פוטסדאם

פוטסדאם
**Potsdam**
סמל פוטסדאם סמל פוטסדאם	דגל פוטסדאם
מדינה	גרמניה
מדינה פדרלית	ברנדנבורג
ראש העיר	מייק שוברט (SPD)
שטח	188.26 קמ"ר
גובה	35 מטרים
‑ הנקודה הגבוהה	קליינר ראבנסברג
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	185,750 (31 בדצמבר 2022)
קואורדינטות	52°24′00″N 13°04′00″E / 52.4°N 13.066666666667°E
אזור זמן	UTC+2
	http://www.potsdam.de
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת גרמניה רגילה) שטוטגרט מינכן ברלין קלן ברמן המבורג פרנקפורט הנובר דיסלדורף לייפציג דרזדן נירנברג קיל בון מגדבורג ארפורט רוסטוק מיינץ פרייבורג שוורין לוקס. הולנד בלגיה צרפת דנמרק צ'כיה פולין אוסטריה שווייץ הים הבלטי הים הצפוני פוטסדאם

**בית התה הסיני** באחד מגני סנסוסי שבפוטסדאם

פוטסדאם (בגרמנית: ‏Potsdam^ⓘ‏^Ⓘ‏) היא בירת מדינת-המחוז הגרמנית ברנדנבורג והעיר הגדולה ביותר בה. העיר ממוקמת בצפון גרמניה, על גדות נהר הָאפֶל, כ-26 קילומטרים דרום-מערבית לבירה ברלין.

העיר מאופיינת בסדרת אגמים ומקווי מים הקשורים זה בזה וכן באתרי התרבות הרבים שבה, בפרט הגינות והארמונות של סנסוסי, אתר מורשת עולמית.

פוטסדאם, כמדינת ברנדנבורג כולה, היא גם אחד ממרכזי תעשיית הקולנוע המרכזיים ביבשת אירופה ומקיימת קשרים גם עם הוליווד.

היסטוריה

היישוב האנושי המודרני באזור החל, ככל הנראה, בסביבות המאה ה-10, ככפר סלאבי קטן בשם פוצטופימי (Poztupimi) שמרכזו מבצר; הכפר הוזכר לראשונה בשנת 993. עד שנת 1317 פוטסדאם כבר מצוינת כעיירת-דיג קטנה, אך היא הוכרזה רשמית כעיר רק מאוחר יותר, בשנת 1345. בשנת 1573 עוד הייתה פוטסדאם עיר שוק קטנה (כ-2,000 תושבים), ובמהלך מלחמת שלושים השנים (1618–1648), כמחצית העיר נחרבה.

מצבה השתנה לטובה כשנבחרה למגורי הקיץ של בית הוהנצולרן (משפחת המלוכה הפרוסית) וכן עם החלטת פרידריך וילהלם, הנסיך הבוחר של ברנדנבורג, להתגורר בה בעת מסעות הציד שלו, שני אירועים שאירעו בשנת 1660; הבחירה הובילה להתפתחות כלכלית ותרבותית של העיר ורמת החיים של תושביה - העיר נעשתה לאחת מן הערים המפוארות בפרוסיה. פרידריך השני הוא שבנה את מרבית המבנים המלכותיים בעיר; ארמון סנסוסי (מצרפתית: "ללא דאגות") אשר היווה את אתר הנופש המועדף על פרידריך השני, הוא אחד ממבנים אלו, אשר התפרסם בעיקר בשל גניו היפים ותוכו שעוצב בסגנון הרוקוקו.

בסוף המאה ה-17 נפתחה העיר למהגרים מרחבי אירופה; הולנד, צרפת, איטליה, אנגליה ורוסיה, דבר שתרם לפתיחות התרבותית שלה.

החל מהמאה ה-18 שימשה העיר כמקום מושבם של חיילי צבא פרוסיה, ובמקביל הועברו אליה גופים ממשלתיים רבים.

בעוד ברלין הייתה בירת פרוסיה ומאוחר יותר בירת האימפריה הגרמנית, הרי שחיי החצר והארגון מוקדו בעיקר בפוטסדאם השכנה, בשל קרבתה לבירה ויופייה הרב, ואף מוסדות ממשלתיים רבים מוקמו בה.

פוטסדאם איבדה את מעמדה כ"עיר הבירה השנייה" ומוקד חיי החצר בשנת 1918, כשמלחמת העולם הראשונה הסתיימה בתבוסת גרמניה ווילהלם השני הודח מתפקידו.

לקראת תחילת הרייך השלישי לחיצת יד טקסית בין פאול פון הינדנבורג לבין הקנצלר אדולף היטלר ב-21 במרץ 1933 בפוטסדאם היא שסימלה את סוף עידן רפובליקת ווימאר ותחילת תקופת גרמניה הנאצית.

פוטסדאם ניזוקה רבות במהלך גיחות ההפצצות של בעלות הברית בזמן מלחמת העולם השנייה. ארמון צציליינהוף (Cecilienhof) שבעיר אירח את ועידת פוטסדאם מ-17 ביולי ועד 2 באוגוסט 1945, שבמהלכה נועדו יחדיו נציגי מנצחות המלחמה (הארי טרומן, וינסטון צ'רצ'יל, קלמנט אטלי ויוסיף סטלין) כדי להחליט על עתידה של גרמניה בפרט ושל אירופה בכלל לאחר המלחמה.

