קוזיאטין
| |||
תחנת רכבת בעיר | |||
מדינה | אוקראינה | ||
---|---|---|---|
אובלסט | ויניצה | ||
ראש העיר | אלכסנדר גבלסיאני | ||
תאריך ייסוד | 1870 | ||
שטח | 10 קמ"ר | ||
גובה | 307 מטרים | ||
אוכלוסייה | | ||
‑ בעיר | 22,241 (1 בינואר 2022) | ||
‑ צפיפות | 2,612 נפש לקמ"ר (2014) | ||
קואורדינטות | 49°43′00″N 28°50′00″E / 49.716666666667°N 28.833333333333°E | ||
אזור זמן | UTC +2 | ||
http://komr.gov.ua/ | |||
קוזיאטין (באוקראינית: Козятин) היא עיר במחוז ויניצה אוקראינה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]העיר הוקמה כמושבם של סוללי מסילת הרכבת באמצע השני של המאה ה-19. ב-1905 פועלי הרכבת המקומיים לקחו חלק פעיל במהפכת 1905, ודוכאו קשות על ידי המשטרה הרוסית.
בין 15 ביולי 1943 ל-28 בדצמבר 1943 הייתה קוזיאטין תחת כיבוש גרמני.
יהודי העיר
[עריכת קוד מקור | עריכה]בין מלחמות העולם נמנו בעיר כ-2,650 יהודים, ובתקופה הסובייטית פעלו בה קולחוז יהודי, מועצה יהודית ממלכתית ובית ספר יידי. רבים מיהודי העיר עבדו בסדנאות הרכבת בעיר ובמפעלי התעשייה שהוקמו בה.
עם כיבוש העיר בידי הגרמנים במהלך מבצע ברברוסה, רצחו בה אלו בו ביום 385 יהודים. כעבור מספר שבועות רוכזו יהודי העיר שלא הספיקו להימלט ממנה בגטו בן שלושה רחובות שהוקם בה, ממנו נלקחו מדי יום לעבודות כפייה.
ב-4 ביוני 1942 פשטו על הגטו שבעיר שוטרים גרמנים ואוקראינים, והעבירו את למעלה מ-500 יושביו למחנה שבויים סמוך, תוך ירי במנסים להימלט. למעט כ-30 יהודים שעברו סלקציה, נרצחו כל היהודים בבורות ירי ליד הכפר טלימונובקה. יתר היהודים נרצחו בדצמבר 1942, תוך מצוד אחר יהודים נוספים מהעיר שהסתתרו בה ויהודים מהעיר סמהורודוק.
ערים תאומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של קוזיאטין
- קזטין (Kazatin), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
- קזטין במיזם "הסיפורים שלא סופרו - אתרי רצח יהודים בשטחי ברית המועצות הכבושים", באתר "יד ושם" (באנגלית)
- אלכסנדר קרוגלוב (רו') ומרטין דין, קזטין, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק B, עמ' 1534–1535), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)