנשי המיליציות הפלשתינאיות להילחם נגד אנשי הגיס החמישי ומפיצי השמועות הגורמים למנוסת האוכלוסייה הערבית.

בראשית יוני 1948 הורה המלך עבדאללה הראשון להדיח מתפקידם ארבעה קציני משטרה שמונו על ידי הוועד הערבי העליון. אל-אידריסי היה אחד מהם. במקום הקצינים המודחים מינה המלך ארבעה קצינים מהלגיון הערבי.

בתקופת מלחמת העצמאות, עם כיבוש רצועת עזה על ידי מצרים, היה ניסיון לכונן בה מעין ישות של ממשל עצמי פלסטיני; ביולי 1948 הוקמה בעזה "מועצה מנהלית לפלסטין", אשר בספטמבר אותה שנה הפכה ל"ממשלת כל פלסטין", שהתקיימה, מחוסרת סמכויות של ממש, עד לשנת 1959. במסגרת ממשל זה נתמנה אל-אידריסי ל"ממונה על ביטחון הציבור" בדרגת גנרל.

בשנת 1953 נתמנה אל-אידריסי למפקד משטרת לוב.

לאחר פרישתו לגמלאות מהפיקוד על משטרת לוב חזר להתגורר בביתו ביריחו. פאיז ביי אל-אידריסי נפטר בשנת 1969.

לקריאה נוספת

• חביב כנען מאתיים ימי חרדה. הוצאת מול-ארט, 1974.
• מיכאל בר-זוהר ואיתן הבר המרדף אחרי הנסיך האדום . הוצאת זמורה-ביתן, 1984.