לאחר סיום המלחמה נותרה פוטסדאם בשלטון גרמניה המזרחית הקומוניסטי. בתקופה זו, פעלה ממשלת גרמניה המזרחית להריסת סמלים פרוסיים-צבאיים כדי להחליש את הלאומיות בקרב התושבים. אתרים היסטוריים רבים, ביניהם גם כאלה ששופצו לאחר סיום מלחמת העולם, נהרסו שנית. פוטסדאם, שכאמור נכללה בגבולי גרמניה המזרחית, הייתה צמודה לגרמניה המערבית לאחר בנייתה של חומת ברלין. למרות זאת, בשנים הראשונות לא רק שהחומה לא הפרידה בין תושבי מערב ברלין פוטסדאם, אלא להפך; היא הגדילה את המעבר בין שני החלקים. לאחר איחוד גרמניה נעשתה פוטסדאם לבירתה של מדינת ברנדנבורג.

פוליטיקה וממשל

לפוטסדאם יושב ראש (Bürgermeister) ומועצת עיר החל מהמאה ה-19. החל משנת 1809 נערכו בחירות למועצה, כשלראש העיירה סמכות גדולה יותר (Oberbürgermeister). בתקופת גרמניה הנאצית יושב ראש המועצה נבחר על ידי המפלגה הנאצית ומועצת העיר בוטלה; המועצה הוקמה מחדש לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, אולם בחירות לא נערכו שנית עד איחוד גרמניה.

בשנות האלפיים, מועצת העיר היא הגוף המחוקק העיקרי והמשפיע ביותר בעיר. הבחירות האחרונות נערכו באוקטובר 2003, והבאות עתידות להיערך בשנת 2008. בין השנים 1990 ל-1999 יושב ראש המועצה היה ידוע כ"נשיא העיר", והחל מ-1999 ועד היום הוא מכונה בפשטות "יושב ראש מועצת העיר", אך סמכויותיו לא פחתו. ראש המועצה נבחר בבחירות ישירות.

ערים תאומות

לפוטסדאם שמונה ערים תאומות:

פולין אופלן, פולין (מ־1973)
בלארוס מינסק, בלארוס
צרפת בוביני, צרפת (מ־1974)
פינלנד יובסקילה, פינלנד (מ־1985)
איטליה פרוג'ה, איטליה (מ־1990)
ארצות הברית סו פולס, דקוטה הדרומית, ארצות הברית (מ־1990)
שווייץ לוצרן, שווייץ (מ־2002)

חינוך

במרכזה של פוטסדאם אוניברסיטה אשר לוקחת חלק נכבד בחשיבותה של העיר. אוניברסיטת פוטסדאם הוקמה בשנת 1991 כאוניברסיטת מדינת ברנדנבורג. לפני הקמת האוניברסיטה, הוקמה בפוטסדאם בשנת 1948 המכללה על שם ולטר אולבריכט, אשר נחשבה למוסד יוקרתי ומכובד.

בהיותה עיר שבה תעשיית קולנוע פורחת, פועלת בפוטסדאם גם מכללת קולנוע וטלוויזיה (Hochschule für Film und Fernsehen) אשר הוקמה בשנת 1954. בפוטסדאם גם מספר מוסדות מחקר מדעיים, ובהם מכון מקס פלאנק, חברת פראונהופר (Fraunhofer Society), וכן מכוני מחקר בנושאי פיזיקה, פיזיולוגיה ואקלים.

מלבד אלו, בפוטסדאם גם בית ספר יסודי גדול ומוכר בשיטת מונטסורי, אליו מגיעים תלמידים גם מאזורים שמחוץ לפוטסדאם.

אתרים ותיירות

כיכר השוק הישן (Alter Markt) היא מרכז העיר פוטסדאם, ובמשך שלוש מאות שנים שכן בה ארמון המלוכה הראשי של העיר, ה-Stadtschloß, אשר נבנה בשנת 1662. בתקופת שלטונו של פרידריך השני, הארמון נבחר, לצד סנסוסי, להיות ארמון החורף של המלך. הוא ניזוק קשות במהלך ההפצצות על פוטסדאם בשנת 1945, לקראת סיום מלחמת העולם השנייה, ובהמשך נהרס בשנת 1961 על ידי הממשלה הקומוניסטית של מזרח גרמניה. בשנת 2002 החלו עבודות השחזור ובנייתו מחדש של הארמון. מבלבד ארמון זה, בפוטסדאם עוד מספר ארמונות, גנים ואתרי תיירות מפורסים.

מספר אתרים מפורסמים:

ארמון סנסוסי - ארמון צנוע באופן יחסי של משפחות המלוכה של פרוסיה וגרמניה.
גני סנסוסי - גנים מרהיבי עין בהם מזרקות, פסלים ויצירות אומנות במתחם ארמון סנסוסי.
ארמון האורנז'רי (Orangerieschloss) - ארמון המשנה של סנסוסי, שימש, כמו קודמו, את המשפחה המלכותית.
הארמון החדש - נבנה בין 1763–1769, לרגל חגיגת סיום מלחמת שבע השנים. ארמון זה גדול בהרבה מסנסוסי, שלו היה תפקיד חשוב בענייני הפוליטיקה והממשל בגרמניה.
ארמון צציליינהוף - אשר אירח את ועידת פוטסדאם בתום מלחמת העולם השנייה.
מגדל איינשטיין - מצפה כוכבים שנבנה כשיתוף פעולה בין אלברט איינשטיין והאדריכל אריך מנדלסון.
בית התה הסיני - מתחם גדול של מבנים בסגנון סיני, שהיוו מקום מפגש חברתי-תרבותי באותם הימים.
שער נאואן - הדוגמה הראשונה להשפעה של אדריכלות התחייה הגותית האנגלית ביבשת אירופה.